חוות הגידול של הינומן בבארי / צילום: הינומן
שלושה שבועות עברו מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, ובענף ההייטק, בין השאר, מרגישים את ההשלכות הכלכליות עליהם. יזמים רבים מספרים לגלובס כי מאז המלחמה הם מקבלים דרישות לקיצוץ בהוצאות החברה, להקפאת גיוסים ובקשות לאבטח את הפטנט של החברה במדינות זרות. בנוסף לזאת, השקעות מקומיות ורכישות שהיו אמורות להתבצע, מוקפאות כעת ונדחות, ומנחיתות מכה קשה על הענף.
● סערה בענקית התוכנה הגרמנית SAP בעקבות דברי הבכיר המצרי שמתנגד לישראל
● אינטל תחלק לעובדיה בישראל מענק חד-פעמי של 5,000 דולר
● "זה שובר את הלב": גיל שויד על העובדים שנהרגו ועל התמיכה מהלקוחות
מקום מסוכן
בחודשים שקדמו לפרוץ המלחמה, חווה ענף הייטק הישראלי טלטלה בשל המשבר הכלכלי הגלובלי והליך החקיקה המשפטית בממשלה שהשפיע גם כן על הענף. בין היתר, נרשמה האטה משמעותית בהיקף הגיוסים ובתפקודן השוטף של חברות. "אם משקיעים חשו כי ישראל הפכה להיות מקום מסוכן עקב הפגיעה האפשרית בדמוקרטיה, אז עכשיו היא אפילו יותר מסוכנת בשל המצב הביטחוני והמלחמה", אומר לגלובס נ', יזם העומד בראש חברת פינטק.
"גם אחרי שעברנו את משוכת הרפורמה המשפטית, ואצלנו במקרה הפרטני הצלחנו לעבור אותה מול המשקיעים האמריקאים, באה אלינו המלחמה שעצרה איתם את התקשורת", מוסיף נ'. "להיות בשיתוף־פעולה עם חברה ישראלית עכשיו בחו"ל זה בעיה גם ברמת ההזדהות. חברות מפחדות מהתגובות ומהדיון שזה עלול לעורר".
בחברות מדווחים גם על הקפאת השקעות מאז המלחמה. בשבוע שעבר למשל נודע כי רכישה של חברה למכשור רפואי נדחתה, לאחר שהמייסד שלה גויס למילואים. החברה אמורה הייתה להירכש בסכום של 350 מיליון אירו.
"משיחה עם המשקיעים הסינים עולה כי הם המומים מהמתרחש כעת. מבחינתם ישראל הייתה מעצמה טכנולוגיה עולמית", אומר ליאור אבירם, שותף מנהל במשרד עורכי הדין שבלת. לדבריו, לקוחה של המשרד, קרן השקעות סינית, הודיעה כי היא מקפיאה את כל ההשקעות שלה בישראל בשלב זה.
גם אל מול הלקוחות הקיימים צצות בעיות. "יש חשש לגבי היכולת שלנו להמשיך לתמוך בשיתופי־הפעולה ובתחזוק הלקוחות, ואפילו חשש לגבי ההמשכיות של הביזנס כולו. אלו דברים שאנחנו שומעים כריקושטים מחלק מהלקוחות שלנו", אומר לגלובס מ', יזם נוסף שעומד מאחורי חברת פינטק צעירה. הוא מוסיף כי "שני שותפים שיש לנו איתם הסכמים מעל לשנה, ביקשו שניקח את שורות הקוד בלב המוצר שלנו ונשים אותן בנאמנות אצל צד ג', כלומר במדינה שאינה מעורבת בלחימה בישראל".
עו"ד אנה משה, שותפה בכירה במשרד פרל כהן ושו"ת וראש ועדת הייטק באיגוד לשכות המסחר הדו־לאומיות, מחזקת את דבריו של מ'. "אני רואה גל של פניות של לקוחות מחו"ל שמבקשים להפקיד בביטחונות את קוד המקור. מדובר במהלך שעולה לא מעט כסף ודורש גם חשיפה מבחינת החברה. מבחינה פרקטית, נכנס צד ג', בדרך כלל חברות זרות לחלוטין, שאמורות לקחת את שורות קוד המקור, שהוא הקרביים של מוצר החברה, ולשים אותן בנאמנות אצלן".
לצד זאת, משקיעים ובעלי מניות בחו"ל מבקשים גם מהחברות המקומיות לבצע קיצוצים בהוצאות באופן משמעותי, זאת כדי שהכסף יספיק ליותר זמן. כך למשל התבקשה חברת ריטייל־טק מקומית. כמו כן, ישנה בקשה לעקוב בצמוד מי וכמה עובדים מגויסים, כמו שאירע לאחרונה במרכז פיתוח מקומי של חברה שוודית.
בנוסף, המשקיעים הזרים מודאגים גם ממיקומן של חברות מסויימות, שמוצאות את עצמן כעת ממש בקו העימות. עמית איברט, מנהל סטארט־אפ בתחום של מיצוי קולגן למטרות רפואית, אומר לגלובס כי החברה העבירה את המעבדה שלה מנתיבות למרכז הארץ. "המשקיעים שומעים שהעסק נמצא איפה שיש נפילות ואזעקות - זה קטסטרופה. קשה לשכנע את המשקיעים לשים כסף באזור מלחמה. זה עצר לנו את הגיוס. נאלצתי לפטר עובדת פיתוח משמעותית. אני בקרב הישרדות", אומר איברט, שמשרת כעת בעצמו במילואים.
החממות של חברת הפודטק הינומן, העוסקת בגידול ופיתוח מוצרים מצמח המנקאי, נמצאות צמוד לגדר של קיבוץ בארי. "זאת חווה שלהקים אותה עלה כמעט 18 מיליון דולר", אומר אורן שני, מנכ"ל החברה, ומספר כי החווה ספגה פגיעה קשה במתקפה של חמאס. לדבריו, "הגיעו שאלות ודרישות ורצונות של משקיעים מחו"ל, לבחון הקמה של חווה בארה"ב, שם השוק העיקרי שלנו. אין לנו כוונה כזאת כרגע אבל משקיעים כמו משקיעים, הסבלנות שלהם תגמר מתישהו".
התוכנית לא מספיקה
רק בשבוע שעבר הודיעה רשות החדשנות על ערוץ מהיר למענקים, שמטרתו להזרים מעט כסף ומרחב תמרון לחברות הייטק שהאופק ההישרדותי שלהן קצר. עו"ד משה מתייחסת לאותה התוכנית ואומרת כי היא אינה מספיקה. "הוצאנו מטעם איגוד לשכות המסחר הדו־לאומיות מכתב לשר המדע, החדשנות והטכנולוגיה אופיר אקוניס, שמבקש שמשרדו יזרים הלואוות לחמש השנים הקרובות לחברות שיראו כי יש להן יכולת שרידותית".
במכתב, שנשלח בשבוע שעבר, מוצעת תוכנית במסגרתה תועמד הלוואה לסטארט־אפים הישראליים בגובה שבין 100־300 אלף דולר ללא ריבית, ולתקופה של עד 10 שנים.
גלובס פנה למשרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה לקבלת תגובה, אך זו לא הושגה עד לשעת הורדת העיתון.