צילום: Shutterstock, fizkes
הפיקוח על הבנקים מפרסם היום (ד') נתונים ראשונים על היקף דחיות התשלומים שבוצעו במהלך שלושת השבועות הראשונים למלחמת "חרבות ברזל". הנתונים מתייחסים לחודש אוקטובר 2023, ועולה מהם כי במהלך חודש זה נדחו כ-117 אלף הלוואות במערכת הבנקאית. מרביתן, כ-75 אלף שקל, הן של משקי בית, מתוכן 48 אלף שקל הלוואות צרכניות ו-27.2 אלף שקל משכנתאות.
בסך-הכול דחה הציבור - משקי בית ועסקים - החזרים בסכום של 2.7 מיליארד שקל. מדובר במחצית מהסכום שנדחה בקורונה, אז, מפרוץ המגפה במרץ 2020 ועד 19 באפריל עמד סך הדחיות על 4.65 מיליארד שקל.
● הקפאות המשכנתה קפצו ב-40% לרמה הגבוהה ביותר מאז הקורונה
● בדיקת גלובס | הבנק מציע להקפיא את המשכנתה בגלל המצב? זה יכול לעלות לכם ביוקר
סך החזרי המשכנתאות שנדחו עומד על 457 מיליון שקל, המהווים כ-2.7% מתוך תיק האשראי לדיור של הציבור. סכום זה הוא חלק מתוך כ-16 מיליארד שקל משכנתאות שנמצאות כעת בדחיית תשלומים (גרייס).
אין ספק כי מדובר בסכום לא מבוטל של משכנתאות שנדחו, אך לשם השוואה, חודש לאחר פרוץ הקורונה, באפריל 2020, סך ההחזרים שנדחה עמד על 1.64 מיליארד שקל (פי ארבעה מאשר כעת), ומספר בקשות הדחייה עמד על 121 אלף איש (כמעט פי שישה).
באשר למשך הזמן בו ביקש הציבור לדחות את ההחזרים, בתחום המשכנתאות 57% בקשו דחייה של עד 3 חודשים, בעוד 32% ביקשו דחייה של בין 3 חודשים לחצי שנה, ו-12% ביקשו דחייה של חצי שנה ויותר.
בכירים במערכת הבנקאית מעריכים לגלובס כי לא סביר שדחיית המשכנתאות תגיע להיקפי שיא הקורונה, שאז בחודשים מרץ-אפריל 2020 הגיעה ל-100 מיליארד שקל. לעומת זאת, כן ייתכן מצב שבו ההיקף יגיע לזה של סוף 2020, אז בוצעו הסגרים הקטנים יותר. באותה תקופה היקפי הדחיות הגיעו ל-50-60 מיליארד שקל.
"דפוס ההתנהגות של הקורונה שונה מזה של עכשיו, משום שאז המגפה הביא לשיתוק המשק בתוך ימים ספורים, ועשרות אלפים פנו לבנקים למשכנתאות בתוך ימים ספורים. המלחמה לא גורמת לשיתוק המשק, אלא לבעיות קשות ברוב ענפי הכלכלה, להוצאת אנשים לחל"ת ולתהליך של חניקה פיננסית - לכן התהליך איטי יותר ומצומצם יותר מאז", אמר בכיר.
ואולם החניקה נמשכת גם בחודש הנוכחי, שבו גם הגבול הצפוני הצטרף למעגל השיתוק, ועל כן סביר מאוד שגם בחודש נובמבר תימשך העלייה במספר הדחיות, מה גם שעל-פי הנתונים, רוב הדוחים באוקטובר אינם תושבי עוטף עזה שמשויכים למעגל הראשון שסימן בנק ישראל במתווה שלו לטיפול בלקוחות הבנקים. בפועל נמצא כי רק במעגל זה הקפאה או דחיית הלוואה היא צעד סביר לצרכן. במעגל השני, שאליו משויכים רוב תושבי המדינה, ההקפאה מוגבלת מאוד בזמן ועלולה לגבות מחיר יקר ממי שמבצע אותה.
מהתאחדות יועצי המשכנתאות נמסר: "הזינוק החד בדחיית המשכנתאות מעיד על אוזלת-היד של המדינה בסיוע לנוטלי המשכנתאות. חשוב לציין כי מי שבחר ב'גרייס' נאלץ למעשה לבחור באופציה ואפילו לשלם עליה באמצעות עלייה של עד 600 שקל בהחזר החודשי.
"אנחנו מעריכים כי מעבר לאלה שנאלצו לעשות שימוש ב'כלי' של דחיית המשכנתה, לא יצטרפו לקוחות רבים בעתיד, ונראה ירידה במספרים בחודשים הקרובים. יחד עם זאת, הנתון המדאיג בדוח של בנק ישראל, המחייב התייחסו,ת הוא הגידול בפיגורים בהחזר החודשי - גידול שמעיד על המצוקה הקשה של אזרחי ישראל ומדגיש את העובדה שהמדינה לא השכילה לספק עבורם פתרונות סיוע ראויים. אם מצרפים למספרים הללו את שיעור ההלוואות הקמעונאיות, מתבררת תמונה קשה בהרבה".
העסקים הגדולים ביקשו את היקף הדחייה הגדול ביותר
באשר להלוואות הצרכניות של משקי הבית, הסכום שנדחה באוקטובר עמד על 140 מיליון שקל, והן משקפות הלוואות בסכום של 2.7 מיליארד שקל.
כאמור, סך התשלומים שנדחו עומד על כ-2.7 מיליארד שקל, מרביתם במגזר העסקי. כ-800 מיליון שקל בהחזרים נדחו על-ידי עסקים גדולים בלבד, למרות שסך בקשות הדחייה במגזר זה עמד על 316 בלבד.
באשר לפרקי הזמן לדחייה ההלוואות, באשראי הצרכני 97% מהמבקשים ביקשו דחייה של עד 3 חודשים. באשר למגזר העסקי, 97% מהעסקים הזעירים (עד 4 עובדים) ומהעסקים הבינוניים ביקשו דחיית הלוואות לתקופה של עד 3 חודשים. בעסקים הגדולים 99% ביקשו דחייה לפרק זמן זה, ואילו בעסקים קטנים רק 90% ביקשו דחייה של פחות מ-3 חודשים, וה-10% הנותרים ביקשו דחייה ארוכה יותר.
מנתונים ראשוניים שהתקבלו במהלך חודש נובמבר עולה כי כשליש מההלוואות שנדחו ממועד כניסת מתווה בנק ישראל לתוקף, משתייכות לאוכלוסיית ה"מעגל ראשון" שנפגעה באופן ישיר מנזקי המלחמה, כאשר עיקר הדחיות ב"מעגל הראשון" הן במשכנתאות ובאשראי צרכני. אוכלוסייה זו מונה את המתגוררים או בעלי עסק שנמצאים בטווח של עד 30 ק"מ מרצועת עזה; אוכלוסייה שפונתה מביתה על-ידי גורם מדינתי רשמי נכון לתאריך 7.11.23 והמתגוררת באחד היישובים המופיעים באתר בנק ישראל; אוכלוסיית משרתי המילואים ומגויסי צו 8; ואוכלוסייה שהיא בעלת קרבה ראשונה להרוגי המלחמה או לחטופים או לנעדרים.
בבנק ישראל ציינו כי נתוני הדחיות יפורסמו מדי חודש, וכי המידע המפורסם לציבור בנושא יורחב בהתאם להתפתחויות. המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, מסר עם פרסום הנתונים כי "מאז פרסום מתווה הדחיות ראינו עניין רב בקרב הלקוחות, וניכר כי הצעד מסייע לאלה שצריכים זאת לצלוח תקופה מאתגרת זו. לשמחתי, המערכת הבנקאית הרחיבה חלק מתנאי המתווה ללקוחותיה, ונכון שתמשיך לבחון כיצד להוסיף לסייע. חשוב להדגיש לציבור את משמעות דחיית תשלומי ההלוואות, ושלווים יעשו זאת רק אם הם אכן זקוקים לכך".
נזכיר כי ב-15 באוקטובר, כשבוע לאחר פרוץ המלחמה, פרסם בנק ישראל מתווה מחייב לבנקים להקל על לקוחותיהם, בדגש על נפגעי מתקפת חמאס ועל המגויסים בצו 8. מאוחר יותר הורחב המתווה גם לחברות כרטיסי האשראי וגם למפונים מאזור הצפון. הבנקים וחברות כרטיסי האשראי נקטו צעדי סיוע ללקוחותיהם והרחיבו את המתווה, כל אחד על-פי ראות עיניו, בין השאר בנושא דחיית תשלומי הלוואות.