תומר לוטן, מנכ''ל המשרד לביטחון הפנים / צילום: איל יצהר
"פשיעה זה דבר אקספוננציאלי. אם אתה לא מכסח את הדשא - צומחים לך עשבים שוטים. כמעט תמיד כשסכסוך בין עבריינים נדלק, זה מזמין את שרשרת הרציחות הבאות", כך מתאר תומר לוטן, מי שכיהן עד לפני כחצי שנה כמנכ"ל המשרד לביטחון פנים, את האלימות בחברה הערבית, שחוצה כל קו אדום והגיעה השנה למספרים חסרי תקדים.
● הצ'יינג'ים, הבנקים והאבטלה: הנתונים הכלכליים שמאחורי הפשיעה בחברה הערבית
● המדינה הפקירה את החברה הערבית, וארגוני הפשיעה שולטים |דעה
● מה הוביל לירידה המפתיעה באינפלציה ואיך יגיב בנק ישראל בהחלטת הריבית הקרובה?
● תמורת סכום חסר תקדים של 12.4 מיליארד שקל: דליה ותעבורה זכו במכרז על תחנת הכוח אשכול
על פי נתוני המשטרה, מניין קורבנות הרצח עומד על 98 מתחילת השנה, זאת בהשוואה ל־108 נרצחים בשנת 2022 כולה, ול־45 נרצחים בתקופה המקבילה אשתקד.
הזיכרון הציבורי אומנם קצר, אבל היקפי הפשיעה בחברה הערבית לא תמיד היו כה גדולים. "אם הולכים 20 או 30 שנה אחורה - הפשיעה הייתה די יציבה מבחינת היקפי נרצחים וקורבנות. אולי קצת יותר מהחברה היהודית, אבל לא משמעותית", אומר לוטן. "פתאום ב־2012־2013 אנחנו התחלנו לראות זינוק אקספוננציאלי. הדרך הכי תוצאתית לבדוק את זה היא בכמות הקורבנות, מ־40 נרצחים זה עולה ל־60, 70, 80. ב־2019 נחצה לראשונה רף המאה קורבנות בשנה, וזה הגיע לשיא ב־2021 עם 126 נרצחים".
בבנקים האלטרנטיביים - הריבית כרוכה בדם
לזינוק בעשור האחרון קיימים מספר הסברים, ביניהם גם הקשר ההדוק בין הפשיעה לבין הכסף השחור שמתגלגל בחברה הערבית. "כסף הוא אחד המחוללים הכי משמעותיים בפשיעה", מדגיש לוטן. "הוא המנוע, החמצן המשמעותי והגדול של ארגוני הפשיעה. הארגונים הגדולים, כמו חרירי ואבו לטיף, הם קודם כל ארגונים כלכליים אדירים שמגלגלים מיליארדים, כולל עסקים בחו"ל וחברות קש. המפגש שלהם עם האזרח הערבי הוא במקום בו אותו אזרח צריך אשראי, או מזומן.
"הרבה מאוד מהסכסוכים הם כספיים. רוב הרציחות מתחילות על רקע שקשור בנדל"ן או עסקים. כמעט כל אזרח ערבי מכיר את השחקנים האלה בשדה הכלכלי־הכספי שעושים בוררות בשכונה".
ארגוני הפשיעה נכנסים בוואקום, במקום הרשויות והמערכת הבנקאית?
"כן. זה המקום בו יש חוסר משילות אמיתית. זה קשור גם לעוני, כיוון שהבנק לא נותן אשראי למי שאין מספיק, ולכן פונים למלווי כספים שקשורים בארגוני הפשיעה. יש פה חברה שבחלקה הגדול מנותקת במידה מסוימת ממוסדות המדינה, וזה משאיר הרבה מאוד חלל לארגוני פשיעה להיכנס. משם הם מתפתחים ומתחילים להפעיל פרוטקשן, צ'יינג' שדרכם הם מלבינים כספים, חשבוניות פיקטיביות. יש ארגונים שיש להם חברות פינטק, קריפטו, הם כבר שם. אנחנו אומרים ארגוני פשיעה ומדמיינים עבריין יושב עם סיגר וסופר דולרים בחדר, זה לא ככה. אלו ארגונים מאוד מפותחים.
"את זה אתה לא פותר בעוד תחנות משטרה ביישובים ערביים, אלא דרך רשויות שמתמחות בתקיפת החלקים הפיננסיים האלה. אחת השאלות שליוו אותי בתור מנכ"ל המשרד, היא איפה לשים את השקל? האם בעוד חוקר בתחנה בסכנין או חוקר ביחידה הכלכלית? זו שאלה כבדת משקל, כי אתה פוגש את כל ההיררכיה של הפשיעה, ולהכול יש צורך".
"הנושא היה בחצר האחורית במשך עשור"
לתפקיד מנכ"ל משרד הפנים מונה לוטן עם הקמת ממשלת בנט־לפיד ביוני 2021. לדבריו, את הפשיעה בחברה הערבית הם מיקדו מהר מאוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה, "אחרי עשור שהנושא הזה היה בחצר האחורית".
אבל ראינו שגם ממשלות קודמות ניסו לפעול בעניין. ארדן כשר לביטחון פנים הורה על הקמת תחנות משטרה ביישובים ערבים. אמיר אוחנה הקים את אגף סי"ף (האגף לסיכול פשיעה בחברה הערבית).
"לאט לאט, איפשהו באזור 2016 התחילו להיות ניצנים של כלי מדיניות בעניין הזה, ונעשו פעולות כאלה ואחרות. היה גם את דוח המנכ"לים של ממשלת נתניהו שניתח מאוד טוב את הנושא. אבל אלה היו אירועים מומקדים ורובם התקיימו בתוך המשרד לביטחון פנים, בעוד שמאבק בפשיעה ואלימות זה אירוע חוצה מערכות. בסוף, כדי לתת מענה מקצה לקצה צריך לסנכרן את כל המערכות. וזה בעצם לא קרה עד שנת 2022".
אחד המהלכים שהובילה הממשלה הקודמת, היה הקמת צוות שרים למאבק בפשיעה ובאלימות, וכן התקבלה החלטת ממשלה 549 שבמרכזה תוכנית מקיפה לטיפול בתופעה.
בנוסף, במהלך כהונתו הושק מבצע "מסלול בטוח", במסגרתו נעצרו אלפי גורמים, והוגשו מאות כתבי אישום. "מסלול בטוח זה בעצם שולחן עבודה חוצה ממשלה, שסגן שר הבט"פ לשעבר ניהל. העיקרון היה שאנחנו מסמנים מאות יעדים ותוקפים אותם מכל הכיוונים. אכיפה אזרחית, מיסוי, רכבי יוקרה, זיהום של המפעל - המדינה ישבה על הווריד של העבריינים המרכזים. כיום, אם תשאל במשרד לביטחון לאומי, יגידו לך שמסלול בטוח עדיין קיים. אבל בפועל, הוא התרוקן מתוכן".
"בסופו של דבר, ראינו שזה עובד. היו המון ימים קשים - אבל 2022 הסתיימה עם 109 נרצחים. זה אומנם מספר גבוה, אבל זה משקף ירידה של 16% מהפיק שהגענו אליו ב־2021".
"סכסוך מדמם הוא לא הסבר ל־102 נרצחים"
"בן גביר טוען שהזינוק החל כבר בשנה שעברה. ואכן, נתוני המשטרה מראים שעוד בממשלה הקודמת הייתה עלייה דרמטית - מ־7 נרצחים במאי קפצנו ל־17 ביולי".
"זה לא לינארי, מאוד קשה לחזות את זה. לכן, בסוף מבחן התוצאה הוא שנתי. גם עכשיו, צריך לחכות לראות מה יהיה בינואר 2023. אבל בינתיים, אנחנו ביוני עם כמעט 100 נרצחים בפחות מחצי שנה. זה לא נראה פה.
"אני לא מקבל את ההסברים האלטרנטיביים, כמו פתאום נדלקה מלחמת כנופיות או שהמשטרה עסוקה במפגינים בקפלן. אלה כל מיני המצאות שבעיניי הן בסך הכל תירוצים. זו בריחה מאחריות. סכסוך מדמם, ככל שיהיה, הוא לא הסבר ל־102 נרצחים.
"הפשע דופק על הדלתות של כמעט כל משפחה במגזר הערבי. גם למשפחה הכי נורמטיבית יש נשק בבית. וזה לא כי הם העבריינים, אלא כי הם מוקפים בפשע. זו טרגדיה".