גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטול עילת הסבירות: תחילת הקץ של דוקטרינת "האדם הסביר"

הדיון הנוכחי מתמקד במשפט המינהלי, אולם עשויות להיות לו השלכות מרחיקות לכת על השימוש בעילה המדוברת גם בתחומים נוספים

שופטי העליון בדיון בבג''ץ על ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
שופטי העליון בדיון בבג''ץ על ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הכותבת היא מומחית למשפט פלילי ולרשלנות פלילית, מרצה בתואר השני בבית הספר למינהל עסקים במרכז האקדמי פרס

המאבק על מעמדה של עילת הסבירות במשפט המינהלי מעלה את השאלה, האם תהיינה לתוצאותיו השלכות גם על תחומי משפט אחרים, שבהם נעשה שימוש שכיח במונח הסבירות. אחד מתחומי המשפט הבולטים, בהם הסבירות תופסת מקום של כבוד, הוא תחום הרשלנות. בחוקים המגדירים את עבירת הרשלנות ואת עוולת הרשלנות, ניתן למצוא את מונח הסבירות בהקשרים שונים. פסקי דין מרכזיים, העוסקים במקרי רשלנות ונידונים בבתי המשפט, עוסקים גם הם בניתוח משפטי ובפרשנות למונח. 

ניתוח | איך תיגמר הדרמה המשפטית של עילת הסבירות? כל התרחישים 
פרשנות | שלוש הערות על השאלות שהטרידו את שופטי העליון 
13.5 שעות: הדיון הדרמטי בבג"ץ | קראו את סיכום יום הדיונים

כך למשל, על־פי החוק, כדי שתתקיים עבירת רשלנות, נדרש כי האדם שגרם בהתנהגותו לתוצאה המזיקה נטל "סיכון בלתי סביר". בסעיפים נוספים בחוק העונשין, המגדירים מהן חובות הזהירות החלות על אדם שבאחריותו מקום מסוכן או מעשה מסוכן, נדרש שאותו אדם ינהג "בזהירות סבירה" או "במיומנות סבירה". גם בפקודת הנזיקין, "האדם הסביר" הוא אחד היסודות המרכזיים המגדירים את גבולות עוולת הרשלנות שחלה על מעשים "שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות" או מעשים "שנמנעו מעשייתם, בעוד שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות".

מונח מופשט ועמום

"הסבירות" היא מונח מופשט ועמום. אין אמות־מידה או קריטריונים ברורים ליישומה, ולמעשה היא מאפשרת לבתי המשפט גמישות רבה, באופן הפרשנות ובתכנים שניתן ליצוק לתוכה. פסיקת בית המשפט בדיני הרשלנות מלמדת כי המאפיינים לדמותו של "האדם הסביר", והפרשנות שתינתן למונחים כמו "סבירות המעשה", "סבירות האמצעים" או "סבירות הסיכון" משתנים מעת לעת, בהתאם לקביעות הנורמטיביות ולסטנדרטים של ההתנהגות, אותם בית המשפט שדן במקרה, מבקש להגדיר, או להטמיע בקרב הציבור.

בתי המשפט התבטאו בפסיקתם באופן המלמד שלתפיסתם, הניתוח המשפטי של יסודות הרשלנות משקף "חקיקה שיפוטית טהורה" בה שוקל בית המשפט על־פי הבנתו את צורכי הציבור, שיקולים של מדיניות משפטית, שמאזנים בין האינטרסים השונים, כגון "הצורך להבטיח חופש פעולה לעומת הצורך להגן על הגוף והרכוש, סוג הנזק ודרכי התרחשותו, השפעת פסיקתו על דרכי התנהגותן של הבריות בעתיד והמעמסה הכספית, אשר תוטל בעקבותיה על סוג מסוים של מזיקים או ניזוקים" (השופט אהרן ברק).

תפיסה זו זכתה לביקורת רבה. מונחים עמומים ומופשטים, הנתונים לפרשנות משתנה, בהתאם לתפיסתו ולאמונתו של בית המשפט, יוצרים בציבור חוסר ודאות ולעתים גם תחושת חוסר צדק. ביקורת נוספת מתייחסת לפער בין דמות "האדם הסביר" כפי שהיא מצטיירת בפסיקת בתי המשפט לבין "האדם הסביר" במציאות היומיומית ובחיי המעשה.

השופט יצחק זמיר, למשל, התבטא ברוח זו באחת מהרצאותיו: "האדם הסביר הוא דמות דמיונית (יש אומרים מיתולוגית) המייצגת את דרכי ההתנהגות וערכי המוסר המקובלים בציבור. בפועל האדם הסביר הוא, בלית־ברירה, בית המשפט".

השלכות מרחיקות לכת

במשפט הפלילי, שבו כלל יסוד הוא כי "אין עונשין אלא אם כן מזהירין", קשה להשלים עם תפיסה לפיה אדם יורשע בעבירה, בהיעדר הוראת חוק מפורשת וברורה, רק על בסיס פרשנות של בית המשפט שמטרתה לקבוע קביעות נורמטיביות ולשנות דרכי התנהגות. לפיכך, ייתכן כי אותם טיעונים שהובילו לתיקון חוק יסוד: השפיטה, יולידו בעתיד שינויי חקיקה נוספים, אשר יחליפו את ה"סבירות" במונחים פחות אמורפיים ויגבילו את יכולתו של בית המשפט ליצוק לתוכם תכנים בהתאם לתפיסות עולמו.

בנוסף, לפי נוסח החוק, כל בתי המשפט, ולא רק בג"ץ, מנועים מלבחון את סבירות שיקול־הדעת של משרדי הממשלה ו/או השרים. במהלך הדיונים בוועדת החוקה הבהיר יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, כי החוק עוסק רק בעילת הסבירות כפי שהיא מוכרת במשפט המינהלי. ואולם, להבהרה זו לא ניתן ביטוי מפורש בחוק.

ייתכנו אם כך סיטואציות של תביעות נזיקיות או חוזיות של הפרט נגד משרד ממשלתי, שר או רשות מינהלית, שבהן יועלו טענות שהמגבלה הקיימת על בית המשפט בדבר בחינת סבירות שיקול־הדעת או התנהלות הרשות חלה גם בהקשר של תביעה אזרחית.

כיום מרבית העניין הציבורי מתמקד בביטול עילת הסבירות במשפט המינהלי, אך בהמשך לכך ובהתאם להחלטת בג"ץ בעתירות נגד החוק, עשויות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת על מרכזיותה של הסבירות במשפט כולו. 

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"