היום האחרון של המרוץ בשדרות האליזה שבפריז / צילום: Associated Press
הטור דה פראנס, מרוץ אופני הכביש הוותיק ביותר בעולם שנוסד בשנת 1903, הוא אחד מאירועי הספורט הנצפים, היפים והנחשקים בעולם. מדובר באירוע ספורט שמרתק אליו קרוב ל-900 מיליון איש בעולם כיום, שנולד דווקא מצורך כלכלי: מי שייסד אותו היה עיתון הספורט L'Auto, שחיפש דרכים להגדיל את תפוצתו, ואחד מכתבי הספורט שלו הציע כי יערכו מרוץ אופניים שיהיה "סובב צרפת". השאר היסטוריה.
● נבחרת ישראל עד גיל 20 עשתה היסטוריה. למה היא לא תצליח לשחזר אותה בליגה של הגדולים?
● מנצ'סטר יונייטד מתחילה לסנן את ההצעות לרכישת המועדון היוקרתי
● למרות ההפסד, ההישג של נבחרת ישראל הצעירה: איך נראתה מפת הרייטינג אמש?
השנה המרוץ יוזנק ב-1 ביולי במהדורה ה-110 שלו ויכסה שטח עצום של 3,405 ק"מ של כבישים, עליהם יתחרו 22 קבוצות עם 8 רוכבים בכל אחת מהן. הרוכבים ייצאו (Grand départ) מעיר הנמל התעשייתית בילבאו שבחבל הבסקים בספרד, ויכסו ביום הראשון מסלול של 182 ק"מ.
ככל שינקפו הימים יפרשו מרצון או שלא מרצון רוכבים שיפצעו, יתרסקו או יחלו בקורונה (כן, זה עדיין משחק תפקיד ב-2023), אבל כולם יעשו מאמץ עילאי לשרוד את המסלול שנחשב לקשוח בעולם, להגיע לקו הסיום ללא פציעות ולהתכונן לוואלטה אספניה, הגרנד טור הספרדי שחותם את טרילוגיית המרוצים השנתיים הגדולים בעולם.
"קוד שתיקה" על הכספים בתעשייה
המספרים מאחורי הפקת המרוץ נשמרים תחת "קוד שתיקה" כאילו היו סודות הגרעין, והמספרים שנזרקים באוויר הם בדרך כלל הערכות של גורמים לא רשמיים. יחד עם זאת, מובן מאליו כי העלויות של הפקת מרוץ אופניים שנמשך 21 ימי רכיבה (23 ימים כולל יומיים מנוחה), הן עצומות, והסיבה העיקרית היא שהמרוץ "מתגלגל" ממקום למקום כל יום.
בפועל, כל יום תחרות מוזנק מאזור שונה ועלויות השיטור, סגירת הכבישים, הביטוחים והשינוע של כל הציוד ומטה התחרות הוא גבוה במיוחד. החברה המפיקה, A.S.O, מעסיקה לא פחות מ-1,000 אנשי צוות תחתיה, על מנת שהקסם הזה יתרחש בסדר מופתי תחת ארגון קפדני.
A.S.O רכשה את הזכויות על ההפקה בשנת 1965 ומודל ההכנסות עליו התבססה היה מעבר לזכויות שידור, שהפכו לחלק המרכזי במודל העסקי שלה. גורמים בענף מעריכים כי עלות הפקת הטור דה פראנס נעה בין 90 ל-140 מיליון אירו וש-55% מההכנסות מגיעות מזכויות השידור (משודר ב-186 מדינות), 40% מגיעות מפרסום ומחסויות, והשאר מגיע מהערים אליהן מגיעים הרוכבים שמשלמות על החשיפה שהן מקבלות בפני צופי הטלוויזיה.
סך כל ההכנסות והרווחים של A.S.O מהטור דה פראנס נחשפו בעבר באתר Inner Ring, המסקר את עולם הפרו-סייקלינג, שהציג כי החברה גלגלה בשנת 2016 הכנסות בסך 220 מיליון אירו והציגה רווח של 45 מיליון אירו. סכום לא מבוטל בכלל לאירוע בקנה מידה שכזה.
כמה עולה לפרסם על החולצה הצהובה?
דרכים נוספות לגיוס כספים הן באמצעות חסויות ראשיות, ומי שלוקח בכך חלק כבר מספר שנים ברציפות הן שתי שחקניות מרכזיות: הבנק הצרפתי LCL וסקודה.
החסות של LCL כוללת הנצחה של שם הבנק על החולצה הצהובה היוקרתית שלובש בכל יום המוביל הכללי בתחרות. תג המחיר של החסות מוערך בשוק ב-11-14 מיליון אירו. חשוב להבין, לובש החולצה הצהובה הוא זה שהזמן הכללי שלו הוא הקצר ביותר במרוץ (הרוכב המהיר) ולכן לבישת החולצה היא למעשה "הגביע הקדוש" של התחרות.
ללבישת החולצה הצהובה יש יתרונות רבים גם בכל מה שקשור לפרסום, מאחר והמצלמה שעוקבת לאורך התחרות אחרי לובש החולצה הצהובה, חושפת את לוגו הבנק בפריים טיים. בסוף כל יום זוכה המוביל גם לחשיפה נוספת כאשר הוא עומד על הפודיום בגאון.
חברת המכוניות הצ'כית סקודה מעניקה חסות ללובש החולצה הירוקה, ומשלמת עליה על פי יודעי דבר סכום של כ-4-6 מיליון אירו. את החולצה הירוקה לובש הרוכב שצבר את מרב הנקודות במרוצי ביניים (מרוצים פנימיים המתקיימים במהלך המרוץ), וגם בספרינט אל קו הסיום.
במרוץ יש עוד מספר חולצות (החולצה המנוקדת, חולצה לבנה לרוכב הצעיר וחולצת הרוכב האגרסיבי) עליהם מתחרים הרוכבים וגם להם יש נותני חסויות שמכניסים לקופת התחרות עוד מזומנים.
עלות הפקת המרוץ הוא נושא אחד, אבל בסופו של דבר העלויות הגדולות הן של הקבוצות עצמן שנשענות על נותני חסות גדולים שמממנים את כל החגיגה הזו. כך למשל קבוצת אינאוס (Grenadiers INEOS) הבריטית ממומנת על ידי חברת כימיקלים בריטית גדולה באותו שם, קבוצת יומבו-ויסמה (Team Jumbo-Visma) ההולנדית נהנית מחסות של רשת הסופרמרקטים Jumbo וחברת התוכנה Visma, או קבוצת UAE Team Emirates שהבעלות עליה היא של קונצרנים מאיחוד האמירויות הערביות ובהם בנק אבו-דאבי וחברת התעופה הלאומית של האמירויות (Emirates).
כל קבוצה מחזיקה תחתיה עשרות רוכבים מקצוענים אשר רוכבים בכל אחד ממאות המרוצים של האיגוד הבינלאומי לאופניים (UCI) והעלות של כל רוכב היא כמובן על פי ההישגים והניצחונות שלו.
הסכום שקבוצה תוציא על מנת להתחרות בטור דה פראנס הוא בטווח של 10-15 מיליון אירו בממוצע שילכו על החתמת הרוכבים המובילים, הציוד הטוב ביותר וצוות המאמנים שלצידו עשרות אנשים שיוצרים את המעטפת המקצועית ביותר ובהם: מעסים, פיזיותרפיסטים, דיאטנים, שפים להכנת הארוחות על בסיס יומי, אוטובוסים, אנשי רפואה, אנשי אבטחה, צוותי תקשורת ועוד.
אז ביום שבת הקרוב, כשתצפו בבינג' הספורטיבי הזה שנמשך שלושה שבועות, תזכרו שהספורט שאתם רואים הוא לא רק שואו ספורטיבי-בידורי, אלא גם הפקת על שמגלגלת תעשייה של מאות מיליוני אירו על מסלול עם 176 רוכבים ומנצח אחד מאושר בחולצה צהובה שיכניס לכיסו סכום של 500 אלף אירו.