גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש: ההייטק הישראלי ממשיך להיחלש - וגם המשקיעים נוטשים

על פי חברת המחקר SNPI נמשכות ירידות בהשקעות בסטארט-אפים, המשקיעים נוטשים וקצב הצמיחה של החברות קטן ● מחברי המחקר טוענים כי לאי היציבות הפוליטית בארץ תרומה לירידה בהשקעות ● וממליצים לממשלה להשיק תכנית לעידוד יזמות ולאמץ אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית

חד קרן ישראלי אחד בלבד מתחילת השנה / איור: גיל ג'יבלי
חד קרן ישראלי אחד בלבד מתחילת השנה / איור: גיל ג'יבלי

דוח חדש שהתפרסם הבוקר (א') שופך מים צוננים על התחזיות האופטימיות שציפו להתאוששות בהייטק הישראלי. על פי חברת המחקר SNPI - גוף עצמאי הממומן מכספי תרומות - נמשכות הירידות בהשקעות בסטארט-אפים, המשקיעים בהייטק נוטשים או נעלמים, וקצב הצמיחה של החברות קטן בצורה כזו עד שבכל שנת 2023 נולד בישראל חד קרן אחד בלבד - חברת הייטק פרטית ששוויה מעל למיליארד דולר.

ניתוח | חוות שרתים במקום מכרות נחושת נטושים: מי ישלם עשרות מיליונים לקרקע בערבה?
ניתוח | נתוני ההייטק מציגים יציבות. האם אפשר להתחיל לחגוג את סוף המשבר?

על פי מכון המחקר, סך ההשקעות בחברות ההייטק הפרטיות בישראל עמד על 1.7 מיליארד דולר, ירידה של 40% ביחס לרבעון השלישי אשתקד, וירידה של 10.5% ביחס לרבעון השני השנה. מגמת הירידה המדאיגה בין הרבעונים נבלמה מעט, וכעת ממוקמת ישראל בין ארה"ב שרשמה ירידה של 17% באותו הזמן, לבין אירופה, שדווקא שיפרה את מצבה ב-3% בהיקף ההשקעות שזרם אליה בין הרבעון השני לשלישי השנה.

לאי היציבות הפוליטית בארץ תרומה לירידה בהשקעות

עם זאת, בהסתכלות על כלל מגמת ההשקעות מתחילת השנה, עולה כי עומק הירידה בישראל גדול יותר מאשר המגמה המקבילה בארה"ב ואירופה. סך הכל גויס בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הון בהיקף שנמוך ב-63% מהתקופה המקבילה אשתקד, ביחס לירידה תלת רבעונית של 48% באירופה ו-43% בארה"ב. מחברי המחקר מסבירים כי עומק הירידה כגודל העלייה - שהיתה תלולה יותר בישראל בהשוואה לאירופה ובארה"ב - אך מוסיפים וטוענים כי לאי היציבות הפוליטית בארץ תרומה לירידה בהשקעות. "ניתן לראות גם שמתחילת הירידות, גם בארה"ב ובאירופה היו רבעונים של עלייה בהשקעות, ואילו בישראל הירידות רצופות".

הנתון מדאיג עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון שסבבי הגיוס לארבע חברות בלבד - קייטו נטוורקס, הייבוב,AI21 וחברת המשחקים קנדיבור (Candivore) השומרת על פרופיל נמוך - היוו 38% מסך כל ההשקעות ברבעון. לולא גיוסים אלה, סך ההשקעות בישראל היה עומד על מיליארד דולר בלבד ברבעון. לשם השוואה ברבעון השני של השנה סך הגיוסים של ארבע החברות שגייסו את הסכומים הגבוהים ביותר היווה 20% בלבד מההשקעות. "הריכוז הגבוה של השקעות במספר קטן של חברות הוא מדאיג ומחייב המשך מעקב", סיכמו מחברי הדוח.

ההייטק הישראלי ממשיך להיחלש

מאחורי הירידה של 20% בין הרבעון השני לשלישי בהיקף ההשקעות מסתתרת דרמה גדולה יותר: מספר סבבי הגיוס נחתך כמעט בכמחצית מ- 131 עסקאות ברבעון השני ל- 77 בין החודשים יולי לספטמבר. לא הכל מיוחס למשבר העולמי או לחקיקה המשפטית. חלק מהירידה בהשקעות בישראל, כמו בכל העולם, נובעת גם מהבחירה של היזמים לגייס כסף מהמשקיעים הקיימים ללא קביעת שווי חברה, מה שמכונה כגיוס "סייף" ( SAFE ). על פי המחקר, חברות אינן מדווחות על סיבובים שכאלה ולכן מספר סבבי הגיוס בפועל גבוה מזה המפורסם. עם זאת, גיוסים אלה הם בד"כ בסכומים נמוכים, ולכן סכומי ההשקעה בפועל אינם גבוהים משמעותית מאלה המפורסמים.

בריחת המשקיעים

הדוח מציין כי מקור הירידה בהשקעות גם בהיעלמות כמה משקיעים מהזירה. למעשה, על פי SNPI, נרשמה ירידה של כשליש במספרן של קרנות ההון סיכון הישראליות הפעילות בהשקעות מקומיות ושל 40% במספרן של הקרנות הזרות. ב-SNPI סירבו להזכיר את שמותיהם, אך מבדיקת גלובס עולה כי בין אלה שאינן פעילות בישראל מאז תחילת השנה והיו פעילות פה ב-2022, ניתן למנות את קרן ורייזון שסגרה את פעילותה בישראל לאחר חמש שנים, וכן את בנצ'מרק, סקייל ונצר'ס (Scale Ventures), הקרן הגרמנית רוברט בוש ואת קרן ההשקעות של סיטי.

קרנות הון סיכון רבות ישבו על הגדר ונמנעו מביצוע השקעות במטרה להמתין להמשך ירידת שווי של חברות הסטארט-אפ, וכאמור העדיפו להשתתף בסבבי גיוס לא רשמיים, כגון סבבי "סייף". סיבות נוספות שהביאו את הקרנות להיעלם מהנוף הוא הקושי שלהן לגייס הון בעצמן, ולטענת החוקרים חלקם אף פסק מלהשקיע בישראל בשל אי היציבות הפוליטית. "אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות האם קרן שהשקיעה ב-2022 פסקה להשקיע בישראל בגלל שהשותפים בה לא אוהבים מה שקורה כאן או בגלל שהם מצאו הזדמנויות אטרקטיביות במקום אחר, או בגלל שהם יושבים על הגדר", אומר דני בירן, ממחברי הדוח. "בכל מקרה זו לא תופעה שניתן להתעלם ממנה כיוון שענף ההייטק המקומי תלוי במשקיעים זרים".

חד קרן אחד בלבד מתחילת השנה

אינדיקציה נוספת להצטמקות תעשיית הטכנולוגיה בישראל היא הדלדול המשמעותי בהשקעות גדולות בחברות בוגרות וקצב היצירה של חדי קרן חדשים. במכון המחקר מסכמים חד קרן אחד ויחיד שנוצר בישראל במשך כל שנת 2023: AI21 של פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם ואורי גושן, שנחשבת גם ליצרנית הישראלית הגדולה ביותר של מודל שפה גדול (LLM). למעשה, ישראל משתווה למדינות כמו ליכטנשטיין, אירלנד, קנדה וצרפת בהן נוצר רק חד קרן אחד במשך תשעת החודשים האחרונים. באותה תקופה נוצרו בסינגפור שני חדי קרן, בבריטניה ובגרמניה שלושה כל אחת, ובארה"ב - 26.

מספר ה"מגה-סבבים", כלומר סבבי השקעה בהיקף של 100 מיליון דולר ומעלה, ירד מ- 36 ל-11 בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה - מתוכן רק לשלוש חברות מטה בישראל, לשבע מהן מטה בארה"ב ולאחת מהן מטה בבריטניה.

"חברות רבות שהגיעו למעמד חד קרן בשנים קודמות לא עומדות בציפיות הצמיחה או הרווחיות שלהן, וחלקן אף איבדו את מעמדן כשנאלצו לגייס הון נוסף בשווי חברה נמוך ממיליארד דולר, מה שמוביל לזהירות יתר של משקיעים שקביעת שווי", אומר דני בירן, אחד ממחברי הדוח. "דווקא על רקע זה, לידות של חדי קרן חדשים בתקופה זו מעידות על ייחודיות טכנולוגית או עסקית של חברות אלה בתחומים שנחשבים בעלי פוטנציאל רב, אשר גורמות למשקיעים להשקיע בהן בשווי גבוה למרות האוירה הכללית. עם זאת, שיעור חדי הקרן הישראלים ביחס למספרם בעולם הוא כשליש מהנתון המקביל אשתקד".

"לעובדה שב-2023 נולד בישראל רק חד קרן אחד בעוד שבעולם נולדו כ-60, כולל במדינות שאינן נחשבות מובילות טכנולוגיות, יכולות להיות כמה סיבות", מסביר בירן. "בד"כ בסבב השקעה שמביא חברה לסטטוס של חד קרן מושקע סכום גדול, מה שמחייב השתתפות של משקיעים זרים. היעדר סבבים כאלה יכול להעיד על כך שמשקיעים זרים אינם ששים להשקיע סכומים גדולים בתקופה זו בחברות ישראליות. בתקופה של קושי בגיוס הון, חברה צריכה להציג ייחודיות בולטת, טכנולוגית או עסקית, כדי להגיע לשווי של מיליארד דולר או יותר. יתכן שבשנת 2023 כמעט שלא פעלו בישראל חברות חדשות כאלה. בין אם מדובר בסיבה הראשונה, השנייה או שתיהן, זוהי תופעה מדאיגה שההייטק הישראלי אינו מורגל בה.

"כמו כן, גם הירידה המשמעותית במספר המגה-סבבים שחברות ישראליות הצליחו לגייס מתחילת השנה מעידה על אותה תופעה מדאיגה. בולטת מאד גם העובדה שהמטה של שמונה מתוך 11 החברות שכן גייסו מגה-סבבים נמצא מחוץ לישראל, מה שעלול להעיד על כך שחברות כאלה יותר אטרקטיבית בעיני משקיעים

לסיכום, המליצו בחברת המחקר על מספר צעדי תמיכה ממשלתיים בהייטק הישראל, אך פתחו בהערה הנוגעת לחקיקה המשפטית: "ההמלצה המרכזית שלנו היא להחזיר את היציבות למשק הישראלי בכלל ולתעשיית ההייטק בפרט על ידי הגעה להסכמות רחבות סביב שינויי חקיקה והצהרה ברורה שללא הסכמות כאלה, החקיקה לא תקודם. כל תסריט אחר ימשיך, ואף יחריף, את חוסר האמון בין תעשיית ההייטק והממשלה, את אי היציבות, ואת המגמות השליליות. עם זאת, חשוב להדגיש שבגלל עומק המשבר, גם הצהרה ברורה לגבי עצירת החקיקה לא תחזיר כהרף עין את המצב לקדמותו. יש סכנה ממשית שגם משקיעים וגם יזמים יחכו לראות כיצד מתפתחים הדברים בפועל. אנו ממליצים, לכן, שממשלת ישראל תגדיר ותציג בהקדם תכנית אמינה, מגובה בתקציבים, לסיוע לתעשיית ההיי טק ביציאה מהמשבר הנוכחי".

עוד ממליצים ב-SNPI לממשלה להשיק תכנית לעידוד יזמות ולמקד תקציבים של רשות החדשנות בסבבי הון מוקדמים בחברות; לאמץ אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית ולגבש פעולה נמרצת וברורה כדי להוציא את כל מרכיביה מן הכוח אל הפועל; להגדיר תחומים בהייטק שיש להם פוטנציאל גבוה למדינה - כמו מוליכים למחצה, טכנולוגיות מזון וחלל - וליישם עבורם אסטרטגיות לאומיות הכולל פיתוח והכשרה של הון אנושי ויצירת שותפויות בין מדינות. "היעדר אסטרטגיות לאומיות כאלה בישראל עלולות לפגוע עוד יותר בתחרותיות ההייטק הישראלי בזירה הבינלאומית", נכתב במחקר.

עוד כתבות

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה, ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

יציבות בוול סטריט אחרי דוח התעסוקה; מניות התוכנה יורדות

הנאסד"ק נסחר ביציבות ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות מטפסות ● מניית קורנית מזנקת במעל 15% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עולים ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 66 אלף דולר, מניות הקריפטו מאבדות גובה

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה ומניות  בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה, והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים