באירופה מתרחקים מההייטק הישראלי / איור: גיל ג'יבלי
לגלובס נודע כי בפעם הראשונה מזה 15 שנה, ישראל לא תיקח חלק בתוכניות יורסטארס, תוכנית-בת של יוריקה המתמקדת בעידוד השקעות, מחקר ופיתוח וקידום חברות סטארט-אפ.
● האם ההתלהבות מהשקעה של אינטל בישראל הייתה מוקדמת מדי? | ניתוח
● גיל שויד: "הרצון לרשום חברות בישראל נשחק בחודשים האחרונים"
● מחסור בעובדים בהייטק? כך הממשלות התמודדו עם זה | המוניטור
בתגובה לדברים אלו, מן הרשות לחדשנות נמסר כי "ישראל לא משתתפת בקול הקורא הנוכחי של יורוסטארס. כן קיימת פעילות במסגרת כלי מימון אחרים של רשת יוריקה. מדובר בתוכנית מאוד מסורבלת מבחינה תפעולית, ויש כלים מקבילים גמישים יותר שנותנים מענה טוב לאותם צרכים".
תוכנית יוריקה בכללותה היא אחת מתוכנית המחקר והפיתוח התעשייתיות הגדולות באירופה. היוזמה פועלת באירופה מאז 1985, כאשר ישראל שותפה בה משנת 2000, וכיום שותפות בה כ-40 מדינות יחד עם הנציבות האירופית, כאשר מטרת התוכנית היא לקדם מיזמי מחקר ופיתוח ומיזמי חדשנות. בין השנים 2010 ל2011 אף מונה לתוכנית נשיא ישראלי.
מקור שעבד בעבר אל מול יוריקה אומר לגלובס כי יוריקה בכללי ויורוסטארס בפרט הינה תוכנית חשובה מאוד לתעשייה המקומית שמניבה תפוקות גבוהות. עוד אומר המקור כי לאור המצב הפוליטי המעורער, כיום לא ייתכן מינוי של נשיא ישראלי לתוכנית כפי שאכן קרה בעבר.
רק בחודש שעבר נודע כי מדינת ישראל קיצצה כ-100 מיליון שקל מתקציב הרשות לחדשנות ועולה השאלה אם הקיצוץ ניכר בין היתר גם בזירת שיתופי-הפעולה הבינלאומיים, בעידוד שיתופי-פעולה במחקר ופיתוח ובעידוד השקעות, זירות עליהן אמונה הרשות לחדשנות.
יש לציין כי על אף שרשות החדשנות החליטה שלא להשתתף השנה בתוכנית יורסטארס של יוריקה, מדינת ישראל לוקחת חלק בתוכנית ״הורייזן״ שהנה יוזמה של האיחוד האירופי ומאגדת בתוכה מאות מסלולים המאפשרים לחברות סטארט-אפ ישראליות לצמוח ולהתפתח בזירה הבינלאומית. במסגרת מסלולי תוכנית זו, החברות הישראליות הנמצאות מתאימות מקבלות מענקים ארוכי טווח למימון מחקר ופיתוח, אחוזי מימון גבוהים למגוון פרוייקטים, ומענקים כספיים זאת ללא ויצור על קניין רוחני וללא חובת תמלוגים.
EUSP ביטל משלחת לישראל
בתוך כך, לאחר ביטול עילת הסבירות בכנסת בשבוע שעבר, מגיעות תגובות של גופים בינלאומיים, המלמדות כי מהלכיה האחרונים של הממשלה גובים מחיר כבד מתעשיית ההייטק המקומית.
כך, "פרס הסטארט-אפים האירופי" (EUSP) ביטל את המשלחת שהייתה צפויה להגיע לביקור בישראל בהמשך השנה כחלק מסבב הביקורים האירופי.
EUSP הינו ארגון בינלאומי, יוזמה של גופי האיחוד האירופי יחד עם גורמים פרטיים בתעשיית ההייטק העולמית. הארגון פועל לקידום שיתופי-פעולה עם חברות סטארט-אפ המתעסקות בתחבורה ירוקה - במצעות השקעות, כשהארגון אף פועל כאקסלרטור מרחוק לחברות נבחרות ומסייע להן להתרחב בזירה האירופית. לדברי הארגון, בכל שנה פונים אליו מעל ל-600 סטארט-אפים.
בהצהרה שפרסם הארגון נכתב כי "נבקר באירועי טכנולוגיה גדולים רק במדינות שבהן מכבדים את הערכים הדמוקרטיים ושומרים על מערכת משפט עצמאית."
עוד נכתב כי "ESPU תישאר 'הארץ המובטחת' עבור סטארט-אפים ישראלים שרוצים להרחיב את היקף הפעילות שלהם באירופה, מכיוון שחדשנות ברת קיימא יכולה להתרחש רק בסביבה יציבה ודמוקרטית. הפרס שלנו נוסד על בסיס ערכים שאנו מוקירים. אלו כוללים סובלנות, שוויון בין המינים, וכמובן פעילות אקלימית. אנו מקווים שממשלת ישראל תחשוב מחדש על פעולותיה, המעוררות דאגה רבה לכלכלתה בכללותה ולמגזר הייטק בפרט. EUSP תשמח לשלוח את הסטארט-אפים איתם היא עובדת ואת השותפים שלה לישראל ברגע שההפיכה המשפטית הנוכחית תיפסק."
"ישראל מאוימת בבריחת מוחות ובנזק כלכלי אדיר"
במקביל להודעה זו, איגוד הסטארט-אפים הגרמני פרסם הצהרת תמיכה בסטארט-אפים ישראלים ואזהרה מן הנזק הכלכלי שתגרום ההפיכה המשפטית. איגוד זה הוקם בגרמניה ב-2012, והוא מייצג את האינטרסים של חברות סטארט-אפ במגוון זירות: בזירה הפוליטית, בזירה העסקית ובזירה הציבורית. הארגון מונה, לדבריו, למעלה מ-1,000 חברות. עוד פועל האיגוד להפיכת אירופה בכללותה וגרמניה בפרט לזירה פורה ומתגמלת לחברות סטארט-אפ.
"תעשיית ההייטק הישראלית היא מהטובות בעולם. עם זאת, על מנת להתקיים בטווח הארוך, זקוקה חדשנות לחברה פתוחה ופלורליסטית - וכאן מונח ה"גרזן" על עתידה הכלכלי של ישראל" אומר כריסיטאן מיילה, מנכ"ל איגוד הסטארט-אפים הגרמני, במסגרת הצהרה שפרסם הארגון. עוד נכתב כי על מנת להצליח זקוקות חברות סטארט-אפ לסביבה התומכת בפתיחות ובגיוון, ולאור מהלכיה האחרונים של הממשלה הנוכחית בראשות בנימין נתניהו "ישראל מאוימת בבריחת מוחות ובנזק כלכלי אדיר".
סמוטריץ': "התאוששות בהשקעות בהייטק"
ברקע הדברים עבר בכנסת ביום שלישי האחרון חוק המכונה "חוק האנג'לים", הכולל בין היתר פטור ממס למוסדות פיננסים זרים בגין הלוואות שניתנו לחברות הייטק ישראליות.
מטרת החוק לפי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' היא מתן "תנופה אדירה להייטק הישראלי, עם חוק שמקדם בפועל את המשך ביסוס מעמדה של ישראל כאומת הסטרארטאפ".
סמוטריץ' הוסיף כי "ברקע המשבר העולמי, כבר היום ניתן לראות התאוששות בהשקעות בהייטק, וממשלת ישראל עושה צעד חשוב ומשמעותי להמשך חיזוק ופיתוח ההייטק הישראלי.