תושבי עוטף עזה במלון עין גדי / צילום: אלדד גולן
130 אלף ישראלים נעקרו מבתיהם מאז 7 באוקטובר, וצפי אמיתי למועד חזרתם עדיין אין. רבים מצויים כבר שבועות ארוכים בבתי מלון, שחלקם מרוחקים מהבית. מעבר לכאב הכרוך בעקירה, בקושי לייצר מסגרת חינוכית מתפקדת ובאתגרים שהביאה איתה ההידחקות עם כל בני המשפחה בחדר צפוף ללא חפצים מוכרים - הולידה המלחמה קושי נוסף עבור משקי בית רבים: תעסוקה.
● מבקר המדינה בדוח מדאיג על "חרבות ברזל": "כשל מהותי ביישום הסיוע הכלכלי"
● תושבי קיבוץ רעים נכנסו השבוע לדירות חדשות בתל אביב: כך זה יעבוד
● למצוא עבודה ל-12 אלף מפונים: כך נולד מיזם התעסוקה "710 מערב"
איך אמורה להגיע עובדת שבן זוגה במילואים, והיא מטפלת בשני ילדים, למשרדה בקריית שמונה, כשהיא מפונה איתם לתל אביב? ועובד משדרות שנעקר לאילת - האם יעשה כל יום את הדרך הלוך-חזור כשילדיו המתבגרים מצויים במשבר הגדול שידעו? אז מה עושים? נכנעים ונשארים במלון.
"תעסוקה חשובה מעבר לשכר. זו שמירה על תחושה של מסוגלות. זה צורך קיומי", מסבירה פרופ' ענת גופן מבית ספר פדרמן למדיניות וממשל באוניברסיטה העברית. "בתי המלון, חדר קטן, משפחות - זו פצצת זמן מתקתקת".
"המעסיק לא יודע על זה"
בסוף אוקטובר קיבלה המדינה החלטה חשובה: מעסיקים שעובדיהם נעדרו מהעבודה עקב פינוי יפוצו בידי המדינה בגין השכר ששילמו לאותם עובדים. החלטת רשות המסים בעניין הדגישה שאין צורך שמעסיק יהיה ממוקם בעצמו ביישוב שפונה. הפוקוס הוא על העובדים.
"לדוגמה, עובד המתגורר בנחל עוז, העובד בחברה שמקום מושבה בתל אביב, החברה תהיה זכאית לפיצויים בגין השכר ששילמה לעובד האמור במידה ולא הגיע לעבודה", נכתב בהודעת מנהל הרשות שי אהרונוביץ'. ההחלטה הצטרפה למצב החוקי הקיים, שלפיו אסור להוציא לחל"ת ללא הסכמה של העובד לכך, ולהחלטה אחרת, שקבעה שאסור לפטר מפונים באזורי עימות.
ההחלטות, שאין חולק על נחיצותן - כמו גם על כך שזוהה במסגרתן הצורך של עובדים ומעסיקים ברצף תעסוקתי - נתקלו במציאות בשני קשיים פרקטיים: הראשון הוא העיתוי שלהן; עד שניתנו, לא מעט מעסיקים כבר הוציאו את עובדיהם לחל"ת, מבלי שהעובדים ידעו על האפשרות לסרב. השני, הכרוך במידת מה בראשון, הוא שחרף חשיבותן הן פשוט לא היו ידועות לציבור, ואינן ידועות מספיק גם כעת.
"אנחנו מספרים למפונים על ההחלטה שהתקבלה, והם עונים לנו: 'בסדר, אבל כשאנחנו אומרים את זה למעסיק שלנו - הוא לא יודע את זה'", מספר דובב גולדשטיין מהחמ"ל האזרחי של אחים לנשק.
גולדשטיין, איש פוד-טק בימים רגילים, מנהל שבועות ארוכים את דסק התעסוקה של החמ"ל, הכולל 150 מתנדבים, שרבים מהם בעלי ניסיון רב בעולמות ה-HR. לדבריו, חוסר הידיעה של מעסיקים ביחס להחלטת המדינה לפצותם אינה נחלתם של מעסיקים פרטיים בלבד, אלא נפוצה מאוד גם בקרב גופים ממשלתיים או סמי-ממשלתיים - שבעניינם חל ממילא מודל אחר שלא כולל חל"תים.
"אנו משתדלים ליידע את המעסיקים בעצמנו, אבל אנחנו לא גורם רשמי", הוא אומר. "הם צריכים מסמך מרשות המסים, לא ממני, ורשות המסים קיבלה את ההחלטה הנכונה, רק לא טרחה לפרסם אותה. המצב היה הרבה יותר טוב אם רשות המסים הייתה אומרת למעסיקים: 'אתם לא מפטרים את העובדים המפונים, אנחנו משלמים לכם את עלות שכר, ואם עובד רוצה לעבוד בעוד עבודה, שיעשה תיאום מס".
אבל זה לא קרה. כך, החל"ת, שאמור היה לספק פתרון זמני טוב - הופך לכלוב זהב שמייצר לא פעם, שלא במתכוון, דווקא תמרוץ שלילי לשיבה לעבודה. כמו בקורונה, מי ייצא לעבוד כשמרבית השכר ניתן לו ממילא?
לטענת גולדשטיין, אם ההחלטה לפצות את המעסיקים הייתה ידועה לכול, המעסיקים מצידם היו מקבלים בחזרה את העובדים שכבר השקיעו בהכשרות שלהם, והעובדים היו יכולים להמשיך לעבוד במקביל ולקחת אחריות מלאה על החיים שלהם, מבלי להיות תלויים בגורמים כמו ביטוח לאומי ולשכת התעסוקה. "המדינה דוחפת את האנשים להיות תלויים במנגנוני הרווחה, אבל זה לא שלשכת התעסוקה מצליחה בינתיים לתת להם עבודה, גם לא ביטוח לאומי", הוא אומר.
גופן, שבימי שגרה חוקרת יישום מדיניות, כלומר את האופן שבו החלטות שמתקבלות מתבצעות בשטח, הקימה חמ"ל מדיניות, ומנסה ליצור חיבורים בין מקבלי ההחלטות לשטח. בשעת משבר, היא מסבירה, חשוב כפליים לבחון כיצד החלטות שמתקבלות מיושמות בשטח, כדי לוודא שלא נוצר "טלפון שבור".
היא מאשרת את המצב שמתאר גולדשטיין. "החליטו שלמעסיק אסור לפטר, אבל לא נתנו מספיק יידוע או ביטחונות למעסיקים שהם יקבלו את השכר של המועסקים", היא אומרת. "מעסיק קטן לא יכול להרשות לעצמו לפעול ככה, בלי שהוא יודע בוודאות שהמדינה תשלם, אז הוא מוציא את העובדים לחל"ת, אין לו ברירה".
לדברי גופן, מעסיקים רבים כלל לא סומכים על המדינה שהיא באמת תשיב כספים בסופו של יום - גם אם הם יודעים שלכך היא מתחייבת, מה שכאמור לא תמיד קורה: "אין אמון, על בסיס מה הם ישאירו עובדים שלא יכולים לעבוד?"
שר העבודה יואב בן צור מודה כי הוא מבין את החשש של המעסיקים, אך הוא מבטיח שהמדינה תעמוד בהתחייבות. לדבריו, "כשאדם לא עסוק מתחילות בעיות, המדינה רוצה להחזיר את האנשים לחיים נורמטיביים, אנחנו חושבים שהכול מתחיל במקומות העבודה".
זריקת העידוד שכן ניתנה בינתיים בהיבט הזה, במטרה להחזיר מפונים למקומות העבודה באזורי העימות, היא הצעה למענק חודשי של 3,000 שקל למי שיעשה את זה, גם למספר ימים מצומצם יחסית בחודש. אך מענק זה לא מצליח להיות רלוונטי לכל מי שאינם יכולים להגיע למקומות הקודמים, מה גם שלעובדים רבים כלל אין דרך נוחה להתנייד.
"הטרוניה שלי היא שלא חשבו למקם את המפונים ליד מקום העבודה המקורי שלהם", אומר עו"ד גיל בר טל, יו"ר הסתדרות המעו"ף המאגדת כ-350 אלף עובדים, שדווקא מציין כמה צעדים שעשו המדינה וההסתדרות בניסיון לשמור על העובדים והמעסיקים בתקופה הזו. "אם אני תושב קריית שמונה ופינו אותי לתל אביב או לים המלח - ברור שאני לא אוכל להגיע לעבודה. היה חוסר מחשבה".
אולם בינתיים, במקומות הקולטים, אין עידוד אמיתי למעסיקים לקלוט מפונים, והקליטה נעשית בעיקרה על סמך רצון טוב. לפעמים זה מצליח, בעיקר אצל חברות גדולות עם גב כלכלי איתן. לפעמים זה כושל מאוד.
הבעיה היא שהביטחון העצמי אצל חלק מהמפונים כל כך רעוע, שמספיקה תשובה שלילית אחת כדי לחסל את המוטיבציה התעסוקתית המינימלית. "יש כאלה שנקעה נפשם, לא רוצים לגשת", מספרת מתנדבת בחמ"ל האזרחי, שעבדה ב-20 השנים האחרונות ב-HR.
"שלחתי מישהו שעבד קודם לכן כמסגר לרחוב בתל אביב שיש בו ארבע מסגריות. הוא קיבל תשובה שלילית אחת ממקום שאמר כי אין לו ציוד מגן לתת לו, וזה ערער לו לגמרי את הביטחון. הוא אמר 'אני מפחד, אני לא רוצה לשמוע לא. הטראומה כל כך חזקה שאתה מעדיף להשתבלל, וזה גומר אנשים. הילדים שלהם רואים אותם ככה, וזה ירדוף את ישראל שנים קדימה. זה כזה הבדל בין מי שיש לו למה לקום בבוקר - ולמי שלא".
חופשה גם במגזר הציבורי
מפונים שאינם עובדים יש מכל הסקטורים - אך לפחות במגזר הציבורי המשכורת נכנסת כל חודש כמו שעון. שם מפונים אינם מוצאים לחל"ת והעיריות נחשבות כולן מקומות עבודה חיוניים. גם שם, אגב, לא כולם יודעים את זה, וישנם מפונים שנדרשים לחתום על ימי חופשה מ-8 באוקטובר, כי ברשויות לא ידעו איך להתמודד טכנית עם ההיעדרות, אך בר טל מבהיר שזה ממש לא אמור להיות כך, וכי בימים הקרובים עתיד להיחתם הסכם עם האוצר שיסדיר בדיוק את סוגיית ההיעדרויות של העובדים.
מעבר לזה, במגזר הציבורי, לפחות בחלק מהמקצועות, פשוט יותר לנייד עובדים למקום שאליו פונו. "עובדות סוציאליות מטפלות במפונים במלונות, סייעות עוזרות בגנים שהוקמו במלונות, אף שלכאורה יקבלו את הכסף גם אם ייעדרו", אומר בר טל. הבעיה, הוא אומר, היא עם מי שצריכים להיות בעבודה כמו עובדי פינוי אשפה, למשל.
מענקי תמרוץ מוגדלים
אז מה עושים? כל מיני דברים. ממשרד העבודה נמסר כי כדי לתמרץ עובדים לחזור לעבודה, הוחלט גם על מענק מוגדל של 4,000 שקל עבור עובדים שהתמידו למשך שלושה חודשים, ומענק של 200% לעבודה ביישובים שפונו. עובד שפונה מביתו ונמצא בחל"ת יכול לעבוד בלי להתפטר אצל מעסיק נוסף, הוא יכול לקבל את מלא השכר שלו, ואחר כך יקבל פיצוי מס מלא.
באשר למעסיקים, הוחלט כי נוסף על המענק לעבודים על סך 3,000 שהוזכר לעיל, הוחלט מטעם המדינה על מתן פיצוי מלא למעסיקים על הוצאות לוגיסטיות, לטובת הבאת עובדים מפונים במסגרת קרן מס רכוש. שר העבודה מציין כי יש מגוון פתרונות עבור מעסיקים, ולא רק עבור אלה המצויים באזורי הגבולות.
בן צור סבור כי אין פתרון גורף למפונים שנמנעים מלחזור למעגל התעסוקה. "אנשים צריכים לרצות לעבוד, לא לבחול בכל מלאכה ולא להתפנק. ברור שיש אנשים שאם ניתן להם דמי אבטלה לא ירצו לעבוד. אני חושב שמי שירצה מאוד לעבוד יוכל לצאת, אבל זה לא יהיה קל, עדיין יש כאלה שחוששים וזה מובן".
השר מספר כי הוא תולה תקווה בהצעה בממשלה למענק הסתגלות עבור עובדים, שמטרתו להעניק כסף לעובדים שיחזרו בהמשך לבתיהם המקוריים, במטרה לשקם את הבית.
ויש גם יוזמות נקודתיות. במועצה האזורית תמר בים המלח למשל, שמארחת 9,000 מפונים, השיקו מרכז תעסוקה שמשדך בין מעסיקים שאיבדו עובדים למפונים שמחפשים עבודה, ומעבירים הכשרות. זאת בדומה למה שעושים בחמ"ל האזרחי של אחים לנשק, שכבר סייע לניצול מפסטיבל נובה, שפונה מקריית שמונה, להתחיל קורס תיווך נדל"ן, ולמפונה חירשת משדרות לעבור הכשרה ללימוד של שפת הסימנים, כפי שרצתה.
"המועצה מארחת ומתכללת מזה כחודשיים וחצי את הטיפול באלפי תושבים שנעקרו מבתיהם בנגב המערבי", אומר ראש המועצה האזורית תמר ים המלח ניר ונגר. 'לאחר שנפתחו מסגרות החינוך לילדים, זיהינו שלהורים חסר מקום שקט לעבוד בו וחלקם איבדו את מקום עבודתם. במהלך מהיר איתרנו ליד המועצה מבנה שעמד נטוש כ-50 שנה, המקום עבר שיפוץ יסודי ובזמן קצר הוכחנו שניתן להגשים חלומות ולהקים מרכז תעסוקה וצעירים שיתן מענה לצורך החשוב הזה".
מרשות המסים נמסר: "רשות המסים לא הורתה וגם אינה מוסמכת להורות למעסיקים להימנע מלפטר עובדים או להוציאם לחל"ת. הרשות מפצה מעסיקים בכל חלקי הארץ בגין שכר ששילמו לעובדים שנעדרו ממקום העבודה מכיוון שפונו מביתם בהוראת כוחות הביטחון, בשל אירועי הלחימה האחרונים. כמו כן, קבלת פיצויים בגין נזק עקיף שנגרם כתוצאה מאירועי מלחמה מותנית בתשלום שכר לעובדים, לרבות עובדים שנעדרו מהעבודה בגין סיבות המנויות בחקיקה. רשות המסים מפרסמת את כל החלטותיה הן באתר הרשות והן באמצעות הודעות לעיתונות, חומרי הסברה וראיונות בתקשורת.