גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אירוע שטרם נראה כמותו״: עד כמה דרמטי מכתב הטייסים?

הצעד שנוקטים כעת מתנגדי "הרפורמה המשפטית" הוא חריג בהיקפו לעומת אירועים מהעבר ● איך התמודדו עד כה בצה"ל עם סרבנות אידאולוגית, מדוע אי ההגעה של הטייסים מוגדרת כ"הפסקת התנדבות", והאם ניתן להעניש אותם? ● המשרוקית עושה סדר

מילואימניקים חותמים על סירוב לשרת על רקע החקיקה, השבוע בתל אביב / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg
מילואימניקים חותמים על סירוב לשרת על רקע החקיקה, השבוע בתל אביב / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg

מדובר באירוע שצה"ל ומדינת ישראל טרם ידעו כמותו. בימים האחרונים, במקביל להתקדמות החקיקה לצמצום עילת הסבירות, מודיעים מאות אנשים, רובם קשורים ליחידות העילית של צה"ל, כי הם מפסיקים את שירות המילואים שלהם. את עיקר תשומת הלב מושכים כ־160 קצינים בחיל האוויר שהודיעו על הפסקת ההתנדבות (עדכון: נכון ל-21 ביולי עמד על למעלה מ-1100 אנשי חיל אוויר במילואים, על פי ההודעה של מארגני המחאה), אבל לפי הפרסומים בתקשורת בנוסף להם יש עוד מאות מילואימניקים שמשרתים ביחידות מובחרות, ובמערך המודיעין, שהודיעו כי הם מפסיקים להגיע. "ככל שאני זוכר, עוד לא ידענו דבר כל-כך קיצוני במערך המילואים מבחינת ההיקף והעוצמה", אומר לנו תא"ל במיל' הושע פרידמן בן־שלום, קצין מילואים ראשי לשעבר, שממהר להוסיף כי הוא משוכנע שבטווח הארוך צה"ל יתגבר גם על זה.

הסירוב של יו"ר ההסתדרות, הפגישה עם נתניהו וחילוקי הדעות בצמרת: כך נראית מבפנים המחאה של פורום אנשי העסקים
מנכ"לי חברות ציבוריות גלובליות: שינויי חקיקה - רק בהסכמה רחבה
מגובה המזונות ועד נרמול אפליה: חוקי הקואליציה שיפגעו כלכלית בנשים |נטע סרוסי, פרשנות

אז מה בעצם קורה כאן? במה זה שונה מעצומות הסרבנות שידענו בעבר, האם ניתן לטפל בכך באמצעות בתי המשפט, ומה יהא על הכשירות של צה"ל? בשורות הבאות ניסינו לעשות סדר.

היו תופעות דומות בעבר?

סרבנות מצפון הנושאת אופי פציפיסטי מלווה את ישראל כבר משנותיה הראשונות, ותופעות כאלה נרשמו אפילו במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים החלה להתפתח סרבנות על רקע הפעילות של צה"ל בשטחי יהודה ושומרון, שלוותה בעצומות ומכתבים פומביים. המפורסם שבהם הוא כנראה מכתב השמיניסטים הראשון, מ־1970, שנכתב במהלך מלחמת ההתשה (המכתב אומנם לא קרא לסרבנות בפועל, אך הביע איום מרומז ונחשב לנקודת ציון חשובה בהקשר זה). "הסרבנות הראשונה האסטרטגית התחילה אצל גולדה מאיר", אומר על המכתב הזה פרופ' אודי לבל מאוני' בר אילן, "אלה היו הסלבריטים, ילדי שמנת, והמדינה רעשה". החוקרים מסמנים את מלחמת לבנון הראשונה, שפרצה תחת ממשלתו של מנחם בגין, כזאת שבה החלה סרבנות משמעותית שכבר חרגה מרמת האנקדוטה. המפורסם שבסרבנים אז היה אלי גבע, מפקד חטיבת שריון בדרגת אלוף משנה, שסירב להיכנס לביירות.

מתי נכנסו יחידות העילית של צה"ל לתמונה? מכתב הטייסים המפורסם ביותר היה ב־2003, אז חתמו כ־30 טייסים, חלקם במילואים, על הצהרה לפיה "הם מתנגדים לביצוע פקודות תקיפה בלתי חוקיות ובלתי מוסריות מהסוג שמבצעת מדינת ישראל בשטחים". מי שהיה אז מפקד חיל האוויר, הוא לא אחר מהרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, שכעת משחק תפקיד בולט במחאה.

גם מימין פוזרו איומים על סרבנות, וכך קרה למשל במהלך ההתנתקות ב־2005. פרופ' יגיל לוי, מהאוניברסיטה הפתוחה, מזכיר כי בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, איימו קצינים וחיילים דתיים שלא להתייצב, במחאה על דבריו של ראש הממשלה אהוד אולמרט לפיהם ניצחון במלחמה "יסייע ליצירת האווירה הדרושה להתנתקות מהפלסטינים".

אז מה מיוחד בגל הנוכחי?

פרופסור לבל מצביע על כך שזו הפעם הראשונה בחיי מדינת ישראל שבה השימוש בסרבנות צבאית לא נעשה כדי להשפיע על מדיניות הצבא, אלא על מדיניות ממשלתית שאינה קשורה ישירות לתפקוד של צה"ל. "כבר הייתה כאן סרבנות קולקטיבית אסטרטגית שנועדה להשיג הישגים פוליטיים", הוא אומר, "התסריט הפוליטי הישראלי הוא שכשאתה רוצה להשפיע אתה מפעיל את ההון הצבאי שלך. הפעם נוצר מצב לא צפוי שבו סרבנים מזוהים עם הממלכתיות", או לפחות מדברים בשמה.

ייחודיות נוספת של הגל הנוכחי קשורה כנראה להיקף שלו ולעוצמה שלו. אתמול הודיעו 160 טייסים ואנשי צוות אוויר, חלקם בדרגות בכירות, על "הפסקת התנדבות מיידית", כל עוד ממשיך הליך החקיקה. אם כל החתומים אכן יממשו לאורך זמן את איומיהם, עשויה להיות לכך השפעה ממשית על יכולות הצבא.

למה הטייסים הם מתנדבים ומילואימניקים אחרים לא?

תא"ל במיל' הושע פרידמן בן־שלום, לשעבר קצין מילואים ראשי (קמל"ר), הסביר לנו כי הדבר קשור למבנה הייחודי של חיל האוויר בישראל. "לפחות 50% מהטייסים בחיל האוויר הם משרתי מילואים, שעושים הרבה מעבר למכסת הימים שהם לכאורה חייבים, ובאופן נורא תכוף. טייס צריך לטוס פעם בשבוע כדי להיות בכשירות. הוא קם בבוקר, טס לבסיס עובדה או רמון, לפעמים ממשיך לפעילות מבצעית בעזה או סוריה, ואז חוזר לעבוד במשרד". אם טייס היה עושה רק את מספר ימי המילואים שהחוק מאפשר, "הוא היה מאבד את הכשירות שלו".

ולא מדובר רק בטייסים עצמם. גם חלק גדול מהתפקידים הקריטיים במטה המבצעי של חיל האוויר, המכונה "הבור", מאוישים על ידי אנשי מילואים. "אלו אנשים שהם מומחי תוכן וידע עם ניסיון מצטבר של שנים רבות, וברובם הם מילואימניקים", מסביר פרידמן בן־שלום. "לכן, אתה לא יכול לזוז בלי המילואים בחיל האוויר".

מה אומר החוק על הפסקת התנדבות?

כפי שהסביר לנו אל"מ במיל' לירון ליבמן, לשעבר התובע הצבאי הראשי, ההתנדבות אינה קשורה רק להתייצבות לימים רבים, מעבר להיקף שמופיע בחוק, אלא גם ל"שירות אחרי גיל הפטור, ויתור על התראה מראש לפני ההתייצבות", ועוד. בנוסף לכך, הוא אומר, מי שמתנדב לשירות רשאי לבטל את התנדבותו באופן מיידי, למעט אם הוא בזמן ימי המילואים עצמם. בשורה התחתונה, הוא אומר, "ביטול התנדבות מבחינה משפטית זה לא סרבנות, ולכן מי שמפסיק את ההתנדבות לא מבצע עבירה".

לפרידמן בן־שלום, הקמל"ר לשעבר, חשוב להציג את הדברים בפרספקטיבה מעט אחרת. לדבריו, גם אם מבחינה חוקית אין מענה ישיר לסוגיית ההתנדבות, מבחינה מהותית אין הרבה הבדל. "אם התנדבת לתפקיד, מרגע זה אתה מחויב אליו, גם אם אתה לא כבול מבחינת החוק. מדובר באנשי מילואים שנושאים בתפקידים מאוד מרכזיים, הם חלק למשל ממערך התקיפה הסודי ביותר, ולכן זה מאוד בעייתי".

ומה לגבי סרבנות של ממש, איך החוק מתמודד איתה?

החובה לשרת במילואים מעוגנת בסעיף 5(ב) לחוק שירות המילואים. איש מילואים שלא מתייצב לשירות, יישפט לפי חוק השיפוט הצבאי, ודינו עד שלוש שנות מאסר. בפועל, מסביר ליבמן, לרוב הענישה קלה בהרבה. "הדבר תלוי בנסיבות, כמו רקע אישי, היקף הפגיעה בצבא, האם זו החלטה אישית או חלק מתנועת מרי אזרחי".

לאורך השנים התמודדו בתי המשפט עם סוגיות של סרבנות, כשאלה נגעו בעיקר לסרבנות אידאולוגית לשרת ביהודה ושומרון. נשיא העליון לשעבר, אהרן ברק, קבע באחד מפסקי הדין שלו כי סרבנות אידאולוגית מן הסוג הזה היא אינה חוקית: "בחברה פלוראליסטית כשלנו ההכרה בסרבנות המצפון הסלקטיבית עשויה לרופף את החישוקים המחזיקים אותנו כעם. אתמול ההתנגדות הייתה לשרת בדרום לבנון. היום ההתנגדות היא לשרת ביהודה ושומרון. מחר ההתנגדות תהיה להסרת מאחזים אלו או אחרים באזור. הצבא של העם עשוי להפוך לצבא של עממים", כתב.

האם אפשר להסיק מכך גם לאירוע שבו אנחנו מצויים כעת? ליבמן לא בטוח בכך. "עולה פה שאלה תקדימית, כיוון שלא מדובר בפציפיזם, וגם לא בסירוב להשתתף בפעולה צבאית מסוימת. לשיטת הסרבנים, ברגע שהמדינה מפסיקה להיות דמוקרטית החוזה הופר, ולכן לא ניתן לסמוך על כך שהפקודות הן חוקיות".

האם ניתן להעניש את מי שמעודד סרבנות?

מעבר למכתבים וההצהרות, המחאה הנוכחית מלווה גם בקריאות ציבוריות שלא להתייצב לשירות. כך, למשל, בראיון לחדשות 12 בשבוע שעבר קרא ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק למשרתי המילואים לסרב לשירות: "אני מצפה שביום הזה הטייסים, אנשי המילואים, כל אחד יגיד: 'נתניהו תיזהר, ברגע שתנסה להפוך את הקריאה הראשונה לחוק מדינה, אנחנו לא נשרת דיקטטורה, נקודה'".

האם קריאות שלא להתייצב הן בגדר עבירה על החוק? סעיף 109 לחוק העונשין, "הסתה להשתמטות", קובע כי "מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזויין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו - מאסר חמש שנים". בפועל, אומר לנו ליבמן, כי ככל שהוא זוכר החוק הזה מעולם לא נאכף.

"לא ראינו את זה במקרה של רבנים שקראו לחיילים לסרב לפנות יישובים ולא כלפי עמותות שתמכו בסרבנים בשטחים. המדיניות העקרונית של הייעוץ המשפטי לממשלה, היא לנהוג זהירות באכיפת עבירות המגבילות את חופש הביטוי".

רוב מוחלט של האוכלוסייה בכלל לא עושה מילואים?

בדיון שהתקיים בכנסת במאי 2022, חשף תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל, את המספרים המדויקים של מערך המילואים. הוא ציין שם כי כ־490 אלף אזרחים בישראל מוגדרים כיום משרתי מילואים, אולם רק 120 אלף הם "משרתי מילואים פעילים". כלומר, כאלה שביצעו 20 ימי מילואים ומעלה בשלוש השנים האחרונות. בהתחשב בכך שבישראל ישנם כ־2.89 מיליון איש בגילים 22 עד 45 הרי שמשרתי המילואים הפעילים מהווים כ־4% מתוך האוכלוסייה הרלוונטית, הוא אמר. וכמה מתוכם מתנדבים? מדובר בסך הכל בכ־11%, אם כי, כפי שכבר הבנו, החשיבות שלהם לצבא היא מעבר לגודלם היחסי.

גם כאן פרידמן בן־שלום מציע נקודת הסתכלות מעט אחרת. לדבריו, ההשוואה לכלל האוכלוסייה היא בעייתית מכיוון שהיא כוללת את החברה החרדית והערבית, שאינן חלק גם ממערך שירות החובה. לדבריו, אם מסתכלים על אחוזי המשרתים במילואים מקרב מי ששירתו בסדיר בתפקידי לחימה, "אנחנו באחוזים גבוהים מאוד (של התייצבות)".

איפה הדברים עומדים עכשיו, הכשירות כבר נפגעה?

ביום חמישי נקב צה"ל לראשונה במספרים המעידים על היקף התופעה, והודיע, לפי פרסומים בתקשורת, כי מספר הקצינים במילואים, כולל טייסים, שהכריזו על הפסקת השירות עומד על כמה מאות. (עדכון - מאז עלה המספר על פי מארגני המחאה ל 1,142 מילואימניקים של חיל האוויר, מספר שעשוי לקרב את צה״ל לסף אי כשירות. צה״ל אינו מתייחס רשמית כרגע למספר זה). אבל, כפי שמדגיש פרידמן בן־שלום, כרגע מדובר רק בהצהרות. "נכון להיום", הוא אומר, "אין סרבן אחד אמיתי בפועל. מי שחותם על עצומה ומפרסם אותה בעיתון הוא לא סרבן לפי החוק, אלא רק מי שקיבל צו זימון, וסירב להתייצב בפועל".

לפי הקמל"ר לשעבר זה לא מקרי, וצה"ל ינסה לדחות את העימות ככל שניתן. "הצבא יודע מי האנשים האלה, וכנראה שבכוונה הוא לא מזמן אותם בינתיים למילואים. כל עוד אנחנו בתחום האפור - בצה"ל מנסים להכיל כמה שאפשר. הרמטכ"ל הנחה את הפיקוד לפעול ברמה הפרטנית, בשיחות אישיות. הוא פועל בגמישות ובתבונה". הכשירות והיכולות יפגעו אם ההיקף יהיה גדול וה"החרמה" תימשך לאורך זמן. "צה"ל יודע להכיל יחידים", הוא אומר, "אבל אם מדובר במסה גדולה אנחנו במקום אחר".

לקריאה נוספת:

חוק שירות המילואים, תשס"ח-2008
חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955
גבולות הציות והסרבנות לפקודה הצבאית, סקירה היסטורית, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
בג"צ 7622/02‏ דוד זונשיין ואח’ נ’ הפרקליט הצבאי הראשי

עוד כתבות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים