גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איתמר בן גביר מאשים את בני גנץ במחדל כיתות הכוננות. האם הוא צודק?

השר לביטחון לאומי האשים את שר הביטחון הקודם באחריות בלעדית למחדל כיתות הכוננות, אך אף שחלק מהשינוי אירע בתקופתו, המהלך החל כבר ב-2017 ובוסס על המלצות של דרג מקצועי ● הכישלון הצורב ב-7 באוקטובר מוביל לכך שכעת מתהפכת המגמה, ומאות כיתות חדשות מוקמות, אך יש מי שמתריע שגם בתהליך הזה ישנן לא מעט סכנות ● המשרוקית של גלובס

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית )ראיון בישראל היום, 26.10.23( / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית )ראיון בישראל היום, 26.10.23( / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

זאת אחת הטרגדיות של מחדל ה־7 באוקטובר. עשרות יישובים נאלצו להתמודד לבדם, במשך שעות ארוכות, עם כוח גדול ועודף של מחבלים, כשהאמצעי היחיד שעומד לרשותם הוא כיתות הכוננות היישוביות. הכיתות הללו ממילא נועדו במקור רק כדי לתת מענה ראשוני לאירועים כאלה, עד להגעת כוחות הביטחון, אך כאילו שזה לא מספיק, הן פגשו את המתקפה המתואמת והמאורגנת לאחר שהוחלשו וצומצמו במשך שנים. מי אשם בכך?

המשרוקית | גולדה מאיר נאלצה לעזוב את תפקיד רה"מ במהלך מלחמת יום כיפור?
המשרוקית | המורים בחינוך החרדי לא קיבלו שכר בגלל הקפאת כספים קואליציוניים?

בכתבה שפורסמה בישראל היום טען השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כי להליך פירוק כיתות הכוננות יש כתובת ברורה: "זה לא הזמן לחשבונות, אבל אי אפשר להתעלם מהפיל שבחדר. היה מי שעצר את כיתות הכוננות… קוראים לו (בני) גנץ. הוא, בהחלטה אומללה לדעתי, ביטל את כיתות הכוננות ואסף את כלי הנשק". האם ההסבר של בן גביר הוא ההסבר הנכון? ולמה ששר ביטחון כלשהו, או מערכת הביטחון, ירצו לבטל או לצמצם את הכיתות הללו? חזרנו לשנים שבהן אירעו התהליכים הללו, וניסינו להבין מה עמד מאחוריהם.

"התרסק לנו בפרצוף"

כיתות הכוננות ביישובים נוסדו כבר בשנות ה־50 על רקע איום המסתננים (ה"פדאיון") ממצרים וירדן. הן פועלות תחת סמכות הצבא, והוא זה שמכשיר את חבריהן ומספק להם משאבים וציוד בהתאם לרמת האיום הביטחוני שנשקפת לכל יישוב. אלא שבשנים האחרונות נערכה עבודת מטה שנועדה להעביר חלק מהסמכויות בנושא מצה"ל למשטרה. לדברי אל"מ במיל' טליה לנקרי, לשעבר בכירה באגף המבצעים בצה"ל וראש אגף לוט"ר במטה לביטחון לאומי, אחת המשמעויות של המהלך הזה ​הייתה גם שינוי מהותי בכיתות הכוננות ובמשאבים הביטחוניים.

"לתפיסת צה"ל, ככל שאיום החדירה נמוך יותר אנחנו פחות נדרשים לכיתות כוננות או לאחריות של הצבא", היא אומרת. "למשל, באזור קו התפר אמרו: 'רגע, אם יש עכשיו את גדר ההפרדה, אז כבר אין צורך באותם משאבים', ובחלק מהמקומות צומצמו כיתות הכוננות. חלק משיקולי תקציב וחלק משיקולים של גניבות אמל"ח. לצערי, ב־7 באוקטובר הדבר הזה התרסק לנו בפרצוף".

 

אבל מתי כל זה קרה, והאם יש חפיפה מיוחדת דווקא לתקופתו של גנץ כשר הביטחון, בין אמצע 2020 לסוף 2022? הפרוטוקולים מהדיונים שהתקיימו בנושא לאורך השנים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ושיחות עם גורמים שהיו מעורבים בתהליך, מעלים שלפחות ראשיתו של המהלך היא מוקדמת בהרבה. "ב־2017 קיבלתי טלפון מקצין ההגנה המרחבית של החטיבה, והוא הורה לי לאסוף את מרבית הנשקים", נזכר עמרי גלבוע, רבש"ץ קיבוץ מגל הסמוך לקו התפר בצפון השרון. "מתוך 11 נשקים (יכולתי) להשאיר רק שניים - לי ולסגן שלי. הסיבה לדברי אותו קצין היא שבעקבות מכשול קו התפר אין בכך צורך".

שר הביטחון באותם ימים היה אביגדור ליברמן, ובאותה שנה התקיים דיון בנושא גם בוועדת החוץ והביטחון, שקראה להקפיא את ההליך. "בוועדה ישבו מספר קצינים מפיקוד מרכז, עם דרגות גבוהות, ואנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים להסביר למה אי אפשר להגן על הקיבוץ עם שני נשקים", אומר גלבוע.

ביולי 2018, עם העמקת התהליך של צמצום הכיתות במרחב התפר, נערך עוד דיון בנושא, הפעם ב"וועדת המשנה לענייני קו התפר". פרוטוקול הדיון אמנם נותר חסוי, אך מההודעה לתקשורת עולה כי נציגי הצבא מסרו ש"הוחלט לקבוע סדר עדיפויות בהתאם לרמת האיום", וכי בכ־350 יישובים יינתן "מענה מיטבי". לעומת זאת, "באותם יישובים שלא נבחרו, אכן לא תהיה מחלקת הגנה וייאסף מהם הציוד והנשק". בוועדה, כך נראה מאותה הודעה לעיתונות, לא היו מרוצים מהתהליך, וקראו להשהות אותו. "הוועדה לא התרשמה שיש תפיסה לאומית מסודרת (בעניין). מחלקת הגנה עשויה להיות כל ההבדל בין אירוע שהצליחו להכיל לבין אירוע שהסתיים באופן טראגי", נכתב בקריאה עליה היו חתומים יו"ר הוועדה, אבי דיכטר, והח"כים מוטי יוגב ועמר בר לב.

"ישבו מולנו זחוחים"

על אף ההתנגדות בוועדה, תהליך צמצום הנשקים נמשך. באוגוסט 2020, הפעם כבר תחת כהונתו של גנץ במשרד הביטחון, ההנחיה הגיעה גם ליישובי עוטף עזה. במסמך שנשלח לרבש"צים מטעם מפקד החטיבה הדרומית של אוגדת עזה נכתב כי "לאור אירועי גניבת הנשקים מתוך יישובי החטיבה", הוחלט להורות "על צמצום כמות הנשקים שיוחזקו (בבתי חברי כיתות הכוננות)". על פי המסמך, ביישובים צמודי גדר (עד 4 ק"מ מהגבול), האזרחים ימשיכו לאחסן את הנשקים בביתם, וכיתת הכוננות תוכל למנות עד 16 אנשים, אך ביישובים מרוחקים יותר הנשקים יאופסנו בנשקייה ביישוב, וגם מספרם יהיה נמוך יותר. ביישובים עורפיים (7 ק"מ ומעלה) הנשקים יאוחסנו מחוץ ליישוב, פרט לנשק הרבש"צ וסגנו.

"הצבא טען שמפחדים מגניבות, אבל אנחנו המשכנו לדפוק על הדלתות", אומר איתי הופמן, יו"ר איגוד הרבש"צים, "פקידים בצבא ישבו מולנו זחוחים ואמרו: יש את הגדר, הקמנו מכשול, אף אחד לא יעבור אותה. איזה גדר, על מה אתם מדברים?". בשנים שבאו לאחר מכן נערכו דיונים נוספים בנושא בוועדת חוץ וביטחון תחת היו"רים צביקה האוזר (2021) ורם בן ברק (2022), וגם מהם עלתה קריאה לעצור את התהליך, מה שכידוע לא הועיל.

יחד עם זאת, האמירה הגורפת של בן גביר בנושא זה היא כמובן מופרזת. כפי שניתן לראות מהמסמך, גנץ - או הצבא בתקופתו כשר האחראי - לא הורו "לבטל את כיתות הכוננות". ללנקרי חשוב לומר בהקשר זה כי לתהליך לא היה כל קשר לפוליטיקה. "זו עבודה מבצעית של אגף המבצעים בצה"ל, ואני אומרת את זה בוודאות כמי שהייתה שם כל הזמן הזה. הגדרנו את הבסיס לכוננות, הנחינו את פיקוד העורף, הם הציגו לנו את מרכיבי הביטחון. זאת הייתה עבודת מטה מסודרת".

יותר ממאה כיתות בערים

הכישלון הצורב של 7 באוקטובר הופך כעת לחלוטין את המגמה, אבל גם השינוי שמתחולל מעלה חששות. ראשית למספרים. על פי הופמן, עד לפרוץ המאורעות היו בישראל כ־420 כיתות כוננות. מאז, על פי המשטרה, הוקמו עוד 762 כיתות חדשות. השינוי הדרמטי ביותר התרחש במרחב העירוני שבפנים הארץ: בחודש האחרון הוקמו כבר 114 כיתות כוננות בערים השונות. "היתרון בכיתות הכוננות הוא שכולם חמושים כבר מהבית. אני מרוויח זמן, כי הם לא צריכים להגיע לתחנה ולהתחמש", אומר לנו סנ"צ אפי תשובה, ראש מדור כוח אדם במחלקת מתנדבים.

אבל יש גם חסרונות וסכנות. "מצד אחד הגדילו את כיתות הכוננות, ומכעשרה אנשים הגענו ל־30 איש בכיתה", אומר גלבוע מקיבוץ מגל. "אבל הבעיה היא שחלקם הגדול לא מאומן, ולא נגע בנשק 12 שנה. להגיד לך שזה בריא? אני לא חושב. וגם קשה שלא לתהות מה יהיה ביום שאחרי. האם יהיו אימונים? נשקים? תחמושת? מי יהיה אחראי על כך?".

"היום השטח מוצף והוא די בברדק", אומרת גם לנקרי, שאחרי "שומר החומות" מונתה להקים את "המשמר הלאומי" (כעת מנסה לקדם אותו בן גביר במתכונת אחרת). "אין למדינת ישראל תוכנית לביטחון הפנים, על אחת כמה וכמה במישור העירוני. כל מה שקשור לאיום של חדירה או פח"ע - המשטרה לא יודעת להתמודד איתו. אם המשרד לביטחון לאומי היה מממש את העבודה שלו, הוא היה גוזר תוכנית ביטחונית ליישובים במדינת ישראל על פי מפתח של ערים, מועצות, מספר התושבים ועוד. במצב כזה לא היינו מקבלים את הכאוס שיש עכשיו".

עוד כתבות

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

סעודיה מזהירה את ישראל מפעולה רפיח: "להפסיק את מעשי הטבח והפרת החוק הבין לאומי"

נשיא ארה"ב ורה"מ שוחחו כחצי שעה, בבית הלבן מבהירים: "עסקה היא הדרך הטובה ביותר להימנע ממבצע ברפיח" • מקור בחמאס: דוחים את חזרת המשלחת לקהיר - עד לתוצאות מאמצי המתווכות • בני משפחות חטופים לגנץ ואיזנקוט: מתבוננים באימה, תגידו את האמת על המו"מ • פגיעה ישירה של כטב"ם חיזבאללה במטולה, חיל האוויר תקף בעומק דרום לבנון • עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר