גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אירוע שטרם נראה כמותו״: עד כמה דרמטי מכתב הטייסים?

הצעד שנוקטים כעת מתנגדי "הרפורמה המשפטית" הוא חריג בהיקפו לעומת אירועים מהעבר ● איך התמודדו עד כה בצה"ל עם סרבנות אידאולוגית, מדוע אי ההגעה של הטייסים מוגדרת כ"הפסקת התנדבות", והאם ניתן להעניש אותם? ● המשרוקית עושה סדר

מילואימניקים חותמים על סירוב לשרת על רקע החקיקה, השבוע בתל אביב / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg
מילואימניקים חותמים על סירוב לשרת על רקע החקיקה, השבוע בתל אביב / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg

מדובר באירוע שצה"ל ומדינת ישראל טרם ידעו כמותו. בימים האחרונים, במקביל להתקדמות החקיקה לצמצום עילת הסבירות, מודיעים מאות אנשים, רובם קשורים ליחידות העילית של צה"ל, כי הם מפסיקים את שירות המילואים שלהם. את עיקר תשומת הלב מושכים כ־160 קצינים בחיל האוויר שהודיעו על הפסקת ההתנדבות (עדכון: נכון ל-21 ביולי עמד על למעלה מ-1100 אנשי חיל אוויר במילואים, על פי ההודעה של מארגני המחאה), אבל לפי הפרסומים בתקשורת בנוסף להם יש עוד מאות מילואימניקים שמשרתים ביחידות מובחרות, ובמערך המודיעין, שהודיעו כי הם מפסיקים להגיע. "ככל שאני זוכר, עוד לא ידענו דבר כל-כך קיצוני במערך המילואים מבחינת ההיקף והעוצמה", אומר לנו תא"ל במיל' הושע פרידמן בן־שלום, קצין מילואים ראשי לשעבר, שממהר להוסיף כי הוא משוכנע שבטווח הארוך צה"ל יתגבר גם על זה.

הסירוב של יו"ר ההסתדרות, הפגישה עם נתניהו וחילוקי הדעות בצמרת: כך נראית מבפנים המחאה של פורום אנשי העסקים
מנכ"לי חברות ציבוריות גלובליות: שינויי חקיקה - רק בהסכמה רחבה
מגובה המזונות ועד נרמול אפליה: חוקי הקואליציה שיפגעו כלכלית בנשים |נטע סרוסי, פרשנות

אז מה בעצם קורה כאן? במה זה שונה מעצומות הסרבנות שידענו בעבר, האם ניתן לטפל בכך באמצעות בתי המשפט, ומה יהא על הכשירות של צה"ל? בשורות הבאות ניסינו לעשות סדר.

היו תופעות דומות בעבר?

סרבנות מצפון הנושאת אופי פציפיסטי מלווה את ישראל כבר משנותיה הראשונות, ותופעות כאלה נרשמו אפילו במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים החלה להתפתח סרבנות על רקע הפעילות של צה"ל בשטחי יהודה ושומרון, שלוותה בעצומות ומכתבים פומביים. המפורסם שבהם הוא כנראה מכתב השמיניסטים הראשון, מ־1970, שנכתב במהלך מלחמת ההתשה (המכתב אומנם לא קרא לסרבנות בפועל, אך הביע איום מרומז ונחשב לנקודת ציון חשובה בהקשר זה). "הסרבנות הראשונה האסטרטגית התחילה אצל גולדה מאיר", אומר על המכתב הזה פרופ' אודי לבל מאוני' בר אילן, "אלה היו הסלבריטים, ילדי שמנת, והמדינה רעשה". החוקרים מסמנים את מלחמת לבנון הראשונה, שפרצה תחת ממשלתו של מנחם בגין, כזאת שבה החלה סרבנות משמעותית שכבר חרגה מרמת האנקדוטה. המפורסם שבסרבנים אז היה אלי גבע, מפקד חטיבת שריון בדרגת אלוף משנה, שסירב להיכנס לביירות.

מתי נכנסו יחידות העילית של צה"ל לתמונה? מכתב הטייסים המפורסם ביותר היה ב־2003, אז חתמו כ־30 טייסים, חלקם במילואים, על הצהרה לפיה "הם מתנגדים לביצוע פקודות תקיפה בלתי חוקיות ובלתי מוסריות מהסוג שמבצעת מדינת ישראל בשטחים". מי שהיה אז מפקד חיל האוויר, הוא לא אחר מהרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, שכעת משחק תפקיד בולט במחאה.

גם מימין פוזרו איומים על סרבנות, וכך קרה למשל במהלך ההתנתקות ב־2005. פרופ' יגיל לוי, מהאוניברסיטה הפתוחה, מזכיר כי בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, איימו קצינים וחיילים דתיים שלא להתייצב, במחאה על דבריו של ראש הממשלה אהוד אולמרט לפיהם ניצחון במלחמה "יסייע ליצירת האווירה הדרושה להתנתקות מהפלסטינים".

אז מה מיוחד בגל הנוכחי?

פרופסור לבל מצביע על כך שזו הפעם הראשונה בחיי מדינת ישראל שבה השימוש בסרבנות צבאית לא נעשה כדי להשפיע על מדיניות הצבא, אלא על מדיניות ממשלתית שאינה קשורה ישירות לתפקוד של צה"ל. "כבר הייתה כאן סרבנות קולקטיבית אסטרטגית שנועדה להשיג הישגים פוליטיים", הוא אומר, "התסריט הפוליטי הישראלי הוא שכשאתה רוצה להשפיע אתה מפעיל את ההון הצבאי שלך. הפעם נוצר מצב לא צפוי שבו סרבנים מזוהים עם הממלכתיות", או לפחות מדברים בשמה.

ייחודיות נוספת של הגל הנוכחי קשורה כנראה להיקף שלו ולעוצמה שלו. אתמול הודיעו 160 טייסים ואנשי צוות אוויר, חלקם בדרגות בכירות, על "הפסקת התנדבות מיידית", כל עוד ממשיך הליך החקיקה. אם כל החתומים אכן יממשו לאורך זמן את איומיהם, עשויה להיות לכך השפעה ממשית על יכולות הצבא.

 

למה הטייסים הם מתנדבים ומילואימניקים אחרים לא?

תא"ל במיל' הושע פרידמן בן־שלום, לשעבר קצין מילואים ראשי (קמל"ר), הסביר לנו כי הדבר קשור למבנה הייחודי של חיל האוויר בישראל. "לפחות 50% מהטייסים בחיל האוויר הם משרתי מילואים, שעושים הרבה מעבר למכסת הימים שהם לכאורה חייבים, ובאופן נורא תכוף. טייס צריך לטוס פעם בשבוע כדי להיות בכשירות. הוא קם בבוקר, טס לבסיס עובדה או רמון, לפעמים ממשיך לפעילות מבצעית בעזה או סוריה, ואז חוזר לעבוד במשרד". אם טייס היה עושה רק את מספר ימי המילואים שהחוק מאפשר, "הוא היה מאבד את הכשירות שלו".

ולא מדובר רק בטייסים עצמם. גם חלק גדול מהתפקידים הקריטיים במטה המבצעי של חיל האוויר, המכונה "הבור", מאוישים על ידי אנשי מילואים. "אלו אנשים שהם מומחי תוכן וידע עם ניסיון מצטבר של שנים רבות, וברובם הם מילואימניקים", מסביר פרידמן בן־שלום. "לכן, אתה לא יכול לזוז בלי המילואים בחיל האוויר".

מה אומר החוק על הפסקת התנדבות?

כפי שהסביר לנו אל"מ במיל' לירון ליבמן, לשעבר התובע הצבאי הראשי, ההתנדבות אינה קשורה רק להתייצבות לימים רבים, מעבר להיקף שמופיע בחוק, אלא גם ל"שירות אחרי גיל הפטור, ויתור על התראה מראש לפני ההתייצבות", ועוד. בנוסף לכך, הוא אומר, מי שמתנדב לשירות רשאי לבטל את התנדבותו באופן מיידי, למעט אם הוא בזמן ימי המילואים עצמם. בשורה התחתונה, הוא אומר, "ביטול התנדבות מבחינה משפטית זה לא סרבנות, ולכן מי שמפסיק את ההתנדבות לא מבצע עבירה".

לפרידמן בן־שלום, הקמל"ר לשעבר, חשוב להציג את הדברים בפרספקטיבה מעט אחרת. לדבריו, גם אם מבחינה חוקית אין מענה ישיר לסוגיית ההתנדבות, מבחינה מהותית אין הרבה הבדל. "אם התנדבת לתפקיד, מרגע זה אתה מחויב אליו, גם אם אתה לא כבול מבחינת החוק. מדובר באנשי מילואים שנושאים בתפקידים מאוד מרכזיים, הם חלק למשל ממערך התקיפה הסודי ביותר, ולכן זה מאוד בעייתי".

ומה לגבי סרבנות של ממש, איך החוק מתמודד איתה?

החובה לשרת במילואים מעוגנת בסעיף 5(ב) לחוק שירות המילואים. איש מילואים שלא מתייצב לשירות, יישפט לפי חוק השיפוט הצבאי, ודינו עד שלוש שנות מאסר. בפועל, מסביר ליבמן, לרוב הענישה קלה בהרבה. "הדבר תלוי בנסיבות, כמו רקע אישי, היקף הפגיעה בצבא, האם זו החלטה אישית או חלק מתנועת מרי אזרחי".

לאורך השנים התמודדו בתי המשפט עם סוגיות של סרבנות, כשאלה נגעו בעיקר לסרבנות אידאולוגית לשרת ביהודה ושומרון. נשיא העליון לשעבר, אהרן ברק, קבע באחד מפסקי הדין שלו כי סרבנות אידאולוגית מן הסוג הזה היא אינה חוקית: "בחברה פלוראליסטית כשלנו ההכרה בסרבנות המצפון הסלקטיבית עשויה לרופף את החישוקים המחזיקים אותנו כעם. אתמול ההתנגדות הייתה לשרת בדרום לבנון. היום ההתנגדות היא לשרת ביהודה ושומרון. מחר ההתנגדות תהיה להסרת מאחזים אלו או אחרים באזור. הצבא של העם עשוי להפוך לצבא של עממים", כתב.

האם אפשר להסיק מכך גם לאירוע שבו אנחנו מצויים כעת? ליבמן לא בטוח בכך. "עולה פה שאלה תקדימית, כיוון שלא מדובר בפציפיזם, וגם לא בסירוב להשתתף בפעולה צבאית מסוימת. לשיטת הסרבנים, ברגע שהמדינה מפסיקה להיות דמוקרטית החוזה הופר, ולכן לא ניתן לסמוך על כך שהפקודות הן חוקיות".

האם ניתן להעניש את מי שמעודד סרבנות?

מעבר למכתבים וההצהרות, המחאה הנוכחית מלווה גם בקריאות ציבוריות שלא להתייצב לשירות. כך, למשל, בראיון לחדשות 12 בשבוע שעבר קרא ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק למשרתי המילואים לסרב לשירות: "אני מצפה שביום הזה הטייסים, אנשי המילואים, כל אחד יגיד: 'נתניהו תיזהר, ברגע שתנסה להפוך את הקריאה הראשונה לחוק מדינה, אנחנו לא נשרת דיקטטורה, נקודה'".

האם קריאות שלא להתייצב הן בגדר עבירה על החוק? סעיף 109 לחוק העונשין, "הסתה להשתמטות", קובע כי "מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזויין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו - מאסר חמש שנים". בפועל, אומר לנו ליבמן, כי ככל שהוא זוכר החוק הזה מעולם לא נאכף.

"לא ראינו את זה במקרה של רבנים שקראו לחיילים לסרב לפנות יישובים ולא כלפי עמותות שתמכו בסרבנים בשטחים. המדיניות העקרונית של הייעוץ המשפטי לממשלה, היא לנהוג זהירות באכיפת עבירות המגבילות את חופש הביטוי".

רוב מוחלט של האוכלוסייה בכלל לא עושה מילואים?

בדיון שהתקיים בכנסת במאי 2022, חשף תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל, את המספרים המדויקים של מערך המילואים. הוא ציין שם כי כ־490 אלף אזרחים בישראל מוגדרים כיום משרתי מילואים, אולם רק 120 אלף הם "משרתי מילואים פעילים". כלומר, כאלה שביצעו 20 ימי מילואים ומעלה בשלוש השנים האחרונות. בהתחשב בכך שבישראל ישנם כ־2.89 מיליון איש בגילים 22 עד 45 הרי שמשרתי המילואים הפעילים מהווים כ־4% מתוך האוכלוסייה הרלוונטית, הוא אמר. וכמה מתוכם מתנדבים? מדובר בסך הכל בכ־11%, אם כי, כפי שכבר הבנו, החשיבות שלהם לצבא היא מעבר לגודלם היחסי.

גם כאן פרידמן בן־שלום מציע נקודת הסתכלות מעט אחרת. לדבריו, ההשוואה לכלל האוכלוסייה היא בעייתית מכיוון שהיא כוללת את החברה החרדית והערבית, שאינן חלק גם ממערך שירות החובה. לדבריו, אם מסתכלים על אחוזי המשרתים במילואים מקרב מי ששירתו בסדיר בתפקידי לחימה, "אנחנו באחוזים גבוהים מאוד (של התייצבות)".

איפה הדברים עומדים עכשיו, הכשירות כבר נפגעה?

ביום חמישי נקב צה"ל לראשונה במספרים המעידים על היקף התופעה, והודיע, לפי פרסומים בתקשורת, כי מספר הקצינים במילואים, כולל טייסים, שהכריזו על הפסקת השירות עומד על כמה מאות. (עדכון - מאז עלה המספר על פי מארגני המחאה ל 1,142 מילואימניקים של חיל האוויר, מספר שעשוי לקרב את צה״ל לסף אי כשירות. צה״ל אינו מתייחס רשמית כרגע למספר זה). אבל, כפי שמדגיש פרידמן בן־שלום, כרגע מדובר רק בהצהרות. "נכון להיום", הוא אומר, "אין סרבן אחד אמיתי בפועל. מי שחותם על עצומה ומפרסם אותה בעיתון הוא לא סרבן לפי החוק, אלא רק מי שקיבל צו זימון, וסירב להתייצב בפועל".

לפי הקמל"ר לשעבר זה לא מקרי, וצה"ל ינסה לדחות את העימות ככל שניתן. "הצבא יודע מי האנשים האלה, וכנראה שבכוונה הוא לא מזמן אותם בינתיים למילואים. כל עוד אנחנו בתחום האפור - בצה"ל מנסים להכיל כמה שאפשר. הרמטכ"ל הנחה את הפיקוד לפעול ברמה הפרטנית, בשיחות אישיות. הוא פועל בגמישות ובתבונה". הכשירות והיכולות יפגעו אם ההיקף יהיה גדול וה"החרמה" תימשך לאורך זמן. "צה"ל יודע להכיל יחידים", הוא אומר, "אבל אם מדובר במסה גדולה אנחנו במקום אחר".

לקריאה נוספת:

חוק שירות המילואים, תשס"ח-2008
חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955
גבולות הציות והסרבנות לפקודה הצבאית, סקירה היסטורית, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
בג"צ 7622/02‏ דוד זונשיין ואח’ נ’ הפרקליט הצבאי הראשי

עוד כתבות

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● עפ"י ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב, לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית, אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"