ועדת הכספים בנושא הערכות הממשלה למתן פיצויים בעקבות הלחימה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
צה"ל יצא ממגננה למתקפה. זו תהיה מלחמה עם עלויות צבאיות ואזרחיות חריגות שכמותן לא נראו מאז מלחמת יום הכיפורים. המטרה למוטט את היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס מחייבת מאמץ צבאי רב. הצורך להילחם במערך המנהרות המפותל והארוך שהחמאס בנה בעשר שנים משמעותו מלחמה ארוכה, וככל שהיא תתארך הפגיעה הכלכלית תהיה רבה יותר.
● דעה | החוקר שבטוח: נגד האיום הזה לא נוכל אפילו להקים ועדת חקירה
● ראיון | מלחמה גם בצפון? החוקר שבטוח - נסראללה איבד את הקלף שלו נגד ישראל
המלחמות של השנים האחרונות משלבות חזית ועורף. יישובי הנגב המערבי ניזוקו קשה מהמתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר, וביחד עם ירי הטילים על יישובים נוספים הנזקים נאמדו כבר בשבוע הראשון ב-5-6 מיליארד שקל - בתים הרוסים, מכוניות שרופות, מפעלים ותשתיות פגועים ויבולים שלא נקטפו.
המלחמה גרמה לפינוי היישובים הגדול ביותר שהיה בישראל, בדרום ובצפון - כ-125 אלף אזרחים. שיקום היישובים בנגב המערבי יחייב בנייה מחדש של בתים, אמצעי ייצור ותשתיות בכ-3-4 מיליארד שקל, כדי להשיב את התושבים הוותיקים ולקלוט תושבים חדשים.
אבל הכלכלה זו הבעיה השנייה שלנו. ייקח לנו זמן, אבל אם נטפל בבעיה הביטחונית, הכלכלה תסתדר, המדינה למודת משברים. אבל, כל זה בתנאי שתהיה גישה אחראית ולא פזרנית. אני בהחלט חושש.
אני לא יודע למשל מה המשמעות הכלכלית של ההרחבה של הפיצוי עד ל-40 קילומטר. אם זה מיליארד שקל וזה מביא שקט באוכלוסיות שגרות שם, יכול להיות שזה שווה במחיר הנזק.
הבעיה היא שאני לא סומך על שר האוצר סמוטריץ'. זה שיש ויכוחים בין השר לבין אגף תקציבים, זה כמעט דבר נורמלי. זה היה תמיד. נקודת המוצא הייתה שלשר יש שיקולים פוליטיים, אבל הוא עדיין נמצא על אותו דף כמו המערכת המקצועית.
נראה שלסמוטריץ יש את החלומות שלו והאג'נדה שלו. כלומר, כל התחזית שלהלן מותנית בכך שחוזרים לדבר כלכלה והרבה פחות פוליטיקה ואידאולוגיה.
שר האוצר מוכרח להקשיב הרבה יותר לאנשי המקצוע שלו וגם לבנק ישראל. זה לא רק מול אגף תקציבים, כביכול הקמצן הגדול ביותר. יש לו יועץ כלכלי שנקרא בנק ישראל ודעתו מאוד ברורה, וגם המערכת העסקית, שאומנם יש לה אינטרסים, אבל היא עדיין מדברת הגיונית. שיקשיב להם.
אם כי כרגע, בנק ישראל עושה את תפקידו כבנק ישראל - שער חליפין, שוק ההון, מערכת מוניטרית, ואני לא שומע שהוא מרים קול חזק כיועץ כלכלי. יהיה טוב אם הוא ייכנס לאירוע יותר.
נקודת הפתיחה הטובה
נקודת הפתיחה הכלכלית של ישראל במלחמה הייתה טובה, למרות שהמגמות הכלכליות שלפני המלחמה הורעו בגלל ההצעות להפיכה משטרית. הנתונים כללו רזרבות מט"ח גבוהות, מאזן תשלומים טוב וגירעון צפוי ל-2023 של פחות מ-2%.
אל לו לאוצר להתבשם מפתיחה זו, לנוכח האתגרים הצפויים למשק, אך עליו להיות נדיב לצרכים הנכונים.
תקציב 2023
המגננה של שלושת השבועות עלתה כ-8 מיליארד שקל בתשלום ימי מילואים של כ-360 אלף חיילים, כלכלתם והוצאות על פעילות והשלמות ציוד ואמל"ח (ללא החימושים של חיל האוויר שסופקו על ידי הסיוע האמריקאי). ההוצאה האזרחית הממשלתית עמדה על כ-4 מיליארד שקל, וכללה שיכון כ-125 אלף תושבים מפונים, פיצויים והסדרים לנפגעים כלכלית והוצאות מיוחדות בבריאות, ברווחה ובחינוך.
בחודשים נובמבר-דצמבר 2023 יימשכו הלחימה וגיוס המילואים, ועל פי הערכתנו ההוצאה הצבאית תעמוד על עוד כ-20 מיליארד שקל, וההוצאה האזרחית, שנתקלת בקשיי ניהול וביצוע, על עוד כ-13 מיליארד שקל.
המשמעות היא שההוצאה הממשלתית מ-7 באוקטובר ועד 31 בדצמבר תגדל בכ-45 מיליארד שקל לשנת 2023.
בהנחה שהממשלה תסיט כ-12 מיליארד שקל למימון ההוצאה מתקציבים קיימים (כולל כספים קואליציוניים), והפגיעה בהכנסות המדינה תהיה כ-10 מיליארד שקל, אזי הגירעון יגדל בכ-42 מיליארד שקל, כ-2% תוצר, והגירעון הכולל יעמוד על כ-3.5% תוצר - ללא פעילות מלחמתית בצפון.
החוב הממשלתי יהיה סביר, ויעמוד בסוף 2023 על כ-63% מהתוצר. מימון הגירעון יעמיס הוצאה נוספת על תשלומי ריבית לנוכח שיעורי הריבית הגבוהים בארץ ובחו"ל.
תקציב 2024
התקציב לשנת 2024 יהיה חייב לחזור ללוח השרטוטים, היות שאינו רלוונטי במציאות החדשה. ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות יגדלו עוד, ויאתגרו את התקציב והמשק.
מימון הגירעון צריך להיעשות קודם כל בהסטת תקציבים מסעיפים חיוניים פחות לצורכי המלחמה ולהשלכותיה האזרחיות. נדרש תיקון עיוותים מלחצים קואליציוניים, שתרומתם לכלכלה ולחברה מזערית ואף שלילית. עלייה זמנית בגירעון ובחוב היא בלתי נמנעת.
הדרך המרכזית למימון מלחמה עוברת דרך הגדלה בהנפקות איגרות חוב ממשלתיות, היות שזמינות המימון בשוקי החוב הזרים נפגמה.
להערכתי, משיקולי הטווח הקצר והבינוני, רצוי להעמיד את הגירעון בשנת 2024 על לא יותר מ-5% תוצר, ואם תיפתח חזית צפונית להעלותו ל-7%. במצב כזה החוב הממשלתי יעלה ל-66%-68% תוצר, גירעון שינוע בין 100 ל-140 מיליארד שקל. הגירעון מביא בחשבון הקטנה בתקבולי מסים, ואת ההנחה שחימושי חיל האוויר יסופקו במענק מארה"ב מחוץ לתקציב.
שוק העבודה והתוצר
גיוס מילואים של כ-8% מכוח העבודה, שעיקרו גברים צעירים (גילאי 21-45), פוגע בייצור המקומי. ענף הבנייה הוא הנפגע הגדול לנוכח אי-כניסת עובדים פלסטינים ויציאת עובדים זרים, וחששות ערביי ישראל לצאת לעבודה. בחקלאות קיים מחסור בכוח אדם בגלל גיוס למילואים ועזיבה של פועלים פלסטינים וזרים.
בשרשראות האספקה והלוגיסטיקה חלים שיבושים בגלל גיוס למילואים של נהגים ומחסנאים, ואילו בענפי השירותים יגדל מספר המובטלים. הסיכום שלפיו הזכאות לחל"ת לא תהיה כפי שהייתה בקורונה, אלא באופן חלקי, הוא חשוב.
התוצר ברבעון הרביעי של 2023 יפחת בכ-5%, כתוצאה מירידה בפעילות בחלק מענפי המשק, ובהחלפת תוצר אזרחי בצבאי. במקום צמיחה שנתית חזויה של כ-3%, התוצר יעלה בסביבות 2%.
גיוס המילואים לתקופה ארוכה בשנת 2024 יגרום לאובדן כוח עבודה עסקי, ומלחמה בצפון תחייב גיוס מילואים נוסף וממושך, ועלויות נוספות, ותביא לפגיעה גדולה יותר במשק.
המשך הלחימה, בעצימות נמוכה, והמשך גיוס מילואים, ישפיע על הצמיחה לשנת 2024 - החזויה ל-1.5%, והאבטלה לכ-5%. הוצאות המלחמה ישפיעו גם בשנים 2025-2027.
ככל שהמדיניות הפיסקאלית והמוניטרית יפעלו נכון ובמתואם, ההשפעה על הצמיחה והאינפלציה תהיה טובה.
בהינתן שלבנק ישראל יש כ-200 מיליארד דולר יתרות מט"ח, והצהרת הנגיד על שימוש בכ-30 מיליארד דולר לייצוב המטבע, שער החליפין לא יחרוג משמעותית מ-4 שקלים לדולר.
האינפלציה לשנת 2024 תעמוד בטווח של 4%-5%.