חממת קנאביס / צילום: Shutterstock
אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה שהוכרזה בעקבותיהם הובילו לעלייה בביקוש למרשמי קנאביס רפואי. המטופלים הקיימים ביקשו בחלקם להגדיל את כמות הקנאביס המותרת לרכישה במרשם, ומבול של פניות חדשות הציף את הרופאים המוסמכים לרשום את הקנאביס ואת משרד הבריאות. המשרד נדרש לחתום על כל רישיון, עד שתצא לפועל באופן רשמי הרפורמה שמעבירה סמכות זאת לרופאים.
● מטא פרסמה דוחות טובים, אך המלחמה מול חמאס בלמה את עליית המניה
● מנכ"ל ענקית ההייטק הודיע לעובדים: תקבלו בונוס מלחמה
זמן קצר לאחר תחילת המלחמה, פרסם משרד הבריאות הודעה על הקלות למטופלים בקנאביס רפואי, ובהן הארכה אוטומטית לרישיונות. ניתנה למפונים גם אפשרות לנצל מרשמי קנאביס פעם שנייה, בהנחה שמלאי הקנאביס אבד במתקפה או בפינוי. עוד ניתנו הקלות מבחינת הכתובת שאליה ניתן לשנע את הקנאביס. בדרך כלל, מותר לשנע אותו לכתובת המגורים של המטופל בלבד.
חברות הקנאביס הרפואי עצמן החליטו לבוא לקראת מטופלים בדרום. אינטרקיור, שהחממה המרכזית שלה נמצאת בקיבוץ ניר עוז ונפגעה קשות באירועים (ראו מסגרת), הייתה בין הראשונות שהודיעו כי יממנו את מלוא המרשם החודשי של מטופלי הקנאביס הרפואי בעוטף, ותציע את כל הזנים חינם בבתי המרקחת של החברה. חברות נוספות הודיעו על הקצאת כמויות מסוימות או זנים מסוימים בחינם.
מיזמי קנאביס למען תושבי העוטף
כדי לספק את הביקוש, קמו גם מיזמים של סיוע הדדי. מטופלים הסכימו לוותר על חלק מהכמות שמותר להם לקנות במרשם ולהעביר אותה למטופלים מהעוטף, שמסיבות ביורוקרטיות או כלכליות אינם יכולים כרגע לקנות את המוצר. ברוב המקרים המטופלים קנו עבור המפונים כמות עודפת של קנאביס שהם אינם זקוקים לה, אך במקרים מסוימים נתנו להם ממש את החומר שהם עצמם היו אמורים לצרוך.
מיזם נוסף, לפי פרסום באתר קנאביס.Com, הוא ה"קנאמבולנס" של פעיל הלגליזציה אילן גיל. גיל אסף תרופות קנאביס מחברות ומאנשים פרטיים וחילק אותן בדרום בחינם לבעלי רישיון.
בחברת הקנאביס שיח מדיקל גרופ אמרו לגלובס שלקוחות החברה מכל הארץ הגדילו את כמות הקנאביס שהם מממשים מתוך המרשמים הקיימים שלהם. כלומר, בדרך כלל הם אינם צורכים את מקסימום הכמות המותרת להם ברישיון, אבל בתקופה זו הם נוטים לקנות כמות גדולה יותר, כנראה משום שהם חשים שהם זקוקים לכמות גדולה יותר כדי לטפל בעצמם וגם כדי להימנע מחוסרים בהמשך. לכן חברות הקנאביס, שכמו כל המשק חסרות כוח אדם בעקבות גיוס המילואים, משתדלות בכל זאת להגדיל את כושר הייצור שלהן ואת פעילות השינוע של המוצר ברחבי הארץ.
עוד לא הגענו לשלב הפוסט־טראומה
העלייה בביקוש לקנאביס רפואי גם בקרב מי שלא צרכו אותו עד כה הובילה את משרד הבריאות לצאת בהודעה שהשימוש בו במהלך טראומה אינו מומלץ. זאת בניגוד למצב של פוסט־טראומה, אחת ההתוויות הרשמיות שעבורן נרשם מוצר זה בישראל.
"ישנה עלייה מטורפת בביקוש לקנאביס", מעיד פרופ' איל פרוכטר, מנהל המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל. "אנשים מציפים את המרפאות הפסיכיאטריות ואת מרפאות הכאב. זה קורה כנראה משום השם שיצא לו כמועיל לטיפול בפוסט־טראומה, ואכן לטיפול הזה יש הוכחות חלקיות. אבל הציבור היום, כולל הניצולים הישירים מהאסון, לא נמצא במצב של פוסט־טראומה (PTSD), אלא במצב שאנחנו קוראים לו ASD, כלומר תגובה אקוטית לסטרס. רוב הציבור ואפילו רוב הניצולים לא יפתחו PTSD, שהיא תסמונת כרונית, למרות האירועים הקשים כל כך.
"אין ערך מוכח בטיפול ב־ASD בקנאביס. לעומת זאת, יש סכנה להתעוררות של התקפים פסיכוטיים והחמרה של חרדה בעקבות שימוש בו. המחקרים לא נעשו ספציפית על אנשים עם ASD, אבל הם במצב רגיש, ואפשר להניח שהם בסיכון גבוה יותר".
קנאביס הוא לא התרופה לקושי לישון עכשיו
פרוכטר חוזר ומדגיש שבדרך כלל לא מומלץ לטפל בשלב ה־ASD בכל טיפול תרופתי שהוא, למעט נוגדי דיכאון במקרים מסוימים. "הטיפול המומלץ הוא שיחתי, אבל גם ללא טיפול, רוב השורדים יחוו אמנם את השפעות הטראומה אבל לא יפתחו PTSD. אם מישהו לא ישן כעת במשך ימים רבים, יש חשיבות שהוא יישן, אבל קנאביס הוא לא התרופה משרת השינה הראשונה שהייתי מציע". אפילו ב-PTSD זה לא טיפול קו ראשון. "היום מציעים זאת רק למי שנכשל בשני קווי טיפול קודמים", אומר פרוכטר.
חלק מהפונים מעוניינים להשתמש בקנאביס לטיפול בחרדה, אבל המוצר אינו מאושר לשיווק בישראל בהתוויה הזאת. להיפך, זו אחת מהתוויות הנגד שלו, גם אם בנושא הזה יש מחלוקת. הרכיב הממסטל בקנאביס, THC, נחשב מגביר חרדה, אולם כמה מחקרים הראו שרכיב ה־CBD מרגיע אותה. רפורמת הקנאביס שעליה הכריז משרד הבריאות אמורה להוציא את ה־CBD מפקודת הסמים המסוכנים, ואף שיישום ההחלטה נדחה, בפועל הוא נמכר בארץ באופן כמעט חופשי.