מכללת ספיר / צילום: איל יצהר
בימים כתיקונם, אמצע חודש דצמבר מסמל את שיאו של סמסטר החורף במכללה האקדמית ספיר. בקמפוס הממוקם בנגב הצפון־מערבי, בלב אזור ירוק ופורח, עם אוויר צלול ושלווה כפרית, מסתובבים סטודנטים, מרצים ואנשי סגל מכל קשת המפה הפוליטית והמגזרים. במושבים ובקיבוצים המשגשגים שסביב, מתגוררים בשגרה כ־1,200 סטודנטים. המכללה, שהיא המוסד האקדמי היחיד בעוטף עזה, היא גם המעסיק המשמעותי ביותר באזור, ולכן אנשי סגל רבים מתגוררים בסביבתה. לצד כל הטוב הזה, הממוקם פחות מארבעה קילומטרים מגבול רצועת עזה, במרחק פצמ"ר, אנשי המכללה ידעו גם ימים קשים, אך מעולם לא ימים כאלה.
הפסטורליות שמאפיינת את המקום הופרה בברוטליות באותו בוקר שחור שבו פרצה המלחמה. עשרה חברי סגל (ובני משפחותיהם), ושתי סטודנטיות, נרצחו. סטודנט אחד נחטף לעזה. סטודנטים ואנשי סגל רבים נפצעו או פונו מהאזור. גם במימד הלוחמה הפסיכולוגית, ספגה המכללה מכה. מחבלי חמאס, שדאגו לתעד את אכזריותם בזמן אמת, תפסו מבעד לעדשות המצלמה רגעים מבעיתים שחוו סטודנטים ואנשי סגל על בשרם. בסרטון המפורסם שבו נראה "עיתונאי" עזתי עומד לפני בית בקיבוץ ניר עוז ומדווח בגאווה על הזוועות, מופיע ביתה של סטודנטית שהייתה נצורה באותו זמן בממ"ד. הסרטון הראשון שהופץ של הטנדר הלבן שנסע בשדרות, צולם מתחת למעונות הסטודנטים של המכללה. גם תחנת המשטרה של שדרות, שהייתה לאחד ממוקדי הקרבות הקשים ביותר, הייתה הנוף מחלונם של המתגוררים בכפר הסטודנטים איילים.
כך, זמן קצר לפני פתיחת הסמסטר, הסטודנטים והסגל מצאו עצמם בזירת קרב מדממת, ששינתה את כל סדרי העדיפויות ואף העמידה בסימן שאלה את קיומה של שנת הלימודים המתוכננת. כעת, כחודשיים מאז פרוץ המלחמה, מתוך השבר ולאחר מספר דחיות, שנת הלימודים קרובה מתמיד.
4,000 סטודנטים השנה
בעוד פחות משבועיים תיפתח שנת הלימודים, עם בשורה חסרת תקדים עבור הסטודנטים - מלגת שכר לימוד מלאה עבור השנה הנוכחית בתוכניות לתואר ראשון ושני. כלומר, הסטודנטים הנרשמים ללימודים בספיר בשנה הקרובה יוכלו ללמוד בה מבלי לשלם שכר לימוד כלל. "אנחנו פותחים את השערים שלנו לבני ולבנות כל החברה הישראלית, עושים הנחות בכניסה למכללה, אבל לא נעשה הנחות ביציאה", אומר לגלובס פרופסור ניר קידר, נשיא המכללה האקדמית ספיר.
ההודעה על מימון שכר הלימוד הגיעה לאחר מאבק עיקש של המכללה, בשיתוף אגודת הסטודנטים. לפי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), התקציב שהוקצה למימון שכר הלימוד נאמד בהיקף של כחצי מיליארד שקלים, והוא ישמש גם עבור צמצום נשירה וגרירת תואר של הסטודנטים שגויסו למילואים. פרופ' קידר מספר כי אמנם ההודעה הדרמטית לא השפיעה תחילה על נתוני ההרשמה, אך עם הזמן גרמה למתלבטים להפסיק להתלבט, ולהירשם.
מתוך כ־4,000 סטודנטים לתואר ראשון, צפויים להצטרף בשנת הלימודים הקרובה 1,500 סטודנטים חדשים, ומתוך 350 הסטודנטים הרשומים לתואר שני, ישנם 225 נרשמים חדשים. עם זאת, הרישום יסתיים רק בסוף דצמבר והמספרים עוד עשויים לעלות. "אין כמעט אנשים באזור שלא למדו או עברו בספיר", מציין קידר. "אנחנו לא רק מוסד אקדמי, אלא גם סמל חשוב של האזור, ואי אפשר שסמל כזה יפול".
אין ספק ששנת הלימודים הקרובה תיפתח עם אתגרים, בהם ההתאמה הנדרשת עבור 250 אנשי סגל מפונים, קרוב ל־1,000 סטודנטים בשירות מילואים והאיסור על התקהלות במרחב המכללה, שהפך לאזור מסוכן. גם איום הרקטות עדיין קיים באזור, וקידר, ששואף להחזיר את המכללה לשגרה ברגע שתחזור תחושת הביטחון, מספר כי אף ש־75% משטח המכללה ממוגן, עדיין ישנם פערים. "בנייני הכיתות ממוגנים, אך משרדי אנשי הסגל, המנהלים, משרדי האגודה וגם המשרד שלי - לא ממוגנים, וזה מאתגר, לאור זמן ההתרעה של 15 שניות שיש לנו".
המכללה נערכת כעת ללמידה מקוונת, ומתן מענה והטבות למילואימניקים שייעדרו מהלימודים בלית ברירה. במכללה נערכים גם לחיזוק החוסן הנפשי של הסטודנטים ואנשי הסגל, באמצעות מלגות וסיוע במימון טיפולים נפשיים לכל סטודנט שצריך, והקמת מרכז חוסן ייעודי שיהיה בין הראשונים שיוקמו במרכז אקדמי בעולם. גם עבור הסגל הוקם מערך ליווי ותמיכה נפשית, במטרה להכין אותם ללמד סטודנטים שעברו טראומה.
לחיות בעוטף, מבחירה
הסטודנטים במכללת ספיר מתגוררים לרוב בשכירות בעיר שדרות, בקיבוצים ובמושבים, ולעיתים גם בכפרי סטודנטים או במעונות. מגורים אלו, שמייצרים לעיתים קרובות חיי קהילה תוססים עם תרבות מקומית ייחודית, הם חלק בלתי נפרד מהקסם שנלווה למכללה. "ההחלטה ליישב את הסטודנטים בתוך הקהילה של יישובי העוטף הוכיחה את עצמה במשך שנים, כל הצדדים מרוויחים מזה", אומר אלון גייר, דיקן הסטודנטים בספיר. גם אסף הררי ניצן, ס"יור האגודה הסטודנטיאלית במכללה, מעיד על החשיבות של מרקם החיים המשותף של הסטודנטים בקהילות. "מכללת ספיר כאידיאולוגיה בוחרת שלא לשים את המעונות בתוך המכללה, אלא בתוך כל העוטף. כחלק מהמדיניות להפריח את הנגב".
לדברי הררי ניצן, סטודנטים רבים מעידים היום על הצורך שלהם בקהילה תומכת, ומביעים חשש משנת הלימודים הקרובה. תוך כדי מיפוי צרכי הסטודנטים, עלו בעיקר בקשות לתגבורים בלימודים וסדנאות חוסן. ועדיין, למרות הקשיים, הררי ניצן בוחר לשדר אופטימיות. "ספיר היא נקודת מפתח שמושכת צעירים אידיאולוגים שמגיעים אליה מתוך בחירה מודעת. היום אפשר לעשות תואר בזום, ולא בחבל ארץ מורכב ביטחונית. אנחנו בוחרים לבוא לפה כל בוקר כי אנחנו מאמינים בזה".
לצד הפסטורליות, הימים טרם המלחמה כללו לא פעם התנגשויות בין הסגל האקדמי לסטודנטים, בכל הנוגע לדעות פוליטיות. בשבועות האחרונים, תנועת הימין "אם תרצו" האשימה מרצה מוכרת במכללה בהזדהות עם חמאס, וסטודנטים חתמו על עצומה להדחתה. לפני כשנה, סטודנטים זעמו לאחר שהתברר להם כי תערוכת אמנות במכללה תכננה להציג מוצג הדומה לדגל חמאס, אך בסופו של דבר התערוכה בוטלה. כעת, בצל הפגיעה האנושה שחווה אותו הסגל, נשמעות בעיקר קריאות לסולידריות. פרופ' קידר מבהיר כי המטרה היא לייצר קמפוס שמקבל את כולם, במטרה שבסיום הלחימה ישובו סטודנטים יהודים וערבים ללמוד ביחד.
"לתת קול לסטודנטים"
חיי התרבות של מכללת ספיר לא פסקו גם לאחר הטרגדיה, אך כן שינו צורה. אחד הלבבות הפועמים של המכללה הוא רדיו קול הנגב, המופעל על ידי הסטודנטים ומהווה שטח כינוס, הן מקצועי והן חברתי. כשמנהל הרדיו, עידו אריאל, התייצב בקמפוס הריק בחלוף שבוע מפרוץ המלחמה, זה היה נראה לו טבעי לגמרי. "זה קצת לא נעים לראות מכללה סגורה, אבל אני עובד פה 24 שנים. בהתחלה השומרים הסתכלו עלי ותהו מי זה המשוגע הזה", הוא מספר לגלובס. "במקום שהם לא רוצים שנהיה - שם אנחנו צריכים להיות".
לדבריו, מאז המלחמה, שידורי הרדיו אינם כפי שהיו. על אף שמציאות החיים בעוטף הייתה חלק בלתי נפרד מהשידורים גם בימי השגרה, כעת העיסוק הוא בעיקר במלחמה. ולמרות זאת, אריאל מספר שכל מי שמגיע לתחנה לשדר בה או רק לבקר - מחייך. "זאת תופעה שחוזרת על עצמה. לא מזמן סטודנט שלנו שהיה במילואים הגיע למכללה כיוון שהפכה לשטח כינוס. הוא התיישב ואמר 'איזה כיף לראות קצת נורמליות'. חשוב להתעקש על הדבר הזה, זה עושה טוב למאזינים ולשדרנים כאחד.
"סטודנטים שלי יצרו פודקאסט על העשייה של רבש"צ נחל עוז אילן פיורנטינו ז"ל, ובמהלך השנה לפני האסון הקליטו איתו ראיונות על האתגרים בתפקידו. לצערי, רגע לפני שהפודקאסט תוכנן לעלות הוא נרצח. במהלך השבעה, הם השמיעו את הפודקאסט למשפחה". אריאל מוסיף בגאווה כי התרבות שחיה ופועמת במכללה היא ייחודית, ועומדת בפני עצמה. "תרבות העוטף היא לא מכופתרת, היא לא פלצנית ולא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות. מצד שני היא מהנה ואותנטית, ומאפשרת פתח גם לדברים שהם לאו דווקא הכי טרנדים. חשוב לנו לתת קול לסטודנטים".
מבט קדימה
רכזת הסטודנטים של מכללת ספיר, אורית צדיקביץ, תושבת כפר עזה, שכלה בשבת השחורה את הגרוש ואבי ילדיה. לדבריה, היא שואבת נחמה דווקא מפתיחת שנת הלימודים הקרובה. "זה נותן תקווה לאזור הפצוע. אני לא יכולה לדמיין את הקיבוצים שקרובים לגדר בלי שהמכללה תחזור לפעול. זה יהיה המוות השני שלהם. אני באופן אישי עדיין תקועה בשבת השחורה, אבל אני שמחה לראות שיש אנשים שרואים את העתיד שלהם באקדמיה. זה מחזק אותי בתקופה הכי שחורה של החיים שלי".
גם אריאל מאמין שהניצחון של המלחמה יתממש במלואו כשהעוטף יחזור לקדמותו. "כדי שזה יקרה גם ספיר צריכה לחזור להיות מה שהייתה. לא סביר שהמקום הזה יישאר ריק, עד שייתאפשר לחזור, אנחנו נעשה מה שאפשר".
פרופ' קידר מודה כי הוא מקווה שהמדינה תהיה רתומה להמשך שיקום המכללה, תוך הבנה שמדובר באינטרס לאומי. "לספיר יש תפקיד חשוב מאוד בשיקום האזור", הוא מסכם.