גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפכה אחת ההטיות הגדלות ביותר של משקיעים לאפקט שמתדלק גם את האנטישמיות

צ'ארלי מאנגר קרא "אפקט לולהפלוזה" למצב שבו כמה הטיות קוגניטיביות יחד דוחפות אותנו לפעולה שבחשבון אובייקטיבי יכולנו לראות כטעות ● כך הפכה אחת ההטיות הגדלות ביותר של משקיעים גם לאפקט שמתדלק גם את האנטישמיות

הפגנה פרו פלסטינית  בצרפת / צילום: ap, Aurelien Morissard
הפגנה פרו פלסטינית בצרפת / צילום: ap, Aurelien Morissard

רעיונות טובים שהולכים רחוק מדי עלולים לעשות את הנזק הגדול ביותר, אמר הכלכלן בן גראהם. דוגמה מושלמת לכך הייתה הדרישה של יותר ויותר אמריקאים להחזיק בבתים בבעלותם, בין אם הם היו מוכנים לזה ובין אם לא. מסוף שנות ה־90 ועד 2007 הייתה דחיפה חברתית ופיננסית אדירות לקנות בית.

כך בנו הפלסטינים את הנכסים הדיגיטליים לגיוס דעת הקהל
המיליונר היהודי-אמריקאי שהפך למסביר של ישראל יוצא נגד דור ה-Z
וורן באפט במכתב נדיר למשקיעים: "זה מה שצפוי אחרי מותי"

הלוואות קלות, אופטימיות מוגזמת וההטייה של בני אדם להעדיף מידע שמאשר את האמונות שלהם ("הטיית האישוש") יצרו את תנופת הדיור הלאומית הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. הקריסה הגיעה אחר כך כי אף אחד לא חשב על ההשלכות ארוכות הטווח.

שוק המשכנתאות קרס בגלל הצטברות של (חוסר) שיקול דעת אנושי. צ'רלי מאנגר (Charles Munger), שותפו של וורן באפט וסגנו כיו"ר ברקשייר האת'ווי, קרא לזה אפקט לולהפלוזה (Lollapalooza, כשמו של פסטיבל המוזיקה האייקוני). זהו אפקט שנוצר משילוב כמה הטיות קוגניטיביות שדוחפות אותנו לפעולה שבחשבון אובייקטיבי הייתה נראית לנו מוגזמת, לא רציונלית, או פשוט טעות.

צ'ארלי מאנגר. כמו במכירה פומבית / צילום: Reuters, Lucy Nicholson

כבני אדם, יש לנו הרבה הטיות קוגינטיביות שיכולות להשפיע על ההתנהגות שלנו. אנו מעדיפים להימנע מהפסדים על פני השגת רווחים, לעשות עסקים עם אנשים שאנחנו אוהבים, נותנים משקל רב יותר לאירועים שקרו לאחרונה או למה שנדמה לנו שרבים מעריכים, ומאמינים יותר למה שנחשפנו אליו יותר. לעתים קורה שכמה הטיות כאלה פועלות יחד, מחזקות זו את זו, ומניעות אותנו לעבר פעולה מסוימת. כך, במקרים מסוימים, רעיון עלול ללכת רחוק מדי. לפעמים זה עניין של שעות ספורות, ולפעמים זה מחלחל לאורך שנים.

ומאחר והשוק מונע מאנשים, ההטיות האלה חלות גם עליו. לא משנה כמה פעמים נשב לשולחן ונדסקס כללים להגדיר את דרכי השוק כדי לצקת תחושת ביטחון לגבי תחזיות עתידיות - ההחלטות הכלכליות שלנו בנויות מרגשות ומהטיות קוגניטיביות הרבה יותר ממה שהיינו רוצים לחשוב. אפקט לולהפלוזה הוא כמו גאות אדירה, הנובעת ממשחק הגומלין של הטיות, נטיות ומודלים מנטליים המעצבים את ההחלטות שלנו, וכפועל יוצא גם את כיוון השוק.

לכן אפקט הלולהפלוזה הוא עבור מאנגר בגדר "נטיית־על". הוא מדגיש את הסינרגיה של כוחות פסיכולוגיים שונים המובילים לתוצאות משמעותיות, ולעתים קרובות בלתי צפויות. במילים פשוטות, הוא מראה כיצד אדם נורמלי יכול להפוך לחבר בכת באמצעות שילוב של התחמקות מהמתמודדות עם ספק, מתח, נטייה לבחור במה שמתיישב עם ההעדפות שלו ותריסר הטיות אחרות. כך מגיעים אל העמדות הגבוהות ביותר אנשים טרופי דעת כמו היטלר; וכך אנשים רבים, בהם משכילים, כולל מהאוניברסיטאות היוקרתיות והמובילות בארה"ב, נוהרים אחרי ססמאות כמו "מהים עד הנהר" אף שמשמעותם היא הכחדה של עם אחר; כך הם קוראים קריאות אנטישמיות ומהצד השני טוענים לערכים של ליברליזם ושוויון ולחתירה לצדק חברתי; כך ארגוני להט"ב מכריזים על תמיכה בחמאס או כותבים ברשתות Queers for Palestine אף שמדובר בקהילה פונדמנטליסטית, שכלל לא מאפשרת חיים להט"ביים.

נדיר שיש רק הטיה אחת

מאנגר, אחד המשקיעים הגדולים אי פעם ומי ששוויו מוערך ב־2.6 מיליארד דולר, ידוע כמי שמיטיב לנצל את הלך הרוח בשוק. מלבד חושים חדים ויכולת לשפוט פוטנציאל של עסק, הוא כתב רבות על הדרכים השונות שבהן המוח האנושי מוביל משקיעים לטעויות. מאנגר טען שהטיות מסוכנות ביותר כשהן באינטראקציה זו עם זו. בנאום שנתן ב־1995 באוניברסיטת הרווארד, שכותרתו היתה "הפסיכולוגיה של שיקול הדעת האנושי", השתמש מאנגר במכירות פומביות כדוגמה לאפקט הלולהפלוזה. מאנגר תיאר כיצד המשתתפים נדחפים להציע הצעות המונעות על ידי הדדיות ("אני צריך לקנות כי הוזמנתי למכירה הפומבית"), עקביות ("כבר ציינתי שאני אוהב את זה אז אני חייב לקנות"), נטייה למחויבות ("כבר הצעתי אז אני חייב להמשיך"), והוכחה חברתית ("אני יודע שקנייה זה טוב כי בני גילי עושים את זה").

כמעט שני עשורים אחר כך, בפגישה השנתית של Daily Journal 2017, אמר מאנגר כי הבעיה בענף הפסיכולוגיה היא ש"אנשי המחקר לא יכלו לערוך ניסויים שכללו ארבעה או חמישה גורמים בבת אחת, כי זה היה מסובך מדי. אז הם התעלמו מהדבר הכי חשוב במקצוע שלהם - לסנתז את הפסיכולוגיה עם כל השאר. והבעיה במקצוע היא שהם לא יודעים כלום על 'כל השאר'" (מתוך אתר זן טולס).

לפי מאנגר, מורכבות של נטיות זו לא נחקרת מספיק בפסיכולוגיה אקדמית. בניגוד להטיות קוגניטיביות ספציפיות, הלולהפלוזה אינה מאופיינת היטב. לפי מאנגר זה כי קשה להתחקות אחר הטיות מרובות במעבדה, ופסיכולוגים מפשטים את המחקר שלהם כדי להניב מחקרים מבודדים. עם זאת, רק הגיוני לחשוב שהטיות שונות יכולות לחזק זו את זו ולפעול בו־זמנית. למעשה, נדער שאנשים פועלים רק על רקע הטיה קוגניטיבית אחת בלבד, כך שסביר יותר שאפקט לולהפלוזה מתרחש לעתים קרובות יותר מאשר לא.

דחף ללכת עם העדר

שוק המניות כבר מזמן אינו מתנהל בצעקות של מחירים לאוויר, אבל הוא עדיין מכירה פומבית אחת גדולה. גם התקשורת והרשתות החברתיות עושות עבודה טובה בהזנת הדחפים וההטיות שלנו, כשהיכולת לראות מחירים נקובים בזמן אמת מעודדת טווח חשיבה מקוצר וקנייה אימפולסיבית.

אנחנו מתעוררים לקהילות שקמו בזמן שישנו, מקיפים את עצמנו בעמיתים בעלי דעות קדומות, ויחד עם המוח האנושי המחפש חיזוקים והאלגוריתמים שדגים לנו אותם, אין הרבה מקום לביקורת. נוסף על כך, כפי שמודגם במכירה הפומבית, השמעת דעותינו ברבים מפעילה אפקט חזק של מחויבות ועקביות. בלי קשר לכמה אנשים באמת מקשיבים לנו, עצם העובדה שדיברנו בגלוי על מניה - או מטבע קריפטו, או דעה פוליטית קיצונית - חורטת את האמונות הקיימות לגביה עמוק בנפש שלנו.

במקביל, אותה מדיה הופכת גם למקור האימות. כשמאות אנשים מדברים על חברה שאפילו לא שמענו עליה עד אותו הרגע, קשה להילחם בדחף ללכת בעקבות העדר. קשה לברוח מה־FOMO. ההטייה להוכחה חברתית מחזקת את הרעיונות שלנו ונותנת לנו רושם של קונצנזוס כוזב.

השפעה זו בולטת כשהמחירים בבורסה דוהרים או כשנוצרות בועות משום שמשקיעים הופכים לאופטימיים מדי ומציעים מחירים גבוהים יותר מהערך. הסביבה שבה פועל משקיע בבורסה כיום היא כר גידול להטיות פסיכולוגיות רבות. וכשהכוחות הללו פועלים באותו כיוון, זו הזמנה ללולהפלוזה.

רבם חושבים, לי זה לא יקרה. אני לא אפול למלכודת, יש לי מודעות וניסיון וידע. אך מאחר והלולהפלוזה מתרחשת בתת המודע, ולנצח נהיה מוטים קוגניטיבית, כדאי למנוע מהרעיונות הטובים להתגלגל לנזק בלתי הפיך. הגבלת החשיפה לכלי תקשורת, הבנה שרוב מייצג דעה ולא עובדה, ושלפעמים המהלך המנצח הוא לשבת על הספסל - עשויים להציל רעיונות טובים, או לחסוך רעים.

ובדיוק כמו שהטיות קוגניטיביות יכולות ליצור יחד אפקטים חזקים לרעתנו, הן יכולות לעבוד גם לטובתנו. ניתן להשתמש בהן יחד כדי למקסם את היתרונות שלהם לקראת התוצאות הרצויות. במצב כזה אפקט לולהפלוזה הופך לכלי נהדר לפתרון בעיות, ומפשט את קבלת ההחלטות שלנו.

בני אדם נוטים לקבל החלטות המבוססת על היוריסטיות, אותם קיצורי דרך מנטליים שפרופ' דניאל כהנמן מתאר כבר שנים. ניתן היה לצפות שאלה יעבדו בצורה סבירה רוב הזמן, אך לעתים הן מהוות מכשול עצום. אנחנו יצורים מורכבים, והתפיסות שלנו נוצרות ממגוון גורמים בעוצמות שונות. אפקט לולהפלוזה מספק הצצה חשובה על המלכודות בשיפוט האנושי שכדאי להיות מודעים אליהן.

רובינו מבקשים לשמור על מחשבות, אמונות ועמדות עקביות לאורך החיים, וכשהנסיבות מחייבות לבצע בחינה מחודשת, סביר שנעדיף לדחות אותה אם לא להימנע ממנה לחלוטין.

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול