רן עוז, מנכ''ל קבוצת ישראכרט / צילום: תמי בר שי
על רקע מכירתה הצפויה לחברת הביטוח הראל (עסקה שמועד השלמתה נדחה לאחרונה לסוף דצמבר) סיכמה חברת כרטיסי האשראי ישראכרט את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של כ-80 מיליון שקל, גידול של 33% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד הרווח של ישראכרט על 201 מיליון שקל, עלייה של יותר מ-40% לעומת התקופה המקבילה.
● אוקטובר קשה לחוסכים בפנסיה: אלטשולר שחם בלט לטובה ומי בתחתית הטבלה?
● הדולר חזר לרמה של אוגוסט. מה מוביל את התחזקות השקל?
אלא שמנכ"ל ישראכרט, רן עוז, מפריד בין מה שהיה עד מתקפת חמאס הרצחנית בתחילת אוקטובר, ומה שקורה לאחריה. "עד ה-7 באוקטובר כבר ראינו שקצב האשראי ירד מרבעון לרבעון, מכיוון שעם עליית הריבית גדל גם הלחץ על יכולת ההחזר של לווים ובהתאם התאמנו את החיתום שלנו", הוא מסביר.
"אך מה-7 באוקטובר זה עולם חדש. קצב הפעילות הכלכלית ירד בצורה משמעותית וכך גם המחזורים בכרטיסי אשראי ובצריכה. זה קרה באופן החד ביותר בשבוע הראשון למלחמה ולאט לאט התמתן, אבל עדיין קצב הפעילות הכלכלית יותר נמוך"
לאור הנסיבות החדשות, החברה הגדילה את ההוצאות בגין הפסדי אשראי מ-32 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2022 לכ-105 מיליון שקל ברבעון החולף. בסיכום ינואר-ספטמבר עמד סכום ההפרשה על 266 מיליון שקל - יותר מכפול לעומת שנת 2022 כולה. העלייה בהפרשות להפסדי אשראי נובעת בעיקר מגידול בהפרשה הקבוצתית, בהיקף תיק האשראי, במחיקות ובהפרשה הפרטנית וכן מלחמת חרבות ברזל.
השפעות המלחמה
המלחמה גרמה, בין היתר, למצב של אי ודאות במשק, ירידה בהיקפי הפעילות ועליית הסיכון בפעילות הפיננסית. כל אלו הובילו לכך שהקבוצה החמירה באינדיקטורים המאקרו כלכליים המשמשים בבסיס חישוב ההוצאה הקבוצתית להפסדי אשראי.
"ההפרשות הפרטניות מגיעות מהצד העסקי", מבהיר עוז את הסעיף האחראי לחלק הארי של הפסדי האשראי ברבעון. "בחצי השני של אוקטובר בחנו ב'עיניים האחרות' את התחום והיכן שהיה ספק לקושי מצד הלווים - החמרנו עם ההפרשות. כשנכנסים למציאות של מלחמה וירידה בקצב העסקים ובפעילות הכלכלית, לא רוצים להשאיר מקומות בהם לא הפרשנו מה שצריך. לכן ניסינו בצורה הכי שמרנית להפריש הפרשות פרטניות איפה שראינו עלייה בסיכון וביכולת ההחזר של העסק. כך עשינו גם בהפרשות הכלליות שנשענות על נתוני המאקרו כשבעסקים שנמצאים בסיכון ובענפים שנמצאים בסיכון וכמובן בכל הפרמטרים שנשענים על המאקרו כלכלה, נקטנו גישה שמרנית ופסימית כדי לוודא שאנחנו מפרישים כנדרש".
לצד הצפי לירידה בביקושים לאשראי לאחר פרוץ המלחמה, מאז ה-7 באוקטובר נרשמה כאמור ירידה גם בהיקפי הפעילות בכרטיסי אשראי. בנק ישראל פרסם השבוע כי ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי ירדה במשך שלושת השבועות הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה, והגיעה בשפל לרמה שנמוכה בכ-20% מרמתה החזויה. בשבועיים האחרונים אנו עדים להתייצבות ואף התאוששות מסוימת.
ישראכרט, שמהווה בין 40% ל-50% מהפעילות בכרטיסי אשראי במשק, יכולה להתנחם בינתיים בתוצאות הרבעון השלישי, שבו שמחזור העסקאות בכרטיסי אשראי המונפקים על ידי הקבוצה עלה בכ-5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לכ-58 מיליארד שקל.
"לא נעים לראות את המנייה צונחת"
עוז התייחס בשיחה גם למכירת החברה להראל, הליך שממתין בעיקר להחלטת רשות התחרות אם לאשר את העסקה או לא. באשר לשאלה מדוע ישראכרט הסכימה להאריך את פרק הזמן שניתן לרשות התחרות לבחון את העסקה, לאחר שבתחילה סרבה לכך, אמר עוז כי "ברגע שהתגבשה הערכה שהסכם הרכישה יצא לפועל כמתוכנן (הראל הצהירה כי לא תשנה את התנאים עליהם סוכם ולא תבקש התאמת מחיר בעקבות הצניחה בשווי מניית ישראכרט, ר"ו), לא הייתה לנו שום מניעה להאריך את הזמן לרשות התחרות".
הבדיקה של רשות התחרות מתמקדת בשלוש סוגיות -
1. "הלוואה מקס" הלוואה שהעמידה הראל למי שהחזיקה בשליטה במקס - קרן ורבורג פינקוס, לצורך רכישתה. הלוואה זו הועברה בתחילת השנה לידי כלל ביטוח, כחלק מעסקת הרכישה של חברת כרטיסי האשראי.
2. החשש מהשילוב בין הדומיננטיות של הראל בתחום ביטוחי הבריאות והמידע הרב שמחזיקה ישראכרט על הציבור הישראלי.
3. החשש כי להראל לא יהיה תמריץ לגרום לישראכרט להתחרות בבנקים בגלל האחזקות של קבוצת הביטוח בשלושה בנקים.
עוז טוען כי לרשות היה מספיק זמן לסיים את הבדיקה עד עתה, אך בכל זאת הסכימו בישראכרט להארכת התקופה. "לבטל את ההסכם רק מבחינה טכנית, כי הרגולטור לא נתן דעתו, זו אפשרות לא קבילה ונגד טובת בעלי המניות שלנו. צריך לזכור שאנחנו כבר 9 חודשים אחרי שהתהליך התחיל. זה הרבה זמן לעסקה שהיא לא ראשונית בתחום, במיוחד כשהעסקה הראשונה (רכישת מקס על ידי כלל, ר"ו) אושרה בתוך חצי שנה".
עד כמה חששת לעסקה כשהמנייה צנחה אחרי שבשוק העריכו שהיא לא תצא לפועל?
"קודם כל אף פעם לא נעים לראות את המנייה צונחת. לצערי זה קרה פעמיים מאז נכנסתי לתפקיד. פעם אחת אחרי הסכם התפעול החדש עם בנק הפועלים (החברה מעבירה לבנק כ-200 מיליון שקל בשנה בגין התפעול שהיא עושה לכרטיסי האשראי של הפועלים) ובפעם השנייה כשבשוק החליטו שיש להם חששות לגבי עסקת המכירה. מאז שהעסקה נחתמה יש עבודה מסודרת מול הרגולטורים השונים וכרגע באופן מהותי נשאר רגולטור אחד שעדיין בתהליך הבדיקה. זה בידיים שלו והאחריות היא שלו ואנחנו מאמינים שהסיפור יסתיים על הצד הטוב ביותר".