הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock
הכותב הוא סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לני"ע בת"א.
הדעות והמסקנות בכתבה הן הבעת דעה של הכותב בלבד. אין לראות באמור משום מצג או התחייבות של הבורסה או המלצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטת השקעה, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו של כל אדם
בשבת ה־7.10.23 נחת על ראשנו האסון הלאומי בדרום הארץ, שהזכיר לכולנו פרקים חשוכים בהיסטוריה הרחוקה של העם היהודי. האסון הנורא הביא לקריאות לסגירת הבורסה, בחלקן "רק" ליום־יומיים, אחרות הציעו לסגור "עד יעבור זעם", ויש שקראו רק לקיצור שעות המסחר. חלקם סברו כי סגירת הבורסה תמנע נזק מיותר למשקיעים, וחלקם משיקולים של סולידריות עם הנפגעים ועם הלוחמים.
הנהלת הבורסה הייתה קשובה לקריאות הללו, אך מתפקידה לקבל החלטות מושכלות. סגירת הבורסה בעת הנוכחית, כאשר לא נפגעו תשתיות המסחר וניתן לקיים מסחר תקין, הייתה מהווה כניעה לטרור העזתי ומייצרת נזק תודעתי אדיר, כמו גם פגיעה בנכונות של משקיעים זרים להשקיע בעתיד בכלכלת ישראל.
צעד כזה היה מגביר את האי ודאות והפאניקה ומעמיס על הכאוס ותחושת חוסר הביטחון ששררו במדינה. ודאות בשוק ההון היא קריטית למשקיעים, זרים וישראלים, שצריכים לדעת שהבורסה כמוסד חיוני תפעל ותאפשר להנזיל את תיק ההשקעות, לרכוש הגנות דולריות או קרנות כספיות, וכל החלטת השקעה אחרת בתגובה לסיטואציה.
לראיה, ביום המסחר הראשון המחזור היומי במניות עמד על כ־2.2 מיליארד שקל, פי 3 מימי המסחר בימי ראשון שקדמו לו, עם 160 אלף עסקאות - פי 2 מימי ראשון קודמים. בשוק האג"ח מחזור המסחר עמד על כ־1.4 מיליארד שקל, גבוה יחסית לימי ראשון, ובשוק הנגזרים מחזור המסחר היה כפול ביחס למחזורים בימי ראשון.
לא נכון לגזור מתגובת וול סטריט ב־11.9
ניתוח הפעילות לפי סוגי המשקיעים מלמד כי הגופים המוסדיים והמשקיעים הזרים רכשו מניות ואיגרות חוב בהיקפים גדולים, ואיזנו את המכירות של קרנות הנאמנות. יתר על כך, הירידה החדה במדדי המניות בת"א לא הייתה חריגה ביחס לירידה במדדי המניות בארה"ב באירוע ה־11.9 למרות ששם נסגר המסחר במניות לארבעה ימים. הירידה בשיעור של 6.7% במדד ת"א־125 ביום המסחר בראשון שעבר אומנם הייתה חדה, אך לא חריגה ביחס לירידה בפרוץ הקורונה במרץ 2020.
בנוסף, ביום שני ממשלת ישראל כבר ביצעה הנפקה גדולה בבורסה של אג"ח ממשלתית, שהסתיימה בהצלחה רבה והציגה עוצמה כלכלית מדינתית של כושר מימון ומחזור בעת משבר.
ביום שלישי ניצל בנק ישראל את התשתית הבורסאית על מנת להנפיק מק"מ בהיקף עצום של כ־36 מיליארד שקל.
בבורסת ת"א, כמו בבורסות אחרות, קיימים מנתקי זרם וממתני תנודות, שבתרחישי קיצון מווסתים את המסחר באופן שקוף, מתודולוגי ונהיר לכול, אולם ביומיים הראשונים לא נדרש היה להפעיל אותם.
באסון התאומים נסגרו כאמור הבורסות בארה"ב ל־4 ימים, והיו שחשבו כי ההיגיון שהנחה את האמריקאים באותה העת, צריך להתקיים גם במדינת ישראל בעת הנוכחית. זו תפיסה שגויה. הסיבה המרכזית שהבורסות בניו יורק נסגרו לאחר אסון התאומים הייתה פגיעה קשה בתשתיות המסחר והסליקה, שלא אפשרה להם לקיים מסחר תקין. יותר מכך, המסחר בבורסת NYSE באותה העת התבצע בזירות, לא התקיים מסחר אלקטרוני, והעובדים לא יכלו להגיע לזירות המסחר. עבודה מרחוק הייתה אז כמובן בגדר מדע בדיוני, והקהילה הפיננסית בארה"ב שמשרדיה התרכזו בסביבת האסון נפגעה קשות, תשתיתית ואנושית, והיה קושי אמיתי לקיים את המסחר.
חשיבות מכרעת לקיום מסחר תקין בבורסות
בארה"ב עבדו לילות כימים כדי להחזיר את הבורסות לתפקוד מלא במינימום זמן, על מנת לאפשר ולקיים את הפעילות הכלכלית. ואכן שוק איגרות החוב חזר לתפקד לאחר יומיים בסיוע הבנק המרכזי, ותוך הגמשה של רגולציית הסליקה, ויומיים אחר כך נפתחו גם שוקי המניות. אז, כמו גם היום, הבינו כולם את החשיבות המכרעת של קיום מסחר תקין בבורסות, ולכן במהלך השנים בוצעו השקעות ענק בבורסות הגלובליות כדי לאפשר שרידות גבוהה בכל מצב.
ההחלטה לסגור את הבורסה היא ההחלטה הקלה שניתן לקבל, שכן הבורסה אינה רק מערכת מחשבים אלא קודם כל בני אדם. ועדיין אותם אנשים עשו כל שניתן, מבניין הבורסה או מהבית, על מנת לאפשר את פתיחתה ותקינות המסחר לטובת כלל המשקיעים. על אף הכאב והצער הבלתי נתפסים שחוו כולם.
הבורסה בתל אביב חייבת לפעול כסדרה כמעט בכל מצב עולם, וזאת למען עתיד כלכלת ישראל.