ירידה בשכר החודשי של הג'וניורים / צילום: Unsplash, annie spratt
"כשהתחלתי את התואר במדעי המחשב טווח השכר ששמעתי עליו היה בסביבות ה־20 אלף שקל ומעלה לתפקידים התחלתיים" מספרת לגלובס כרמל בר, סטודנטית הנמצאת כיום בשלבי סיום התואר. "היו יותר תפקידים לעומת בוגרים, ונלחמו על כל אחד. עכשיו נדמה שהיחס התהפך לגמרי. בודדים מהסטודנטים שלומדים איתי מצאו משרת סטודנט, והרוב עדיין מחפשים. גם טווחי השכר שאני שומעת עליהם היום נמוכים יותר".
● הקפאות שכר במקום פיטורים: הפתרון החדש של חברות בהאטה | פרויקט מיוחד
● שלושה סימנים שמראים: שוק העבודה בישראל מתחיל להתקרר | פרויקט מיוחד
כרמל, כמו רבים כמוה, נמצאת במעגל מחפשי העבודה בתעשיית ההייטק, ונמנית בשכבה שנפגעה אולי הכי הרבה מהמשבר המתמשך בענף, הג'וניורים - אלו שבתחילת דרכם המקצועית. תהליך רכישת הניסיון והלמידה ההתחלתית הוא לא קל, וכעת הופך גם להרבה פחות מתגמל.
מדגימה רוחבית שבוצעה על ידי חברת אתוסיה - אחת מחברות ההשמה הגדולות בהייטק הישראלי, עולה כי השכר החודשי הממוצע של הג'וניורים ירד בכ־20% בפרק זמן של שנה. כך לדוגמה, בעוד שבשנה שעברה השכר החודשי המוצע למהנדס תוכנה מתחיל נע בין 20 ל־23 אלף שקל, השנה הוא ירד לכ־17 עד 21 אלף שקל. בשנת 2022 השכר החודשי המוצע לאלגוריתמאי מתחיל נע בין 22 ל־25 אלף שקל, והשנה ירד לטווח שבין 21־23 אלף שקל. מנהלי מוצר מתחילים השתכרו בין 23 ל־25 אלף שקל בשנה שעברה, והשנה השכר המוצע נע בין 18 ל־22 אלף שקל.
פרדוקס חוסר הניסיון
רק בתחילת החודש התפרסם דוח של הלמ"ס שהראה עלייה בשכר החודשי הממוצע בהייטק מתחילת שנת 2023. השכר שנמדד חצה את רף ה־31 אלף שקלים, ובמבט שנתי - רשם עלייה של כ־6%. נתון זה עמד לכאורה בניגוד למשבר המתמשך בתעשייה המקומית והעולמית.
אך בחינה של הנתונים מקרוב חשפה תמונה פחות ורודה - העלייה בשכר נבעה בעיקרה מכך שרבים מהמפוטרים הינם מקרב מחלקות "מעטפת", כגון משאבי אנוש או שיווק ומכירות, וכן הרבה ג'וניורים.
המשותף לאלו הוא שהשכר החודשי שלהם נמוך יותר בהשוואה לזה של בעלי משרות מחקר ופיתוח ומשרות בכירות בלב התעשייה, ועל כן הוצאת הראשונים מהמשוואה העלתה את הממוצע, גם אם בפועל לא חלה עלייה ממשית בשכר.
נתון מעניין נוסף נוגע למספר המשרות הפתוחות לג'וניורים, שבהשוואה לשנה שעברה, נחתך כמעט בחצי. נתון זה מתכתב עם פרסומי הלמ"ס מהשבוע שעבר- שמראים ירידה במספר המשרות הפנויות למתכנתים ולמהנדסים לעומת אשתקד.
דגימות שביצעה חברת אתוסיה מצאו שבעוד שבחציון הראשון של 2022, מספר המשרות הפתוחות עמד על כ־3,235, בחציון הנוכחי מספר המשרות ירד לכ־1,710.
עוד מדדו באתוסיה את משך זמן חיפוש העבודה, שהתארך בכשלושה שבועות בממוצע לעומת השנה שעברה. כך למשל, בעוד שבשנה שעברה זמן חיפוש העבודה לג'וניורים בבדיקת תוכנה ואוטומציה עמד על חמישה שבועות, השנה עלה המספר לעשרה שבועות.
טל, שעובדת כמגייסת בחברת פינטק גדולה בארץ, מספרת על המגמה מזווית המעסיקים: "אנחנו רואים ירידה משמעותית בבקשות השכר של עובדים, ולא רק הג'וניורים. החברה בה אני עובדת היא חברה מבוססת, לפני שנה היינו מקבלים קורות חיים מאנשים ללא הכשרה מתאימה שדורשים שכר גבוה, והיום אפילו במשרות ג'וניור אנחנו מקבלים קורות חיים של אנשים עם ניסיון של עשר שנים בתחום. לפעמים השכר שאנשים מבקשים כל כך נמוך שזה גורם לנו לחשוד בניסיון שכתוב בקורות החיים".
ל', מעצבת מוצר מתחילה, מספרת שהיא כבר שנה בתהליך חיפוש עבודה. "אני מגיעה לשלבים מתקדמים מאוד, וזה מתחלק לשתיים: או שאומרים לי שעפו עליי אבל חסר לי ניסיון, או שנעלמים לי. יש כמה חברות גדולות ברשימה של הנעלמים. לגבי השכר, בשלב הזה אני מציעה בהתחלה בערך 17־18 אלף שקל וכמעט תמיד מרימים גבה. ברגע שאני אומרת שאני גמישה עם גבול תחתון של 15 אלף שקל ממשיכים איתי בתהליך".
תמונת המצב המשתקפת הן בשיחות עם מחפשי העבודה והן בנתונים מראה את המשבר הנוכחי בתעשייה. זאת לצד גלי הפיטורים המתמשכים, כשלפי אתר לסטארטאפ מספר מפוטרי ההייטק מתחילת השנה עומד על 4672 איש, כשעוד ועוד נכנסים למעגל מחפשי העבודה.
איל סולומון, מנכ"ל חברת אתוסיה, אמר לגלובס כי "ארגונים בחרו קודם כל לקצץ את הג'וניורים. זה יצר הצפה בשוק שהתמלא בהרבה ג'וניורים מחפשי עבודה, מה שהשפיע מהר מאוד על הגמישות שלהם לרמות השכר. ראינו תיקון כלפי מטה של רמות השכר שהם בעצמם מבקשים".
להערכתו של סולומון, גל הפיטורים המשמעותי חלף, אבל חזרתם של מחפשי העבודה לשוק המועסקים תהיה איטית מאוד, "נוצר מצב בו השוק לא בעדם. האם יפוטרו עוד ג'וניורים? אני לא חושב שבאותו סקייל שהיה עד היום. כרגע הג'וניורים מתחרים בסדר גודל של עשרות מועמדים על אותה משרה. והחדשות היותר רעות הן שלפי ההערכה התקופה הזאת יכולה להימשך לפחות עד סוף השנה".
כבר לא רודפים אחריהם
שרון צלניק, בעלת עסק לליווי בתהליכי חיפוש עבודה, מספרת כי ישנו שינוי ניכר בתהליך חיפוש העבודה בהשוואה לשנים קודמות. "השוני הוא ביחס של שני הצדדים. יש הרבה תחושות של זלזול, פעמים רבות המועמדים לא מקבלים בכלל מענה והתסכול גדול.
"אם נסתכל שנה אחורה, היו רודפים אחריהם. בעבר מחפשי העבודה לא היו צריכים ממש לצאת מגדרם ולעבור עשרות ראיונות, והתהליך עצמו לקח פחות זמן". צלניק הוסיפה כי "אני מלווה גם סניורים ובעלי משרות בכירות בחיפושי עבודה, וגם להם קשה יותר. הלחץ חל על כולם".
תום, שהתחיל לעבוד לפני כחודשיים בחברה שמספקת שירותי תמיכה בענן, מספר כי בחודשים טרם התקבל לעבודתו, התקשה למצוא משרות "כשנכנסתי לתחום לפני כמעט שנתיים, הייתי מקבל פניות מהרבה חברות. לפעמים הייתי במצב שבו אני נמצא בתהליכי מיון בארבע חברות שונות במקביל. בחודשים האחרונים המצב השתנה".
עוד מספר תום שבת זוגתו שגם עובדת בתעשייה נמצאת כבר ארבעה חודשים בחיפושי עבודה "המצב השתנה. כולם רוצים להיכנס להייטק אבל הביקוש קטן, ועל כל משרה אחת בלינקדאין יש מאות פניות".
טל, תחת כובעה כמגייסת, מעלה סוגייה נוספת: "יוצא שאני מעסיקה בעיקר גברים כי נשים אפילו לא פונות. הגדרנו במספר תפקידים תעדוף נשי ופרסמנו זאת לכל חברות ההשמה. פנו אלינו אולי 3 נשים מתוך 50 קורות חיים שנשלחו".