שליחי אוכל באירופה / צילום: Shutterstock
הם אולי נראים דומה מבחינת לבוש ודרכי תחבורה, אך השליחים של פלטפורמות משלוחי מזון כמו "וולט", הנהגים של "אובר" ורבים אחרים זוכים לתנאי עבודה שונים לחלוטין במדינות שונות באירופה. בגרמניה, למשל, הם זכאים ל־20 ימי חופשה בשנה, השלמת משכורת במידת הצורך וגם לימי מחלה. בספרד הם נחשבים לעובדים שכירים מכל בחינה. זאת, לעומת המצב במדינות רבות אחרות, כולל ישראל, שבהן מדובר בעצמאים ללא זכויות סוציאליות. ברחבי אירופה, מוערך כי חמישה מיליון בני אדם עובדים באופן קבוע ומלא ב־Gig Economy ("כלכלת חלטורה") , תחום שנוי במחלוקת וצומח במהירות, מבלי שהם מוכרים ככאלה
כעת נרשמה פריצת דרך באיחוד האירופי, כאשר המדינות החברות הסכימו השבוע לראשונה על חוקי העבודה שיחולו על העובדים הללו - ובעיקר על החברות המעסיקות אותם. החוקים החדשים "משדרגים" את מעמדם של העובדים הללו באופן גורף, ומקנים להם זכויות סוציאליות שלא היו להם בעבר. פלטפורמות המשלוחים והשירותים השונות - "וולט", "UberEats", "דליוורו" ואחרות - התנגדו בחריפות ליוזמה, משום שמשמעותה במקרים רבים הוצאות רבות יותר להן, בדיוק בתזמון בו הן נאבקות להציג מודל עסקי בר־קיימא.
● הימין הקיצוני בגרמניה נוסק לאור המצב הכלכלי במדינה
● עבודה מרחוק? גוגל רוצה את העובדים קרוב אליה
שכירים כברירת מחדל?
מדובר עדיין בהסכמה ראשונית, שצריכה לעבור הליך של אישור ומשא ומתן מול הפרלמנט האירופי והמדינות החברות באיחוד, אך היא נרשמה בתום יותר משנה וחצי של מבוי סתום. הנציבות האירופית "דיללה" הצעה קודמת שלה בעניין, וכעת נקבע כי נדרשים שלושה קריטריונים מתוך שבעה (לעומת שניים מתוך חמישה בהצעה הקודמת), כדי להיחשב לעובד מן המניין, ולהיות זכאי לפנסיה, ימי מחלה וחופשה ותנאים אחרים.
לפי הנציבות, כ־28 מיליון עובדים באיחוד האירופי (שבו כחצי מיליארד תושבים) עובדים בתחום "כלכלת החלטורה", הכולל מנקים ומנקות, נהגי מוניות והסעה, שליחי מזון ועוד. החוקים החדשים "יסווגו מחדש" חמישה מיליון מהם כעובדים מן השורה.
בין הקריטריונים החדשים שנקבעו: מחויבות ללבוש מסוים או להתנהגות מסוימת, הגבלות על היכולת של העובדים לסרב לעבודה או לעבוד בעבור חברות אחרות וכן הגבלה כלשהי על השכר שלהם. "ה־Gig Economy אחראית ליתרונות רבים בחיים המודרניים, אבל אסור שהיא תבוא על חשבון זכויות העובדים", הצהירה השרה השבדית לשוויון מגדרי ועבודה, שעמדה בראש פסגה של שרי העבודה מ־27 מדינות האיחוד שהסכימו ביניהם על הנוסח החדש ביום שני. "ההצעה של הנציבות מוצאת את האיזון הנכון בין הגנה על עובדים לבין מתן ודאות חוקית לפלטפורמות שמעסיקות אותם", הוסיפה.
"קשיחות ואיבוד שליטה"
מעבר לתנאי העבודה עצמם והשכר, חלק מהרפורמה שמכינה הנציבות כרוכה בפיקוח ובשקיפות האלגוריתמים המקצים את המשימות לעובדים - שהם לב הפעילות של חברות הפלטפורמה. החברות יידרשו לשקיפות לגבי אופן פעולת האלגוריתמים שלהם, וגם לפיקוח אנושי עליהם, וליכולת לענות לשאלות ולקובלנות בנושא, כך שלא יועדפו עובדים מסוימים על פני אחרים. לכל עובד, בין אם הוא שכיר או עצמאי, אמורה להיות הזכות לברר מדוע קיבל או לא קיבל משימה מסוימת באופן פשוט, לפי ההצעה. הדירקטיבה החדשה של האיחוד האירופי, שנקראת בשם "הדירקטיבה לעבודה בפלטפורמות", גם מעניקה לעובדים זכות ייצוג לגבי החלטות מהותיות של החברה.
פלטפורמות המשלוחים והשירותים מיהרו לגנות את ההחלטה. "למרות שהטקסט שאושר מעניק בהירות רבה יותר מההצעה המקורית של הנציבות, הוא עדיין נכשל בשרטוט הפרדה ברורה מספיק בין העסקה כעובד לבין העסקה כשכיר, והוא אינו משפר את מצבם של מי שהם פרילנסרים באופן מלא", נכתב בהודעת איגוד העל של החברות, הפעיל מאוד בתחום הלובינג בבריסל בשנים האחרונות, Delivery Platform Europe.
במכתב פומבי ב־FT שפירסמו לפני כשבועיים מנכ"לי החברות הגדולות בתחום ("בולט", "דליוורו", "דליוורי הירו", "אובר" ו־"וולט") הם כתבו כי הגמישות וההגדרה כעצמאים הם "האטרקציה המרכזית" לעובדיהם. "העסקה מביאה איתה הגנה סוציאלית, אך גם קשיחות בתבניות העבודה ואיבוד שליטה", כתבו.
כעת יחלו שיחות עם הפרלמנט האירופי בסוגיה, כשהמטרה היא לסיים את הדירקטיבה החדשה עד לקיץ הבא. לאחר מכן יינתן למדינות האיחוד האירופי פרק זמן של כשנתיים ליישם את השינויים. הנציבות מעריכה כי התחום כולו עומד בפני צמיחה מסיבית, וכי עד 2025 יועסקו בו כ־43 מיליון בני אדם.