גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך מוסיפה הריבית הגבוהה שמן למדורת הפשיעה בחברה הערבית

ד"ר סאמי מיעארי, מייסד 'הפורום הכלכלי הערבי' מפציר במקבלי ההחלטות לתרגם לפרקטיקה את המחקרים על הגדלת ההשתתפות של החברה הערבית במשק ● בראיון לגלובס הוא מסביר כיצד ארגוני הפשע נכנסים לוואקום של מערכת הבנקאות הנעדרת, במיוחד כשהריבית מרקיעה שחקים

צעיר משקיף על העיר אום אל פאחם. ''חשוב שנלמד על החסמים לשילוב החברה הערבית במשק'' / צילום: Associated Press, Oded Balilty
צעיר משקיף על העיר אום אל פאחם. ''חשוב שנלמד על החסמים לשילוב החברה הערבית במשק'' / צילום: Associated Press, Oded Balilty

"כלכלת החברה הערבית חשובה למשק בכלל", אומר ד"ר סאמי מיעארי, שיעמוד בראש מושב העוסק בכלכלת החברה הערבית בכנס האגודה הישראלית לכלכלה שיתקיים מחר באוניברסיטת תל אביב. "הצמיחה הכלכלית העתידית תבוא מהחברה הערבית, היות שיש פוטנציאל אדיר בחברה הזאת, הן מבחינת ההון האנושי, והן כשוק צרכני גדול". מיעארי מסביר שלכן "היה לי חשוב שנלמד על החסמים לשילוב החברה הערבית במשק בצורה נכונה ונבונה".

עשרות מיליארדים לכבישים או לרכבת לאילת: האולטימטום של האוצר למירי רגב | בלעדי
נתוני כרטיסי האשראי מגלים: ההוצאה הריאלית בירידה

יש עיסוק מספיק מצד כלכלנים ישראליים בחברה הערבית בישראל?
"יש המון סוגיות, שדנו בהן חוקרים מאוד רציניים, גם בישראל וגם מחוץ לישראל, בכל מה שקשור לכלכלת החברה הערבית. מה שמטריד אותי הוא לא כמות המחקרים שנעשים בתחום, אלא העובדה שמקבלי ההחלטות לא לוקחים את התובנות ואת ההמלצות של המחקרים האלה ומתרגמים אותן לעשייה בפועל כדי לשפר את מצב החברה הערבית. לא מספיק להגיד 'לקחנו מההמלצות והתובנות', אלא צריך לדאוג לכך שהיישום והתרגום שלהן הוא מקצועי ויכול להביא לאימפקט כמה שיותר גדול, וכמה שיותר מהיר, כדי לסגור את הפערים".

בכנס יוצגו מחקרים של הכלכלנים נעם זוסמן, ערן ישיב, ואלעד דה מלאך (חלקם נערכו עם שותפים למחקר), ומיעארי מסביר שהחוט המקשר בין המחקרים השונים הוא "שהם דנים באיך לקדם ולפתח את התעסוקה בחברה הערבית", וגם להפוך אותה לחסינה יותר, ופחות מושפעת "מאירועים שונים שיכולים להשפיע על ההשתלבות של ערבים וערביות בשוק העבודה. השיפור בתעסוקת ערבים הוא אלמנט חשוב לכלכלה בכלל".

בסביבת הריבית הגבוהה, הפשיעה חוגגת

סוגייה אחת הקשורה לנושא התעסוקה, ומוזכרת גם כאחד ההסברים האפשריים לגל הפשיעה הגואה בחברה הערבית, היא תופעת 'חוסר המעש' בקרב צעירים ערבים, כלומר כאלה שאינם נמצאים במסגרת של לימודים או תעסוקה. זו תופעה ששבה ועלתה לדיון הציבורי, למשל, בעקבות דוח מבקר המדינה בחודש מאי. אבל מיעארי, שבעצמו כתב בעבר על תופעת חוסר המעש, כופר בהסבר הזה.

ד''ר סאמי מיעארי, מייסד 'הפורום הכלכלי הערבי' / צילום: תמונה פרטית

"חוסר המעש שאנחנו מדברים עליו, של 30% או 35% - יכול להיות שזה נכון לפי מספרי הלמ"ס", מבהיר מיעארי. אבל המספרים האלה, הוא ממשיך, דורשים פענוח. לפי הפילוח שהוא מפרט, הרוב המכריע של חסרי המעש מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: צעירים העסוקים בשיפור בגרויות והכנה לפסיכומטרי, צעירים שמחפשים עבודה אקטיבית (ולכן לפי חלק מההגדרות הבינלאומיות נחשבים 'פעילים בשוק העבודה'), ו"עקרות בית", שגם אליהן לא נכון להתייחס כחסרות מעש.

בפועל, אומר מיעארי, תופעת חסרי המעש יכולה להגיע ל־2%־3% של "צעירים שאין להם מה לעשות, לא מחפשי עבודה, לא עושים כלום, יש להם תרבות של בתי קפה ונרגילות. יש כאלה, אני לא אומר שלא, אבל האחוז שלהם נמוך מאוד".

יותר מכך, ממשיך מיעארי. "לא נכון לקשור את תופעת הפשיעה בתוך החברה הערבית לתופעת חוסר המעש. ארגוני הפשע ידועים: יש 4־5 ארגונים שמפעילים חיילים. בוא לא נגיד שהצעירים הערבים והתרבות הערבית הם שמאחורי הפשיעה בחברה הערבית. יש הרבה דברים שקשורים להתפתחות תופעת פשיעה בחברה הערבית, כולל המצב הכלכלי. אנחנו יודעים שבשנתיים האחרונות המצב הכלכלי והריבית גבוהה, גרמו לכך שהרבה עסקים פנו לשוק השחור, וזה חיזק את ארגוני הפשע".

לאבחנה הזאת, לפי מיעארי, יש השלכות מעשיות. "אם אנחנו רוצים משאבים לצעירים הערבים, הם צריכים ללכת בראש ובראשונה להכוונת תלמידים בבתי ספר למקצועות שיש להם עתיד בשוק העבודה. זה מה שאנחנו צריכים לתת לצעירים, לא להביא פרוייקט של צעיר ערבי שאתה אומר לי שהוא נמצא בסיכון של מעורבות בפשיעה ואני רוצה להקצות תקציבים לזה. אלה תקציבים ייעודיים שאין להם אימפקט. תן לו הכוון בבית ספר, תעזור לו במלגות שיילך ללמוד, תפחית מהתנאים הקשים על הסטודנטים הערבים להשתלב באקדמיה הישראלית - זה מה שאנחנו צריכים לעשות".

הזכרת את התנאים הכלכליים ואת עליית הריבית, והקשר שלהם לפשיעה. תוכל להרחיב?
"בשנים האחרונות חגגו. חוסר הרגולציה על כל מה שנקרא פורקס הגדילה את ההון של ארגוני הפשע בצורה מטורפת, לסכומי עתק של כסף, שחלק ממנו מושקע היום בחו"ל. ובשנים האחרונות, מאז הקורונה, המצב הכלכלי של הרבה עסקים ערבים הידרדר - חוסר אשראי שניתן על ידי הבנקים גרם להם לפנות לשוק השחור.

"וכיום, בגלל הריביות המטורפות, השוק השחור מבקש מהם סכומים והחזרים מטורפים שהם לא עומדים בהם, וכתוצאה הם נמצאים תחת איום, פרוטקשן, ותחת ירי. מכאן נוצרת בעיית הפשיעה. ומצד שני, זה חיזק את ארגוני הפשע, ונתן להם משאבים לקניית כלים וקליטת חיילים שיורים באנשים. זה תמך בהם בצורה עצובה מאוד, כאשר אין נוכחות מקצועית למשטרה כדי להרתיע את ארגוני הפשע".

מיעארי מסביר שקיים מחסור בנתונים לגבי גובה הריבית בחברה הערבית, וגם לגבי היקף ההלוואות החוץ בנקאיות. נתון אחד שכן עומד לרשותנו, הוא אומר, נוגע למשכנתאות: 7% בלבד ממשקי הבית במגזר הערבי הם בעלי משכנתאות, לעומת כשליש במגזר היהודי.

לא רק תקציבים לסגירת הפערים

מהניתוח הזה, שהמצב הכלכלי אכן משחק בו תפקיד, נגזרים גם אפיקים אפשריים לפעולה. מיערי מדבר על "הרבה שינויים" דרושים, כולל "בהתייחסות של הבנקים לעסקים ולאשראי לעסקים, ומשכנתאות לצעירים. כאן צריך מעורבות מקצועית של המדינה, של בנק ישראל, כדי לעזור לחברה הערבית".

ובנוסף, אומר מיעארי, דרושה פעולה ממוקדת נגד ארגוני הפשע, "ולדעתי לישראל יש את כל הכלים להילחם בארגוני הפשע ולמנוע את ההתפשטות וההשתלטות שלהם על החברה הערבית. ההשתלטות הזאת היא נזק לכל המדינה, ולא רק לערבים".

מה באשר לממשלה הנוכחית? מצד אחד אנחנו רואים המשך תקצוב של תוכנית החומש לחברה הערבית, ומצד שני יש פעולות ברמה הצהרתית, ואולי גם חקיקה ומדיניות, שמרחיקות אותה
"זה נכון. זה לא רק עניין של תקציבים. תקציבים לסגירת הפערים עם החברה היהודית הם חשובים, אבל במקביל צריך פעולות חקיקתיות, כמו למשל נושא הפורקס בישראל. מעורבות נכונה, נבונה, ומקצועית של המשטרה זה נושא שהוא לא רק תקציבי נטו. זה גם כולל למשל וועדה מקצועית שתלווה את המעורבות של המשטרה בצורה נכונה".

דיברנו בכובעך המקצועי, ככלכלן. מעבר למצוקות החברה הערבית, יש גם רטוריקה של פוליטקאים כלפיה. זה רגע טעון. כבן לחברה הערבית בישראל, איך אתה חווה את המציאות הנוכחית?
"זו לא מציאות חדשה. אנחנו רגילים למצב הטעון, לאי היציבות הזאת. מאז שנולדתי היו תמיד מקרים כאלה. התרגלנו. זה הפך לחלק מהחיים של כל תושב במדינה. אנחנו צריכים תמיד ללמוד איך להתמודד עם המצבים האלה בצורה נכונה ונבונה. לחנך כמובן, והחשוב ביותר לדעתי: לא לתת למתלהמים, שמנסים לשפוך שמן למדורה, לשלוט במצבים האלה ולגרור אותנו למצבים הרבה יותר גרועים".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

הבנק הקנדי נכנע למחאה ומכר את החזקותיו ביצרנית הנשק הישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה בת של הבנק סקוטיה חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו-59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס