בניית שכונות חדשות בדימונה / צילום: בר - אל
הבנייה פרחה בשנים האחרונות - כי הריבית הייתה נמוכה. כעת, אחרי שהריבית קפצה, הבנייה יורדת. זו התורה על רגל אחת, שהדוברים המכובדים בישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת הקפידו השבוע שלא להגיד. האמת העירומה הזו בקעה מדי פעם מדבריהם, בישיבה שעסקה ב"השפעת הירידה בהתחלות הבנייה על היצע הדיור ועל מחירי הדיור בטווח הבינוני והארוך". שני הענפים שסובלים בצורה מיידית מהמצב הם הפריפריה והבנייה להשכרה, שבישיבה הזו קיבלו גזר דין מוות רשמי.
● ההשפעה של מחיר למשתכן שפחות מדברים עליה | פרויקט מיוחד
● נתונים מגלים: כמה כסף נתנו ההורים לקונים בפרויקט מחיר למשתכן בהרצליה ובלוד
בבנק ישראל הצביעו על ירידת שיווקי הקרקעות ועל חסמי תכנון ותשתיות, כעל סיבות שעלולות להוריד את התחלות הבנייה. מנכ"ל רמ"י, ינקי קוינט הצביע בגלוי על הבעיה: "כשמחירי הדירות בפריפריה יורדים, ערך הקרקע יורד והפרויקט הופך ללא כלכלי. במצב כזה לא נוכל לתת הנחות על הקרקע". קוינט המליץ לסבסד עלויות פיתוח.
המכרז בדימונה שלא נכשל
בשבוע שעבר הסתיים למשל מכרז בדימונה, אחד מהבודדים בשנתיים האחרונים שלא נכשל. הרוכש שילם 26 אלף שקל לדירה ועוד כ־300 אלף שקל עלויות פיתוח. לא רחוק היום שהמדינה תצטרך לשלם ליזמים, כדי לבנות שם - ודימונה היא רק משל לרוב הערים בנגב ובגליל.
הכדאיות הכלכלית המידלדלת בענף הנדל"ן למגורים, בעיקר עקב עליית הריבית וייקור המימון, באה לידי ביטוי גם בענף השכירות. מבנק ישראל דיווחו כי ב־7 השנים שעברו היו 16 אלף התחלות בנייה לשכירות ארוכת טווח. בנוסף, ב־11 שנים אושרו 15.6 אלף דירות לשכירות מכוח חוק עידוד השקעות הון. כלומר לא יותר מ־32 אלף דירות להשכרה ארוכת טווח מסתובבות בשוק, סביר שרובן תפוסות. מדובר בכ־4% מסך הדירות להשכרה בישראל. כלום ושום דבר ברמת מאקרו, שבמיוחד בימים שבהם מחירי השכירות עולים בקצב מהיר - לא נותן שום תרופה לשוק השכירות.
לא פלא שנציג האוצר בדיון, מתן יגל מאגף התקציבים, הציע לקוינט להקטין את כמות המכרזים לשכירות ארוכת טווח, ולהסב אותם לדירות רגילות. מדובר בפעם הראשונה שבה פקיד בכיר באוצר אומר בפה מלא, שהענף הזה אינו מספיק חשוב כדי לתמוך בו.
ובמצב דברים זה ענף הנדל"ן שהחל לרדת - ימשיך לשקוע, בחלקים נרחבים של הפריפריה הוא ייפסק והשכירות ארוכת הטווח תכנס להקפאה עמוקה, אם לא יותר מזה.