ליאור פוזין, מנכ''ל Auto-DS / צילום: שלומי יוסף
לשכב על חוף בתאילנד עם מחשב, לנהל חנויות איקומרס ולהרוויח אלפי דולרים בחודש - כל אחד יכול לעשות את זה, לפחות אם שואלים את ליאור פוזין, מייסד ומנכ"ל חברת התוכנה AutoDS. מדובר בחברה הפועלת בתחום הדרופ שיפינג, שבו סוחר אינטרנטי יכול למכור מוצרים מבלי להחזיק אותם פיזית אצלו, באמצעות הקמת חנות שתמכור מלאי של בעלי עסקים אחרים - מעין מתווך.
● טונה סטארקיסט, קפה ועוגיות: דיפלומט הודיעה על העלאת מחירים בשיעור של עד 6.1%
● תמנון התחילה את מבצעי סוף העונה מוקדם מהצפוי. מה יעשו המתחרות?
התוכנה שפיתחה AutoDS מפעילה מערכת דרופ שיפינג שלמה: החל מאיתור מוצרים מומלצים למכירה באמצעות זיהוי טרנדים עולמיים, דרך מציאת ספקים, בעיקר בסין, ועד המלצות לסוחרים כיצד לתמחר. ברגע שתשתית החנות האינטרנטית מוכנה, המערכת מעלה אליה אוטומטית תמונות ותיאור של המוצרים. בסופו של דבר, היא גם מבצעת את ההזמנה בצורה אוטומטית מהספק לקונה.
המודל העסקי של החברה עובד כך: הסוחרים משלמים דמי חבר ל־AutoDS, ויכולים לרכוש את הסחורה מספקי ענק כמו וולמארט, אמזון, עליאקספרס ועליבאבא, לצד עשרות ספקים פרטיים. לאחר מכן הם יכולים למכור את המוצרים בזירות מסחר כמו איביי, שופיפיי, אטסי, וויקס ופייסבוק.
המחיר לסוחר מתחיל ב־10 דולר בחודש ויכול להגיע עד 5,000 דולר, כאשר יש תקופת התנסות של 14 ימים בחינם. בנוסף יש תשלום על ביצוע הזמנות בצורה אוטומטית, שמתחיל ב־18 סנט להזמנה. כיום משתמשים במוצר יותר מ־20 אלף סוחרים פעילים.
לדברי פוזין, בכל רגע נתון קיימים במערכת כ־10 מיליון מוצרים, והמכירות דרכם מגלגלות כ־150 מיליון דולר בשנה. לאחרונה הם גם רכשו את המתחרה הגדולה שלהם, DSMTool.
למה צריך תיווך
"כשהייתי בן 14, חיפשתי טלפון זול באתר סיני, וראיתי אותו באיביי במחיר הרבה יותר יקר", מספר פוזין על האירוע המכונן של חייו המקצועיים. "העתקתי את התמונות, את הכותרת ואת המפרט של הטלפון, והעליתי אותו גם לאיביי. תוך שלוש שעות ביצעתי את המכירה הראשונה שלי. את הטלפון שלחתי ישירות לקונה, ונשארתי עם רווח מפער הקנייה". שמונה שנים אחרי, הוא הקים יחד עם מיכאל רוייף (סמנכ"ל הפיתוח) ואופיר בוקובזה (סמנכ"ל השיווק) את AutoDS.
"אם הדרופ שיפר לא היה מגיש את המוצר מהספק לתוך מרקטפלייס כמו איביי, אטסי או אמזון, או לחילופין פותח חנות משלו ויודע לשווק, לא בטוח שהיית מגיעה בכלל למוצר הזה. את משלמת גם על זה שעזרו לך להגיע למוצר בפלטפורמה שבה את אוהבת לקנות. ההנגשה היא הערך שדרופ שיפינג מביא לעולם".
לדברי פוזין, זמני המשלוח לרוב קצרים יותר. "יש לנו מחסנים בסין, כך שאנחנו מאתרים בשבילך כמוכרת את המוצר בסין במחיר הכי זול, שולחים אותו למחסנים שלנו, שם אנחנו בודקים שהוא תקין, וממתגים מחדש עם האריזה שלך, ומשם שולחים לכל העולם. לישראל הוא מגיע תוך עשרה ימים".
לצמצם את הסיכון
פוזין, 28, מכיר מקרוב את כל שלבי העבודה במערכת, בין היתר משום שבתחילת הדרך הוא ושותפיו עשו הכול לבד. "כמנכ"ל הייתי יושב על שירות הלקוחות, מתכנת, עושה שיווק, ואז מדבר עם רואה החשבון. לאט־לאט התחלנו לסגור חורים. כשהיה תקציב הבאנו מפתח, אחר כך הבאנו מנהל שיווק.
"כשנכנסו לקוחות, ראינו שאנחנו מצליחים להתגלגל מהתזרים שלהם, אז למה שנכניס משקיע חיצוני? אנחנו מקבלים הצעות כל שבוע, אבל אנחנו כבר שנים בפנים, יש מחזור, יש לקוחות. אין צורך".
היום יש להם כ־100 עובדים ב־13 מדינות ברחבי העולם, ביניהן יוון, אוקראינה, פיליפינים, אנגליה, רומניה, דרום אמריקה ומרוקו. מטה החברה ממוקם בתל אביב, ומועסקים בו 18 עובדים. לדברי פוזין, רוב הסוחרים המשתמשים בפלטפורמה עושים זאת כהכנסה צדדית, לצד עבודה עיקרית.
"אנחנו מייעצים לבחור במוצר שקשה למצוא בחנות רגילה, כמו מנורת לילה שמאירה דמויות על הקירות, שאין בכל סופר או חנות אלקטרוניקה. הקריטריונים הם מוצר שיתפוס את העין, שקשה להבין מה התמחור ושהוא תקין ועובד.
"אחרי בחירת המוצר, הדאטה שלנו יודע לסרוק את הרשת ולהציג אילו מודעות בטיקטוק ובפייסבוק מתאימות לו, מה קהל היעד ולמי לכוון את הפרסום. בלחיצת כפתור הסוחר מוסיף את המוצר לחנות, ומרגע זה הפרסום תלוי בו - משפיענים, פרסום ממומן, סרטון אורגני בטיקטוק או כל דרך אחרת. לאחרונה החלו בחברה לעשות שימוש בכלי AI, שמסייעים לכתוב את הכותרות ואת תיאורי המוצרים".
לדברי פוזין, "הדרופ שיפינג צומח משנה לשנה, כי אנשים מבינים שלא חייבים להחזיק סחורה. העולם נהיה גלובלי יותר, ואנשים מנסים להתרחק ממלאי גדול, במיוחד כאלה שרק התחילו ולא רוצים להפסיד עשרות או מאות אלפי דולרים.
"אפשר לנסות לצמצם אותו, ומהניסיון שלנו, שירות לקוחות זה הדבר הכי קריטי. עם זאת, צריך לזכור שבדרופ שיפינג לא קופצים מאפס לאלפי מכירות בחודש. המיתוג לוקח זמן, וקיימת בעיה של זכויות יוצרים. סוחרים צריכים לבדוק לעומק מה שהם מוכרים, אי־אפשר למשל למכור לגו של הארי פוטר. גם פה יש לנו דאטה בייס של עשרות אלפי ברנדים, וזה עדיין לא מושלם".