שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
תקציב המדינה המעודכן לשנת 2023 אושר היום (חמישי) בכנסת באופן סופי. תהליך החקיקה התבלט במאבקים פנימיים בתוך משרד האוצר, בין השר בצלאל סמוטריץ' לבין הדרג המקצועי, שהביאו לשינויים תקציביים של הרגע האחרון. גלובס עושה סדר בשאלות המרכזיות על תקציב המדינה החדש.
● כסף למלחמה? הכנסת יוצאת במכרז להקמת מוזיאון בעשרות מיליונים
● המשרוקית | מתוך כלל תקציב החינוך רק 190 מיליון שקל מופנים למגזר החרדי?
מי הצביע בעד התקציב, מי נגד - ומי בחר להיעדר מההצבעה?
התקציב אושר בכנסת ברוב של 59 תומכים, אל מול 44 מתנגדים. השרים בני גנץ, גדעון סער ומרבית חברי המכנה הממלכתי השותפים לממשלת החירום - לא נטלו חלק בהצבעה (מעטם התנגדו, כמו ח"כ אורית פרקש הכהן).
במפלגת השלטון הליכוד, שרת המודיעין, גילה גמליאל, נעדרה מההצבעה. חברה למפלגה, יולי אדלשטיין, הצביע בעד אבל ביקש שיירשם לפרוטוקול שביקש להימנע. אחרים בליכוד שהתנגדו לתקציב לאורך הדרך, כמו שר הכלכלה ניר ברקת, שר החקלאות אבי דיכטר ומרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ אליהו רביבו, הצביעו בעד התקציב לאחר שהגיעו להסכמות מול האוצר.
מה המשמעות של אישור תקציב חדש ל-2023 שבועיים לפני סוף השנה?
מלחמת "חרבות הברזל" שפרצה ב-7 באוקטובר הביאה לגידול דרמטי בהוצאות המדינה, במקביל לצניחה בהכנסות ממסים. כך, תקציב 2023 המקורי, שאושר במאי, הפך לבלתי רלוונטי לצרכים המשתנים. מכיוון שלממשלה אסור לחרוג ממגבלת ההוצאה, נדרשו באוצר לתקן את התקציב רטרואקטיבית בחקיקה. חוק יסוד התקציב שונה ומגבלת ההוצאה הועלתה ב-26 מיליארד שקל, לסך של 510 מיליארד שקל.
מאיפה יגיע הכסף להגדלת התקציב?
כמעט כל הגידול בתקציב (כ-90%) יגיע מהגדלת הגירעון. הגירעון ממומן מגיוסי חוב של המדינה, שהקצב שלהם תוגבר משמעותית ביחידת החשב הכללי מאז תחילת המלחמה, ונעשה תחת סביבת ריביות גבוהה ועם תשלום פרמיות סיכון לא מבוטלת. רק 10% מהמקורות לתקציב המלחמה, כ-3 מיליארד שקל, הגיעו מהתייעלות בתוך תקציב המדינה - מהם פחות ממיליארד שקל בכספים קואליציוניים. בהתאם, תקרת הגירעון השנה הועלתה ל-3.7%.
לאן הולכות התוספות התקציביות?
מתוך התוספת של 29 מיליארד שקל, הוקצו 17 מיליארד שקל להוצאות הביטחון הישירות: תשלום ימי מילואים, חימוש והצטיידות. אולם בשטח, העלויות המבצעיות גבוהות בהרבה. לפי אומדנים בממשלה, כל יום לחימה עולה יותר ממיליארד שקל, כאשר רק תשלום דמי המילואים מגיע ל-4-5 מיליארד שקל בחודש. חלק מההוצאות הצבאיות יוכרו תזרימית רק בשנה הבאה, ויכוסו חלקית על ידי כספי הסיוע האמריקאים, שאמורים לעמוד על כ-14 מיליארד דולר (כ-51 מיליארד שקל).
מעבר לכך, כ-12 מיליארד שקל יופנו לכיסוי הוצאות אזרחיות בעיקרן. מחצית מן הסכום, כ-6 מיליארד שקל, ישמש להוצאות סיוע לנפגעים ולמפונים - כמו שיכון במלונות או מענקי דיור, מסגרות חינוך חלופיות לילדים, מנהלת תקומה לשיקום העורף וקצבאות לנפגעים. מערכת הבריאות תקבל כמיליארד שקל למיגון בתי חולים, תגבור מערך בריאות הנפש ורכש תרופות.
תקציב של 1.8 מיליארד שקל ישמש למערכי ביטחון אזרחיים, בהם המשטרה, שב"כ, שב"ס וכיתות כוננות. עוד 1.8 מיליארד שקל יילכו לכיסוי חלק מהוצאות הטיפול במשק, כמו הלוואות בערבות מדינה לעסקים וסיוע לענף החקלאות. עם זאת, העלות לא כוללת את תוכנית המענקים של האוצר לעסקים, שממומנת בעיקר על ידי קרן הפיצויים של המדינה.
מה הוחלט לגבי חלוקת הכספים הקואליציוניים?
אישור התקציב המעודכן התעכב בשבועות האחרונים, אף שהתוספת למלחמה כבר סוכמה מראש. הקרב האמיתי היה על הקיצוצים, בדגש על הכספים הקואליציוניים. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', עשה מאמצים לשמור על הסכומים שהובטחו למפלגתו ולשותפיו הקואליציוניים במפלגת החרדיות. ברגע האחרון, הצליח סמוטריץ' "להציל" 200 מיליון שקל מכספי משרד ההתיישבות בראשות אורית סטרוק. אולם, שר האוצר נכשל בשלב זה בניסיונו להעביר כ-350 מיליוני שקלים נוספים לבייס ביהודה ושומרון, וקומם עליו את ראשי המועצות באזור.
מתוך כ-2.5 מיליארד שקל שהמליצו באגף תקציבים לקצץ מהכספים הקואליציוניים שנותרו זמינים בשלב המאוחר יחסית של השנה בו פרצה המלחמה, הצביעו לבסוף חברי הכנסת על קיצוץ של כ-800 מיליון שקל בלבד.
מתי יאושר תקציב 2024?
שבועיים לפני תחילת השנה החדשה, העבודה על התקציב נמצאת עדיין בחיתוליה. עד כה התמקדו באוצר בעיקר באישור הבהול של השינויים התקציביים ל-2023, ולא יספיקו להעביר את תקציב 2024 עד ה-1 בינואר. השבוע אישרה ועדת הכספים לאוצר דחייה באישור התקציב בכנסת עד ה-19 בפברואר.
הדחייה שהתקבלה מאפשרת לממשלה לחמוק מקיצוץ רוחבי עמוק שהיה נדרש בתקציב על פי חוק. אולם, עדיין תיפתח השנה עם תקציב שאושר עוד במאי ואינו מעודכן לגידול המתוכנן בהוצאות והקיטון הצפוי בהכנסות.
המאבקים הקואליציוניים על תקציב 2023 הם רק הקדימון למה שצפוי בתהליך העבודה על התקציב הבא. באגף תקציבים שואפים לערוך התכנסות משמעותית בתקציב, שתכלול צעדים לא פופולריים בקרב פוליטיקאים, כמו קיצוץ בהטבות מס, סגירת משרדי ממשלה מיותרים וקיצוץ בשכר הבכירים בשירות המדינה.