פגיעה מירי רקטה באשקלון / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg
שר הביטחון הכריז היום (ש') על מצב חירום בכלל הארץ בעקבות מתקפת הפתע של חמאס. הארכת מצב החירום תאפשר לצה"ל לקבוע לאוכלוסייה הנחיות מיוחדות, להגביל התקהלויות ולסגור אתרים במקומות הרלוונטיים.
מה חשוב לדעת לגבי מצב החירום? גלובס עושה סדר.
● מתקפת פתע על ישראל: אלו הנחיות פיקוד העורף שצריך להכיר
מה הוא מצב חירום מיוחד?
מצב מיוחד בעורף הוא הקניית סמכויות נרחבת לשר הביטחון "לתת, ככל שהדבר דרוש, לכל אדם, לסוג בני אדם או לציבור כולו, כל הוראה הנדרשת לשמירתם או להצלתם של חיי אדם או של רכוש". הוא קבוע בחוק ההתגוננות האזרחית משנת 1951, והוא פורט רשימה של הגבלות שיכולה להינתן - בשלב ראשון ל-48 שעות, אך תוך אפשרות להארכה.
הסמכויות האמורות רלוונטיות בין היתר להתקהלויות, פתיחה של מוסדות לימודים, ופתיחה של מקלטים.
מי יכול להכריז על מלחמה?
החלטה על פתיחה במלחמה יכולה להתקבל רק מכוח החלטת ממשלה. על-פי חוק יסוד הממשלה, הודעה על החלטה של הממשלה לפתוח במלחמה או לנקוט פעולה צבאית משמעותית צריכה להימסר בהקדם האפשרי לוועדת החוץ והביטחון ולמליאת הכנסת. מוקדם יותר, הודיע ראש הממשלה נתניהו שישראל נתונה במלחמה
עובדים יכולים לא להגיע לעבודה מחר?
"כל מה שקשור לעובדים קשור לשאלה אם פעלו בהתאם להנחיות פיקוד העורף או לא", מסבירה עו"ד טל קרת, שותפה מובילה בדיני עבודה במשרד ארנון, תדמור-לוי. "קודם כל חל איסור לפטר עובד שנעדר בשל המצב הביטחוני, אם ההנחיות אסרו למשל להגיע לעבודה. גם אם מישהו 'רק' פחד ולכן נותר בבית, ההמלצה למעסיקים היא לא לפטר".
ומה עם "מפעלים חיוניים"?
המונח מתייחס לכל השירותים שנתפסים מרכזיים לתפקודה של חברה. כך, למשל מערכת הבריאות, תחנות דלק, מזון ותחבורה, שהם רשימה חלקית בלבד ולא ממצה. "במקרה של עובדים חיוניים, המצב הוא הפוך - הם חייבים להגיע לעבודה כאשר מוגדר מצב חירום מיוחד", מסבירה קרת. לדבריה, בעניינם של עובדים במפעלים חיוניים, שהורו להם להתייצב לעובדתם, לא יחולו על ההנחיות הקונקרטיות של פיקוד העורף.
מה עם הורים לילדים?
לדברי קרת, כאשר מסגרת חינוכית סגורה בשל המצב, הורים לילדים מתחת לגיל 14, או לילדים עם צרכים מיוחדים מתחת לגיל 21 רשאים להיעדר מעבודתם, ומוגנים מפני פיטורים. כללים אלה לא חלים על משרתי מערכת הביטחון - אנשי קבע בצה"ל, סוהרים ושוטרים.
ומה עם שכר על ימי היעדרות?
החוקים שאוסרים על פיטורין במצב חירום, הם לא אלה שמגדירים את שאלת הזכאות של עובדים לשכר. לרוב, מסבירה קרת, הכללים האלה מוסדרים בהסדרים קיבוציים בין המעסיקים לעובדים ובצווי הרחבה. יחד עם זאת, לדבריה, על סמך המצב שנהג עד היום ניתן ללמוד שכאשר עובד נעדר בהתאם להנחיות פיקוד העורף - הוא יהיה זכאי לשכר. כך גם לגבי עובדים שמקום העבודה שלהם נאסר לעבודה עקב אי-עמידה בהנחיות פיקוד העורף.
ומה עם אישורי מחלה?
אישורי מחלה כמובן מוסיפים להיות תקפים גם במצב חירום, וגם אם מקורם בחרדה. השכר בעד ימים אלה כפוף כמובן למכסת ימי המחלה שנותרה לעובד.
ומי יפצה את המעסיקים?
"עד היום, המעסיק שילם את השכר הרגיל לעובדים, ובמקביל יצאו תקנות מס רכוש שפיצו מעסיקים על השכר שהם שילמו", מסבירה קרת. בשלב זה טרם נקבעו הוראות בעניין הזה.