גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שמעריך: מה יקרה לריבית בשנה הקרובה ואיך יגיבו השווקים?

אחרי התחזיות הקודרות לשווקים ב־2023, ש"נכזבו לטובה", מסוכן לצפות מה יקרה בשנה הקרובה, אך אפשר להעריך בזהירות את תוואי הריבית בארה"ב וכיצד תשפיע על שוקי המניות והאג"ח ● האם הפד יצליח ללהטט בין שמירת יעד האינפלציה לבין צמיחת המשק האמריקאי?

יו''ר הפד ג'רום פאוול / צילום: Reuters
יו''ר הפד ג'רום פאוול / צילום: Reuters

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

הרבה מאוד גורמים משפיעים על התנהגות השווקים הפיננסיים, ובראשם שוק המניות ושוק איגרות החוב - חלקם כלכליים וחלקם אחרים ולמשל גורמים גיאופוליטיים. כיוון הריבית הוא אחד החשובים שבהם: הפחתת ריבית פועלת, כך מאמינים הפעילים בשווקים, לטובת שווקים אלו בעוד שהעלאתה פועלת בדיוק הפוך.

מבית השקעות קטן בתל אביב: התחזית שניצחה את הענקים של וול סטריט
קרן הנאמנות שהניבה תשואה של 150% מתחילת השנה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
מדד המחירים מאותת על הורדת ריבית בקרוב, אך הכלכלנים חלוקים

נחזור קודם לתחזיות שהיו לשנה הנוכחית, 2023. בסוף השנה החולפת, הפרשנים המובילים ומרבית בתי ההשקעות הגדולים בעולם היו מאוד פסימיים. כך למשל בלקרוק, מנהלת ההשקעות והנכסים הפיננסיים הגדולה בעולם עם כ־9 טריליון דולר, העריכה שהעולם בדרך למיתון שכמותו לא היה. היא הזהירה כי תמחור המניות לא משקף את הנזק שמצפה להן, וגם קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, וכן הכלכלן נביא הזעם נוריאל רוביני, חזו שחורות למשק העולמי.

רבים העריכו ש־2023 תמשיך את המגמה העגומה מ־2022 בשוקי המניות, שירדו בחדות בארה"ב ובשאר העולם. כולנו שמחנו לגלות שההפך קרה ושנת 2023 מסתיימת כמעט עם עליות חדות. הפסימיות שררה גם באשר למשק האמריקאי, כשההערכה המקובלת הייתה שיצמח בשיעור כמעט אפסי של 0.5%, ובפועל צמיחתו השנה עומדת להסתכם (הערכות) ב-2.5%.

אחת הסיבות להערכה השגויה לגבי שוק המניות ולהערכת החסר לצמיחת המשק האמריקאי, נבעה מההנחה שהמשך העלאות הריבית יגביר את סיכוני המיתון, ישפיע לשלילה על רווחי החברות ויפגע במחירי מניותיהן. המציאות השונה מצביעה על המגבלות של תחזיות באשר הן.

מדוע מה שקרה בכלכלה ובשווקים הפיננסיים כה שונה ממה שהתחזיות ציירו? ייתכן שהמעריכים נתנו משקל גדול מדי לנתונים מסוימים או לחלופין התעלמו מנתונים אחרים, או שקרו התפתחויות שאי אפשר היה לצפות במועד מתן התחזיות. כך או כך, ואחרי שאמרנו את כל זה, ננסה בכל זאת לתת הערכה מושכלת באשר למה שעתיד להתרחש בזירת הריבית, שהיא כאמור מפתח חשוב, גם אם לא בלעדי, למתרחש בשווקים הפיננסיים.

נתחיל בכך שנאמר שהריבית הגבוהה כיום בארה"ב - 5.5%, בישראל - 4.75% ובאירופה - 4%, נובעת מהעלייה החדה בשיעור האינפלציה מאז ימי הקורונה והפגיעה בשרשראות האספקה, שהתגברה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. הבנק המרכזי האמריקאי (פדרל ריזרב, או הפד) איחר בקריאת התמונה, ראה באינפלציה בעת הקורונה תופעה שתחלוף, והתעורר מאוחר מדי לגלות שלא כך. מאז מרץ 2022 החל הבנק ברצף העלאות ריבית אגרסיביות, שהביאו אותה מרמה אפסית (0.25%) לרמתה הנוכחית (5.5%). בנק ישראל הלך בעקבותיו ומחודש אפריל 2022, גם כן באופן אגרסיבי, הריבית בארץ הועלתה מרמה של 0.1% לכדי 4.75% היום. עליית הריבית שהתרחשה בכל העולם נועדה לבלום את הזינוק באינפלציה ולהחזיר אותה לממדים סבירים - 2.0% בארה"ב, ובישראל לתחום שבין 1%-3%, יעד יציבות המחירים.

הצרכנים האמריקאים כבר חשים כאב

העלאת ריבית לא משפיעה באופן מיידי על שיעור האינפלציה. נדרש לה אפקט מצטבר כדי לרדת, וזה לוקח זמן. ואכן, הכלי של הריבית הוכיח את עצמו עד היום: האינפלציה בארה"ב שהגיעה לשיא ביוני 2022 ברמה של 9.1%, ירדה ל־3.1% כיום. ובישראל, האינפלציה שהגיעה לשיא בינואר שנה זו, 5.4%, ירדה לשיעור (שנתי) של כ־3.7% כיום.

אבל, להעלאות ריבית, ובמיוחד כה חדות, יש גם השלכות פחות נעימות על החובות של חברות ושל משקי הבית (משכנתאות למשל), ומכאן גם על הצריכה הפרטית, ועוד. וזו בדיוק הכוונה של הבנקים המרכזיים: לעשות לנו את החיים קשים יותר כדי לרסן את האינפלציה. ואכן, בחודשים האחרונים יש כבר סימנים לכאבים שהמשק האמריקאי מתחיל לסבול מהם. ניכרת ירידה בהיצע האשראי למשקי הבית, ובמקביל הצריכה הפרטית שהיא מנוע חשוב לצמיחה, מתחילה להיפגע. יש גם עלייה בשיעור הפיגורים על הלוואות שנטלו משקי הבית, ורמת החיסכון השוטף כאחוז מההכנסה יורדת.

וגם בהקשר של חברות עסקיות, יש עלייה בהוצאות המימון כתוצאה מהעלייה בריבית. בנוסף שוק התעסוקה מתחיל לגלות סימני חולשה, הגם שהוא עדיין במצב טוב.

דווקא על רקע זה, השווקים היו לאחרונה אופטימיים. הם חזו שהפד יוריד את הריבית בארה"ב כך שבסוף 2024 היא תעמוד על 4% עד 4.5%. גם בישראל שוקי האג"ח מתמחרים הורדת ריבית מ־4.75% כיום ל־3.25%-3.5% בעוד שנה. זה התבטא בעליות שנרשמו במדדי האג"ח בעת האחרונה, וזהו גם גורם שמזין את העליות בשוקי המניות.

חדשות רעות למשק הן טובות לריבית?

השבוע התברר שהאופטימיות של השווקים הוכיחה את עצמה. לאחר החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, יצא הנגיד ג'רום פאוול באמירה יונית על כך שהבנק רואה לפניו שלוש הורדות ריבית במהלך 2024. זה אמנם פחות משהשווקים ציפו, אבל הם עדיין הגיבו בהתלהבות במסחר של יום ד' בוול סטריט - שם הן שוק המניות והן שערי האג"ח הממשלתיות עלו בחדות.

השווקים הניחו שלפד לא תהיה ברירה אלא להוריד את הריבית בשנה הקרובה, שכן המצב שיתפתח במשק חזק יותר מהצהרות הנגידים, בבחינת 'חדשות רעות למשק הן חדשות טובות לריבית'. כלומר שאם הפד ירצה להימנע ממיתון במשק האמריקאי הוא ייאלץ להפחית את הריבית. יש כאלה שמזכירים ש־2024 היא שנת בחירות בארה"ב, ורומזים להתערבות אינטרסים פוליטיים.

וזהו באמת המבחן הגדול. הבנק המרכזי בארה"ב אמון על שמירת שיעור האינפלציה סביב 2%, אבל יש לו יעד נוסף והוא צמיחת המשק. בין שני היעדים הללו הוא נאלץ ללהטט. מינון גבוה וממושך מדי של ריבית עלול להכניס את ארה"ב למיתון ולהנחית את המשק נחיתה קשה; מנגד, הפחתת ריבית חזקה מדי ומוקדמת מדי עלולה לנפח חזרה את האינפלציה.

כרגע, בראייה של הפד יש עדיין סיכון מעט גדול יותר לאינפלציה גבוהה מאשר לפגיעה קשה בצמיחה. ולכן, פאוול היה זהיר מאוד בדבריו אחרי הודעת הריבית והדגיש שיעד האינפלציה של 2% עדיין לא הושג, והוא גם לא מצפה שיושג במהלך 2024.

מתוך הזהירות הזו נובעת ההחלטה של הנגיד ששלוש הורדות ריבית מספיקות מצד אחד לרסן התחדשות של האינפלציה, ומצד שני לאפשר נחיתה רכה של הכלכלה.

מבחינת המשק הישראלי, המצב מורכב מאוד לנוכח המלחמה ואי הוודאות באשר למשך הלחימה, התרחבות החזיתות והחרפתה, להשלכות על המשק ולגבי אופן ההתמודדות של הממשלה עם המצב ובנוגע לתקציב 2024. החלטת בנק ישראל תלויה בהתפתחות סוגיות אלה. הנגיד אמיר ירון יצר סוג של התניה בין הפחתה אפשרית של הריבית לבין יציבות השווקים הפיננסיים, לרבות שער הדולר־שקל, והוא צופה בחשש על אופן ניהול המדיניות הפיסקאלית-תקציבית על ידי משרד האוצר.

אם התשובות שיתקבלו יניחו את דעתו, הרי שצפוי כי הפעם בנק ישראל יקדים בהחלטת הריבית שלו את הפד האמריקאי, בניגוד לסבב האחרון של העלאות הריבית.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז