עסקים סגורים בקניון עזריאלי / צילום: כדיה לוי
קבוצת האופנה פוקס דיווחה היום (א') לבורסה על הוצאת 50%-30% מכוח העבודה שלה לחופשה ללא תשלום (חל"ת). מדובר ב-3,600 עד 6,000 מעובדי הקבוצה, שבה הועסקו נכון ל-31 בדצמבר 2022 למעלה מ-12 אלף עובדים.
לפי הדיווח, מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" הצטמצמו היקפי פעילות הקבוצה בישראל באופן משמעותי. פוקס, יחד עם ריטיילורס מקבוצתה, שפרסמה דיווח דומה, החלה להודיע לעובדים ולמנהלים בחנויות ובמטה על יציאה לחל"ת למשך 30 יום.
● קבוצת הביטוח הגדולה בישראל: הפסד של 70 מיליון שקל מפרוץ המלחמה
● עשר עד שש: כך נבנית שגרת המסחר החדשה בימי המלחמה
● ענף המסחר נערך להוצאת עשרות אלפי עובדים לחל"ת
● איגוד המסעדות למסעדנים: פטרו או הוציאו לחל"ת את העובדים
מנכ"ל ובעלי הקבוצה הראל ויזל, לצד בכירים אחרים בחברה, כמו יו"ר הדירקטוריון אבי זלדמן ותומר צ'פניק מנכ"ל ריטיילורס, הודיעו כי הם מפחיתים את שכרם ב-50% למשך 30 יום. יתר העובדים במטה שלא ייצאו לחל"ת, יקבלו 80% משכרם. פוקס אף הזהירה מהשפעה שלילית מהותית על תוצאות הרבעון הרביעי שלה השנה. את היקף ההשפעה, כמו קבוצות אחרות שנפגעו, אינה יכולה להעריך.
גם ברשת המשביר הודיעו היום לכ-40% עובדים ומנהלים במטה ובסניפים על יציאה לחל"ת לתקופה של 30 ימים לפחות. מדובר בכ-600 עובדים מתוך כ-1,500 עובדים שהעסיקה הרשת נכון לסוף 2022. גם רמי שביט, מנכ"ל ובעל השליטה במשביר, הודיע כי בכוונתו להפחית את שכרו ב-50%, וכי שכרם של מנהלים אחרים בחברה יופחת בשיעורים של 10%-30%.
לקבוצת פוקס יש שלושה תחומי פעילות עיקריים: אופנה, טיפוח וספורט. מאז ההתקפה הרצחנית של חמאס בשבת 7 באוקטובר, פועלות החנויות במתכונת מצומצמת, יחד עם רוב החנויות בקניונים ובמרכזים המסחריים. גם אלה שפתוחות, כמו בשאר הרשתות, מוכרות בכמויות קטנות, בצל החששות הכלכליים והאבל הלאומי.
פוקס כבר הוציאה בעבר אלפי עובדים לחופשה ללא תשלום, עם התפרצות מגפת הקורונה.
ההודעות של רשתות פוקס והמשביר עשויות לשמש מנוף של לחץ על הממשלה להעניק סיוע שיכלול את שכר העובדים, ונודע כי רשתות אופנה נוספות שוקלות צעדים דומים. כך למשל, מגולף נמסר, כי "הקבוצה נערכת לשינויים בתקופה הקשה שכולנו חווים, ועקב הירידה במחזורים בימים אלה, חלק מהעובדים מנצלים ימי חופשה, וחלק יצא לחל"ת. אנו בתקווה שנחזור לפעילות במהרה בעזרת תוכנית הסיוע מהמדינה, לצד הקושי והלחימה החשובה על עתיד המדינה".
ואכן, הערב גולף דיווחה לבורסה כי החלה להוציא עובדים לחל"ת בהיקף ש"אינו מהותי", אולם היא מעריכה כי בהתבסס על מצב הדברים למועד הדוח היא "עשויה להוציא בתקופה הקרובה 30-50% מהעובדים לחל"ת. כמו בפוקס והמשביר, גם בגולף, מנכ"ל הקבוצה אייל גרינברג, וגונן היבר יו"ר דירקטוריון החברה, הודיעו הם מוותרים על 50% משכרם לתקופה של 30 יום. בחברה יש כ-2,200 עובדים.
"מאות הרשתות החלו להוציא עובדים"
ענף המסחר בישראל החל להיערך להוצאת עשרות אלפי עובדים לחל"ת כבר בשבוע שעבר, והיום, לאחר הודעת פוקס, נמסר מהתאגדות רשתות המסחר באיגוד לשכות המסחר כי החל מיום א' ייצאו לחל"ת 100 אלף עובדים מהרשתות הגדולות. "מאחר שבתוכנית הסיוע שפרסמה ממשלת ישראל אין מענה לשכר העובדים עבור מרבית החברות במשק, ומתוך דאגה כנה לעובדינו, אנו נאלצים בזאת להודיע כי מאות הרשתות הקמעונאיות החלו להוציא עובדים לחל"ת", נמסר.
"אנו קוראים לממשלת ישראל לתת מענה מיידי לשכר העובדים, אחרת יוצאו למעלה מ-100 אלף עובדי רשתות המסחר מתוך 300 אלף לחל"ת החל מהיום", נמסר מההתאגדות. גם בענף המסעדנות קראו להוציא את העובדים לחל"ת או לפטרם.
בהתאגדות רשתות המסחר חברות למעלה מ-300 רשתות, ביניהן שקם אלקטריק, מחסני חשמל, א.ל.מ, קסטרו, המשביר, צומת ספרים וסטימצקי, שמפעילות 20 אלף חנויות בישראל ומעסיקות כ-300 אלף עובדים. הראל ויזל הוא גם אחת מהדמויות הבולטות בפורום העסקים, הכולל כ-200 מראשי החברות הגדולות במשק.
"היום למדינה יותר קל מאשר בזמן הקורונה"
"אם בן אדם לא יכול לבוא לעבודה מבחינה אובייקטיבית, לא הגיוני שהמדינה לא תיתן לו תשלום", טוען גורם שהיה מעורב בתוכנית המדינה לחל"ת בתקופת הקורונה. "זה לא ימי שגרה, זה חירום. מצב מלחמתי. המדינה צריכה לתת לאנשים יכולת לתפקד - גם במישור הכלכלי".
לדבריו, כיום קל למדינה הרבה יותר להעניק דמי תשלום עבור חל"ת מאשר בימי הקורונה, שכן התשתית - לרבות נתונים רלוונטיים כמו חשבונות בנק - כבר מצויה בידי המדינה. עוד הוא טוען כי בדיעבד התברר שהמודל הצליח בצורה טובה ביותר מבחינה מקצועית ויעילותית.
"כמו בקורונה, גם היום המדינה מונעת מאנשים לעבוד. הם לא הפכו לפרזיטים כי לא היה להם חשק לעבוד. הרוב המוחלט של העובדים הם אנשים נורמטיביים, מלח הארץ, שגם היום רוצים לעבוד. אף אחד מהם לא חפץ במלחמה.
"להבדיל מאשר בתקופת הקורונה, היום כבר יש ניסיון נצבר. המידעים נמצאים במערכות. לא צריך לרכז ולנסות לאתר. אז למשל היו חסרים 2.1 מיליון חשבונות בנק של אותם אנשים שלא היו זכאי קצבאות, והיו נגיד בין הגילאים 18 ל-21, או שהיו ילדים, התבגרו והפכו לעצמאים.
"לאחר עבודה אינטנסיבית של שבועיים הצלחנו להשיג כ-2 מיליון חשבונות בנק עדכניים. היינו במצב של 97% של חשבונות הבנק של ישראל. היום יש אותם, ואין שום בעיה לשלם. הבסיס הוא טוב לאין ערוך ביחס למה שהיה אז.
"המודל של החל"ת הוא המודל שחייב להיות כרגע. קחו לדוגמה את ענף האירועים. הממשלה החליטה שבשל המצב הביטחוני יותר מ-50 איש לא יכולים להתרכז כעת במקום אחד. אין גוף נורמלי שיכול להחזיק עסק עם מתן שירותים ל-30 איש. זה גזר דין מוות לארגון. המדינה צריכה לתת להם מענה חלקי על הפסדי ההון, זה נעשה בקורונה, וגם לאפשר להוציא עובדים לחל"ת.
"בדרום יש כרגע ערי רפאים. אין שם נפשות חיות, וגם אם יש - הן לא בחוץ. המסחר לא מתפקד, והעובדים לא יכולים לצאת, יש פניקה. וגם אם רוצים לצאת - מערכת החינוך לא עובדת. לא יעלה על הדעת שהמדינה שאמונה לוודא שאנשים יחיו בביטחון, לא מספקת להם את הביטחון וגם לא נותנת מענה לאנשים שלא מסוגלים לחזור לעבודה. זה לא הגיוני ולא נכון. אנשים רוצים לבוא לעבוד. אף אחד לא רוצה לשבת בבית באפס מעשה".
"הוצאה לחל"ת היא שינוי מהותי ביחסי העבודה"
ההודעות של פוקס ושל המשביר על הוצאת העובדים לחל"ת ועל הפחתת שכר, מעלות סוגיות הקשורות לזכויות שיש לעובדים במקרים כאלה. לדברי עו"ד חיה שפיגל, שותפה במשרד ש. פרידמן אברמזון ושות', "הוצאה לחל"ת מהווה שינוי מהותי ביחסי העבודה, ולכן אינה יכולה להיעשות באופן חד-צדדי, אלא בהסכמה בלבד. יחד עם זאת, יש לזכור שבהרבה מקרים החלופה להסכמה לחל"ת ביוזמת המעסיק היא הליך פיטורים".
האם עובדים שהוצאו לחל"ת זכאים לדמי אבטלה?
"עד פרוץ הקורונה לא היה קיים מונח 'חל"ת ביוזמת המעסיק', והמונח 'חל"ת' התייחס לבקשה מצד העובד, שהמעסיק נעתר לה. לרוב פגשנו את החל"ת במגזר הציבורי ולא אצל המעסיקים הפרטיים. עד הקורונה גם לא הייתה זכאות לדמי אבטלה בשל יציאה לחל"ת, אלא רק בשל ניתוק יחסי העבודה, תוך הבחנה בין פיטורים להתפטרות, לעניין התקופה שצריכה לחלוף עד תחילת תשלום דמי האבטלה.
"ביולי 2021 תוקן החוק, כך שעובד שיוצא לחל"ת ל-30 ימים ומעלה ביוזמת המעסיק, זכאי לקבל דמי אבטלה, ובלבד שאינו זכאי לשכר בתקופת החל"ת. כלומר, ככל שהמעסיק מחזיר את העובד לעבוד אצלו, אפילו למשרה חלקית או ליום עבודה אחד, הזכאות לתשלום דמי האבטלה תיבדק במוסד לביטוח לאומי.
"יש לשים לב לשני דגשים מרכזיים: תשלום דמי האבטלה יתחיל רק לאחר ניכוי ימי החופשה שנותרו אצל המעסיק; אין זכאות לדמי אבטלה לעובד שיצא לחל"ת מיוזמתו", מוסיפה שפיגל.
האם בתקופת החל"ת נמשכים יחסי העבודה? כיצד מושפעות זכויות העובד מהיציאה לחל"ת?
"בתקופת החל"ת ממשיכים להתקיים יחסי העבודה. אך בכל האמור בזכויות שקשורות בוותק, כמו צבירת ימי חופשה, ימי מחלה, ימי הבראה - תקופת החל"ת אינה נספרת במניין.
"לגבי תקופת העבודה לצורך חישוב פיצויי פיטורים - ישנה הסדרה מיוחדת. כמו כן, הפרשות הנגזרות משכר העובד לא מבוצעות במהלך תקופת החל"ת, שבה לא משולם שכר. תשלומים לקרן הפנסיה, ביטוח מנהלים או קרן השתלמות אינם מופרשים".
עו"ד שפיגל ממליצה לכל עובד בחל"ת לשלם לקרן הפנסיה או לביטוח מנהלים על-מנת להבטיח שזכויותיו לא ייפגעו. ככלל, במקרה של הפסקת הפרשות, מבוטח מפסיק להיות במעמד של מבוטח פעיל בביטוח מנהלים אחרי שלושה חודשים, ואחרי חמישה חודשים בקרן פנסיה. מוצע לכל מבוטח לערוך בירור עצמאי מול הביטוח שלו".
מה ההשפעה על ימי החופש של העובדים?
"עובד שיש לו ימי חופשה לא מנוצלים, ויוצא לחופשה ללא תשלום - ינוכו לו ימי חופשה קודם לכן. כלומר, ינוצלו ימי החופשה החופפים לתקופת החל"ת".