גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתונים מלמדים: למרות הסיכון, ביום שאחרי המלחמה מחכה לישראל פריחה כלכלית

שוק ההון הגלובלי צופה משבר כלכלי בישראל ואף הורדת דירוג למדינה, אולם נתוני המאקרו של המשק מציגים תמונה אופטימית בהרבה, שתאפשר יציאה מהירה יחסית מהמצב ● כיצד ימומנו עלויות המלחמה, מה תפקיד הגופים המוסדיים בנטל הסיכון, ומה המשמעויות למשקיעים

צופים זרימת אשראי מוגברת לשיקום יישובי העוטף / צילום: דוברות משרד הביטחון
צופים זרימת אשראי מוגברת לשיקום יישובי העוטף / צילום: דוברות משרד הביטחון

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ הפיננסי Complex

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

כיצד צפויה המלחמה להשפיע על מצבה הכלכלי של ישראל? במבט ראשון המספרים מבהילים: לפי הערכות האוצר, עלות המלחמה היא כמיליארד שקל ביום. לפי הערכות שונות, עלותה הכוללת תגיע לכ־200 מיליארד שקל - כ־40% מתקציב המדינה ב־2023!

אלה עלויות עתק, שימומנו בשתי דרכים עיקריות: האחת - חבילת סיוע נדיבה מארה"ב בהיקף 14.3 מיליארד דולר, חלקה באספקת תחמושת וחוזי רכש עם ספקים אמריקאים, ולא בסיוע כספי ישיר; היתרה תמומן בעיקר בגיוסי חוב עצומים. 

הכלכלן הראשי: המלחמה תחתוך 1.4% מהתוצר בשנת 2023 
הריבית נותרה ללא שינוי. בנק ישראל מעריך - זו העלות של המלחמה 
הפרופסור שמעריך: עלות המלחמה תהיה גדולה בהרבה ממה שמשערים 
השפעות המלחמה: הגירעון קפץ באוקטובר, וזוהי רק ההתחלה 
הכלכלן הבכיר שמעריך - כך תשפיע המלחמה על כלכלת ישראל

גיוסי החוב יוכפלו, העלויות יעלו

שלא במפתיע, גיוסי החוב הממשלתיים התגברו משמעותית מאז תחילת המלחמה. תוכנית הגיוסים לנובמבר עומדת על כ־14 מיליארד שקל, יותר מכפול מהגיוס החודשי לפני המלחמה. זאת, בנוסף לגיוסים בשוק המק"מ, בהיקף של 68 מיליארד שקל מתחילת המלחמה, שמתנהלים בקצב רגיל ונספגים בקלות, על רקע עודף כספים עצום בשוק הכסף ובפרט בקרנות הכספיות.

ההנפקות בשוק המקומי מהוות כ־80% מסך גיוסי החוב. בינתיים, לא נצפה שינוי מהותי בתמחור החוב הממשלתי, ותשואת האג"ח ל־10 שנים עומדת על כ־4.2%.

במקביל, המדינה פועלת לגייס מימון בהיקפים משמעותיים גם בחו"ל, וביצעה מתחילת הלחימה הנפקות חוב פרטיות בהיקף מצטבר של כ־5.1 מיליארד דולר, שאינן נפוצות בשגרה וכרוכות לרוב בעלויות מימון גבוהות.

תמחור הריבית בהנפקות לא פורסם רשמית, אולם לפי פרסומים תקשורתיים, בשתי סדרות דולריות שהונפקו בנובמבר, המדינה צפויה לשלם קופונים גבוהים של 6.25% ו־6.5% על אג"ח הנפרעות בעוד 4 ו־8 שנים, בהתאמה.

ריביות אלה גבוהות משמעותית ביחס לדירוג המדינה, העומד על AA מינוס. לשם המחשה, קוריאה הדרומית בעלת דירוג דומה גייסה חוב דולרי לחמש שנים בריבית של 4.8%. את הריביות הגבוהות שמשלמת ישראל ניתן להשוות למדינות כמו ברזיל, המדורגת B מינוס (עמוק ב"זבל" ו-6 רמות דירוג מתחת לישראל), שהנפיקה בשבוע שעבר אג"ח דולרית לשבע שנים בריבית של 6.5%.

להערכתנו, ריביות אלה משקפות צפי להורדת דירוג לישראל לקבוצת A, לאחר ששלוש חברות הדירוג הבינלאומיות הודיעו על הכנסת הדירוג למעקב שלילי בעקבות המלחמה, לצד תמחור (מוגזם) מחדש של סיכון המדינה לנוכח חששות ביטחוניים, כמו גם חששות פיסקאליים מזינוק בגירעון.

המחשה נוספת לכך נצפית בשוק ה־CDS, נגזר המהווה ביטוח מפני חדלות פירעון האג"ח, שמתמחר עלייה חדה בסיכון באג"ח מדינת ישראל. המרווח על CDS לחמש שנים יותר מהוכפל, מ־55 נקודות לפני המלחמה ל־125 נקודות, אחרי שכבר הגיע בשיא אל מעל 150 נקודות.

המוסדיים נכנסים "מתחת לאלונקה"

לצד העלייה החדה בנטל החוב והוצאות הריבית, גם התוצר המקומי צפוי להיפגע בעקבות המלחמה. בתחזיות שפרסם השבוע בנק ישראל, הופחת שיעור צמיחת התוצר ל־2% השנה ובשנת 2024, בהשוואה לתחזיות צמיחה של 2.3% ו־2.8%, בהתאמה.

הכלכלן הראשי באוצר הציג גם הוא השבוע תחזית דומה ל־2023, ותחזיות פסימיות יותר ל־2024 - כשבתרחיש הפסימי הצמיחה תגיע ל־0.2% ובאופטימי ביותר ל־2.2%, הרבה מתחת לממוצע ארוך־הטווח של 3% ומעלה.

הירידה בצמיחה, בשילוב עם העלייה בחוב, דוחפות מעלה את יחס החוב־תוצר, שהוא נתון משמעותי בהערכת סיכון האשראי של המדינות. עם זאת, חשוב לציין כי ישראל נכנסה למלחמה עם יחס חוב לתוצר של פחות מ־60%, נמוך מאוד בהשוואה גלובלית.

גם בתרחישים חמורים יחסית של עלייה בגירעון ל־5% ב־2024, להערכת בנק ישראל יחס החוב־תוצר יעלה ל־66% בלבד. 

 

יתרון נוסף הוא שלגופים המוסדיים בישראל יש יכולת להשקיע בהיקפי עתק בחוב ממשלתי, מה שיוצר ביקוש מקומי חזק ויציב, מפחית את התלות במשקיעים זרים ומקטין את הסיכון לעלייה חדה בתשואות החוב השקלי.

כיום, תיק ההשקעות המצרפי של המוסדיים עומד על כ־2.9 טריליון שקל, שמתוכם החזקות המוסדיים באג"ח ממשלה סחירות מהוות כ־8.8%. להשוואה, בסוף 2019 עמד התיק המוסדי על כ־2.3 טריליון שקל, והשקעתם בחוב הממשלתי הסחיר היוותה 15.2%.

לאור הירידה בהחזקות הגופים באג"ח ממשלת ישראל במונחים יחסיים ואבסולוטיים, לצד הגידול המתמשך בתיקי הפנסיה וההטיה החזקה להשקעות בחו"ל השנה, למוסדיים יש מקום רב לאפקט מתקן של הגדלת החזקותיהם בחוב ממשלתי, בסכומים שיספיקו למימון ההנפקות העודפות בשוק המקומי.

שילוב הנתונים מלמד גם כי אין כל צורך במלווה חובה מהאזרחים למימון המלחמה, גם בתרחישי קצה, ופרסומים שונים בנושא מנותקים מהמציאות.

אחרי הטילים, "בום" כלכלי לפנינו

להערכתנו, תמחור הסיכון של מדינת ישראל בחו"ל (כפי שמתבטא בתשואות האג"ח ובפרמיות הנדרשות בחוזי CDS), גבוה בהרבה מהסיכון בפועל כפי שמשקפים נתוני המאקרו. הוביל לכך מן הסתם השילוב בין עוצמת האירועים ב־7 באוקטובר, עם איום של התפתחות תרחיש רב־זירתי חמור ובתוספת השפעות הרפורמה המשפטית המתוכננת, שפגעה במיצוב המדינה ובתאבון המשקיעים הזרים לגביה.

בתרחיש בסיס, שלפיו המלחמה צפויה להסתיים בתוך חודשים בודדים, ללא התפתחות זירות נוספות, וכשהרפורמה המשפטית לא תתממש - מרבית הסיכונים שתומחרו אינם רלוונטיים.

יתרה מכך, להערכתנו תחזיות הצמיחה פסימיות. אנו צופים ב־2024 זרימת אשראי מוגברת למשק לשיקום העוטף ולסגירת פערים בפיתוח המשק בשנה האחרונה, לצד שינוי סדרי עדיפויות תקציביים באופן שיוביל ל"בום" כלכלי משמעותי. בנוסף, שיחות השלום עם סעודיה, שהן אינטרס אמריקאי מובהק לצד הציר המתון באזורנו, עשויות להתחדש ולעורר צמיחה מוגברת.

שילוב הדברים צפוי לדעתנו להפוך את כיוון הספינה הישראלית בחדות בתום המלחמה, לעבר פריחה כלכלית משמעותית לצד הפחתה חדה בסיכונים למשקיעים.

עוד כתבות

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם