חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילום: איל יצהר, shutterstock)
אלי לילי רוכשת תרופה בשוק ההרזיה הרותח, אבל האם המטופלים באמת יצליחו להתמיד בטיפול?
שוק התרופות להרזיה שצמח תוך כשנתיים משוק מינימלי להבטחה הגדולה של השנים הקרובות, ממשיך לספק חדשות על בסיס שבועי. אנליסטים מעריכים כי השוק הזה עשוי לגלגל עשרות מיליארדי דולרים, והחברות מתנפלות עליו מהר ככל האפשר.
● כך מנסה טבע להמציא את עצמה מחדש כחברת תרופות חדשניות
● החוקר שטוען: הזמן הולך גם לאחור | חזית המדע
ביום שישי דיווחה חברת אלי לילי כי היא תרכוש את חברת ורסניס (Versanis) הפועלת בתחום, בסכום של עד 1.93 מיליארד דולר (חלקו מיידית וחלקו בהתאם לעמידה באבני דרך), וזאת למרות שכבר יש לאלי לילי את אחת התרופות המבטיחות בתחום. השוק אהב את העסקה, ומניית החברה עלתה ב-3%.
התרופות שזכו להצלחה בשוק בשנה האחרונה מבוססות על מנגנון בשם GLP-1, שקשור לרמות הסוכר בדם, קצב ריקון הקיבה ותחושות הרעב והשובע. לעומת זאת המוצר של החברה הנרכשת, עובד ישירות על תאי שומן. היתרון האפשרי של מוצר כזה, עשוי להיות יכולתו לפגוע רק בשומן, בלי לסכן את המטופלים באבדן של רקמת שריר. ישנם מטופלים שחוסר התיאבון שלהם בנטילת התרופות מבוססות ה-GLP-1 הוא כה גדול, שהם לא אוכלים גם את מה שדרוש לשמור את רקמת השריר.
בנוסף, לתרופות ה-GLP-1 ישנן תופעות לוואי עיכוליות, כמו בחילות או שלשולים, שיכולות להוביל לכך שחלק מהמטופלים לא ירצו להשתמש בתרופה. האיחוד האירופי אף בוחן תופעות של דיכאון ואפילו אבדנות. ניסויים הראו כי לאחר הפסקת השימוש ב-GLP-1, המטופלים אינם מצליחים לשמור על הירידה במשקל, ולכן יש ליטול אותם באופן כרוני ובמצב כזה, תופעות הלוואי עלולות להיות חסם. ייתכן כי למוצר של ורסניס ימצאו תועפות לוואי פחותות או שונות. ישנה אפשרות גם של שילוב בין המוצרים.
ורסניס רכשה את המוצר במקור מחברת נוברטיס השוויצרית, שבחנה אותו להתוויות אחרות בתקופה שבה שוק ההרזיה לא היה מפותח. היום נבחנת התרופה גם להתוויה של מניעת כשל לבבי אצל חולי סוכרת.
ציינו כי ההתלהבות של השוק מן התרופות להשמנה, נובעת מכך שהשוק צפוי להיות עצום, וזאת תחת ההנחה כי רוב המטופלים יקחו את התרופה למשך כל חייהם, ואולי אפילו ישלבו בין כמה תרופות. אולם, דו"ח של חברת Prime Therapeutis, גוף רכש של תרופות עבור מספר חברות ביטוח אמריקאיות מובילות, הראה כי רק 32% ממי שטופלו בתרופות הללו, המשיכו ליטול אותן אחרי שנה. מסקנת הדו"ח: "רבים מן המטופלים לא מרוויחים מן הטיפול, וזה בזבוז, במיוחד אם הוא יקר".
כמובן שלחברות הביטוח יש אינטרס לא לשלם עבור טיפול רפואי, אבל אם הן מאמינות כי הטיפול אכן ימנע השמנה ואת הסיבוכים הכרוכים בה, הן עשויות לשמוח על ההזדמנות. יש לציין כי קבוצת המטופלים שהתנהגותה נותחה בדו"ח, היא קבוצת מטופלים מקודמת יחסית בקטגוריית התרופות הזו. ייתכן והיום ישנה מודעות רבה יותר לכך שהפסקת התרופה תוביל לעלייה מחודשת במשקל. כמו כן, הדור החדש של התרופות שעדיין לא אושרו, אמור לתת תוצאה מרשימה יותר: ירידה של עד 24% במשקל לעומת כ-15% בתרופות שכבר מאושרות לשיווק, והבדל כזה עשוי להוות תמריץ גדול יותר עבור המטופלים להמשיך לקחת את התרופה. עם זאת, לא רק תופעות הלוואי והקושי לדבוק בפרוטוקול נטילת התרופות עשוי לגרום למטופלים מנטילת התרופות, אלא גם מחיר ההשתתפות העצמית.
אינמוד ממשיכה לצמוח
חברת הרפואה האסתטית אינמוד, המנוהלת על ידי משה מזרחי, הודיעה כי היא צפויה לדווח על הכנסות של 135.9-135.7 מיליון דולר עבור הרבעון השני של שנת 2023. התוצאות המלאות צפויות ב-27 ביולי. על רקע תוצאות הרבעון השני, מעלה החברה את התחזיות שלה לשנה כולה, ל-540-530 מיליון דולר, כאשר בעבר חזתה כי הכנסותיה השנתיות יעמדו על 530-525 מיליון דולר. החברה צפויה להמשיך להיות רווחית, עם רווח גולמי של בין 83%-85%.
אם תעמוד החברה בציפיות הללו, תהיה זו צמיחה של 20% בהכנסות לעומת 2022, כאשר ב-2022 צמחה החברה ב-27% לעומת 2021. הצמיחה היא בעיקר עקב השקה של מוצרים חדשים.
אינמוד נסחרת לפי שווי של 3.7 מיליארד דולר. מתחילת השנה עלתה מנייתה ב-25%, בניגוד למגמה ברוב חברות הביומד הישראליות. זה עדיין מחיר מניה נמוך בכמחצית מהשיא אליו הגיעה החברה ב-2021, אך העלייה והירידה הדרמטית קשורים יותר למצב השוק מאשר למצב החברה, שדיווחה באופן כמעט קבוע על צמיחה יציבה על פי הציפיות שהגדירה מראש. מאז החלה החברה להיסחר בנאסד"ק ב-2019, הוסיפה המניה 540% לערכה.
רשות החדשנות תקים מרכז לתשתית שירותי מחקר ופיתוח לביו-התקנים
למרות קיצוץ של 100 מיליון שקל שהוכרז לאחרונה בתקציב רשות החדשנות, החליטה הרשות להשקיע 113 מיליון שקל בהקמת מרכז לתשתית שירותי מחקר ופיתוח לביו-התקנים. זאת, במסגרת תוכנית האב של הרשות לתמיכה ב-Bioconvergence, דהיינו שילובים חדשניים בין ביולוגיה להנדסה, הנמצאת אצל הרשות בעדיפות גבוהה.
הרשות פרסמה קול קורא לחברות על מנת שיגישו בקשה למימון הקמת המרכז, שיפתח שבבים שיהיו חלק מחיישנים בסגנון של: שתלים חכמים לאבחון רפואי, מעבדה על שבב, איבר על שבב, חיישני סביבה ועוד. המרכז יעניק שירותים כמו מו"פ תעשייתי לחוקרים המפתים ביו-התקנים, או שירותי ייצור אבות טיפוס וסדרות קטנות. בשבוע הבא תערוך הרשות כנס שבו תסביר יותר לעומק את הדרישות מן המרכז. אל הכנס יוזמנו חברות שירותי מו"פ, חברות העוסקות בתחומי ההנדסה ו/או מדעי החיים, משקיעים ומנהלי יחידות תשתית מהאקדמיה.
תוכנית הביו-קונברג'נס עליה הכריזה הרשות ב-2019, ואליה הצטרפו גם גורמים ממשלתיים נוספים, כמו משרד המדע, מפא"ת, משרד הבריאות, האקדמיה למדעים ועוד, תוקצבה בשלב הראשון ב-1.2 מיליארד שקל, וצפויה לקבל בהמשך תקציבים נוספים. התחום של ממשק ביולוגיה והנדסה, זוהה מצד אחד כתחום שבו לישראל יש יתרון יחסי, ומצד שני כתחום שבו רשות החדשנות יכולה לתרום תרומה ייחודית שבלעדיה התחום לא יתפתח. בנייה של תשתית ליצור ביו-התקנים, היא דוגמה לאופן הייחודי שבו גורם ממשלתי יכול לדחוף את התחום קדימה.
זיהוי צירי לידה וסילוק הפרשות ממכשירי הנשמה
תוכנית הביודזיין של רמב"ם, תוכנית פיתוח טכנולוגיות רפואיות חדשניות על בסיס מתודה שפותחה באוניברסיטת סטנפורד, סיימה את הסבב השלישי שלה. במסגרת התוכנית, צוותים רב-תחומיים פועלים לזהות בעיה רפואית משמעותית ולגבש עבורה פתרון יצירתי אבל גם יישים טכנולוגית.
השנה פותחו בתוכנית מספר פיתוחים בתחום רפואת הלידה והפוסט פארטום (משכב הלידה). אחד הפיתוחים המובילים היא מערכת שנועדה לזהות את הבכי של התינוק ותנועות הגוף שלו, ולפענח מתוך כך את הצרכים שלו. המטרה היא לעזור תחילה לנשים בדיכאון אחרי לידה, לחוש שהן מבינות טוב יותר את התינוק שלהן ויודעות טוב יותר כיצד לטפל בו, וגם יינתן להן פידבק חיובי על כך שהן מסוגלות לטפל בתינוק. ההערכה היא שטכנולוגיה כזו תעזור לנשים להיקשר לתינוק.
מוצר נוסף מתחום זה נועד לאפשר למרדימים להזריק אפידורל באופן מדוייק גם בקרב נשים הסובלות מהשמנה משמעותית. מסתבר שנשים אלו סובלות משיעור גבוה יותר של סיבוכים במהלך הלידה ומיותר מקרים של כשל בהרדמה.
מיזם אשר על פי ראשי התוכנית מעורר עניין רב, הוא טכנולוגיה המאפשרת ליולדות מאולחשות על ידי אפידורל, מידע מהיר יותר לגבי הופעת צירי הלידה. זאת, כחלופה לכך שהמיילדת מזהה את הציר במוניטור ומבקשת מהיולדת ללחוץ - אך לעתים עד שהמידע מופנם והיולדת אכן לוחצת, הציר כבר עבר והלחיצה פחות אפקטיבית, מצב שמאריך את משך הלידה ועלול לגרום לסיבוכים.
מיזם נוסף הוא טכנולוגיה לסילוק הפרשות ממכשירי הנשמה אצל חולים המונשמים לאורך זמן. הפרשות אלו עלולות לגרום לזיהומים חמורים. אם הן מסולקות באופן אמין ואינן מהוות עוד סיכון למטופל, אפשר יהיה לשחרר מאושפזים מונשמים רבים יותר לטיפול ביתי, תוך חיסכון בעלויות האשפוז.
בוגרי המחזורים האחרים כבר הקימו לפחות חברה אחת שגם קיבלה מימון חיצוני. זוהי חברת PrediMed, שפיתחה מערכת שמנעימה את זמנם של ילדים במכשירי MRI, כדי לחסוך את הצורך בשימוש בהרדמה. הטכנולוגיה כבר נבחנה בניסוי קליני ברמב"ם, וכעת נערכת החברה למחקר קליני נוסף בארה"ב.
פרופ' מיקי הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם, אמר כי: "אנחנו גאים להצמיח דור חדש של יזמים בתחום הביוטק, הביומד והחדשנות הרפואית. מדובר בתוכנית שנולדה כתוצאה משיתוף הפעולה האסטרטגי שלנו עם האקדמיה והתעשיה בכלל ובמיוחד עם הטכניון ועם אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב".
מחסור בהליום? שיאון טכנולוגיות פיתחה מכשיר המחליף את ההליום במימן
חברת שיאון טכנולוגיות, המפתחת ומשווקת ציוד לחברות מעבדה בישראל, פיתחה מכשיר חדש, מוגן פטנט, המאפשר שימוש בגז מימן לביצוע בדיקות מעבדה אנליטיות, במקום גז הליום. המחסור בגז הליום הוא בעיה עולמית המשפיע על תעשיות רבות, ובין היתר גם בתעשייה הרפואית. הליום מאז ומתמיד היה גז שאספקתו לא הייתה סדירה ומעת לעת יש בו מחסורים, אך מתחילת 2022 המחסור חמור במיוחד, בעיקר בשל המשך המלחמה באוקראינה וכן בשל בעיות נקודתיות במפעלי הייצור המובילים.
חברת שיאון טכנולוגיות בראשות ראובן מרי, שהוקמה ב-2015, משווקת ציוד למעבדות לא רק לתחום הרפואי, אלא גם לבדיקות מזון, בדיקות מז"פ, תוצרי שריפה ועוד. חלק מהבדיקות הללו מתבצעות על מכשיר שנקרא כרומטוגרף גז, והוא פועל על הליום.
המכשיר שפיתחה החברה מאפשר להחליף את ההליום בגז מימן. תעשיית המעבדות האנליטיות אינה המקום הראשון שבו מנסים לעשות החלפה כזו. אלא שהמימון נחשב לגז נפיץ. המכשיר של שיאון נועד לאפשר עבודה בטוחה עם הליום. בנוסף, הוא חסכוני יותר בזמן ובכסף, ואינו דורש תשתיות קבועות במעבדה כגון בלוני גז או צנרת גז, ואין צורך בנידוף של הגז. בפיתוח המכשיר הושקעו כ-20 אלף דולר ממשאביה של החברה.
"עד לפני הקורונה, השיווק של המוצר ההיה לא פשוט", מודה מרי. "איש המעבדה הוא לרוב לא זה שעושה את הרכישה, ואילו מנהל המעבדה לא תמיד היה מודע עד הסוף להשפעה של המחסור בהליום. כאשר הקורונה נגמרה, היה צורך להחזיר לפעילות מעבדות שהושבתו, ואז אנחנו הפכנו רלוונטיים כי בשימוש במכשיר שלנו, היה ניתן לפתוח את המעבדה הרבה יותר מהר, מבלי לחכות להליום. כמו כן, אחרי הקורונה משבר ההליום העמיק עד לרמה שלא ניתן היה להשיג אותו בשום מקום ופעילות של מעבדות נעצרה. ההליום נשמר לצרכים של מכשירים הכרחיים, כמו MRI. כאן נוצרה לנו הזדמנות לספק מכשיר שלא רק היה טוב יותר, אלא ממש חסר תחליף".