ח"כ יואב סגלוביץ', יש עתיד (בנימיני וגואטה, כאן ב', 22.8.23) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
הפשיעה בחברה הערבית היא בעיה בוערת, ועוד בטרם נגמרה 2023 כבר יש 166 נרצחים, ורבים נוטים להאשים בכך את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. אבל האם תחת ממשלה אחרת המצב היה טוב יותר? כך טען ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד), ששימש כפרויקטור לנושא בממשלה הקודמת. "הכנתי תוכנית, ומאוקטובר 2021 התוכנית התחילה לעבוד", הוא אמר בראיון לכאן ב'. "זו פעם ראשונה שהייתה ירידה מאז 2014".
סגלוביץ' התכוון בדבריו לירידה במספר הנרצחים בין 2021 ל־2022. אבל האם אכן זו הייתה הירידה היחידה בעשור האחרון? ניסינו לבדוק.
● ניתוח | האם עוד חוקים וסמכויות יסייעו לפתור את בעיית הפשיעה בחברה הערבית?
המשטרה סירבה לספק נתונים על כל העשור החולף, ובהיעדר פרסום רשמי אחר, פנינו למסד הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). המסד הזה, כפי שהסבירו לנו במכון, נשען על שמות הנרצחים הנאספים על־ידי יוזמות אברהם ומרכז אמאן, בשילוב הצלבה עם העיתונות העברית והערבית. נציין כי ספירת הארגונים האלה נשענת על הגדרה מרחיבה מזו של המשטרה לקורבנות רצח בחברה הערבית, וכמו כן לעתים המשטרה לא כוללת בנתוניה נרצחים במזרח ירושלים.
ומה אומרים הנתונים הללו? שסגלוביץ' צודק. כמעט: לפי מסד זה, ב־2021 היו 128 נרצחים, לעומת 116 ב־2022. אבל זו לא הייתה הירידה היחידה מאז 2014, שכן הייתה גם ירידה בין 2015 (58 נרצחים) ל־2016 (54). למרות חוסר הדיוק, נציין כי הירידה תחת הממשלה הקודמת הייתה משמעותית יותר.
פנינו לסגלוביץ' בעניין, והוא החזיר לנו סקירה של המשרד לביטחון הפנים שיצאה בסיום כהונתה של הממשלה הקודמת. הנתונים שם, שמתבססים על נתוני המשטרה, מגיעים רק עד 2016, ובגלל הפערים בין הספירות נראה שאז היו 64 נרצחים - עשרה יותר מבספירה עליה התבססו ב־INSS. עם זאת, בהיעדר נתוני משטרה ל־2015, לא ניתן לדעת אם מדובר בעלייה או ירידה. נציין כי לפי ספירה זו, הירידה ב־2022 הייתה משמעותית יותר, מ־126 נרצחים ל־108.
נעבור גם על מה שאין מחלוקת לגביו בין שני מסדי הנתונים: מעבר לכך שלפי שתי הספירות נרשמה ירידה ב־2022 לעומת 2021, משניהם נראה כי המגמה הכללית בשנים האחרונות היא עלייה במספר הנרצחים.
פרופ' אסטבן קלור, חוקר בכיר ב־INSS, הסביר לנו כי אחד הגורמים לכך הוא הקורונה, שהביאה לעלייה בלקיחת הלוואות בשוק האפור ולחוסר מעש בקרב צעירים, שחלקם כנראה התגייסו לארגוני הפשיעה. לפי פרופ' קלור, לעלייה בשנה האחרונה יש גם קשר למדיניות: "הממשלה הנוכחית ביטלה את העשייה של קודמתה, מבלי ליצור תוכנית חלופית. ללא מדיניות, זה ברור שהבעיה לא תיעלם מעצמה".
בשורה התחתונה: דבריו של סגלוביץ' נכונים ברובם. למשטרה אין נתונים שהולכים אחורה עד 2014, ולפי מסד הנתונים של ה־INSS, על הירידה שבין 2021 ל־2022 נוספה ירידה בין 2015 ל־2016.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו