גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכנסת אישרה את החוק לעידוד תעשיית ההייטק בישראל

החוק מעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות ● מומחית מס: "המטרה של החוק חשובה מאוד, במיוחד בתקופה זו בה חברות טכנולוגיה מתקשות בגיוסי הון וחוב"

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר

מליאת הכנסת אישרה השבוע את החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, המעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות. מטרת החוק היא לשמר את ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעה בחברות טכנולוגיה ולתמוך בפיתוחה של תעשייה זו.

כל מה שרציתם לדעת על החוק שמטלטל את המדינה
צ'ק פוינט עקפה את תחזיות הרווח למרות היחלשות בצמיחה
מדוע האקזיט של אימפרבה מסמן עתיד קודר להייטק הישראלי?

החוק מעניק, בין היתר, זיכוי במס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות הזנק הנמצאות בשלבים התחלתיים של פעילותן (שלבי ה-seed וה-pre-seed), בגובה של סכום ההשקעה המוכפל בשיעור מס רווח ההון שחל על המשקיע. הטבה נוספת בחוק מעניקה דחייה של תשלום המס בגין רווח הון שמופק ממכירה של חברה טכנולוגית, לבעלי מניות המשתמשים בחלק מהתמורה ממכירת החברה לצורך השקעה בחברת הזנק.

ברשות המסים ובאוצר מסבירים כי מטרת ההטבות הללו היא לעודד את ההשקעה בחברות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוניים, בפרט על־ידי משקיעים אסטרטגיים אשר להם ניסיון בשוק הטכנולוגי, אותו הם מביאים יחד עם השקעתם ואשר יכול לתמוך בצמיחת החברה, במיוחד בשלבים ההתחלתיים.

הטבה שלישית הכלולה בחוק קובעת כי חברה טכנולוגית גדולה שרוכשת את השליטה בחברה טכנולוגית אחרת, תוכל לנכות את ההוצאה על רכישת המניות מחבות המס שלה, בשיעורים שנתיים שווים במשך חמש שנים מיום הרכישה. זאת, בשונה מהמצב כיום, בו ההוצאה על רכישת המניות מותרת בניכוי רק בעת מכירת המניות, בדרך של הקטנת רווח ההון החייב במס בעת המכירה.

"החוק מבטיח שתעשיית ההייטק בישראל תמשיך לצמוח"

החוק מעניק למוסדות פיננסיים זרים פטור ממס על הכנסותיהם מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה בגין הלוואות שניתנו לחברות טכנולוגיה ישראליות. מטרת הפטור היא להוריד את העלויות המושתות על חברות טכנולוגיה ישראליות בגיוס אשראי ממוסדות פיננסיים זרים, המתמחים במתן אשראי לחברות טכנולוגיות.

עוד כולל החוק, פטור מריבית למוסד פיננסי זר. במטרה לסייע בהורדת עלויותיהן של חברות טכנולוגיה ישראליות בגיוס אשראי ממוסדות פיננסים זרים המתמחים במתן אשראי לחברות טכנולוגיה, מוצע להקנות פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו חברה טכנולוגית ישראלית כהחזר הלוואה.

מסלולי ההטבות יחליפו את ההטבות שניתנו בעבר לפי חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 ("חוק האנג'לים") וכן מסלולי הטבות נוספים. החקיקה קודמה על ידי מנהל רשות המסים ערן יעקב מראשית הקדנציה שלו, ומתפרסמת כעת, רגע לפני שהוא מפנה את הכסא (בספטמבר).

לדברי יעקב, "מדובר בחוק מתקדם ועדכני, המציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם בכל הנוגע לאטרקטיביות של משטר המס עבור משקיעים בחברות טכנולוגיות, ולאפקטיביות של הטבות המס. התיקונים החדשים שמקדם החוק חשובים במיוחד לאור המיקוד שלהם בצרכים של חברות הזנק הנמצאות בראשית דרכן ובעידוד ההשקעה בחברות שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל. מיקוד זה הוא שמבטיח שתעשיית ההייטק הישראלית תמשיך לצמוח ושהחברה הישראלית תמשיך להפיק את המרב מצמיחה זו".

לדברי עו"ד שלומית דולה, שותפה ומנהלת מחלקת תמריצים ב-PwC Israel, "המטרה של החוק חשובה מאוד, במיוחד בתקופה זו בה חברות טכנולוגיה מתקשות בגיוסי הון וחוב, ולכן חיכינו לאישורו כבר זמן רב. בניגוד לחוק הקודם, הפעם נוספו מסלולי הטבות חדשים והיישום של מסלולי ההטבות עתיד להיות נוח ונגיש יותר, על־ידי ביטול הצורך בקבלת אישורים מרשות המסים ורשות החדשנות במרבית המסלולים".

בנוסף, אומרת עו"ד דולה, "במסלול האנג'לים גם אופציות ומכשירים כגון SAFE יכנסו לתחולה, סעיף הסנקציות מחלק טוב יותר את האחריות בין המשקיע לחברה, והאפשרות של חברות טכנולוגיה ישראליות לנכות את ההוצאה על רכישת מניות של חברת טכנולוגיה אחרת הורחבה גם לרכישה של חברות זרות. עם זאת, בחלק מהמסלולים נקבעו תנאים וסעיפי סנקציות שאני מקווה שלא יפריעו ליישום של המטרה הטובה הזאת".

הקלה חריגה מאוד בעולם המס

עו"ד אופיר לוי, שותף מוביל במחלקת המסים במשרד ארנון, תדמור-לוי מוסיף, כי "אישור חוק האנג'לים מהווה בשורה טובה מאוד לתעשיית ההייטק בישראל, המקבלת משנה תוקף דווקא בתקופה שבה המשק הישראלי סובל מירידה בהיקפי ההשקעות בחברות ישראליות ומבריחה של כספים לחו"ל. החוק ממשיך הטבה שהייתה פה, במשך כמה שנים כהוראת שעה, עד 2019 והופסקה לצערנו מאז וכעת מתחדשת ותהיה בתוקף לפחות עד לתום שנת 2026".

לוי מסביר כי "החוק מאפשר למשקיעים בחברות הייטק ישראליות לקבל זיכוי ממס בגין השקעתם, וזו הקלה חריגה מאוד בעולם המס שבו בדרך כלל השקעות אינן זוכות להקלת מס מיידית אלא רק בעת מימוש עתידי של ההשקעה ברווח. ההקלה ניתנת גם כאשר המשקיע היא שותפות של יחידים. חברות שמשקיעות בחברות הייטק יוכלו לקבל ניכוי לצרכי מס של השקעתן על פני חמש שנים. גם זו בשורה טובה מאוד. החוק גם מטפל בהכרה בהפסדי מס למשקיעים".

עם זאת, לוי אומר כי "הגם שההטבה הנוספת - המקלה על חברות הייטק לקחת הלוואות מבנקים זרים ופוטרת ריבית שמשלמות החברות מניכוי מס במקור - מבורכת, חבל שאת התמריץ הזה לא כיוונו גם לחברות סטארט-אפ, הזקוקות למימון בימים אלה. דבר נוסף שאינו ברור הוא מדוע החריגו בנקים זרים שיש להם סניפים בישראל מההטבה הזו. דווקא בנקים כאלה שיש להם יכולת להכיר טוב את השוק הישראלי הוצאו מהמשחק".

לדברי עו"ד לוי, "צריך לזכור שההקלות אינן מיועדות לחברות סטארט-אפ אלה לחברות קיימות עם פוטנציאל צמיחה. אנחנו קוראים למחוקק לסייע גם לחברות סטארט-אפ הזקוקות לתמריצים במיוחד בזמנים אלה".

אולם, לא כולם מסכימים שמדובר בבשורה. לדברי רו"ח יניב אנג'ל, מומחה למיסוי, פירמת הייעוץ Auren ישראל, "החוק הוא בגדר מעט מדי ומאוחר מדי. החוק גובש לפני שלוש שנים כשהמציאות הכלכלית בישראל בכלל, ובענף ההייטק בפרט, היו שונים. החוק מתייחס להטבות למשקיעים בחברות ישראליות, ולהטבות לחברות בביצוע שינוי מבנה עסקי ומיזוג, בדיוק בתקופה שמשקיעים מושכים השקעות מישראל וחברות ישראליות עושות רילוקיישן בגלל חוסר היציבות הכלכלי פוליטי. נראה שהחוק פחות מתאים לתקופה הנוכחית, ובלי החזרת המערכת הכלכלית בישראל למסלולה, מדובר בהטבות מס שלא ינוצלו, מאחר ולא יהיה מי שינצל אותן".

עוד כתבות

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות