גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך התרסק שוק הקנאביס הישראלי, שהבטיח הכנסות של מיליארדים

לכאורה היה לנו הכול: מחקר מתקדם, זנים שפותחו לאורך שנים וידע ייחודי שאמור היה להפוך את ישראל לאימפריית קנאביס רפואי ● אלא שהרפורמה שצפתה הכנסות של מיליארדים שקל בשנה לא סיפקה את הסחורה, הצרכנים לא התלהבו מהתוצרת הישראלית, והחברות קרסו בזו אחר זו ● מה יעלה בגורל תעשיית הקנאביס, אולי ההבטחה הכי גדולה שהייתה כאן בעשור האחרון?

איך התרסק שוק הקנאביס / צילום: Shutterstock
איך התרסק שוק הקנאביס / צילום: Shutterstock

רק לפני שלוש שנים הקנאביס הרפואי היה אמור להיות הבשורה הגדולה הבאה ישראל לעולם, עם צפי להכנסות שנתיות של ​4 מיליארד שקל מיצוא (כך לפי דוח שפרסמו משרדי האוצר והבריאות ב־2017). חוות גידול הוקמו בזו אחר זו, המשקיעים נהרו, גל של חברות קנאביס מקומיות נכנסו לבורסה עם שוויים מטורפים, וגם סלבריטאים נוצצים גויסו לשורותיהן כדי לחזק את ההייפ, בהם אהוד ברק, אהוד אולמרט, המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו, עמרי כספי ואפילו אביב גפן.

כלכלן העבודה המוביל בארה"ב מפרסם מחקר חדש שמטלטל את השוק
וורן באפט במרכז: ״הוודסטוק של הקפיטליזם״ יוצא לדרך

אלא שבחודשים האחרונים האשליה הזאת מתנפצת לנגד עינינו. חלק מהחברות כבר נטשו את הענף, חלקן יצאו מהבורסה, חלקן נשארו אבל נסחרות בשוויים נמוכים מאוד. רק חברה אחת, אינטרקיור , משגשגת, צומחת ורווחית, אבל גם אצלה מחיר המניה התרסק, כי את החלומות שנחלמו ב־2019 כנראה גם הצלחה יוצאת דופן לא תוכל להצדיק. כל זה לא משנה אגב את העובדה שמספר המטופלים רק עולה.

אז מה קרה פה בדיוק ולאן בכל זאת ילך שוק הקנאביס הישראלי?

כדי להבין זאת נחזור קצת אחורה. בתחילת העשור הקודם, כשהקנאביס עוד נחשב לסם מסוכן במיוחד וסגולותיו הרפואיות רק נלחשו בין רופאים ספורים, מדינת ישראל אישרה לשמונה מגדלים לייצר ולמכור קנאביס ישירות לכמה אלפי חולים בלבד שקיבלו רישיון מיוחד לכך ממשרד הבריאות. ההחלטה הזאת הפכה את ישראל לחלוצה בשוק.

הרגולציה כאן גם הייתה פתוחה יחסית למחקר בתחום, ופרופ' רפאל משולם ז"ל מהאוניברסיטה העברית, שנחשב לאבי חקר הקנבינואידים, המולקולות הפעילות של הקנאביס, העמיד תלמידים רבים לעניין.

לכאורה היה לנו הכול: מחקר, זנים שפותחו לאורך שנים, ידע שעבר כתורה שבעל פה לגבי התאמתם לחולים ולצורכיהם. אבל השוק לא היה משוכלל. החברות המגדלות היו מונופול, הצרכנים צוותו לחברה מטפלת בידי משרד הבריאות ולא זכו לבחור בעצמם בין המוצרים, המחיר היה מפוקח - 360 שקל לחודש ללא תלות בכמות - והייתה חסרה בקרה על איכות המוצרים.

על רקע זה החליטה הממשלה ובעיקר יחידת הקנאביס הרפואי (יק"ר) במשרד הבריאות כי הגיע הזמן לרפורמה בענף, שעיקריה פתיחת השוק לתחרות, הגדלת מספר הרופאים שרשאים לתת מרשמים לקנאביס, מכירת המוצרים בבתי מרקחת, בקרת איכות מוקפדת וסימון כל המוצרים לפי החומרים הפעילים בהם. הכוונה הייתה ליצור שוק שבו הקנאביס נחקר, נרשם, מופץ ונצרך ממש כמו תרופה - והרפורמה נכנסה לתוקף ב־2019.

ההכנסות מיצוא והגמשת המחירים בישראל היו אמורות להצדיק עבור החברות את העלויות הנוספת בגין כל אותם דברים שהרגולציה דרשה מהן וגם בתי המרקחת היו אמורים להרוויח.

"הזבל של הקנאביס הרפואי"

אז איפה בדיוק קרסה הקונספציה? יש לכך כמה סיבות.

רק כשנה לאחר אישור הרפורמה אושר יצוא הקנאביס הרפואי מישראל, ובפועל משלוח ראשון יצא מפה רק ב־2021. אלא שבזמן הזה החברות שסיפקו תחזיות יצוא מפליגות לשוק ההון לא הצליחו לשרוד פיננסית בלעדיו, וכשהוא בסופו של דבר הגיע רובן כבר היו על הקרשים. חלקן עברו לגדל את הזנים שלהן בחו"ל ולשווק אותם משם ליעדים בינלאומיים. אחת מהן היא חברת טוגדר, שהקימה חווה באוגנדה ומייצאת משם לגרמניה וגם לישראל, אף שבמקביל הקימה חווה כאן. "החווה שלנו באוגנדה הקדימה ביצוא את החווה הישראלית כי הרגולציה של היצוא הייתה קשה", אומר ניסים ברכה, מנכ"ל טוגדר. "אבל איך אפשר להאשים את משרד הבריאות, כשכל שנה מתחלפת פה ממשלה?".

נוסף לבעיות הרגולציה, המוצרים הישראליים הם פחות אטרקטיביים בשוקי היצוא מכפי שקיוו כאן. כשהרפורמה נכנסה לתוקף, המוצרים הישראלים סומנו לפי ריכוז החומר הפעיל - והממסטל - THC, אבל התברר שהאחוזים היו נמוכים מכפי שהחברות העריכו, והצרכנים רצו את המוצרים עם הריכוז הגבוה. "הסימון הזה הרס את השוק", אומר גורם בענף. "אם היינו מסמנים כל עגבנייה רק לפי אחוז ויטמין ה־C שבה, אז ברור שכולם היו רצים לקנות את העגבניות שיש בהן יותר. כך הרגולציה דחפה את כל השוק לכיוון מוצרים עם THC גבוה, למרות שיש זנים אפקטיביים מאוד לחלק מהבעיות שלהם עם THC נמוך יותר".

בעקבות אי־עמידה בסטנדרטים של איכות נסגרה זמנית גם החווה הגדולה והמוערכת של תיקון עולם - ויצרה מחסור משמעותי בשוק. אבל אז נפתחה תעשיית הקנאביס הישראלית דווקא ליבוא עם תקווה חדשה בלב. "רק עד שהשוק הישראלי ישלים את הפער", נאמר ליצרנים המקומיים. אלא שלדברי פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, ממובילי רפורמת המדיקליזציה ודירקטור בחברת הקנאביס הרפואי קאנוניק, "זו הייתה אולי הטעות הכי גדולה שלנו. באותו הרגע היה נכון לאשר יבוא כדי לחפות על המחסור - אבל אחרי שאישרת, לך תבטל. יש גם לחצים פוליטיים" . היום, להערכת גרוטו, כ־35% מהקנאביס החוקי הנמכר בישראל מגיע מיבוא.

חממת גידול קנאביס של תיקון עולם / צילום: יח''צ

ולא די שמשרד הבריאות לא ביטל את היבוא, הוא גם הקל אותו באמצעות מה שנקרא רישיון קונסטרוקטיבי. לפיו, כל אדם שרוצה לייבא קנאביס דרך צינורות הפצה קיימים ויכול להוכיח שהוא לא ייגע בו, אלא רק ידאג לתפור את העסקה מהצד הכלכלי שלה, יכול לקבל רישיון בבקרה מופחתת מהמשטרה ומשרד הבריאות. כך, ככל שחברה מושקעת יותר בגידול, עיבוד או הפצה של קנאביס בישראל, כך הרגולציה עליה חמורה יותר לעומת מתחרותיה.

מותגים מחו"ל שראו שיבוא קנאביס לישראל צומח בהתמדה, והופך לאחד השווקים הגדולים ביותר בעולם בתחום, התחרו ראש בראש על הכניסה לכאן. אולם הם הזרימו את עודפי הייצור שלהם. "ישראל הפכה לפח הזבל של הקנאביס הרפואי", אומר גורם בענף.

לנוכח כל אלה יש מי שטוען ששוק הקנאביס הרפואי בישראל היום הוא למעשה שוק של "סטלנים ברישיון". גם אם מניחים כי המטופלים אכן מעוניינים במזור לבעיות רפואיות, הרי שברור שהרבה מהם מחפשים מוצרים עם רמות THC גבוהות, ובוחנים איכות לפי פרחים יפים, ריח טוב והיעדר ריסוס, ולא לפי מחקרים קליניים ומאגרי מידע. זאת למעט מקרים מסוימים מאוד, כמו כאלה המשווקים לילדים עם אוטיזם ואפילפסיה. "אם למישהו יש בעיות שינה או חרדה והקנאביס עוזר לו להירדם או להרגיש טוב, זה פנאי? זו רפואה? הגבולות היום לא לגמרי ברורים", אומרת שירי עדן, מנכ"לית נישות אסטרטגיה ומחקר. "זו כבר לא ממש תרופה, זה מוצר שעוזר", מוסיף ברכה. "בשנתיים האחרונות איכות המוצרים עלתה, וזה אומר שהסחורה נקייה, בלי חומרי הדברה, בלי עלים מיותרים. אבל העלייה באיכות לא אומרת שאנחנו יודעים מה ההרכב המולקולרי של הצמח".

היתרון הישראלי היה אמור להיות במחקר ובניסיון שנצבר בציוות זנים ישראלים מסוימים למטופלים במחלות ספציפיות, כאמור. אלא שבשוק שבנוי בצורה כזו אין תמריץ לחברות להשקיע במחקר או במוצרים שממקסמים תועלת רפואית להתוויה זו או אחרת. השינויים בטעמי השוק, שעודדו בידי מבנה הרגולציה, קברו את היתרון הזה סופית.

המדינה שמה ברקס לרישיונות

כיום כמעט כל חברות הקנאביס הבורסאיות הישראליות הפסדיות, חלקן נסגרו לגמרי, חלקן סגרו את פעילות הגידול והעיבוד בארץ, כשהן הופכות לחברות וירטואליות למסחר בקנאביס או מגדלות אצל קבלני משנה בארץ ובעולם (ראו מסגרת).

באשר לחברות הפרטיות היום פועלות בישראל יותר מעשר כאלה, חלקן גם בעלות חוות גידול ואחת, בזלת, מחזיקה גם מפעל. כיוון שהן אינן מדווחות על הכנסותיהן, לא ברור אם הן משגשגות, אבל ברכה מעריך כי חלקן רושמות רווחיות גבולית. "הן לא משלמות 3 מיליון שקל בשנה רק כדי להיות חברה בורסאית, הן לא עברו את התקופה הקשה של הרפורמה, הן לא פתחו וסגרו מפעלים. אולי הן מסתדרות. בסופו של דבר יש פה שוק של מיליארד וחצי שקל. אם מורידים את המע"מ וכל העמלות של בתי המרקחת ובתי המסחר, אז חצי בערך, כ־750 מיליון שקל". אינטרקיור מחזיקה בערך 40% מהשוק עם מותגיה המקוריים הגדלים בארץ, מותגי יבוא ומוצרים שגדלים בחו"ל. יתר השוק נחלק בין חברות בורסאיות וגם פרטיות.

ומה בנוגע לצריכה? עד לפני חודשיים אפשר היה לדבר על צמיחה בשוק הישראלי: מספר המטופלים עלה מכ־34 אלף עם השלמת המהלך המלא לאסדרת הקנאביס ב־2019 ל־124 אלף במרץ האחרון. אלא שמאז נרשמת האטה משמעותית - עם כ־300 מטופלים חדשים בלבד בכל חודש. "השוק נעצר סביב כ־130 אלף מטופלים למרות שעל פי התחזיות שלנו כבר היו אמורים להיות כ־200 אלף בשלב הזה", אומרת עדן.

הסיבה היא ככל הנראה הברקס שמשרד הבריאות שם על רישיונות הקנאביס. "מלכתחילה יש רק כמה מאות רופאים שקיבלו אישור של משרד הבריאות. מהם רק כמה עשרות באמת מתעסקים בזה בפועל", מסביר גורם המכיר את השוק. "העומס נופל על רופאים שמיצבו את עצמם כמומחים בתחום. אם יש לנו 130 אלף מטופלים, הרי שרק חידוש מרשם צריך להיעשות 260 אלף פעם שנה". לפני כמה חודשים שלל משרד הבריאות את רישיון מתן הקנאביס לכמה רופאים נוספים שנראה היה שרושמים את המוצר בסיטונאות.

נוסף על כך, כדי לצרוך קנאביס רפואי לא מספיק לקבל מרשם, צריך גם להחזיק ברישיון ייעודי, שמעניק משרד הבריאות. "יש אנשים ספורים שמורשים לחתום על רישיון כזה", אומר גרוטו. "אני הייתי אחד מהם, ואני מודה שידי הייתה קלה על החותמת. אני ממילא תומך לגליזציה, אז אם רופא אישר את המרשם, אני צריך סיבה טובה מאוד לעכב אותו".

על שולחנו של משרד הבריאות כבר מונח נוסח לרפורמה, שלפיה הרישיונות של משרד הבריאות יבוטלו, יורחב משמעותית מספר הרופאים הרשאים לתת מרשמים, והם גם יחודשו כמעט אוטומטית בפיקוח רופא המשפחה. אם היא תעבור, קופות החולים יצטרכו להקצות לעניין רופאים רבים יותר, וגם יחלו למכור את מוצרי הקנאביס בבית המרקחת. "הקופות יכולות לקבל הנחה על הקנאביס הנמכר אצלן, כסוג של פיצוי על הקצאת כוח האדם לנושא", אומר ברכה. "הדברים הללו במשא ומתן".

"משרד הבריאות בכוונה לא מגדיל את מספר הרישיונות", אומר בכיר בחברת קנאביס, "ובינתיים הציבור הרי צורך קנאביס (לא רפואי - ג"ו), כ־20%-25% מהישראלים משתמשים. מנקודת המבט של הצרכן קיימת אי־הפללה. והחוות הלא חוקיות? הן משגשגות, ויש גם הברחות. המשטרה לא פנויה לזה. רפורמת המרשמים הייתה עשויה להכפיל את כמות המשתמשים בקנאביס חוקי לכ־300 אלף, ואז כל החברות בארץ היו שורדות, ויותר צרכנים היו משתמשים בחומר מפוקח". גם עדן מסכימה: "יש הרבה ביקוש כבוש, אנשים שפשוט אין להם כוחות להתמודד עם הביורוקרטיה. ודווקא אי־ההפללה אולי מאטה את ההתפתחות של רגולציה שתומכת בקנאביס נגיש יותר או אפילו חוקי, כי 'אנשים מסתדרים, זה לא דחוף', אבל בסוף זו לא אותה הסחורה".

כיום מטופל קנאביס משקיע כ־600-500 שקל בחודש בטיפול הזה ועוד כמה מאות שקלים בביקורי הרופא הדרושים לקבלת הרישיון. הקנאביס אינו בסל הבריאות ואינו מסובסד בידי קופות החולים, אבל כ־10% מהמטופלים מקבלים היום שיפוי ביטוחי עבור השימוש - ממשרד הביטחון אם הם מוכרים כנכי צה"ל או נפגעי פעולות איבה וגם מביטוחים פרטיים. לדברי גרוטו, גם זה הולך להשתנות. "קנאביס לא יוחל בביטוחים פרטיים אחרי הרפורמה בענף (שאמורה לבטל אותם במטרה לספק ביטוח בריאות בסיסי לכולם ולמנוע את התופעה של תשלומי כפל - ג"ו), אם תאושר".

"לא נראה יצוא שגדל כאן"

אז איך ייראה שוק הקנאביס הישראלי בעתיד? "מחיקות ברמה שהייתה לא יחזרו", אומר ברכה. "בכל שוק שרק נפתח עושים טעויות, ומי ששורד הוא בעל הכיסים העמוקים, שיכול לעבור את המשבר. אם פעם לא ידענו לנהל מלאי, לא ידענו מה השוק רוצה, היום מוכרים חומר טרי יותר. אצלנו בעלי השליטה כל הזמן תומכים. אני אישית שמתי 10 מיליון שקל מההון שלי".

"חברות כמו פארמוקן או שיח ידעו להרוויח גם בתנאים של אסדרת הקנאביס הישנה", אומרת עדן. "נכון שאז בקרת האיכות הייתה מקלה יותר ולא היה צורך לשלם לבית מסחר ובית מרקחת, אבל גם המחיר שבו נמכרו המוצרים היה נמוך וקבוע. אם החברות הללו יכלו להרוויח בעבר, אולי עם הירידה בתחרות העזה חלקן יוכלו להמשיך להרוויח גם בהמשך". עדן מעריכה כי בישראל ייוותרו חמש־שש חברות קנאביס.

ומה לגבי היצוא המיוחל? "אני מאמין שלא נראה הרבה יצוא של מוצרים שגדלים בישראל", אומר גרוטו. "אולי מוצרי נישה ספציפיים מאוד בכמות של כמה מאות קילוגרמים בשנה". חברות ישראליות כן יוכלו לגדל ולשווק מוצרים בחו"ל, כפי שכבר עושות אינטרקיור, פנאקסיה וטוגדר.

על שולחן הממשלה מונחת גם רפורמת ה־CBD, שאמורה לאפשר מכירת מוצרי CBD - חומר פעיל נוסף בקנאביס שאינו ממסטל - לכל דורש. למעשה היא כבר הוכרזה אבל טרם יושמה. "זו רפורמה די שמרנית", אומרת עדן. "בניגוד למדינות אחרות, פה מותר למכור רק CBD טהור, לא כל מוצר קנאביס נטול THC ולא בכל תצורה".

עד שהיא תאושר, אם בכלל, ניתן להזמין מוצרים כאלה אונליין, באתרים שנראים חוקיים לכל דבר, שאף כתוב בהם באופן מפורש "CBD הוא כעת חוקי בישראל". אולם באתרים הללו מוכרים גם מוצרים שלא אמורים להיות חוקיים במסגרת הרפורמה, ולא נראה שיש אכיפה. אחד מהם, Happy Garden, ענה לשאלתנו: "אנחנו חברה אמריקאית ואנחנו שולחים מוצרים ללקוחות בישראל כמו עוד עשרות אתרים. המכס לא אוכף CBD לשימוש עצמי".

המתווה החדש

אלא שביום שלישי האחרון הודיע משרד הבריאות על פרסום מתווה חדש להקלה ברגולציה בתחום הקנאביס הרפואי להערות הציבור.

על פי המוצהר, המטרה של המתווה היא ליצור ודאות ואחידות בהתמודדות של החברות עם הרגולציה וכן להפחיתה ככל האפשר, בתקווה להוזיל את המוצר לצרכן או לכל הפחות להשאיר את החברות בחיים.

רוב האחריות על איכות המוצר תועבר לחברות, ובדיקת משרד הבריאות תיעשה רק על פי הצורך, במקום עבור כל מוצר, כמו היום.

כך יקוצרו זמני האישור לרישיון היבוא וגם היבוא, וניתן יהיה לייצא מוצרים שאינם תואמים את התקינה הישראלית, כל עוד הם מתאימים לדרישות שוק היעד. בהמשך המטרה היא להשוות באופן מלא התקינה בישראל לזו של האיחוד האירופי. כאמור, רוב השוק כבר הרים ידיים בתחום היצוא מישראל, אבל ייתכן שהתקנות יעזרו לעורר קצת את הנושא.

בתחום המחקר והפיתוח צפויה הקלה משמעותית בתנאים לקבלת רישיון מחקר. גם במקרה הזה ההקלה מגיעה אחרי שרוב החברות שדיברו על מחקר קנאביס בישראל כבר נסגרו או ויתרו על הכיוון המחקרי.

עדיין לא ברור מתי, כיצד ובאמצעות אילו תקציבים יוחלו ההחלטות הללו. חלק מן הגורמים בשוק כינו את המתווה "כוסות רוח למת", אך חלק מן הגורמים שמחו עליו, והתאחדות התעשיינים הצהירה כי הוא נותן מענה אמיתי לחלק מן הבעיות בשוק.

חלק מהטענות של השוק לא מטופלות במתווה. הוא אינו מגביל את היבוא, אינו משנה את אופן סימון המוצרים, לא מטפל ישירות במחירי הקנאביס ולא פותח את רישום המוצר לכל רופא מומחה. כמו כן אין כאן רמז ללגליזציה.

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אילוסטרציה: איל יצהר

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

התקבל הערעור בעליון בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס והורה על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי ● טענת התובעים היא שחברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים על ידי חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, ופעלו לשכנע למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

יואב גלנט / צילום: ap, Jacquelyn Martin, Pool

בשליחות איראן: ישראלי הואשם שאסף מודיעין על גלנט

כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ בנימין נתניהו. מאגף הביטחון וחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● שר החוץ של איראן נחת בג'נווה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● נתניהו: טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת, אמרתי לו: האיראנים משקרים ● עדכונים שוטפים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

קמהדע היא כבר לא רק הבטחה אלא מניית ערך אמיתית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב