מירב בן ארי, יש עתיד (גלית ואילנית, קשת 12, 4.8.23) / צילום: שלומי יוסף
בין חברת הכנסת מירב בן ארי לשרה מאי גולן התפתח בחודשים האחרונים עימות חריף שכלל חילופי עלבונות שונים במליאה. כשבן ארי נשאלה על כך בראיון בקשת 12 היא סיפרה על התלונה שהגישה בעניין לוועדת האתיקה של הכנסת, וטענה שתוצאת המהלך הייתה ש"בפעם הראשונה בהיסטוריה של הכנסת, שרה קיבלה אזהרה". בהמשך הוסיפה כי "מעולם לא היה מצב כזה". האם זה נכון? נזכיר בקצרה את פרטי המקרה. בין השתיים התנהלו חילופי דברים קשים לפחות בשני אירועים במליאת הכנסת. באירוע במאי, בן ארי קראה כלפיה: "תתביישי לך, השתמטת משירות צבאי", ובתגובה הטיחה בה גולן ביטויים כמו "צבועה שקרנית", "עלובת נפש" ו"אפסה". עוד קודם לכן, במרץ, כינתה גולן את בן ארי "תרנגולת קרקרנית" ו"מירב קוקוריקו בן ארי". השתיים הגישו קובלנות הדדיות לוועדת האתיקה של הכנסת, וזו אכן מצאה שגולן הפרה את הכללים, ועל כן הטילה עליה סנקציה של "אזהרה". מנגד על בן ארי לא הוטלו סנקציות.
● כשעמי אשד כיהן כמפקד המחוז, המשטרה לא הפעילה מכת"זיות בת"א?
● האם הנשיאה חיות קבעה שבג"ץ לא יכול לפסול חוקי יסוד?
אבל האם מדובר כאן בתקדים? על פי החוק, ועדת האתיקה רשאית להטיל על ח"כ סנקציות שיכולות להיות הצהרתיות, מעשיות (למשל, שלילת זכויות דיבור או הרחקה מישיבות) או כלכליות (שלילת שכר). ה"אזהרה" שקיבלה גולן שייכת לתחום הסנקציות ההצהרתיות, והיא אינה גבוהה במיוחד במדרג. מעליה נמצאות "נזיפה" ו"נזיפה חמורה", ומתחתיה "הערה". בחנו את החלטות ועדת האתיקה החל מהכנסת ה־15 (שהושבעה ביוני 1999) ועד תום כהונתה של הכנסת ה־23, באפריל 2021. מהממצאים עולה שבניגוד לדבריה של בן ארי, כבר הוטלה בעבר אזהרה על שר: ב־2014, זכה שר התחבורה דאז, ישראל כ"ץ, ל"אזהרה", לאחר שעבר את מכסת ההיעדרויות מישיבות הכנסת. אבל מה שבולט יותר הוא ששרים כבר זכו בעבר לענישה הצהרתית חריפה יותר. השר לשעבר אביגדור ליברמן, למשל, קיבל "נזיפה" ב־2018 לאחר שכינה את חברת הכנסת דאז חנין זועבי "מחבלת", ו"נזיפה חמורה" ב־2012 לאחר שהורה לחברי סיעתו להחרים ועדה פרלמנטרית בראשות אחמד טיבי; גם השרים לשעבר זאב אלקין, אורי אריאל ועוזי לנדאו זכו בעבר ל"נזיפה", והשר לשעבר גדעון עזרא זכה ל"נזיפה חמורה".
אבל איזו חשיבות יש בעצם לסנקציות ההצהרתיות הללו? ד"ר חן פרידברג, מרצה באוניברסיטת אריאל ועמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסבירה לנו שהרעיון הוא שאם "הכנסת כמוסד מוציאה אמירה ברורה שח"כ הפר את הנורמות", הדבר עשוי להשפיע על מעמדו בדעת הקהל. כלומר, זו "ענישה שחושפת אותו לביקורת ציבורית". יחד עם זאת, נדמה שעם הקצנת השיח, משקל הסנקציות הללו נשחק וייתכן שכעת הן אף ממלאות תפקיד הפוך. "ככל שהאמירה היא יותר בוטה ויותר חריגה, היא מקבלת הד רחב יותר - ובמקומות מסוימים היא אף תזכה ליותר אהדה", היא אומרת, "כלומר, ייתכן שבמקום לפגוע בפוליטיקאי שכשל, הסנקציות דווקא עשויות להועיל לו".
בשורה התחתונה: דבריה של בן ארי לא נכונים. בשנת 2014 כבר הטילה הכנסת סנקציה של "אזהרה" על השר ישראל כ"ץ. יתרה מכך, בעבר, בכמה וכמה מקרים, אף הוטלו על שרים סנקציות הצהרתיות חריפות יותר כמו "נזיפה" או "נזיפה חמורה".
תחקיר: יובל אינהורן