גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטול עילת הסבירות: תחילת הקץ של דוקטרינת "האדם הסביר"

הדיון הנוכחי מתמקד במשפט המינהלי, אולם עשויות להיות לו השלכות מרחיקות לכת על השימוש בעילה המדוברת גם בתחומים נוספים

שופטי העליון בדיון בבג''ץ על ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
שופטי העליון בדיון בבג''ץ על ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הכותבת היא מומחית למשפט פלילי ולרשלנות פלילית, מרצה בתואר השני בבית הספר למינהל עסקים במרכז האקדמי פרס

המאבק על מעמדה של עילת הסבירות במשפט המינהלי מעלה את השאלה, האם תהיינה לתוצאותיו השלכות גם על תחומי משפט אחרים, שבהם נעשה שימוש שכיח במונח הסבירות. אחד מתחומי המשפט הבולטים, בהם הסבירות תופסת מקום של כבוד, הוא תחום הרשלנות. בחוקים המגדירים את עבירת הרשלנות ואת עוולת הרשלנות, ניתן למצוא את מונח הסבירות בהקשרים שונים. פסקי דין מרכזיים, העוסקים במקרי רשלנות ונידונים בבתי המשפט, עוסקים גם הם בניתוח משפטי ובפרשנות למונח. 

ניתוח | איך תיגמר הדרמה המשפטית של עילת הסבירות? כל התרחישים 
פרשנות | שלוש הערות על השאלות שהטרידו את שופטי העליון 
13.5 שעות: הדיון הדרמטי בבג"ץ | קראו את סיכום יום הדיונים

כך למשל, על־פי החוק, כדי שתתקיים עבירת רשלנות, נדרש כי האדם שגרם בהתנהגותו לתוצאה המזיקה נטל "סיכון בלתי סביר". בסעיפים נוספים בחוק העונשין, המגדירים מהן חובות הזהירות החלות על אדם שבאחריותו מקום מסוכן או מעשה מסוכן, נדרש שאותו אדם ינהג "בזהירות סבירה" או "במיומנות סבירה". גם בפקודת הנזיקין, "האדם הסביר" הוא אחד היסודות המרכזיים המגדירים את גבולות עוולת הרשלנות שחלה על מעשים "שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות" או מעשים "שנמנעו מעשייתם, בעוד שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות".

מונח מופשט ועמום

"הסבירות" היא מונח מופשט ועמום. אין אמות־מידה או קריטריונים ברורים ליישומה, ולמעשה היא מאפשרת לבתי המשפט גמישות רבה, באופן הפרשנות ובתכנים שניתן ליצוק לתוכה. פסיקת בית המשפט בדיני הרשלנות מלמדת כי המאפיינים לדמותו של "האדם הסביר", והפרשנות שתינתן למונחים כמו "סבירות המעשה", "סבירות האמצעים" או "סבירות הסיכון" משתנים מעת לעת, בהתאם לקביעות הנורמטיביות ולסטנדרטים של ההתנהגות, אותם בית המשפט שדן במקרה, מבקש להגדיר, או להטמיע בקרב הציבור.

בתי המשפט התבטאו בפסיקתם באופן המלמד שלתפיסתם, הניתוח המשפטי של יסודות הרשלנות משקף "חקיקה שיפוטית טהורה" בה שוקל בית המשפט על־פי הבנתו את צורכי הציבור, שיקולים של מדיניות משפטית, שמאזנים בין האינטרסים השונים, כגון "הצורך להבטיח חופש פעולה לעומת הצורך להגן על הגוף והרכוש, סוג הנזק ודרכי התרחשותו, השפעת פסיקתו על דרכי התנהגותן של הבריות בעתיד והמעמסה הכספית, אשר תוטל בעקבותיה על סוג מסוים של מזיקים או ניזוקים" (השופט אהרן ברק).

תפיסה זו זכתה לביקורת רבה. מונחים עמומים ומופשטים, הנתונים לפרשנות משתנה, בהתאם לתפיסתו ולאמונתו של בית המשפט, יוצרים בציבור חוסר ודאות ולעתים גם תחושת חוסר צדק. ביקורת נוספת מתייחסת לפער בין דמות "האדם הסביר" כפי שהיא מצטיירת בפסיקת בתי המשפט לבין "האדם הסביר" במציאות היומיומית ובחיי המעשה.

השופט יצחק זמיר, למשל, התבטא ברוח זו באחת מהרצאותיו: "האדם הסביר הוא דמות דמיונית (יש אומרים מיתולוגית) המייצגת את דרכי ההתנהגות וערכי המוסר המקובלים בציבור. בפועל האדם הסביר הוא, בלית־ברירה, בית המשפט".

השלכות מרחיקות לכת

במשפט הפלילי, שבו כלל יסוד הוא כי "אין עונשין אלא אם כן מזהירין", קשה להשלים עם תפיסה לפיה אדם יורשע בעבירה, בהיעדר הוראת חוק מפורשת וברורה, רק על בסיס פרשנות של בית המשפט שמטרתה לקבוע קביעות נורמטיביות ולשנות דרכי התנהגות. לפיכך, ייתכן כי אותם טיעונים שהובילו לתיקון חוק יסוד: השפיטה, יולידו בעתיד שינויי חקיקה נוספים, אשר יחליפו את ה"סבירות" במונחים פחות אמורפיים ויגבילו את יכולתו של בית המשפט ליצוק לתוכם תכנים בהתאם לתפיסות עולמו.

בנוסף, לפי נוסח החוק, כל בתי המשפט, ולא רק בג"ץ, מנועים מלבחון את סבירות שיקול־הדעת של משרדי הממשלה ו/או השרים. במהלך הדיונים בוועדת החוקה הבהיר יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, כי החוק עוסק רק בעילת הסבירות כפי שהיא מוכרת במשפט המינהלי. ואולם, להבהרה זו לא ניתן ביטוי מפורש בחוק.

ייתכנו אם כך סיטואציות של תביעות נזיקיות או חוזיות של הפרט נגד משרד ממשלתי, שר או רשות מינהלית, שבהן יועלו טענות שהמגבלה הקיימת על בית המשפט בדבר בחינת סבירות שיקול־הדעת או התנהלות הרשות חלה גם בהקשר של תביעה אזרחית.

כיום מרבית העניין הציבורי מתמקד בביטול עילת הסבירות במשפט המינהלי, אך בהמשך לכך ובהתאם להחלטת בג"ץ בעתירות נגד החוק, עשויות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת על מרכזיותה של הסבירות במשפט כולו. 

עוד כתבות

ד''ר נדין בודו טרכטנברג, סגנית יו''ר הבנק הדיגיטלי אש ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר

המומחית שמזהירה – התגובה לצעדי טראמפ תגיע והיא תהיה כואבת

המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, ד"ר נדין בודו טרכטנברג, סבורה כי המכסים החדשים מסמנים "שינוי משטר שלא ראינו מאז שנות ה־30" ● לדבריה, העוינות האמריקאית כלפי שותפות ובעלות ברית מזמינה שרשרת של תגובות נגד, שעשויה להוביל למשבר גלובלי מסוכן

וורן באפט / צילום: Reuters, Lucas Jackson

גם משקיע על עושה טעויות: היום השחור של וורן באפט

רוב תיק ההשקעות של ברקשייר האת'וויי, כ-300 מיליארד דולר, מושקע במעט חברות, עובדה שעלתה לה היום ביוקר, כ-13 מיליארד דולר ● רק על אפל שמהווה כ-23% מהתיק הפסידה ענקית ההשקעות כ-6 מיליארד דולר ● ומהי נקודת האור היום

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

באוצר מודאגים ממכסי טראמפ ומכנסים ישיבה דחופה: האם היצוא הישראלי בסכנה?

עבור ישראל, המציאות החדשה מציבה אתגר מיוחד - ארה"ב היא יעד היצוא המרכזי של סחורות מישראל, ואליה מיועד יותר מרבע מסך יצוא הסחורות הישראליות ● מה הצעדים שישראל מתכננת לנקוט, ומה המשמעויות הכלכליות? ● גלובס עושה סדר

נתניהו טס לאורבן ואירופה סוערת

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: באירופה תוהים: האם הונגריה מחויבת לעצור את נתניהו, הדרוזים בסוריה מגייסים אלפי לוחמים חדשים נגד השלטון החדש, וראש ממשלת יוון סומך על תעשיית הנשק הישראלית להצטיידות במיליארדים ● כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את תוכנית המכסים / צילום: ap, Mark Schiefelbein

מטורקיה עד קמבודיה: מה עומד מאחורי המכסים שהוטלו על כל מדינה

למה קמבודיה ספגה את המס הכי גבוה, איך הדשן הציל את ברזיל מעול כבד ואיך הברקזיט עזר הפעם לבריטים ● כמה נתונים מאחורי הטבלה של טראמפ

החניון המתוכנן במחלף מורשה. בעיגול: רון חולדאי / הדמיה: ארקאפקט עדי בואנו, באדיבות נתיבי איילון, צילום: שלומי יוסף

נגד כל הסיכויים: איך הצליח חולדאי לבלום את בניית חניוני הענק

בדיון תקדימי שנערך השבוע הצליחו בעיריית תל אביב ובאגף התקציבים להוביל החלטה למסמוס הקמת שני חניוני הענק בצפון ת"א ● אלו המספרים ששכנעו את חברי הוועדה

סא''ל תומר גרינברג ז''ל / צילום: דובר צה''ל

"הוא הראשון שנכנס לחלץ": זיו גרינברג על האח סא"ל תומר גרינברג שנפל בעזה

"המסר הכי גדול הוא - לעולם לא נישבר. המסר הזה חוזר לא פעם בסיפור של תומר" - כך אמר זיו גרינברג על אחיו, סא"ל תומר גרינברג ז"ל, בכנס 40 עד 40 של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת תל אביב ננעלה בירידות; דלתא גליל צללה בכ-10%, קמטק ב-7%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ● השקל נחלש בחדות מול האירו ● מחירי הנפט יורדים בחדות ● הזהב ממשיך לשבור שיאים, אך בלומברד אודייר מעריכים כי הראלי ייעצר ● וגם: הבנק האמריקאי שמעריך כי תוכנית המכסים של טראמפ תזרז את מתווה הפחתות הריבית של הפד

המשקיעים בוול סטריט הסיטו מעל 5 טריליון דולר לאפיקי השקעה אחרים / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

השווקים בלחץ מטראמפ, ויש אפיק השקעה אחד שדווקא מרוויח

מאז שההסלמה במלחמת הסחר החלה להעיב על שוק המניות האמריקאי בחודש פברואר, המשקיעים בוול סטריט הסיטו מעל 5 טריליון דולר לאפיקי השקעה אחרים ● בין אלה זוכות לרוח גבית איגרות החוב הממשלתיות, שהציגו ברבעון לראשונה זה 5 שנים תשואת יתר על המניות

מלחמת הסחר של טראמפ משפיעה על השווקים / צילום: ap, Michael Probst

"מי שימכור יקבע הפסדים": מנהלי השקעות ממליצים מה כדאי לעשות עכשיו עם התיק

"יום השחרור" של טראמפ הולך ומסתמן כיום של טלטלה בשווקים ● גלובס שוחח עם מנהלי השקעות והביא את ההמלצות שלהם ● למה לבורסה הישראלית יש דווקא יתרון בסערה העולמית, האם ירידות בוול סטריט מייצרות הזדמנויות חדשות, ומדוע לא כדאי לבצע כעת שינויים גדולים בתיק?

מה יקרה לשקל ולמחירי הנפט? התחזית של הבנק האירופי הגדול להסלמה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

האירו מזנק מול השקל לשיא של חמישה חודשים. אלו הסיבות

שוק המט"ח המקומי נפתח בסערה בעקבות תוכנית המכסים של טראמפ ● בזמן שהשקל נחלש קלות מול הדולר, האירו מזנק מול המטבע הישראלי לשיא של חמישה חודשים ● מה עומד מאחורי המגמה, ומה צפוי בעתיד?

השבוע בעולם/ צילום: AP-Mark Schiefelbein, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ מאבד את רוב הידידים אבל מוצא אחד חדש; ונעים להכיר, gigil

טראמפ מעניש 25 שותפות סחר, כולל ישראל, על "שוד, ביזה ואונס" ● שישה מיליון הרוגים במלחמות קונגו ● נשיא ארה"ב שולח מכתב אהבה לידיד האמת, נאיב בוקלה ● פוליטיקאים בוחרים שופטים, ושופטים מונעים בחירת פוליטיקאים ● תגידו Gigil

שוק הרכב העולמי כמרקחה / צילום: Shutterstock, alexfan32

ארה"ב הטילה 25% על יבוא חלפי רכב. איך תושפע ישראל?

המכסים החדשים של טראמפ על כלי רכב וחלקי חילוף שמיובאים לארה"ב נכנסו לתוקף ● אילו חלפים נכנסו לרשימה, איך מגיבים בעולם והאם גם ישראל תיפגע? ● גלובס עושה סדר

רכבת ישראל עוברת על פני שדרות / צילום: איל יצהר

בפעם הראשונה: תוכנית התחדשות עירונית בעיר הדרומית

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שדרות המליצה על הפקדה של תוכנית התחדשות עירונית במתחם הפלמ"ח שנמצא בסמוך לכניסה המערבית אל העיר ● וגם: דירות מסובסדות ברעננה - האם האוצר יעצור את התוכנית? וחברת הביצוע החדשה שהקימה רוטשטיין ● חדשות השבוע בנדל"ן

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: AP, Alberto Pezzali

המכסים של טראמפ פגעו במיוחד בענקית טכנולוגיה אחת

במכה אחת, נשיא ארה"ב טראמפ הפך את האסטרטגיה של אפל להתרחק מסין על פיה, כשהודיע על תעריפי מכס חדשים על וייטנאם ועל הודו - בדיוק המדינות שאליהן אפל העבירה חלק ניכר מהייצור בשנים האחרונות ● כעת אפל ניצבת בפני שתי אפשרויות בעייתיות: לספוג את עלויות המכס ולפגוע ברווחיה - או להעלות מחירים ולהסתכן בירידה במכירות

צילומים: גיא חמוי, דניאל קמינסקי, אייל פישר, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מדדי הבורסה בת"א עומדים להתעדכן: מי צפויה לצאת, ומי הסינדרלה שעשויה להיכנס

העדכון הנוכחי של המדדים המובילים צפוי לספק דרמות: שלוש חברות ביטוח מתמודדות על כניסה לת"א 35, וגם נקסט ויז'ן הלוהטת ● למדד השני בחשיבותו ייכנסו שני בתי השקעות ואולי גם יצרנית מרעומים משדרות ● ומי המניות שהתרסקו ב-60% וישלמו את המחיר

איור: גיל ג'יבלי

המגן של חוסכי S&P 500 כבר לא עובד

שנת 2025 מסתמנת כנקודת מפנה לדולר, שמאבד גובה מאז כניסת טראמפ לבית הלבן ● היציבות שתרמה למעמדו כמקלט למשקיעים נעלמה, ובמקביל שוקי המניות יורדים - תופעה שאפיינה משברים כלכליים קודמים ● השאלה הגדולה - האם מדובר בירידה זמנית או בכזאת שתישאר לאורך זמן

קמפיין פרטנר / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

ברייקינג ניוז לסטטיק: הפרסומת של פרטנר היא הזכורה ביותר השבוע

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לאל על, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של חברת התעופה היא גם המושקעת ביותר, עם 1.8 מיליון שקל ● ההשקעה השנייה בגודלה שייכת ל־yes, שמטפסת למקום הרביעי בזכירות ● הפרסומות הזכורות והאהובות 

נמל גמליק בטורקיה. על המדינה הוטל מכס בשיעור של 10% בלבד / צילום: Shutterstock

טורקיה והאמירויות ישלמו פחות מס מישראל. ומי הנפגעת הגדולה?

מלחמת הסחר של טראמפ צפויה להשפיע ישירות על כ-100 מדינות - אך חלק צפויות להיפגע יותר, וחלק צפויות להיפגע פחות ● מה שיעור המכס שהטיל נשיא ארה"ב על מדינות נחשלות באסיה, מדוע קנדה ומקסיקו לא ברשימה, ומה הוביל את טראמפ להכניס מדינות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לרשימת המדינות עליהן הוטל מכס בשיעור הנמוך ביותר?

פרופ' לארי סאמרס / צילום: Associated Press, Luca Bruno

"המכסים היקרים והמזוכיסטים ביותר שארה"ב נקטה": איך הגיבו אנשי כלכלה למכסי טראמפ

ביל אקמן, מנכ"ל פרשינג קפיטול ותומך נלהב בטראמפ, צודד בישראל ● פרופ' לארי סאמרס, שר האוצר בממשל קלינטון ונשיא הרווארד, התנגד נחרצות ● תגובותיהם של שני אנשי כלכלה משני צידי המתרס