מלחמת חרבות ברזל הכניסה עסקים רבים, בעיקר קטנים, לחוסר ודאות כלכלי. הם, או עובדיהם גויסו למילואים, חלקם סגורים מיומה הראשון של המלחמה, אחרים עובדים במתכונת חלקית ורבים מהם מתמודדים עם פגיעה משמעותית בהכנסות. כל זאת, כשרבים מהם מנסים להתאושש מהקורונה וגוררים תשלומים על הלוואות שנטלו אז והתנפחו משמעותית בעקבות עליית הריבית.
● בגלל 200 מטר: שבעה מיישובי אשכול שהותקפו לא נכללים בתוכניות השיקום
● כשמחירי הטיסות וההצגות לא רלוונטיים: הלמ"ס תשנה את חישוב האינפלציה
ובינתיים, הפיצוי מהמדינה מתמהמה. אז איך שורדים את התקופה הזאת, ומה עסק קטן יכול לעשות כדי לשמור על המשכיות עסקית בזמן מלחמה?
עו"ד ורו"ח רמי אריה, מומחה למסים ומשפט מסחרי, שותף במשרד דורון, טיקוצקי קנטור, גוטמן, עמית גרוס, אומר כי "בעלי עסקים ביישובים שפונו עקב המלחמה ונמצאים כעת במלונות או ביישובים אחרים זכאים לפיצוי מלא על כל הנזקים שנגרמו להם עקב המלחמה". לעסקים אלה הוא ממליץ: "להגיש מיד בקשה למקדמות למס רכוש וקרן הפיצויים כדי לשמור על תזרים מזומנים חיובי לתשלום ההוצאות הקבועות של העסק". בנוסף, "בעסקים שיש בהם מלאי חומרי גלם או מוצרים מומלץ להגיע להסדרים עם בעלי עסקים דומים ביישובים שלא פונו למכירת המלאי או לפחות לאחסון המלאי".
הוא אף ממליץ לבעלי העסקים ולהמשיך ולהפעיל את העסק מרחוק ככל הניתן "עסקים יצרניים יכולים להעביר את הציוד למיקום אחר ולפעול מהמיקום החדש".
לא כל עובד שיוצא לחל"ת רוצה לחזור
באשר לעסקים הקטנים מחוץ לגבולות העוטף שנתקלים בקשיים כיום, ממליץ עו"ד ורו"ח אריה על מספר צעדים חשובים לשימור המשכיות העסק.
הראשון שבהם, הוא שימור עובדים נחוצים. "מומלץ להמשיך לשלם שכר מלא לעובדים שרוצים לשמור עליהם שיישארו בעסק בעתיד", הוא אומר וממליץ: "להוציא לחל"ת עובדים שאין חשש שלא יחזרו לעסק בתום המלחמה, או כאלו שניתן יהיה למצוא עובדים חלופיים אם הם לא יחזרו לעבודה בתום המלחמה. לפי ההקלות בעת במלחמה, הם יקבלו דמי אבטלה מהיום הראשון של החל"ת".
ההמלצה השנייה נוגעת לבעל עסק ועובדים שזומנו למילואים. לדברי אריה, עליהם "להגיש בהקדם בקשה למוסד לביטוח לאומי להחזר תגמולי המילואים ששולמו על ידי המעסיק לעובדיו הנמצאים במילואים ולבעל העסק עצמו".
עו"ד ורו"ח אריה גם ממליץ לנסות ולהגיע להסדרים לדחיית תשלומים מול ספקים ונותני שירותים עד תום המלחמה. הוא מסביר כי הבנקים הגדולים כבר הודיעו על הקלות שונות בהחזר הלוואות למשל, וכדאי לנצל אותן.
ומה לגבי עסקים שכבולים בחוזי שכירות או חוזים עם ספקים שמחייבים תשלום קבוע? ישנם עסקים שפונו, אחרים שסגורים בשל הנחיות פיקוד העורף כמו היעדר מרחב מוגן וכאלה שלא יכולים להשתמש בשירות עליו הם משלמים מסיבות שונות שקשורות ללחימה. "אחת הטענות שעולות כיום היא טענת סיכול חוזה והשתחררות מחוזי התקשרות קיימים, באופן מלא או לתקופה מוגבלת, או לצמצם את החיובים לפי החוזה", אומר עו"ד ורו"ח אריה. "בעבר בתי המשפט נהגו לא להכיר בטענות סיכול חוזה עקב מלחמות, אולם נראה כי הפעם לנוכח היקף הנזקים והמלחמה, הם יטו לקבל את הטענה".
עם זאת, לדבריו, דרך המלך היא לנסות להגיע להסכמות בנוגע להשתחררות מחוזים, "במיוחד כשחשוב לעסק לשמר על הצד השני לחוזה, כגון: חוזי שכירות, אספקת סחורה, מכרזים וכדומה".
תתכוננו כבר עכשיו לבקשת הפיצוי
בימים אלה מתקיימים בכנסת דיונים אחרונים על פרטיו של מתווה הפיצוי לעסקים שנפגעו מהמלחמה. עו"ד ורו"ח אריה ממליץ לעסקים להיות מוכנים מראש לרגע שבו יפורסם המתווה, להכין את התחשיבים של הנזק, מסמכים רלוונטיים ועוד. "מיד עם פרסום המתווה, רצוי להגיש תביעה למס רכוש וקרן הפיצויים עם סכום תביעה לפי תחשיב הנזק לעסק, ואפילו עם סכום אומדן התביעה", אומר רו"ח ועו"ד אריה. הגשה מהירה של הבקשה תסייע בקבלת הכספים בהקדם. הוא אף מציין את קרן ההלוואות בערבות המדינה, שיכולה להעמיד סיוע כלכלי לטובת בעלי עסקים שנפגעו עקב הלחימה.
בעקבות המלחמה, רשות המסים דחתה תשלומים ודיווחים הנדרשים על פי חוק. לדברי אריה ניתן לבקש אורכות פרטניות במקרה הצורך: "מומלץ לבצע פנייה יזומה למע"מ ולפקיד השומה כדי לקבל אורכות פרטניות להגשת דוחות שנתיים, הצהרות הון וקיום דיוני שומה מעבר לאורכות הרגילות שקיבלו כלל בעלי העסקים במדינה. הרשות מתחשבת בנסיבות מיוחדות".
גילוי מלא: שאלת היום הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי