גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשפטיזציה של הסקטור הציבורי היא בעיה אמיתית

חוסר הגמישות של המערכת המשפטית בסקטור הציבורי היא אחד הגורמים לעודף הרגולציה ויוקר המחיה ● אם תשרוד, ראוי שתעשה בדק־בית

בניין משרד המשפטים בתל אביב / צילום: עינת לברון
בניין משרד המשפטים בתל אביב / צילום: עינת לברון

הכותב הוא ד"ר לכלכלה, בעבר הכלכלן הראשי של רשות התחרות וממלא־מקום הממונה על התחרות

אחת ההצדקות שמושמעת מפי תומכי הרפורמה/הפיכה המשפטית היא שה"משפטיזציה" של הסקטור הציבורי פוגעת ביכולת של הממשלה להעביר החלטות כלכליות. מנגד, המתנגדים משמיעים שתי טענות: ראשית, שזאת לא המוטיבציה המרכזית לרפורמה. לזה אני מסכים. שנית, שהתנגדות למשפטיזציה בהכרח מעידה על רצון לעבור על החוק. פה אני לא מסכים. לרצון להוריד את מרכזיות מערכת המשפט בסקטור הציבורי יכולות להיות סיבות מוצדקות. צריך להוסיף אזהרה: אם שינויים לא ייעשו בצורה מתונה ומושכלת, התולדה תהיה שחיתות ופגיעה באזרח.

אתחיל עם כמה אקסיומות. אין תחליף לשלטון החוק, ואין מנוס מלתת לבתי משפט עצמאיים להיות הפוסקים האחרונים. אין תחליף למנגנון הנלווה של משרד המשפטים ויועצים משפטיים במשרדי הממשלה האחראים על שמירה על שלטון החוק. וככל מקצוע אחר, המנגנון המשפטי צריך מתודולוגיות עבודה, ובלתי נמנע שהמקצוע יראה את עצמו כמרכז. אבל כיוון שלמקצוע המשפטי מוענקת המילה האחרונה בכמעט כל נושא, יש בכך כוח עצום, שמחייב ריסון עצמי. בהיעדרו, נעשה נזק כפול: זה מקשה על ניהול הכלכלה והמערכת הציבורית, וזה מספק תירוץ לשינויים משטריים שיש מאחוריהם מוטיבציות אחרות.

לא ששים להתפשר

אז מה זאת המתודולוגיה המשפטית? במרכזה נמצאים "העקרונות המשפטיים". הם, כשלעצמם, נכונים וראויים. אבל השאלה היא מה קורה כשהם מתנגשים עם מטרות אחרות, למשל הורדת הנטל הרגולטורי ויוקר המחיה. אז נידרש לשקלל את השיקולים השונים, ולהתרשמותי המקצוע המשפטי לא שש להתפשר על עקרונות.

זה בולט במיוחד ברפורמות פיננסיות. לדוגמה, כדי להכניס תחרות שכה נחוצה למערכת הבנקאית, הרגולטורים הפיננסיים יזמו את "רפורמת ה־API" שמשמעה פרוטוקול דיגיטלי שיאפשר לגורמים מתווכים להתחבר בקלות למחשבי כל הבנקים מטעם לקוחות ולתחר שירותים פיננסיים בשמם. אבל הרפורמה נתקעה לזמן רב במשרד המשפטים בגלל עיקרון "הכיס העמוק" (התעקשו שהבנקים יהיו אחראים במקרה של הונאה, גם אם לבנק אין על כך כמעט שליטה) ובגלל סוגיות של פרטיות (דרשו שכל בעלי חשבון משותף יתנו הרשאה להתחברות לשרות, גם אם אין דרישה כזאת לאף פעולה אחרת בחשבון). גם חוק נתוני האשראי השתהה זמן רב בגלל התעקשות על סוגיות פרטיות שנראו לאחרים כמשניים.

דוגמה נוספת היא האחריות הפלילית של עובדי הציבור. כיום, אם רגולטור לוקה ברשלנות, והדבר מביא לפגיעה בנפש, הדבר עשוי לגרור לאחריות פלילית של הרגולטור. זה אומנם מצב נדיר ביותר (פרשת רמדיה היא הדוגמה הבולטת), אבל אפילו סיכון קטן מאד לאחריות פלילית יכול להוביל לזהירות יתר של רגולטורים. והדרך משם לרגולציית יתר מדכאת תחרות היא קצרה. לכאורה, אפשר היה להגביל את האחריות הפלילית של רגולטורים, אבל נראה כי זה סותר עקרונות משפטיים, ולכן הדבר נתקל בהתנגדות משפטית.

זאת ועוד: יועצים משפטיים לעתים דוחפים לקביעת מדיניות על־פי ניתוחי טקסטים משפטיים, ובעיקר פסקי דין - מה שופט זה או אחר בדיוק התכוון כשאמר כך או אחרת. זאת במקום להתרכז במה נכון לעשות מבחינה מהותית ורק אחר־כך לנתח את הסיכונים המשפטיים. וככל שמדובר בסיכון משפטי, ליועצים משפטיים יש שנאת סיכון קיצונית. בשבילם, חלום הבלהות הוא שהם יאשרו משהו שאחר־כך ייפסל על־ידי בית המשפט. זה גורם לשמרנות יתר מצדם. לגיטימי שהדרג הפוליטי או המקצועי כן ירצו לקחת סיכון משפטי מסוים בשביל החלטה שלדעתם חשובה. אבל אם ליועץ המשפטי יש זכות וטו, ייתכן שהדבר לא יתאפשר.

לא שחור ולבן

אי־אפשר לפתור את הביקורת על המערכת המשפטית בסקטור הציבורי באמירה פשטנית שמי שמבקר אותה פשוט רוצה לעבור על החוק. במציאות, יישום החוק הוא לא שחור ולבן ומצריך גמישות כדי לאפשר קידום אינטרסים ראויים. לא ברור שגמישות מספקת קיימת כיום. אם המערכת המשפטית תשרוד את השינויים שעומדים כרגע על הפרק, היא צריכה לעשות בדק־בית ולחשוב איך היא משתמשת בכוח העצום שניתן לה בצורה יותר זהירה. ואם היא לא תשרוד, הנזקים יהיו מסוגים אחרים וגדולים הרבה יותר.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה