איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (סרטון בטיקטוק, 15.10.23) / צילום: דוברות הכנסת
בשבוע שעבר, בצל המלחמה, אישרה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת תקנות המקילות את תנאי הסף לקבלת רישיון נשק. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, התגאה בשינוי, ובסרטונים שהעלה ברשת הוא הדגיש בין היתר את השינוי הבא: "אנחנו מרחיבים את האפשרות לשאת נשק גם לרובאי 02 שלא סיים שירות צבאי מלא…" בסרטון נוסף שהעלה למחרת, שוב הדגיש השר את השינוי "פעם זה היה רק רובאי 07, היום זה אפילו רובאי 02". האם כמעט כל אדם ששירת בצה"ל יוכל לקבל כעת רישיון לנשק?
● 100 אלף איש כבר ביקשו רישיון נשק רק בשבועיים האחרונים. האם הם יקבלו?
סעיף 21 לחוק כלי היריה מסמיך את השר לביטחון פנים לקבוע תקנות בדבר תנאי הכשירות וההכשרה למבקשי רישיון נשק פרטי, באישור הוועדה לביטחון פנים בכנסת. כפי שמצוין בדוח ועדת רונן שבדקה את הנושא, לאורך השנים השתנו הפרמטרים להחזקת כלי ירייה בהתאם למדיניות השר. השינוי המשמעותי האחרון בתקנות נעשה ב־2018 בתקופת השר גלעד ארדן, והוא אפשר לכל בוגר רובאי 07 לבקש רישיון לנשק. אז האם ירדנו כעת מרובאי 07 לרובאי 02? לא ממש. כפי שמסבירה פרופ' חגית לרנאו מאוניברסיטת חיפה, גם כעת, בדומה לתקנות הקודמות, אחד הפרמטרים המרכזיים שקובע את הזכאות הוא מקום המגורים או העבודה. התקנות אינן מפרטות באילו מקומות מגורים בדיוק מדובר, אלא מסתפקות בהגדרה עמומה, אך לדברי לרנאו לרוב מדובר ביישובים על קו התפר ובשטחים.
אלא שביישובים הללו ניתן היה לקבל רישיון נשק בקלות יחסית עוד לפני התקנות החדשות. כל מי שמתגורר ב"יישוב זכאי" היה רשאי לקבל רישיון (בהגיעו לגיל 21) גם אם עשה שירות לאומי או אזרחי של שנתיים. מי שמעל גיל 27 יכול להיות זכאי גם אם לא שירת בכלל. השינוי העיקרי שנוסף כעת בעניין זה נוגע לכך שגם אישה שהשלימה שנה אחת בלבד בשירות לאומי, תהיה זכאית לרישיון. לדברי עו"ד תמיר דורטל, הפעיל למען הגדלת רישיונות נשק "מדובר בשינוי שנועד להקל למשל על נשים המתגוררות בהתנחלויות", שרבות מהן עשו שירות לאומי של שנה בלבד. ומה לגבי שאר הארץ? דווקא כאן טמון השינוי המשמעותי ביותר בתקנות החדשות. עד היום, כאמור, נדרשה הכשרה צבאית של רובאי 07 ומעלה (הכשרה שמאפיינת בדרך כלל לוחמי חי"ר וסיירות). כעת כל בוגר צה"ל המחזיק בתעודת לוחם יהיה זכאי לרישיון. תעודה כזאת ניתנת גם לבעלי הכשרה של רובאי 03 ששירתו כלוחמים ביחידה לוחמת כלשהי (למשל, תותחנים) במשך תקופת זמן מסוימת. על פי פרופ' לרנאו, השינוי המדובר צפוי להגדיל באופן דרמטי את אחוז נושאי הנשק באוכלוסייה מכ־2% כיום עד לכ־20%, "וזה מעלה חשש כבד על ההשלכות של המהלך ביום שאחרי המלחמה".
מטעם השר בן גביר נמסר כי "מי שהיה רובאי 02 יכול כעת בניגוד לעבר להוציא נשק כבר בגיל 21 ולהוסיף כוח עמידה לישובים זכאים (שבהם הסכנה גדולה יותר). זאת תוספת לרפורמת הנשק שבה כל רובאי 03 ומעלה עם תעודת לוחם יכול להוציא רישיון נשק עד 20 שנה מרגע השחרור מסדיר או מילואים, בכל מקום בארץ. זה מאפשר למאות אלפים להתחמש ולהגן על עצמם ועל משפחתם".
בשורה התחתונה: דבריו של בן גביר מטעים. השינוי בתקנות לא יאפשר לכל בעל הכשרה צבאית של רובאי 02 להגיש בקשה לרישיון נשק, ועבור רוב תושבי המדינה הרף ירד לזכאות ל"תעודת לוחם" (שדורשת לפחות רובאי 03 ותנאים נוספים). ביישובים על קו התפר ובשטחים ממילא היה ניתן כבר לקבל רישיון ללא הכשרה צבאית כלל, והשינוי שנעשה שם כעת הוא מינורי יחסית.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו