יעילות העובדים גוברת לפני השינה? / צילום: Shutterstock
בשנים האחרונות הגיחו לחיינו תופעות, מודלים ופיילוטים שונים במטרה לשפר את רווחת העובדים, וכמובן את היעילות שלהם בעבודה. זמן קצר לאחר שפרצה מגפת הקורונה ברחבי העולם ואנשים רבים עברו לעבוד מהבית, במיקרוסופט זיהו כי הפרודוקטיביות של המשתמשים בתוכנת התקשורת הארגונית, טימס, עלתה דווקא בערב, בין השעות 18:00 ל־20:00. בענקית הטכנולוגיה בחנו את התופעה לעומק, והגיעו למסקנה החד־משמעית: היעילות של העובדים גוברת בסמוך לשעות השינה.
● למה כל כך קשה לנו לבקש עזרה, ואיך נוכל לשנות את זה?
● אלו השאלות שאסור לשאול אתכם בריאיון עבודה
"מיקרוסופט שמו לב שנוצר 'שיא שלישי' של עבודה במהלך היום", מסבירה עינב לביא, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת בדיקות התוכנה קווליטסט, ויועצת לסטארט־אפים וקרנות השקעה פרטיות. "הגמישות הביאה לכך שעובדים החלו לעבוד בערב ולהיות יותר פרודוקטיביים בשעות אלה. במיקרוסופט לא כל כך ידעו להסביר למה זה קורה, בין אם בגלל הצורך לטפל בילדים, שלרוב מגיע בשעות הצהריים ודוחה את המטלות לערב, או בגלל הבדלי השעות בין המדינות".
האם המודל עשוי לעבוד גם בארץ?
גם במדינת ישראל השפעת העבודה ההיברידית הביאה לשיאי פרודוקטיביות חדשים בעבודה, שמערערים את המודל המוכר של עבודה בשעות המסורתיות.
רוני שניצר, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה, מסבירה שאמנם עדיין לא נאספו נתונים רשמיים באשר לשיאי העבודה החדשים, אך בארץ נצפו שתי מגמות שמעידות על שחיקה בשעות העבודה המסורתיות. "המודל של 9:00־17:00 בהחלט מתערער", היא אומרת. "הנתונים שאספנו מצביעים על עלייה משמעותית בשעות העבודה מהבית, וכן על מגמה של יותר ויותר אנשים שמשלבים בין עבודה שכירה לעצמאית".
כפי שמסבירה שניצר, מנתוני דוח שוק העבודה לשנת 2022 של משרד העבודה, עולה כי שיעור שעות העבודה מהבית עומד על מעל 50% בקרב כלל האוכלוסיות שנבדקו. מדובר בעלייה בהשוואה לשנים קודמות.
ד"ר אבי שניידר, חוקר ארגונים ושוק העבודה בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למינהל, סבור שישראל היא מקרה בוחן מעניין לבחינת אפקטיביות בעבודה תחת תנאים לא שגרתיים. לדבריו, מחקרים שבוצעו בארץ מצביעים על כך ששירות מילואים למשל, מעודד תפוקה, בדומה ליציאה מהשגרה בעקבות חופשה, ובכך גוברת התפוקה של העובדים. "הפוקוס עובר לתפוקות ולא לשעות העבודה", הוא מסביר. "אנחנו עדים לעוד שלב במעבר לעולם העבודה הפוסט־ארגוני ועולם העבודה הפוסט־מודרני, שלא נשמע לכללים והמבנים שנקבעו בעבר".
"העולם השתנה. אתה חי גם כשאתה עובד"
"החוקים שנקבעו בעולם העבודה של המאה ה־19 וה־20, לא אפשרו לבדוק את הפרודקטיביות של אנשים לפני השינה", מסביר ד"ר שניידר. "עולם העבודה המודרני השתנה. מדובר בעוד פרמטר שמפרק את המבנים הישנים. אין work-life balance, אתה חי גם כשאתה עובד. הורים דואגים לילדים בשעות העבודה וגם לוקחים אותם לגן השעשועים במקביל. העבודה הופכת להיות ברצף ולא דיכוטומיה".
טלי שם טוב, מנכ"לית ובעלי חברות הטכנולוגיה SppedValue ,CodeValue ו־WellDone, מסכימה עם אמירה זו. "היום אנשים יכולים להוציא את הילדים מהמסגרות ואחרי זה לחזור לעבוד. יש אפקטיביות שונה במהלך שעות היום. עם זאת, מנהלים רבים דווקא החליטו להחזיר אותם למשרדים, בעקבות היתרונות הברורים של העבודה מהמשרד, שגם היא מגבירה אפקטיביות בתחומים מסוימים".
האם החסרונות גוברים על היתרונות?
שיא הפרודוקטיביות השלישי של יום העבודה עלול לגבות גם מחיר מעובדים. הגבולות בין שעות המשרד לשעות האישיות מטשטשים, כשבמקביל המשימות נותרו כשהיו. פעמים רבות, מצב זה מגביר את הלחץ והשחיקה. כמו כן, האמון בין המעסיק לעובד עומד למבחן, שכן קיים קושי לעקוב אחר שעות העבודה של העובד בביתו מבלי לפגוע בפרטיותו.
"כשאתה לא עובד בין 09:00 ל־17:00, העבודה גם גולשת לשעות אחר הצהריים, הערב וסופי השבוע", אומרת מיכל דן הראל, מנכ"לית Manpower ישראל, חברת ההשמה וכוח האדם. "הגמישות פועלת לשני הכיוונים. כאשר פועלים ללא מסגרת אין גבולות לטוב ולרע. זה מאוד תלוי באופי האדם, אבל לתפיסתי, עבור רוב העובדים, עבודה בשעות לא שגרתיות או קבועות עלולה דווקא להגביר את הלחץ שנלווים לעבודה".
אז האם החסרונות עולים על היתרונות? לא בהכרח. הראל טייב מנכ"ל eTeacher, חברת אדטק, דווקא מאמין שמדובר בשינוי מבורך. "המנהלים והעובדים נמצאים במצב רגוע יותר כשהם יודעים שכל המשימות מטופלות. כל היום יותר רגוע", הוא אומר. ד"ר שניידר מהמכללה למינהל מוסיף: "מחקרים מראים שעובדים רבים יצירתיים יותר בשעות שאינן שגרתיות לעבודה השוטפת. יש יתרון מהותי עבור המנהלים".
"ממש כמו בגן משחקים"
היתרונות של עבודה גמישה הם ברורים למעסיקים ולעובדים כאחד. אבל איך ניתן לנהל ביעילות את שעות העבודה? לדברי שניידר, על המנהלים לייצר "וורק גראונד", כלומר סביבת עבודה מתאימה לעובדים שיש בה את כל האלמנטים הדרושים להצלחתם, והם אלו שינווטו בה כרצונם. "ארגונים צריכים לתת כלים, משאבים, ידע ומרחב - ממש כמו בגן משחקים. כך הם יעבדו בו איך שירצו. המנהל צריך להיות בבקרה שהכול עובד כשורה". שניידר סבור כי יש לשנות את תפיסות השליטה מבקרה על תהליכים לבקרה על תוצאות.
"כמעסיקים, חשוב שנעזור לעובדים למצוא את האיזון", אומרת לביא מקווליטסט. לדבריה, יש כמה דרכים לעשות זאת: ראשית, לבחון את שעות העבודה של העובדים ולהקפיד על מדיניות ברורה לגבי העבודה בערב. כך, שאם העובד מעדיף לעבוד בערב, חשוב לבקר פחות את פעילותו במהלך היום.
שנית, שימוש בכלים לניהול משימות: ייתכן שעובדים לא יודעים לנהל את הזמן והמשימות שלהם בצורה אפקטיבית, ולכן עובדים בשעות לא ריאליות. מתן כלים לאותם עובדים, יעניקו תמונה ברורה ויאפשרו למנהלים לסייע לעובד לתעדף משימות, ולמנוע ממנו לעבוד בשעות מאוחרות.
שלישית, יש להפחית את מספר הפגישות שמתקיימות במהלך כל יום. ריבוי פגישות גוזל זמן עבודה אפקטיבי וקריטי, ולכן עובדים נאלצים לעבוד מאוחר כדי לסיים את המשימות שהוטלו עליהם. חלק מהחברות מגבילות פגישות רק ליומיים־שלושה בשבוע, כדי לשמור על איזון.