גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חסכונות הפנסיה של הציבור זינקו ב-50% בחמש שנים וזה עדיין לא מספיק

היקף הכספים הפנסיוניים בישראל זינק בעשרות אחוזים ב-5 השנים האחרונות וכעת מדובר במחצית מסך הנכסים הפיננסיים של הישראלים ● אולם, גם אחרי הגידול הדרמטי הזה, רבים מהחוסכים יגיעו לגמלאות עם קצבה חודשית שתאלץ אותם לרדת ברמת החיים ● מה הסיבה המרכזית לפערים, איך תוודאו שהחיסכון הפנסיוני יספיק לכם, וכמה שווה אחוז בודד של תשואה בפנסיה בקצבה שתקבלו?

חסכונות הפנסיה זינקו / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
חסכונות הפנסיה זינקו / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שאלה שמנקרת כנראה בראשו של כל מי שמתקרב לגיל הפנסיה היא האם הכסף שחסך בעשרות שנות עבודה יספיק לשמור על רמת חיים נאותה גם בשנות הפרישה שלו. נתונים עדכניים של בנק ישראל על הרכב הנכסים הפיננסיים של הציבור חושפים בשורה טובה ובשורה רעה. הבשורה הטובה היא ש-47% מהם כבר נמצאים במוצרים הפנסיוניים, שכוללים קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות וקופות גמל. מדובר על סכום מצרפי של כמעט 2.4 טריליון שקל. הבשורה הפחות טובה היא שעבור רבים מהישראלים, החיסכון האישי לא יספיק כדי לשמור על רמת החיים לה התרגלו.

הגמל וההשתלמות מסכמים שנה: מה קרה לתשואות? 
השנה של שוק הגמל: המנהלים שכיכבו, המסלולים הפופולריים והדרך להוזיל את דמי הניהול 

מניתוח שערכו בבנק הפועלים לנתוני בנק ישראל, עולה כי היקף הנכסים הפנסיוניים של הציבור, במונחים אבסלוטיים, צמחו בחמש השנים האחרונות בכ-50%, גידול שנובע ברובו מחובת ההפקדה לפנסיה (במסגרת החקיקה משנת 2008) וכן מהתשואות החיוביות בשווקים.

כשמסתכלים על העשור האחרון, הנתח של הנכסים הפנסיוניים מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור זינק מ-37% ל-47%. "החלק הפנסיוני נהיה כמעט חצי מהתיק של הציבור והוא ילך ויגדל לא משנה מה תהיה התשואה בשוק ההון", מעריך אבי גיגי, מנהל מחלקת ייעוץ פנסיוני וייעוץ לפרישה בבנק הפועלים. "זאת, מכיוון שהכספים לתיק הפנסיוני ימשיכו לזרום, בין אם זה לקופות הגמל, לקרנות הפנסיה או לקרנות ההשתלמות". הגידול בנכסים הפנסיוניים מגיע בעיקר על חשבונם של נכסים כמו קרנות נאמנות וניירות ערך המהווים פחות מ-20% מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור. השאר, כשליש מכלל הנכסים הפיננסיים, נמצא בפיקדונות בבנקים שחוו עלייה בביקושים בשנתיים האחרונות בעקבות העלאת הריבית ומהוות כיום כשליש מהנכסים.

 

סך התיק הפיננסי של הציבור גדל משמעותית בחמש השנים האחרונות. אם בשנת 2018 הישראלים חסכו 3.66 טריליון שקל במוצרים פנסיונים ופיננסים ובפקדונות, בשנה האחרונה הסכום הזה גדל ליותר מ-5 טריליון שקל - זינוק של כמעט 40%.

"המלחמה הביאה לגידול בביקוש לייעוץ פנסיוני"

גיגי מספר כי המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר העלתה את ההתעניינות של הציבור בייעוץ הפנסיוני. "כשהתחילה המלחמה כמעט שלא הייתה דרישה לייעוצים, אך בנובמבר ראינו התעוררות ובדצמבר כמות פגישות הייעוץ הייתה הגדולה ביותר שהייתה לנו מזה זמן רב.

"להערכתנו, כשאדם מרגיש שהוא בסיכון ביטחוני הוא נוגע בדברים שלא נגע בהם לפני כן. לכן לקוחות מבקשים לבדוק מה יש להם עכשיו, מה צריך לעשות ומה יהיה להם כשיפרשו. אם בימי שגרה רוב האנשים נמנעים מליזום ייעוץ פנסיוני, בדצמבר ראינו אנשים שבאים מרצונם החופשי לקבל ייעוץ", הוא מספר.

למה הקצבה החודשית לא מספיקה

מניתוח הנתונים של בנק ישראל עולה כי הדחיפה של המדינה לעבר קרנות הפנסיה נושאת פרי, והציבור נוהר אליהן על חשבון מוצרים פנסיוניים אחרים. זאת, בין היתר לאחר שורה של רפורמות ושינויי חקיקה דוגמת קרנות ברירת המחדל שהוזילו את דמי הניהול בקרנות, הפיכת ביטוחי המנהלים למוצר משלים לקרנות כפי שנחקק השנה ואפילו מנגנון הבטחת התשואה (לשעבר האג"ח המיועדות) שתקף רק למי שחוסך בקרנות פנסיה. כך אפשר לראות שקרנות הפנסיה החדשות מנהלות נכון לחודש נובמבר 729 מיליארד שקל ומהוות נכון להיום יותר מ-30% מסך הנכסים הפנסיוניים. זאת, לעומת 22.5% בשנת 2018.

אבל למרות המאמצים הרגולטוריים והציבוריים, רבים מהישראלים לא יגיעו לימי הפרישה עם קצבה ראויה ויידרשו לרדת ברמת החיים שלהם כשיצאו לגמלאות ויאלצו לחיות מהקצבה החודשית שחסכו. הסיבה העיקרית לכך היא טעויות שעושים החוסכים במהלך הדרך. הראשונה והקריטית שבהן היא משיכת הפיצויים בעת עזיבת עבודה, או פדיון קרנות השתלמות כאשר אלה נפתחות.

 

עד כמה זה קריטי לחיסכון הפנסיוני? ניקח לדוגמה גבר בן 67 עם יתרה צבורה בקרן פנסיה של 1.5 מיליון שקל. מתוך סכום זה, רכיב הפיצויים מהווה כ-40% (!). אם הוא ביצע בגיל 50 משיכה של 200 אלף שקל של כספי פיצויים, המשמעות היא (בהנחת תשואה של 3.74%), הוא חותך מהחיסכון הפוטנציאלי שלו 373 אלף שקל שהיה מקבל בריבית דריבית. במונחי פנסיה מדובר על קצבה חודשית של כ-8,000 שקל. לעומתו, אדם בעל אותם נתונים שלא היה מושך בגיל 50 את כספי הפיצויים, הצבירה שלו הייתה עומדת על 1.87 מיליון שקל ובמונחי קצבה כעשרת אלפים שקל בחודש. כלומר, עלות משיכת הפיצויים היא כמעט 2,000 שקל מדי חודש.

עבור אישה שיוצאת לפרישה בגיל 62 ו-8 חודשים (גיל הפרישה לנשים כחוק היום), משיכת 200 אלף שקל בגיל 50 תביא להפחתה בקצבה החודשית של כ-1,560 שקל וכך היא תקבל 7,354 שקל בחודש ולא 8,914 אם לא הייתה מושכת את הפיצויים. "הרבה אנשים לא מודעים להשפעה הזו", מסביר גיגי, "לפעמים עדיף להיעזר במקורות כספיים אחרים ולא למשוך את כספי הפיצויים, כי לאחר מכן אי אפשר להחזיר אותם".

 

בנוסף, בשנה האחרונה החלה מגמה של משיכות כספים מקרנות ההשתלמות. הריבית והאינפלציה שזינקו במהלך השנתיים האחרונות, הכניסו משקי בית רבים למצוקה תזרימית, אבל גיגי טוען שזו תופעה זמנית בלבד. "המשיכות בתקופה האחרונה מצביעות על סנטימנט של הציבור שמחפש דרכים לצמצם הלוואות. עם זאת, בשנים האחרונות פגשנו המון לקוחות שרואים בקרנות ההשתלמות אפיק פנסיוני לכל דבר ולא מושכים את הכסף אחרי 6 שנים, אלא שומרים עליו כחיסכון נוסף לתקופת הפרישה, כי זהו מוצר שנהנה מהטבות מס".

מה אפשר לעשות כדי לשפר את הקצבה?

אז מה בכל זאת אפשר לעשות? גיגי מסביר כי קודם כל חשוב לעקוב באופן רציף אחרי התיק: "כשיש לך תיק ניירות ערך אתה מסתכל כל יום מה הוא עשה. בתיק הפנסיוני לא צריך לבדוק כל יום ואפילו לא כל חודש, אלא לבדוק את התשואה ואת השירות שנותנת הקופה פעם בשנה. אבל אנשים לא עושים אפילו את זה".

הוא מסביר שכדי להימנע ממצב שבו החוסך יידרש לרדת ברמת החיים שלו עם היציאה לפנסיה צריך "לתכנן את הפרישה לאורך תקופה. לאדם צעיר שיש לו עוד 40 שנות עבודה ההמלצה תהיה שונה לעומת אדם שנמצא לקראת פרישה. לדוגמה, ככל שהחוסך צעיר יותר עדיף להיות באפיק מוטה מניות מאשר אפיק סולידי. כמובן שזה תלוי בתקופה, אבל ניסיון העבר מלמד שאפיק המניות מכה את השוק בטווח הארוך".

בבנק הפועלים חישבו עד כמה משפיעה התשואה על החיסכון הפנסיוני. הם מצאו כי עבור עמית בן 30 עם שכר של עשרת אלפים שקל בחודש, אחוז בודד של תשואה עודפת בשנה מגדיל את הקצבה הפנסיונית ב-25% כשהוא מגיע לגיל פרישה. לדוגמה, תשואה של 4.26% תניב קצבה של 8,835 שקל בחודש. אחוז נוסף בתשואה יקפיץ את הקצבה ליותר מ-11 אלף שקל בחודש ועוד אחוז כבר יביא לקצבה חודשית של 14 אלף שקל.

"אף אחד לא נביא ולא יכול לדעת מה יקרה מחר. אבל ברגע שיש מתודה מסודרת ובדיקות רציפות ומתאימים ביחס להן את החיסכון, אפשר להגיע לתוצאות טובות יותר מאשר אם נשארים סטטיים באותו מקום".

נושא נוסף שיש לבדוק הוא הכיסוי הביטוחי בקרנות הפנסיה ומומלץ לבדוק האם החוסך נמצא בחוסר ביטוח או דווקא משלם על כיסויים שלא מתאימים לו במקום שהכסף יועבר לחיסכון. הדוגמה הבולטת היא ביטוח שארים שחוסכים רווקים ורווקות יכולים לוותר עליו ולהגדיל את רכיב החיסכון במקומו.

הפנסיה בישראל: במקום הרביעי בעולם

אבל בהשוואה לעולם נראה שמצבו של תיק נכסי הפנסיה הישראלי טוב. באוקטובר האחרון פורסם מדד הפנסיה הבינלאומי השנתי של חברת הייעוץ הבינלאומית מרסר ומכון CFA. ישראל שמרה על מקומה בצמרת העולמית גם השנה ודורגה במקום הרביעי. יותר מכך, מערכת הפנסיה של ישראל אף עלתה על פי המדד בדירוג הכולל ל-A (ציון 80 ומעלה, בהשוואה ל+B בשנה שעברה) כשמקדימות אותה רק הולנד, איסלנד ודנמרק.

הדוח מציין כי מערכת הפנסיה בישראל ניצבת בשורה הראשונה בעולם מבחינת רמת הלימות גבוהה המעידה על חוזק במתן תגמולים לעמיתים, היא בת קיימא לאורך זמן, ויש לה רמה גבוהה של הוגנות. הדירוג הגבוה של ישראל נתמך על ידי סביבה רגולטורית חזקה ומערכת פנסיה המבוססת על גופים פיננסיים מוסדיים עם חובת הפקדה של מעסיקים ומועסקים כאחד. מנגד, הם ממליצים לשפר את ההגנה על החוסכים מפני בעיות ניהול והונאה וכן להעניק הטבות פנסיוניות להורים לילדים קטנים.

עוד כתבות

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: זו העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● בתל אביב נרשמה עלייה של 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול