הישראלים שוברים חסכונות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ביום שני תתפרסם החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל לשנת 2023. קונצנזוס בקרב הכלכלנים מעריך כי הנגיד יותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.75%. בהיעדר הורדת ריבית באופק, ואחרי יותר משנה וחצי בהן ההלוואות של משקי הבית הלכו והתייקרו, הציבור פותח את החסכונות כדי לשחרר נזילות.
● הנפט במפרץ מקסיקו מזניק את נאוויטס; גדעון תדמור "שווה" כ-350 מיליון שקל
● "זכות חתימה מכרעת": דודו זבידה מקבל מהנושים את המושכות לחברה של חנן מור. כך זה יעבוד
מבדיקת גלובס עולה כי בחודשים ינואר־אוקטובר משכו הישראלים יותר מ־19.6 מיליארד שקל מקרנות ההשתלמות. מדובר בזינוק של 48% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2022. הנתונים הללו בולטים לא רק לעומת השנה שעברה, אלא גם בהשוואה לפעם האחרונה שחווינו שנת משבר - ב־2020, בה התפרצה מגפת הקורונה. אז, עמדו המשיכות עד חודש אוקטובר על פחות מ־12 מיליארד שקל.
"ייתכן שנראה בקרוב עלייה נוספת במשיכות"
"החוסכים זקוקים ליותר כסף על מנת לממן פעילות שוטפת בשל העומס שהטילו עליהם הריביות הגבוהות", אומר מנהל השקעות באחד הגופים המוסדיים. "עם זאת, בחודשים האחרונים אנחנו מרגישים שהמגמה מתמנת וסכומים נמוכים יותר נמשכים מאשר בתחילת השנה. תעשיית הגמל עובדת בדיליי (עיכוב) של כמה חודשים ואחרי שנה קשה בשוקי המניות והאג"ח כמו שהייתה 2022 יש יותר משיכות. יכול להיות שגם המחלוקת הפוליטית סביב הרפורמה המשפטית השפיעה בתחילת השנה. אולם, ככל שהציבור ראה ש־2023 התפתחה לטובה, הוא קצת נרגע".
ואכן, נראה כי בחודש ספטמבר נרשמה רגיעה בקצב המשיכות וזה עמד על כ־1.5 מיליארד שקל בחודש, לעומת 1.8־2.6 מיליארד שקל ברוב החודשים השנה. עם זאת, קשה להשוות את ספטמבר לחודשי עבודה מלאים, שכן הוא כולל את חגי תשרי. באוקטובר, המשיכות חזרו לזנק על רקע פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אם כי את ההשפעה הרחבה יותר של המלחמה על הלך הרוח הפיננסי של הציבור, נדע רק בסוף הרבעון הבא.
ענת כנפו תבור, מנכ"לית אלטשולר שחם גמל ופנסיה, מסבירה כי הסיבות למשיכות לא השתנו והן עדיין נעוצות ברצון של הציבור לפרוע הלוואות או לצמצם החזרי משכנתאות. גם באלטשולר שחם, הגוף הגדול בתחום הגמל, מזהים רגיעה בקצב המשיכות, אך טוענים כי ייתכן שמדובר בעצירה זמנית. "המלחמה הכניסה את האנשים להלם, ואצל רבים הנושא הפיננסי ירד במקצת בסדר העדיפויות. לכן ראינו האטה באוקטובר שנמשכה גם לתוך נובמבר", אומרת כנפו תבור, אך לדבריה, זו יכולה להיות רק ההתחלה: "יכול להיות שבהמשך נראה שוב עלייה במשיכות כתוצאה מהוצאת עובדים רבים לחל"ת או גיוס למילואים בצו 8".
החשיפה לשוק הישראלי שוב צונחת
נתוני קרנות ההשתלמות חשפו שינוי מגמה נוסף על רקע המלחמה שעשוי לאותת על המגמה בכלל תעשיית החיסכון - גידול בחשיפה לחו"ל. החל מחודש יולי, הקרנות הללו הגדילו בעקביות את שיעור ההשקעה שלהם בנכסים בארץ, עד שהגיעו ל־64% בחודש ספטמבר. אבל בחודש אוקטובר חלה תפנית, והחשיפה לשוק הישראלי צנחה בחזרה לכ־62.5%.
אבל נראה שבשוק חלוקים לגבי אסטרטגיית ההשקעה בצל המלחמה. בזמן שגופים רבים מעדיפים לשבת על הגדר בקונפליקט על הגדלת החשיפה בארץ, אחרים דווקא מזהים הזדמנויות בשוק הישראלי. כך למשל, בשיחת וובינר שערכה בשבוע שעבר קרני פמילי אופיס עם משקיעים, אמר אורי קרן, מנהל ההשקעות הראשי של מור, כי "שוק המניות בישראל הוא הזול ביותר בעולם המערבי".
הוא סיפר כי "מדי יום קנינו (מניות בארץ) בעשרות מיליוני שקלים, ולפעמים גם במאות מיליונים. החזרנו את התיק שלנו ל־30% מהמניות בישראל ו־70% בחו"ל (לעומת 20% בישראל לפני המלחמה). זה שינוי מאוד משמעותי שעשינו. אני חושב שהמהלך הזה יתברר כנכון מאוד לטווח הארוך, אחרי שגם בטווח הקצר הוא נשא פירות".
המחלוקת על אסטרטגיית ההשקעה בצל המלחמה
דבריו מצטרפים לאלו שאמר לגלובס חודש לפני כן (וכשבועיים לאחר פרוץ המלחמה) ארז מגדלי, מנהל ההשקעות הראשי במגדל, כשציין כי "אנחנו מאמינים שהדרך היותר נכונה היא לנצל את המחירים הנמוכים יותר שיש כרגע בנכסים המקומיים".
אבל לא כולם רצים להשקיע בשוק המקומי. מנהל ההשקעות באחד הגופים המוסדיים עימו שוחחנו, מספר כי הוא נמנה עם בתי ההשקעות שיושבים על הגדר. הוא הסביר גם כי החשיפה לשוק הישראלי מול זה שמעבר לים לא תלויה רק בהחלטות אקטיביות של מנהלי ההשקעות, אלא גם בשינוי במחירי הנכסים. ככל שמדדי המניות בארץ עולים, כך גם החשיפה לשוק המקומי עולה. "באוקטובר השוק בישראל ירד מאוד, אז החשיפה לנכסים בישראל קטנה", הוא אומר. "נכון, השוק אכן הגדיל את ההשקעות בישראל, אבל אני לא יודע כמה זה נעשה באגרסיביות. צריך לזכור שהשוק כאן קטן אז קשה לגדיל חשיפה באופן משמעותי בזמן קצר. אנחנו, בניגוד לאותם גופים שהגדילו חשיפה נמצאים בהולד על ישראל, ויש כמונו עוד כמה וכמה גופים".
גם דני ירקוני, סמנכ"ל ההשקעות של אלטשולר שחם, מסביר כי מדובר בעיקר בהשפעה של שינוי בשווי הנכסים ונגזרת של העליות והירידות בשווקים. "אנחנו לא עשינו אף פעולה אקטיבית של הגדלה או הקטנה של השקעות בישראל. לא בשיא הדיפרסיה ולא בשיא האופוריה. האירוע פה יהיה ארוך ועננת האי־ודאות עדיין קיימת. עוד מאוד מוקדם להגיד אילו משאבים המדינה תצטרך להשקיע כדי לסיים אותו בצורה מיטבית. ואם האירוע לא יסתיים בצורה הטובה ביותר, לא משנה על איזה נכס נדבר פה הוא לא יהיה רלוונטי. אנחנו באירוע אחר שבסופו של דבר ישראל תצטרך לשבור את הסטטוס־קוו הקודם, וכדי לעשות זאת היא תידרש לאופרה אחרת", הוא אומר.
האינדיקטורים מחו"ל מאותתים על נחיתה רכה?
באשר לפעילות של בית ההשקעות בחו"ל, ירקוני מציין כי באלטשולר שחם מזהים התחלה של ניצני התקררות של האינפלציה בעולם. "זה משפיע על התשואות ארוכות הטווח באגרות החוב וגם על אטרקטיביות המניות וראינו ירידה בתשואות ועלייה במדדי המניות". לדבריו, האינדיקטורים הללו עשויים להצביע על נחיתה רכה בכלכלה הגלובלית. "הכלכלה מתקררת ולא מתרסקת וזה טוב לשווקים, אז אכן הגדלנו קצת חשיפה למניות בחו"ל אבל לא באופן חריג".