אלפי עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום בעקבות המלחמה. את הפיצוי הם צפויים לקבל במתכונת שפרסם בשבוע שעבר משרד האוצר (ועוד דרוש את אישור מליאת הכנסת). מדובר במתווה שכולל הן את העובדים והן את המעסיקים, שתקף מה־7 באוקטובר ועד סוף נובמבר, עם אפשרות להערכה. באילו תנאים יקבלו העובדים דמי אבטלה ומה חשוב למעסיקים לדעת? בסיוע עורכות דין לדיני עבודה גלובס עושה סדר.
עובדים: מה יקרה לזכויות הסוציאליות?
כדי לקבל דמי אבטלה על תקופת החל"ת, העובד נדרש ל־14 ימי חל"ת לפחות (בניגוד למתווה הקודם שעמד על 30 יום) . בנוסף, לפי ההקלות החדשות, הוסרה הדרישה שהונהגה בקורונה לניצול מלוא ימי החופשה של העובדים. במתווה הנוכחי, עובדים יפוצו ללא קשר לימי החופשה שלהם.
רק עובדים שהועסקו לפחות 6 חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו לחל"ת יהיו זכאים לדמי אבטלה (במתווה הקורונה הם נדרשו לעבוד 12 חודשים). חישוב דמי האבטלה מפורט באתר הביטוח הלאומי ומתבסס על נוסחאות המתחשבות בין היתר ברמת הכנסה ובגיל. כך למשל, עבור מי שטרם מלאו לו 28 שנים מגיע סכום של בין 30% ל־60% מהשכר (ברוטו לחודש), ובגילים מבוגרים יותר, בין 41% ל־80%. ככל שהשכר של העובד גבוה יותר, הוא יזכה לשיעור פיצוי נמוך יותר.
עובדים רבים, שהוצאו לחל"ת בקורונה, חששו כי לא יהיו זכאים לדמי אבטלה כעת. אבל לדברי עו"ד דגנית לפידור, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין אגמון עם טולצ'ינסקי, כאשר התיקון לחוק ייכנס לתוקף, גם עובדים שיצאו לחל"ת בתקופת הקורונה יכולים להיות זכאים לדמי אבטלה היום.
איך מושפעות הזכויות הסוציאליות של העובד בזמן החל"ת? עו"ד חיה שפיגל, שותפה במשרד ש.פרידמן אברמזון מסבירה כי זכויות שקשורות בוותק - בהן צבירת ימי חופשה, מחלה והבראה - לא יספרו בתקופה זו. גם הפרשות הנגזרות משכר העובד, כמו תשלום לקרן הפנסיה, קרן השתלמות או ביטוח מנהלים - לא יבוצעו.
בנוסף, עו"ד שפיגל מסבירה כי בחודשיים הראשונים לחל"ת משולמים דמי הביטוח הלאומי על ידי המעסיק וכי "לאחר פרק זמן זה, משלמים העובדים את דמי הביטוח הלאומי באופן עצמאי. אם העובד זכאי לדמי אבטלה במהלך החל"ת, הביטוח הלאומי ינכה אוטומטית את דמי הביטוח".
מעסיקים: האם מותר לפטר בזמן מלחמה?
מהם התנאים להוצאת עובד לחל"ת, ובאילו עלויות יישא המעסיק? עו"ד אורלי אבירם, שותפה במשרד נ.פינברג, מסבירה כי הוצאה לחל"ת אפשרית רק בהסכמת העובד. למעשה, העלות היחידה שיישא המעסיק הוא דמי ביטוח לאומי, אותם הוא מחויב לשלם כאמור עבור החודשיים הראשונים. לאחר חודשיים על העובד לשלם בעצמו דמי ביטוח לאומי.
"במקומות שיש הסכם קיבוצי ומבקשים להוציא לחל"ת כמות ניכרת של עובדים, נדרשת היוועצות עם נציגות העובדים", מסבירה עו"ד אבירם ומוסיפה כי ניתן להגיע להסכם קיבוצי עם נציגות העובדים ואז לא נדרשת הסכמה אישית מול כל עובד.
היא מדגישה כי "ניתן להפחית אחוז משרה או לצמצם שכר רק בהסכמה מול העובד. במקומות שקיים הסכם קיבוצי ניתן להגיע להסכמה מול נציגות העובדים ואז אין צורך בהסכמה ספציפית מול העובד".
האם ניתן לפטר בזמן מלחמה? כן, בהתאם לדין הרגיל, הסכמים קיבוציים ובכפוף למגבלות של איסור פיטורי עובדים במילואים. לדברי אבירם, חל איסור בחוק על מעסיק לפטר עובד בגלל היעדרותו מהעבודה או בגלל אי־ביצוע עבודתו שנבעו כתוצאה מהוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף. בנוסף, חל איסור על מעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו שנמצא עימו. הכוונה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21.
האיסור לפטר יחול רק במקרה שמתקיים אחד מהתנאים האלה: הילד הוא בחזקתו הבלעדית של העובד ונבצר מבן הזוג להשגיח על הילד. במקרה שבו המעסיק מציע סידור נאות להשגחה על הילד, לא יחול הסעיף, וככל שהעובד יחליט להיעדר מעבודתו הוא לא יהיה מוגן מפני פיטורים.
עו"ד דגנית לפידור מסבירה כי הדרישה ל־14 ימי חל"ת מינימום במקום 30 מקלה גם על המעסיקים, מאחר והיא מאפשרת שמירה על העובדים. "בקורונה היו מעסיקים שנאלצו להוציא עובדים לחל"ת, לתקופה של מינימום 30 ימים. בתום התקופה, כאשר המעסיקים רצו שהעובדים יחזרו, היו עובדים שכבר מצאו עבודה אחרת או שלא היו מעוניינים לחזור".
לדבריה, ביטול הדרישה לניצול מלוא ימי החופשה בטרם ההוצאה לחל"ת מקלה גם היא על המעסיקים, מאחר והיא מאפשרת להם לא לשלם לעובדים בתקופה בה ההכנסות שלהם נפגעות. "לכן הדרישה שהעובדים קודם ינצלו את ימי החופשה הצבורים מכבידה על המעסיקים. בנוסף, הדרישה לניצול ימי חופשה עשויה ליצור התנגדות מצד העובדים לצאת לחל"ת. מאחר שהמלחמה אינה הזמן שהעובדים רוצים לנצל בו את כל ימי החופשה שלהם במקום לצאת לחופשה במועד שיותר יתאים להם".
גילוי מלא: שאלת היום הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי