גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איתמר בן גביר מאשים את בני גנץ במחדל כיתות הכוננות. האם הוא צודק?

השר לביטחון לאומי האשים את שר הביטחון הקודם באחריות בלעדית למחדל כיתות הכוננות, אך אף שחלק מהשינוי אירע בתקופתו, המהלך החל כבר ב-2017 ובוסס על המלצות של דרג מקצועי ● הכישלון הצורב ב-7 באוקטובר מוביל לכך שכעת מתהפכת המגמה, ומאות כיתות חדשות מוקמות, אך יש מי שמתריע שגם בתהליך הזה ישנן לא מעט סכנות ● המשרוקית של גלובס

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית )ראיון בישראל היום, 26.10.23( / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית )ראיון בישראל היום, 26.10.23( / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

זאת אחת הטרגדיות של מחדל ה־7 באוקטובר. עשרות יישובים נאלצו להתמודד לבדם, במשך שעות ארוכות, עם כוח גדול ועודף של מחבלים, כשהאמצעי היחיד שעומד לרשותם הוא כיתות הכוננות היישוביות. הכיתות הללו ממילא נועדו במקור רק כדי לתת מענה ראשוני לאירועים כאלה, עד להגעת כוחות הביטחון, אך כאילו שזה לא מספיק, הן פגשו את המתקפה המתואמת והמאורגנת לאחר שהוחלשו וצומצמו במשך שנים. מי אשם בכך?

המשרוקית | גולדה מאיר נאלצה לעזוב את תפקיד רה"מ במהלך מלחמת יום כיפור?
המשרוקית | המורים בחינוך החרדי לא קיבלו שכר בגלל הקפאת כספים קואליציוניים?

בכתבה שפורסמה בישראל היום טען השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כי להליך פירוק כיתות הכוננות יש כתובת ברורה: "זה לא הזמן לחשבונות, אבל אי אפשר להתעלם מהפיל שבחדר. היה מי שעצר את כיתות הכוננות… קוראים לו (בני) גנץ. הוא, בהחלטה אומללה לדעתי, ביטל את כיתות הכוננות ואסף את כלי הנשק". האם ההסבר של בן גביר הוא ההסבר הנכון? ולמה ששר ביטחון כלשהו, או מערכת הביטחון, ירצו לבטל או לצמצם את הכיתות הללו? חזרנו לשנים שבהן אירעו התהליכים הללו, וניסינו להבין מה עמד מאחוריהם.

"התרסק לנו בפרצוף"

כיתות הכוננות ביישובים נוסדו כבר בשנות ה־50 על רקע איום המסתננים (ה"פדאיון") ממצרים וירדן. הן פועלות תחת סמכות הצבא, והוא זה שמכשיר את חבריהן ומספק להם משאבים וציוד בהתאם לרמת האיום הביטחוני שנשקפת לכל יישוב. אלא שבשנים האחרונות נערכה עבודת מטה שנועדה להעביר חלק מהסמכויות בנושא מצה"ל למשטרה. לדברי אל"מ במיל' טליה לנקרי, לשעבר בכירה באגף המבצעים בצה"ל וראש אגף לוט"ר במטה לביטחון לאומי, אחת המשמעויות של המהלך הזה ​הייתה גם שינוי מהותי בכיתות הכוננות ובמשאבים הביטחוניים.

"לתפיסת צה"ל, ככל שאיום החדירה נמוך יותר אנחנו פחות נדרשים לכיתות כוננות או לאחריות של הצבא", היא אומרת. "למשל, באזור קו התפר אמרו: 'רגע, אם יש עכשיו את גדר ההפרדה, אז כבר אין צורך באותם משאבים', ובחלק מהמקומות צומצמו כיתות הכוננות. חלק משיקולי תקציב וחלק משיקולים של גניבות אמל"ח. לצערי, ב־7 באוקטובר הדבר הזה התרסק לנו בפרצוף".

אבל מתי כל זה קרה, והאם יש חפיפה מיוחדת דווקא לתקופתו של גנץ כשר הביטחון, בין אמצע 2020 לסוף 2022? הפרוטוקולים מהדיונים שהתקיימו בנושא לאורך השנים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ושיחות עם גורמים שהיו מעורבים בתהליך, מעלים שלפחות ראשיתו של המהלך היא מוקדמת בהרבה. "ב־2017 קיבלתי טלפון מקצין ההגנה המרחבית של החטיבה, והוא הורה לי לאסוף את מרבית הנשקים", נזכר עמרי גלבוע, רבש"ץ קיבוץ מגל הסמוך לקו התפר בצפון השרון. "מתוך 11 נשקים (יכולתי) להשאיר רק שניים - לי ולסגן שלי. הסיבה לדברי אותו קצין היא שבעקבות מכשול קו התפר אין בכך צורך".

שר הביטחון באותם ימים היה אביגדור ליברמן, ובאותה שנה התקיים דיון בנושא גם בוועדת החוץ והביטחון, שקראה להקפיא את ההליך. "בוועדה ישבו מספר קצינים מפיקוד מרכז, עם דרגות גבוהות, ואנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים להסביר למה אי אפשר להגן על הקיבוץ עם שני נשקים", אומר גלבוע.

ביולי 2018, עם העמקת התהליך של צמצום הכיתות במרחב התפר, נערך עוד דיון בנושא, הפעם ב"וועדת המשנה לענייני קו התפר". פרוטוקול הדיון אמנם נותר חסוי, אך מההודעה לתקשורת עולה כי נציגי הצבא מסרו ש"הוחלט לקבוע סדר עדיפויות בהתאם לרמת האיום", וכי בכ־350 יישובים יינתן "מענה מיטבי". לעומת זאת, "באותם יישובים שלא נבחרו, אכן לא תהיה מחלקת הגנה וייאסף מהם הציוד והנשק". בוועדה, כך נראה מאותה הודעה לעיתונות, לא היו מרוצים מהתהליך, וקראו להשהות אותו. "הוועדה לא התרשמה שיש תפיסה לאומית מסודרת (בעניין). מחלקת הגנה עשויה להיות כל ההבדל בין אירוע שהצליחו להכיל לבין אירוע שהסתיים באופן טראגי", נכתב בקריאה עליה היו חתומים יו"ר הוועדה, אבי דיכטר, והח"כים מוטי יוגב ועמר בר לב.

"ישבו מולנו זחוחים"

על אף ההתנגדות בוועדה, תהליך צמצום הנשקים נמשך. באוגוסט 2020, הפעם כבר תחת כהונתו של גנץ במשרד הביטחון, ההנחיה הגיעה גם ליישובי עוטף עזה. במסמך שנשלח לרבש"צים מטעם מפקד החטיבה הדרומית של אוגדת עזה נכתב כי "לאור אירועי גניבת הנשקים מתוך יישובי החטיבה", הוחלט להורות "על צמצום כמות הנשקים שיוחזקו (בבתי חברי כיתות הכוננות)". על פי המסמך, ביישובים צמודי גדר (עד 4 ק"מ מהגבול), האזרחים ימשיכו לאחסן את הנשקים בביתם, וכיתת הכוננות תוכל למנות עד 16 אנשים, אך ביישובים מרוחקים יותר הנשקים יאופסנו בנשקייה ביישוב, וגם מספרם יהיה נמוך יותר. ביישובים עורפיים (7 ק"מ ומעלה) הנשקים יאוחסנו מחוץ ליישוב, פרט לנשק הרבש"צ וסגנו.

"הצבא טען שמפחדים מגניבות, אבל אנחנו המשכנו לדפוק על הדלתות", אומר איתי הופמן, יו"ר איגוד הרבש"צים, "פקידים בצבא ישבו מולנו זחוחים ואמרו: יש את הגדר, הקמנו מכשול, אף אחד לא יעבור אותה. איזה גדר, על מה אתם מדברים?". בשנים שבאו לאחר מכן נערכו דיונים נוספים בנושא בוועדת חוץ וביטחון תחת היו"רים צביקה האוזר (2021) ורם בן ברק (2022), וגם מהם עלתה קריאה לעצור את התהליך, מה שכידוע לא הועיל.

יחד עם זאת, האמירה הגורפת של בן גביר בנושא זה היא כמובן מופרזת. כפי שניתן לראות מהמסמך, גנץ - או הצבא בתקופתו כשר האחראי - לא הורו "לבטל את כיתות הכוננות". ללנקרי חשוב לומר בהקשר זה כי לתהליך לא היה כל קשר לפוליטיקה. "זו עבודה מבצעית של אגף המבצעים בצה"ל, ואני אומרת את זה בוודאות כמי שהייתה שם כל הזמן הזה. הגדרנו את הבסיס לכוננות, הנחינו את פיקוד העורף, הם הציגו לנו את מרכיבי הביטחון. זאת הייתה עבודת מטה מסודרת".

יותר ממאה כיתות בערים

הכישלון הצורב של 7 באוקטובר הופך כעת לחלוטין את המגמה, אבל גם השינוי שמתחולל מעלה חששות. ראשית למספרים. על פי הופמן, עד לפרוץ המאורעות היו בישראל כ־420 כיתות כוננות. מאז, על פי המשטרה, הוקמו עוד 762 כיתות חדשות. השינוי הדרמטי ביותר התרחש במרחב העירוני שבפנים הארץ: בחודש האחרון הוקמו כבר 114 כיתות כוננות בערים השונות. "היתרון בכיתות הכוננות הוא שכולם חמושים כבר מהבית. אני מרוויח זמן, כי הם לא צריכים להגיע לתחנה ולהתחמש", אומר לנו סנ"צ אפי תשובה, ראש מדור כוח אדם במחלקת מתנדבים.

אבל יש גם חסרונות וסכנות. "מצד אחד הגדילו את כיתות הכוננות, ומכעשרה אנשים הגענו ל־30 איש בכיתה", אומר גלבוע מקיבוץ מגל. "אבל הבעיה היא שחלקם הגדול לא מאומן, ולא נגע בנשק 12 שנה. להגיד לך שזה בריא? אני לא חושב. וגם קשה שלא לתהות מה יהיה ביום שאחרי. האם יהיו אימונים? נשקים? תחמושת? מי יהיה אחראי על כך?".

"היום השטח מוצף והוא די בברדק", אומרת גם לנקרי, שאחרי "שומר החומות" מונתה להקים את "המשמר הלאומי" (כעת מנסה לקדם אותו בן גביר במתכונת אחרת). "אין למדינת ישראל תוכנית לביטחון הפנים, על אחת כמה וכמה במישור העירוני. כל מה שקשור לאיום של חדירה או פח"ע - המשטרה לא יודעת להתמודד איתו. אם המשרד לביטחון לאומי היה מממש את העבודה שלו, הוא היה גוזר תוכנית ביטחונית ליישובים במדינת ישראל על פי מפתח של ערים, מועצות, מספר התושבים ועוד. במצב כזה לא היינו מקבלים את הכאוס שיש עכשיו".

עוד כתבות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר