גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך מוסיפה הריבית הגבוהה שמן למדורת הפשיעה בחברה הערבית

ד"ר סאמי מיעארי, מייסד 'הפורום הכלכלי הערבי' מפציר במקבלי ההחלטות לתרגם לפרקטיקה את המחקרים על הגדלת ההשתתפות של החברה הערבית במשק ● בראיון לגלובס הוא מסביר כיצד ארגוני הפשע נכנסים לוואקום של מערכת הבנקאות הנעדרת, במיוחד כשהריבית מרקיעה שחקים

צעיר משקיף על העיר אום אל פאחם. ''חשוב שנלמד על החסמים לשילוב החברה הערבית במשק'' / צילום: Associated Press, Oded Balilty
צעיר משקיף על העיר אום אל פאחם. ''חשוב שנלמד על החסמים לשילוב החברה הערבית במשק'' / צילום: Associated Press, Oded Balilty

"כלכלת החברה הערבית חשובה למשק בכלל", אומר ד"ר סאמי מיעארי, שיעמוד בראש מושב העוסק בכלכלת החברה הערבית בכנס האגודה הישראלית לכלכלה שיתקיים מחר באוניברסיטת תל אביב. "הצמיחה הכלכלית העתידית תבוא מהחברה הערבית, היות שיש פוטנציאל אדיר בחברה הזאת, הן מבחינת ההון האנושי, והן כשוק צרכני גדול". מיעארי מסביר שלכן "היה לי חשוב שנלמד על החסמים לשילוב החברה הערבית במשק בצורה נכונה ונבונה".

עשרות מיליארדים לכבישים או לרכבת לאילת: האולטימטום של האוצר למירי רגב | בלעדי
נתוני כרטיסי האשראי מגלים: ההוצאה הריאלית בירידה

יש עיסוק מספיק מצד כלכלנים ישראליים בחברה הערבית בישראל?
"יש המון סוגיות, שדנו בהן חוקרים מאוד רציניים, גם בישראל וגם מחוץ לישראל, בכל מה שקשור לכלכלת החברה הערבית. מה שמטריד אותי הוא לא כמות המחקרים שנעשים בתחום, אלא העובדה שמקבלי ההחלטות לא לוקחים את התובנות ואת ההמלצות של המחקרים האלה ומתרגמים אותן לעשייה בפועל כדי לשפר את מצב החברה הערבית. לא מספיק להגיד 'לקחנו מההמלצות והתובנות', אלא צריך לדאוג לכך שהיישום והתרגום שלהן הוא מקצועי ויכול להביא לאימפקט כמה שיותר גדול, וכמה שיותר מהיר, כדי לסגור את הפערים".

בכנס יוצגו מחקרים של הכלכלנים נעם זוסמן, ערן ישיב, ואלעד דה מלאך (חלקם נערכו עם שותפים למחקר), ומיעארי מסביר שהחוט המקשר בין המחקרים השונים הוא "שהם דנים באיך לקדם ולפתח את התעסוקה בחברה הערבית", וגם להפוך אותה לחסינה יותר, ופחות מושפעת "מאירועים שונים שיכולים להשפיע על ההשתלבות של ערבים וערביות בשוק העבודה. השיפור בתעסוקת ערבים הוא אלמנט חשוב לכלכלה בכלל".

בסביבת הריבית הגבוהה, הפשיעה חוגגת

סוגייה אחת הקשורה לנושא התעסוקה, ומוזכרת גם כאחד ההסברים האפשריים לגל הפשיעה הגואה בחברה הערבית, היא תופעת 'חוסר המעש' בקרב צעירים ערבים, כלומר כאלה שאינם נמצאים במסגרת של לימודים או תעסוקה. זו תופעה ששבה ועלתה לדיון הציבורי, למשל, בעקבות דוח מבקר המדינה בחודש מאי. אבל מיעארי, שבעצמו כתב בעבר על תופעת חוסר המעש, כופר בהסבר הזה.

ד''ר סאמי מיעארי, מייסד 'הפורום הכלכלי הערבי' / צילום: תמונה פרטית

"חוסר המעש שאנחנו מדברים עליו, של 30% או 35% - יכול להיות שזה נכון לפי מספרי הלמ"ס", מבהיר מיעארי. אבל המספרים האלה, הוא ממשיך, דורשים פענוח. לפי הפילוח שהוא מפרט, הרוב המכריע של חסרי המעש מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: צעירים העסוקים בשיפור בגרויות והכנה לפסיכומטרי, צעירים שמחפשים עבודה אקטיבית (ולכן לפי חלק מההגדרות הבינלאומיות נחשבים 'פעילים בשוק העבודה'), ו"עקרות בית", שגם אליהן לא נכון להתייחס כחסרות מעש.

בפועל, אומר מיעארי, תופעת חסרי המעש יכולה להגיע ל־2%־3% של "צעירים שאין להם מה לעשות, לא מחפשי עבודה, לא עושים כלום, יש להם תרבות של בתי קפה ונרגילות. יש כאלה, אני לא אומר שלא, אבל האחוז שלהם נמוך מאוד".

יותר מכך, ממשיך מיעארי. "לא נכון לקשור את תופעת הפשיעה בתוך החברה הערבית לתופעת חוסר המעש. ארגוני הפשע ידועים: יש 4־5 ארגונים שמפעילים חיילים. בוא לא נגיד שהצעירים הערבים והתרבות הערבית הם שמאחורי הפשיעה בחברה הערבית. יש הרבה דברים שקשורים להתפתחות תופעת פשיעה בחברה הערבית, כולל המצב הכלכלי. אנחנו יודעים שבשנתיים האחרונות המצב הכלכלי והריבית גבוהה, גרמו לכך שהרבה עסקים פנו לשוק השחור, וזה חיזק את ארגוני הפשע".

לאבחנה הזאת, לפי מיעארי, יש השלכות מעשיות. "אם אנחנו רוצים משאבים לצעירים הערבים, הם צריכים ללכת בראש ובראשונה להכוונת תלמידים בבתי ספר למקצועות שיש להם עתיד בשוק העבודה. זה מה שאנחנו צריכים לתת לצעירים, לא להביא פרוייקט של צעיר ערבי שאתה אומר לי שהוא נמצא בסיכון של מעורבות בפשיעה ואני רוצה להקצות תקציבים לזה. אלה תקציבים ייעודיים שאין להם אימפקט. תן לו הכוון בבית ספר, תעזור לו במלגות שיילך ללמוד, תפחית מהתנאים הקשים על הסטודנטים הערבים להשתלב באקדמיה הישראלית - זה מה שאנחנו צריכים לעשות".

הזכרת את התנאים הכלכליים ואת עליית הריבית, והקשר שלהם לפשיעה. תוכל להרחיב?
"בשנים האחרונות חגגו. חוסר הרגולציה על כל מה שנקרא פורקס הגדילה את ההון של ארגוני הפשע בצורה מטורפת, לסכומי עתק של כסף, שחלק ממנו מושקע היום בחו"ל. ובשנים האחרונות, מאז הקורונה, המצב הכלכלי של הרבה עסקים ערבים הידרדר - חוסר אשראי שניתן על ידי הבנקים גרם להם לפנות לשוק השחור.

"וכיום, בגלל הריביות המטורפות, השוק השחור מבקש מהם סכומים והחזרים מטורפים שהם לא עומדים בהם, וכתוצאה הם נמצאים תחת איום, פרוטקשן, ותחת ירי. מכאן נוצרת בעיית הפשיעה. ומצד שני, זה חיזק את ארגוני הפשע, ונתן להם משאבים לקניית כלים וקליטת חיילים שיורים באנשים. זה תמך בהם בצורה עצובה מאוד, כאשר אין נוכחות מקצועית למשטרה כדי להרתיע את ארגוני הפשע".

מיעארי מסביר שקיים מחסור בנתונים לגבי גובה הריבית בחברה הערבית, וגם לגבי היקף ההלוואות החוץ בנקאיות. נתון אחד שכן עומד לרשותנו, הוא אומר, נוגע למשכנתאות: 7% בלבד ממשקי הבית במגזר הערבי הם בעלי משכנתאות, לעומת כשליש במגזר היהודי.

לא רק תקציבים לסגירת הפערים

מהניתוח הזה, שהמצב הכלכלי אכן משחק בו תפקיד, נגזרים גם אפיקים אפשריים לפעולה. מיערי מדבר על "הרבה שינויים" דרושים, כולל "בהתייחסות של הבנקים לעסקים ולאשראי לעסקים, ומשכנתאות לצעירים. כאן צריך מעורבות מקצועית של המדינה, של בנק ישראל, כדי לעזור לחברה הערבית".

ובנוסף, אומר מיעארי, דרושה פעולה ממוקדת נגד ארגוני הפשע, "ולדעתי לישראל יש את כל הכלים להילחם בארגוני הפשע ולמנוע את ההתפשטות וההשתלטות שלהם על החברה הערבית. ההשתלטות הזאת היא נזק לכל המדינה, ולא רק לערבים".

מה באשר לממשלה הנוכחית? מצד אחד אנחנו רואים המשך תקצוב של תוכנית החומש לחברה הערבית, ומצד שני יש פעולות ברמה הצהרתית, ואולי גם חקיקה ומדיניות, שמרחיקות אותה
"זה נכון. זה לא רק עניין של תקציבים. תקציבים לסגירת הפערים עם החברה היהודית הם חשובים, אבל במקביל צריך פעולות חקיקתיות, כמו למשל נושא הפורקס בישראל. מעורבות נכונה, נבונה, ומקצועית של המשטרה זה נושא שהוא לא רק תקציבי נטו. זה גם כולל למשל וועדה מקצועית שתלווה את המעורבות של המשטרה בצורה נכונה".

דיברנו בכובעך המקצועי, ככלכלן. מעבר למצוקות החברה הערבית, יש גם רטוריקה של פוליטקאים כלפיה. זה רגע טעון. כבן לחברה הערבית בישראל, איך אתה חווה את המציאות הנוכחית?
"זו לא מציאות חדשה. אנחנו רגילים למצב הטעון, לאי היציבות הזאת. מאז שנולדתי היו תמיד מקרים כאלה. התרגלנו. זה הפך לחלק מהחיים של כל תושב במדינה. אנחנו צריכים תמיד ללמוד איך להתמודד עם המצבים האלה בצורה נכונה ונבונה. לחנך כמובן, והחשוב ביותר לדעתי: לא לתת למתלהמים, שמנסים לשפוך שמן למדורה, לשלוט במצבים האלה ולגרור אותנו למצבים הרבה יותר גרועים".

עוד כתבות

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

דריסת רגל ראשונה בישראל: השקעת ענקית ההון סיכון בסטארט־אפ הביטחוני לייטויז'ן

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

הצד הלא משמח של האקזיט: עשרות עובדים גילו השבוע שמפטרים אותם בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו שתפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות