שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
דוח רשמי שהוכן במשרד האוצר והוגש היום (שישי) לכנסת, כחלק מהכנת תקציב המדינה החדש לשנת 2024, כולל אזהרה מפורשת לממשלה: אם לא תשנו את סדר העדיפויות התקציבי - הצמיחה בתוצר תיפגע ותקשה על מימון עלויות המלחמה והשיקום.
● התרגיל של סמוטריץ' ואמסלם לשחרר מיליארד שקל לתקציב
● דרור מרמור, טור סופ"ש | הפטור בקרנות ההשתלמות מוכיח כמה מהר הפוליטיקאים חזרו לדאוג לחברים שלהם
תחת הכותרת "הידרדרות באמון המשקיעים בממשלה", הופיע אחד הסעיפים ברשימת הסיכונים לצמיחה בשנה הבאה: "שימור אמון המשקיעים בממשלה הינו הכרחי להבטחת המשך ההשקעות הזרות והמקומיות במשק, ויאפשר לממשלה ולמגזר העסקי לממן בצורה נאותה את עלויות הלחימה וההתאוששות ממנה. ככל שתפחת היכולת לשקף את קיומה של מדיניות פיסקלית אחראית ומדיניות ממשלתית תומכת צמיחה בת־קיימא, זו עלולה לפגוע באמון המשקיעים בממשלה", כתבו מכיני הדוח באוצר.
באוצר הדגישו כי "להחלטות הממשלה והכנסת שישתקפו בעדכון הצפוי של התקציב לשנת 2024, ובכלל זה המצרפים הפיסקליים, אימוץ רפורמות מבניות והקצאה מחדש של מקורות, פוטנציאל השפעה גבוה על אמון המשקיעים, כאמור".
במילים אחרות, באוצר מבהירים כי לא ניתן להגדיל את ההוצאות רק על חשבון העמקת הגירעון. צריך לקצץ בהוצאות מיותרות, להגדיל מקורות הכנסה ולהפגין אחריות גם מול השווקים וסוכנויות דירוג האשראי, שבתקופה זו שוקלות במוצהר הורדת דירוג לישראל.
לפי הדוח, בהיעדר נקיטת צעדים מאזנים - ההוצאה הממשלתית תפרוץ את מסגרת ההוצאה המותרת בחוק ביותר מ-48 מיליארד שקל, ותגיע ל-562 מיליארד שקל בשנה הבאה. זה יזניק את הגירעון ל-5.7% מהתוצר, פי 2.5 מתקרת הגירעון המותרת. אם הממשלה תתכנס למגבלת ההוצאה, יעמוד הגירעון על כ-3.1% - נתון סביר יחסית, אבל עדיין כזה שעומד מעל תקרת הגירעון המותרת.
ההערכות הן שבאוצר ייאלצו לפרוץ בחקיקה את חוק היסוד שקובע את מסגרות התקציב
לדוח האוצר, המכונה "דוח הפרשים", אמור להיות תוקף מחייב. הממשלה צריכה על־פי חוק לכנס את התקציב אל תוך המסגרות שנקבעו בעת אישור תקציב 2024 במאי האחרון. אולם, בכירים באוצר מודים כי "במצב שנוצר, משמעות הדוח היא די טכנית".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מעוניין בהתייעלות של ממש, והוא לא מסתיר את זה. בטקס הרשמי להארכת הקדנציה של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, דימה סמוטריץ' את הדיון בסדרי העדיפויות הכלכליים של הממשלה ל"כניסה לשדה מוקשים". שר האוצר טען ששיח כזה - למשל, האם נכון לקצץ בכספים הקואליציוניים או במימון מוסדות חינוך שלא מלמדים ליבה - "יצית בהכרח את אש המחלוקת", וסבר כי "עדיף למצוא את הדרך לדלג מעליו".
במקביל להגשת הדוח לכנסת, באיחור ניכר של כמעט חודשיים מכפי שדורש החוק, באוצר עובדים בימים אלה על הכנת תקציב חדש ל-2024 בעקבות המלחמה. מרבית ההערכות הן שבאוצר ייאלצו לפרוץ בחקיקה את חוק היסוד שקובע את מסגרות התקציב. התייעלות של 48 מיליארד שקל בתוך התקציב, כמתבקש מהמסמך המקצועי שהגישו הפקידים המקצועיים, ברור לכולם שלא תהיה. גם לא משהו בהיקף קרוב. המסגרות החדשות שייקבעו במשא ומתן מול הקואליציה, ישליכו על התממשות האזהרה החריפה של האוצר מפני אובדן אמון המשקיעים בממשלה.