השנה שבורסת תל אביב תעדיף לשכוח / אילוסטרציה: Shutterstock
זו הייתה שנה שבבורסה בתל אביב אולי יעדיפו לשכוח. המדדים המובילים הציגו תשואת חסר משמעותית מול מקביליהם בעולם, הייתה הנפקה בודדת אחת, ושוק המניות כמעט והתייבש. מנגד, המוסדיים הגדילו את החשיפה שלהם לישראל והמומחים מעריכים שהשוק המקומי בדרך למעלה. הנה 5 הערות על השנה בבורסה.
● הכוכב של השנה: המדד שזינק ב-40% בבורסת ת"א
● הצוללת | "היפוך שרוול": הבכיר שמסביר - זה התרחיש הכלכלי הכי מסוכן לישראל
● מי פיספס עם מניה שצנחה ב-70%? חמישה מנהלי השקעות חושפים מה עשה התיק שלהם
1הרחק מאחור
המאפיין אולי הכי בולט השנה בבורסה הייתה ההתנתקות שלה מהמדדים המובילים בארה"ב. החקיקה המשפטית, המחאות נגדה וכעת גם המלחמה הובילו לשורה של טלטלות בשוק המקומי ובסופו של דבר לתשואת חסר משמעותית מול וול סטריט. כך, בזמן שמדד ת"א 35 סיכם את השנה בעלייה של כ־2.8%, בוול סטריט עלה מדד S&P 500 ב־24%, ומדד הנאסד"ק עלה במעל ל־44%.
החולשה בשוק המנייתי התבטאה גם בשוק ההנפקות. ב־2023 בוצעה הנפקה ראשונית אחת בלבד לציבור (IPO), של חברה בשם זפירוס הפועלת בתחום האנרגיה המתחדשת באירופה. באותה הנפקה גויס סך של 145 מיליון שקל במניות. שנה קודם לכן, ב־2022, בוצעו 13 הנפקות ראשוניות לציבור ובשיא של 2021, בוצעו 94 הנפקות, שהביאו לגיוס של 2.3 מיליארד שקל ו־10.5 מיליארד שקל בהתאמה.
הדשדוש של הבורסה המקומית בא לידי ביטוי גם במחזורי המסחר. המחזור היומי הממוצע בשוק המניות ובקרנות הסל עמד על 2 מיליארד שקל ביום, ירידה של 12% ביחס ל־2022.
2אם אין מניות, יש חוב
כשהמשקיעים בשוק לא רצו להיכנס בדלת הראשית ולקנות מניות, נפתח להם חלון גדול בדמות גיוסי החוב. שוב התברר שכאשר הסיכון עולה, אפשר להעלות את הריבית עד שההיצע פוגש את הביקוש.
גיוסי החוב של החברות (אג"ח קונצרניות) השנה הסתכמו בכ־74 מיליארד שקל. אמנם מדובר בירידה לעומת גיוסים של 88 מיליארד שקל ב־2022 ועדיין פי 9 מהיקף הגיוסים בשוק המניות, שהסתכמו ב־8.2 מיליארד שקל בלבד, לעומת 22 מיליארד שקל שנה קודם לכן. הירידה נבעה מירידה בגיוסי הבנקים וחברות הנדל"ן. מחזורי המסחר בשוק האג"ח הממשלתיות גדלו ב־20% ל־2.9 מיליארד שקל, הודות לגידול בגיוסי החוב הממשלתי. האג"ח הלא ממשלתיות שמרו על מחזור יומי מאוזן של כמיליארד שקל, ירידה צנועה של 4% ביחס לשנה הקודמת.
במבחן הביצועים, מי שהשקיע במדדי האג"ח השונים ב־2023 נהנה מתוצאות טובות למדי. מדד אג"ח קונצרניות צמודות מדד עלה ב־6.2% השנה, כאשר מדד תל־בונד תשואות צמודות זינק בשיעור חד של כמעט 12%. מדד התל-בונד השקלי עלה ב־5.2%, ומדד האג"ח צמודות המדד זינק ב־13.4%, בעיקר בשל התחזקות הדולר על פני השקל במרבית חודשי השנה (מגמה שהתהפכה בחודשיים האחרונים).
3הסקטור שכיכב השנה
הסקטור שכיכב השנה בבורסה היה האנרגיה. מדד ת"א נפט וגז רשם את התשואה החדה ביותר - 36.6%. בבורסה ציינו כי העליות במדד נבעו כתוצאה מעלייה בביקוש לגז הטבעי הישראלי. חלק גדול מהזינוק נבע מעסקה שעדיין מתגבשת למכירת חצי משותפות ניו־מד לבריטיש פטרוליום וחברת הנפט הלאומית של אבו־דאבי (ADNOC).
גם סקטור הטכנולוגיה, הודות לרוח גבית מוול סטריט (ודאי למניות שנסחרות גם פה וגם שם), יצר למשקיעים אפיק מוצלח יחסית בתל אביב. מדד ת"א טכנולוגיה עלה ב־15.3% בסיכום השנה.
מדד ת"א נדל"ן, שכולל את יזמיות הבנייה וחברות הנכסים המניבים, סיכם את השנה בעלייה של 7%, לאחר לא מעט טלטלות. בשל הריבית הגבוהה, שייקרה את המשכנתאות והגדילה את הוצאות המימון. הבנקים סיכמו שנה חיובית כשמדד חמשת הבנקים הגדולים (ת"א בנקים־5) עלה בכמעט 9.4%.
4הציבור מכר, ומי קנה?
בתשעת החודשים הראשונים של השנה, הגופים המוסדיים הישראלים, השחקנים לטווח ארוך, הגדילו חשיפה לשוק המניות הישראלי בכ־3.5 מיליארד שקל. מתחילת המלחמה האמונה שלהם בשוק המקומי גדלה ואיתה החשיפה לשוק המניות בעוד כ־4.5 מיליארד שקל, כלומר קנייה נטו של כ־8 מיליארד שקל מתחילת השנה.
במקביל, מציינים בבורסה, הציבור הישראלי היה מאלה ש"ברחו" מהבורסה, יחד עם משקיעי חוץ. הציבור הרחב צמצם את השקעותיו בבורסה בכ־11 מיליארד שקל, בין השאר לטובת השקעות בבורסות העולות מעבר לים, ומשקיעי החוץ בכ־1 מיליארד שקל. מאז שפרצה המלחמה הציבור מכר מניות בהיקף של כ־2.5 מיליארד שקל, והמשקיעים הזרים מכרו מניות ישראליות בהיקף של כ־3 מיליארד שקל.
5תחזית ורודה, עם כוכבית
כצפוי, בבורסה מאמינים שהמשקיעים יחזרו אליה בגדול בשנת 2024. "נקודת הפתיחה של השווקים בפתח שנת 2024 נוחה, הן בהיבט של תמחור שוק המניות והן בהיבט של תוואי הריבית העתידי", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך.
יחד עם זאת, הוא מודה, "שוק המניות המקומי זול, אולם סגירת הפערים אל מול העולם תלויה במציאות הביטחונית והפוליטית - לאור ביצועי החסר הגדולים של שוק המניות התל אביבי ביחס למקבילו האמריקני בשנת 2023, צמחו פערי התמחור בין השווקים. מרווחי הסיכון הצנועים יחסית בשוק הקונצרני תומכים אף הם בהגדלת החשיפה לשוק המניות הישראלי, ואולם המפתח להגדלת חשיפה שכזו, הוא התבהרות המציאות הביטחונית והתייצבות הזירה הפוליטית".
פגוט מציין גם כי גיוסי החוב הממשלתי צפויים לצמוח משמעותית בשנה הקרובה, כשהרוב צפוי להתבצע בשוק המקומי. "בהנחה שהגירעון במשק הישראלי יסתכם בשנה הבאה ב־5%־6%, אזי משרד האוצר יידרש לגייס בשנת 2024 כ־200 מיליארד שקל. מדובר בהיקף גיוס הגבוה בשני שלישים מהגיוס בכל שנת 2023 וגבוה פי ארבעה מהגיוס הממשלתי בשנת 2022", מציין פגוט.