מוצרים בסופרמרקט. גל עליות מחירים פוקד את המשק / צילום: Shutterstock
הכותבת היא ראש המחלקה למימון ולימודים כמותיים, הפקולטה למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל
קשה להבין את התנהגות הממשלה בחודשים הראשונים לקיומה. במקום להפנות את מרבית זמנה למלחמה ביוקר המחיה ובאינפלציה, כפי שהבטיחו ראשיה במהלך מערכת הבחירות, עסקו ראש הממשלה והשרים הכלכליים בדיונים ובהצעות חוק שקשורים רק ברפורמה/המהפכה המשפטית. זאת תוך התעלמות כמעט מוחלטת מעליות המחירים הבלתי פוסקות במוצרי הצריכה הבסיסיים, במזון, בחשמל, בדלק, במים, בדיור, בשכירות ובמה לא?
בינואר 2023 התייצבו ראש הממשלה בנימין התניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מול המצלמות והציגו לאומה את מה שכינו "התוכנית לטיפול בהתייקרויות במשק". ראש הממשלה אמר: "הממשלה בראשותי באה לעבוד לטובת כל אזרחי ישראל. התחום הראשון שדיברנו עליו וקיימנו כמה דיונים עליו הוא תחום יוקר המחיה".
עוד אמר ראש הממשלה באותו נאום: "האינפלציה והריבית בעקבותיה מרקיעות שחקים. יוקר המחיה משפיע על כולם, וזה מגיע לכך שכמעט כל משפחה מרגישה את זה במשכנתה. מאחר שהממשלה בראשותי שמה את המלחמה ביוקר המחיה בראש סדר העדיפויות שלה, אנחנו לא מחכים. אנחנו מודיעים על צעדים ראשונים להילחם במחוללי האינפלציה: החשמל, המים, הדלק והארנונה. הצעדים הללו יוזילו מייד את יוקר המחיה של כל משפחה בישראל. הצעדים הללו יאטו את קצב עליית המחירים ויתחילו לסובב את הגלגל אחורנית".
לא מחפשים במקום הנכון
לא צריכים להיות כלכלנים מדופלמים כדי להבין שהצהרות בלבד לא יכולות לשנות את יוקר המחיה. גם האשמת מחירי החשמל, המים, הדלק והארנונה כמחוללי האינפלציה היא חיפוש המטבע מתחת לפנס ולא במקום הנכון. הדרך היחידה להילחם ביוקר המחיה הייתה תמיד - והיא נכונה גם כיום - באמצעות הגדלת התחרות, הקטנת חסמים בירוקרטיים ופתיחת המשק ליבוא חופשי.
כאשר בישראל, במרבית ענפי המשק, פועלים מונופולים חזקים של יבואנים, יצרנים, סוחרים, רשתות שיווק ופארם - קשה לעצור את עליות המחירים. רק פעולות אמיצות של הממשלה, שיילחמו במונופולים ויחלישו את כוחם, יאפשרו תחרות אמיתית. אם נוסיף לכך את תהליכי הרישוי הבירוקרטיים והמייגעים בתחומי הייצור, היבוא והשיווק, וגם רגולטורים שמונעים תחרות אמיתית, הרי שאין סיבה להאמין שיוקר המחיה יירד בטווח הנראה לעין, ללא רפורמה מקיפה בתחומים הללו.
ואכן מצב האינפלציה ויוקר המחיה רק החמירו בחודשים הראשונים לפעילות הממשלה הנוכחית. מדד המחירים לצרכן הצביע על עלייה כפולה מהתחזיות בקצב עליות המחירים. כתוצאה, קצב האינפלציה השנתי עלה ל־5%, שיעור שחייב את בנק ישראל להמשיך בהעלאות הריבית, תוך פגיעה בהשקעות ובזוגות הצעירים שלקחו משכנתאות.
אם ניקח את מדפי הסופר כדוגמה מייצגת, הרי ש־53% משטח המדפים ברשתות השיווק מוקדשים למוצרים של 10 חברות יצרניות ו/או יבואניות גדולות. מדובר בשטראוס, תנובה, אסם, החברה המרכזית למשקאות, סנו, יוניליבר, נטו, דיפלומט, שסטוביץ וקימברלי קלארק.
נתוני האוצר מצביעים גם על כך שבגלל השוק הריכוזי, שיעורי הרווח של 10 ספקיות המזון, מוצרי הניקיון והטואלטיקה הם מהגבוהים בעולם. כך גם בשוק המכוניות החדשות, בשוק המלט, הגז, החשמל, המים, התקשורת, הטלוויזיה, הבנקאות ובשאר התחומים בהם פועלים יבואנים בלעדיים ויצרנים גדולים.
הפתרונות ידועים לכולם: ביטול מכסים ומכסות יבוא שמגנים על יצרנים ויבואנים. פתיחת השוק לתחרות חופשית והחמרת הענישה על יבואנים בלעדיים שמונעים יבוא מתחרה. איסור בחקיקה על יבואנים בלעדיים לייצג יותר מהיקף מוגדר של מוצרים/שירותים (מגבלה דומה הייתה בחוק ההסדרים אך הוצא בלחץ היבואנים). לחייב את רשתות השיווק להקצות שטחי מדף גדולים ובולטים ליצרנים קטנים ובינוניים, ולאסור עליהן לתת ליצרנים וליבואנים הגדולים שטחי מדף מעבר לאחוז שייקבע בחוק. פירוק מונופול הגז והטלת פיקוח על המחיר כך שמחירי החשמל יירדו. צמצום ואף ביטול כוחן של מועצות הייצור בחקלאות שמגבילות את הייצור והתחרות.
להילחם במוקדי הכוח
פתרונות לא חסרים. צריך רק את הרצון והנכונות להתמודד עם מוקדי הכוח וההשפעה שהמונופולים והיבואנים הבלעדיים צברו. גל ההתייקרויות שפוקד את המשק מעיד אולי יותר מכל שהממשלה, ובמיוחד משרד האוצר, איבדו את כוח ההרתעה שהיה להם בעבר.
עדיין לא מאוחר לנקוט בצעדי מנע שיעצרו את השתוללת המחירים שאין לה כיום כל הצדקה כלכלית.