בניין בנק ישראל בירושלים / צילום: Shutterstock, Alon Adika
נכשל ניסיונה של עיריית ירושלים לגבות היטל השבחה מבנק ישראל בהיקף של 13 מיליון שקל, בגין תוכנית להרחבת המבנה שכללה הקמת מקלט אטומי. ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה קבעה בהחלטתה כי הבנק פטור מתשלום היטלי השבחה.
● שינוי הכיוון של רשות המסים בנוגע למיסוי דירות מושכרות
● בנק ישראל: ירידה חדה בהיקף לקיחת המשכנתאות במחצית הראשונה של השנה
● השכנים הפכו את המחסן וחדר הזבל לדירות להשכרה. מה קבעה המפקחת?
ההרחבה בוצעה על סמך תוכנית שחלה ב-2015 בכל קריית הלאום בירושלים, ומטרותיה תכנון מחדש של קריית בן גוריון תוך הרחבת המבנים הקיימים, התרת בניית מבנים חדשים עבור הממשלה והסדרת שטחים ציבוריים. לאור זאת דרשה עיריית ירושלים היטל השבחה של כ-13 מיליון שקל.
הבנק טען בערר, שהוגש על-ידי עו"ד דן ליברמן, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד ש. פרידמן אברמזון, והשמאי קובי ביר, כי חוק בנק ישראל משווה את מעמדו למעמד של משרד ממשלתי, מבחינת החבות בהיטל השבחה, ועל כן הבנק פטור. עוד צוין בערר כי התוכנית המדוברת כלל לא השביחה את השטח של בנק ישראל, וכי לא נלקחו בחשבון עלויות הבנייה שבוצעו במבנה.
מטעם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים (עיריית ירושלים) נטען כי הבנק המרכזי חוכר את השטחים, ועל כן עליו לשלם את היטל ההשבחה, ואולם לפניית ועדת הערר, שבראשה עמד עו"ד עמית אופק; הגיבה רשות מקרקעי ישראל, על דעת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, כי בנק ישראל אינו חייב בתשלום היטל השבחה.
ואכן הוועדה החליטה לבסוף כי חוק בנק ישראל הוא החוק המכריע לעניין זה, וכי הוא פוטר את הבנק מתשלום היטלי השבחה, עוד לפני שנכנסים להבטים השמאיים של ההיטל.
עו"ד ליברמן מסר בתגובה: "שמחנו לקבל את החלטת ועדת הערר בגין היתר בנייה שניתן לבנק ישראל לתוספת שטחי בנייה במגרש הבנק בקריית הלאום בירושלים. במסגרת ההחלטה קיבלה ועדת הערר את הטענה המשפטית העקרונית שהעלינו, לפיה בכל הנוגע לתשלום היטלי השבחה, הדין שחל על בנק ישראל הוא זהה לדין שחל על המדינה. על כן קבעה ועדת הערר כי בהתאם להוראות חוק בנק ישראל, פטור בנק ישראל מלשאת בתשלום היטל השבחה לוועדה המקומית".