גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותעו"ד מיכל קוטלר־וונש

העולם צריך להבין ש"לעולם לא עוד" זה עכשיו

טבח ה-7 לאוקטובר חייב להוות רגע של חשבון נפש עבור כל המקומות והמרחבים שאפשרו ועודם מאפשרים לאנטישמיות לצמוח ולהתפשט ● האם באמת יש להם מחויבות אמיתית, כפי שהם עצמם אומרים, ל"לעולם לא עוד"?

ניר עוז, אחרי ה־7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
ניר עוז, אחרי ה־7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הכותבת היא השליחה המיוחדת של מדינת ישראל למאבק באנטישמיות

עוד במהלך חשיפת מידת ועוצמת הרשע והזוועות הברבריות שביצעו מחבלי חמאס ב-7 לאוקטובר, שהיה לטבח הקטלני ביותר נגד יהודים מאז השואה, שחומרתו וממדיו חיללו את מעטה ה'שקט' השברירי ששרר ביום קודם - צריך היה להשמיע אזעקת התעוררות נוקבת, בדומה להשפעה משנת המציאות של פיגועי ה-11/9.

דווקא התגובות לטבח - שכללו שתיקה כואבת, הכחשה, הצדקה, תמיכה ותקיפות יהודים קולניות בקמפוסים, ברשתות וברחובות - חשפו, הזינו והעצימו את הזן ה'מודרני' וה'מקובל' של האנטישמיות: האנטי-ציונות, ששוללת את זכות קיומה של מדינת ישראל, בכל גבול שהוא.

טלפון חצי שעה לפני המתקפה: מי ידע על הזוועות שמתכנן חמאס 
גרמניה שוקלת גיוס חובה ושר הביטחון מפציר בה להיות "מוכנה למלחמה" 

ההכרח להתכונן לצונאמי שניתן היה לחזות - של תגובות שיבואו לאחר הפיגוע, הפך לחירום. זה כלל את התגובות שמחבלי חמאס צפו שיקבלו כששידרו את פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות שביצעו לעולם בגאווה. תגובות שיכחישו, יצדיקו ויתמכו.

ברגע קיומי בעולם שמחויב ל"לעולם לא עוד", ושנמצא שוב בסמוך לתהום, לאחר עיסוק ארוך שנים במלחמה בלתי קונבנצינאלית משתוללת לדמוניזציה, דה-לגיטימציה וסטנדרט כפול, שמזינה שנאת יהודים בזירות שונות, יצאתי לסדרה של נסיעות חירום מתוקף תפקידי כשליחה מיוחדת של מדינת ישראל למאבק באנטישמיות.

צומת קיומית עבור כל מי שמוקיר את ערכי האנושות

פגישות ודיונים עם בכירים בבית הלבן, סנטורים, שרים, מחוקקים, ראשי ערים, מפקדי משטרה, שליחים מיוחדים למאבק באנטישמיות, אנשי תקשורת, נשיאי אוניברסיטאות, מנהיגי קהילות וסטודנטים - חשפו אתגרים והזדמנויות. הם הבהירו שטבח ה-7 באוקטובר, שהיה למתקפה כוללת על האנושות, מהווה צומת קיומית שצריכה להטריד לא רק את העם היהודי או את מדינתו, אלא גם את כל מי שמוקיר את ערכי האנושות המשותפים.

מעל לכל, זוועות ה-7 באוקטובר והתגובות המזעזעות אליו חשפו את ההכרח בשינוי פרדיגמה: מגישה תגובתית למאבק סיזיפי באנטישמיות לגישה יוזמת ומתכללת, שתיושם באופן עקבי. גישה שתזהה את הקריאה "מן הנהר עד הים" כמו שהיא: קריאה להשמדה שמהדהדת את אמנת חמאס, שמפלה ומונעת מיהודים/ציונים להגן על עצמם מקריאות לרצח עם, ימים אחרי הנסיון לבצע אותו. גישה שתאשרר באופן חד משמעי את זכותו השווה של העם היהודי - עם ילידי אב-טיפוסי - לשוב למולדתו ההיסטורית אחרי אלפי שנות גירוש ורדיפה.

ה-7 באוקטובר חידד שצעד ראשון חיוני לזיהוי ומאבק באנטישמיות הוא אימוץ ויישום של הגדרת הברית הבינלאומית לזכר השואה (IHRA), היחידה מבין ההגדרות שמאפשרת לזהות את כל מה שהטבח והתגובות לו חשפו לעיני כל, כולל ההכרה כי "ציוני" הוא שם קוד ל"יהודי", הגדרה חיונית להבטחת הגנה שווה ועקבית לזו המוענקת לזהויות ותכונות אחרות. גישה שתחייב מוסדות חינוך, מנגנוני אכיפה וחברה אזרחית להשתמש בהגדרה היחידה שהיא תוצר של תהליך דמוקרטי ארוך, שאומצה על ידי עשרות מדינות ואלפי ישויות, כמשאב חיוני ראשון במעלה לזיהוי ומאבק באנטישמיות - על כל צורותיה.

גישה פרואקטיבית יוזמת תחשוף את צביעותם של גורמים בינלאומיים שונים, כולל האו"ם, שמצהירים על מחויבות למאבק באנטישמיות, ממש בזמן שהם מעניקים סיוע לארגונים כמו UNRWA, שנולד בחטא תוך ייחוד קבוצת פליטים אחת והענקת מעמד פליטות ניצחי; שמחנכת לשנאת יהודים ומאדירה רוצחים ותמיכה בטרור.

היא תדרוש אחריות ואחריותיות מההנהגה פלסטינית שממשיכה להשריש ולהסית לאנטישמיות על כל צורותיה: מהכחשת שואה "מסורתית" דרך הכחשת טבח ה-7 באוקטובר, שגם בו היא מאשימה את ה"ציונים" ועד לשלילת הקשר בין העם יהודי למולדתו ההיסטורית או למזרח התיכון; להפצת שקר היותה של ישראל 'פרויקט אפרטהייד קולוניאליסטי של עליונות לבנה'.

היא תצפה מארגוני נשים ש'מאמינים לכל הנשים' חוץ מאלה היהודיות/ציוניות, ומארגוני ההגנה על זכויות ילדים, לגנות ללא סייג את זוועות ה-7 באוקטובר.

אישור מחדש של זהות יהודית אישית וקולקטיבית

בהתחשב במה שחשפו זוועות הטבח והתגובות - ששותקות, מכחישות, מצדיקות ותוקפות יהודים ברחבי העולם, הן יזהו את ההכרח של אסטרטגיות לאומיות של מדינות שונות המוטרדות מעלייה באנטישמיות לאמץ וליישם את הגדרת IHRA כאמת מידה מוסכמת. זהו צעד חיוני לא רק להתמודדות עם זוועות ה-7 באוקטובר, אלא להכרה שזוהי הדרך היחידה לשמור על עקרונות יסוד מוסכמים של חיים וחירות מאויימים בעקבותן.

אלה חלק משינויי היסוד הנדרשים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, שמשקפים שהעולם אכן השתנה לאחר התקיפה, בדומה לשינויים שחלו לאחר ה-11/9. הם מדגישים את הצורך הדחוף להתמודד עם הכחשה, הצדקה ותמיכה שהתפשטה בעקבות הפצת מכתב בן לאדן לאמריקה בטיק-טוק, כי אם אפשר להכחיש, להצדיק ולתמוך בארועי ה-7 באוקטובר, מדוע לא ניתן יהיה להכחיש, להצדיק ולתמוך ב-11/9?

בעוד שהמחויבות צופת פני עתיד "לעולם לא עוד", היא קריאה לקהילה העולמית לאמץ גישה פרואקטיבית, מונעת ומקיפה נגד אנטישמיות; עבור מדינת ישראל בת ה-75 וקהילות יהודית ברחבי העולם, היא מהווה רגע של התעוררות וביסוס של תודעה קולקטיבית. היא מדגישה את מעמד העם היהודי שחייב סוף סוף להיות שווה לכל העמים, תוך אישור מחדש של זהות יהודית אישית וקולקטיבית.

מחויבות משותפת למלחמה באנטישמיות

מה שאלפי המחבלים ועוזריהם שביצעו את הטבח לא לקחו בחשבון זה שעבור "היהודי החדש", ששב לציון אחרי אלפי שנים של חלום, תפילה וכמיהה כדי לבנות מדינה ריבונית, הורדת הראש 'עד יעבור זעם' או כדי לא למשוך תשומת לב, או זיהוי חברים 'שיסתירו אותו בעליית הגג' - כבר לא מספיק.

טבח ה-7 באוקטובר הוא רגע מכריע של "לעולם לא עוד - הוא עכשיו", שמסמל 75 שנות מסע של מדינת לאום ועם ששב אליה, בתביעה מחודשת של זהות, זכרון, שורשים ומולדת. מתהומות הכאב, הוא מהווה רגע שיא של ביטחון עצמי שנדרש לפעולה באומץ, שדרושה אל מול שנאה מכל הסוגים, כולל האנטישמיות. הוא מחדש את תקוות הדורות על ידי הטלת אשמה במקום אליו היא שייכת - לעבריינים, במקום להרגל של אלפי שנות גלות של הפנמתה.

טבח ה-7 באוקטובר חייב להוות רגע של חשבון נפש עבור כל המקומות והמרחבים שאפשרו ועודם מאפשרים לאנטישמיות לצמוח ולהתפשט. מחויבות אמיתית ל"לעולם לא עוד" - כזו שמשנה מציאות - תזהה את הטבח כמתקפה על האנושות שהוא התכוון להיות, ואת "השאלה היהודית" כמבחן לקמוס לאנושות, שנמצאת תחת מתקפה של ארגוני טרור שלוחים של משטרים אוטוריטאריים.

יחד, עלינו להתעלות ולעמוד באתגר, תוך מימוש האחריות להאיר את הדרך קדימה בבהירות מוסרית ובאומץ לחידוש והעמקת המחויבות המשותפת למלחמה באנטישמיות, כדי שבעולם שאחרי ה-7 באוקטובר 'לעולם לא עוד', באמת יהיה "לעולם לא עוד".

עוד כתבות

אילוסטרציה: איל יצהר

בית המשפט אישר: מכללת ארזים תימכר לצבי ביכלר ב-1.3 מיליון שקל

מכללת ארזים, שצברה חובות של כ-12 מיליון שקל, תימכר לצבי ביכלר, מנכ"ל מכללת "מעיינות ללימודי רפואה משלימה" ● המכירה תאפשר להמשיך את הפעילות האקדמית של מכללת ארזים, הכוללת 400 סטודנטים

קניון הזהב / הדמיה: ולדי קובליוב

רשות התחרות התנגדה, ומליסרון ביטלה את העסקה לרכישת קניון הזהב

חברת הנדל"ן המניב מליסרון הודיעה כי היא נסוגה מהעסקה לרכישת 51% מהזכויות בקניון הזהב בראשון לציון, לאחר שקיבלה מרשות התחרות אינדיקציות שהעסקה לא תאושר

יצחק תשובה וניר צוק / צילום: יונתן בלום, ענבל מרמרי

ביטול עסקת ישראכרט-אש: הלחץ מהשוק, הנסיגה והאפשרויות שעל הפרק

לאחר ביטול הרכישה של בנק אש במאות מיליוני שקלים, ישראכרט ובעלת השליטה קבוצת דלק עדיין נחושות להיכנס לתחום הבנקאות ● הערכות: הבנק הדיגיטלי של ניר צוק לא הגיע לבשלות שלה ציפו בישראכרט ● על הפרק: פיתוח פעילות בנקאית עצמאית או רכישה

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

המדינה החליטה להקים תחנות נוספות למטרו

הות"ל אישרה את קידום הארכת קו M1 בכ-2.5 ק”מ עד למסילה המזרחית ● במסגרת התוכנית יוקמו שתי תחנות חדשות: בשכונת יוספטל ובמתחם התחבורה המשולב "כפר סבא צפון"

ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Lee Jin-man

מענה לפייק ניוז בבחירות? אנבידיה השיקה כלי לזיהוי סרטונים שנוצרו ע"י AI

ענקית השבבים השיקה כלי חדש לניתוח סרטוני AI, שמספק הערכת הסתברות לכך שמדובר בתוכן סינתטי ● לפי החברה, המערכת מצליחה לזהות גם סרטונים שעברו עריכה או דחיסה, ועשויה להפוך לכלי משמעותי במאבק נגד פייק ניוז

אבי גבאי, מנכ''ל פרטנר / צילום: דוברות ההסתדרות

לוקחים הלוואה כדי לחלק דיבידנד: המהלך היוצא־דופן של אבי גבאי בפרטנר – שחושף תחזיות לשנת 2030

חברת התקשורת פנתה לביהמ"ש כדי לחלק למשקיעים דיבידנד של 500 מיליון שקל ● פרטנר חשפה שהיא רוצה לגייס אג"ח בהיקף של 750 מיליון שקל כדי לממן את חלוקת הדיבידנד ● במקביל היא דיווחה גם על התחזיות שלה לשנת 2030, ובהן צפי לזינוק של 80% ברווחים

דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

מלחמת המכסים חוזרת? הצעד החדש של טראמפ מול בעלת הברית

שורת מוצרים מקנדה יספגו בארה"ב מכסים בגובה של 50%, לאחר שממשל טראמפ הודיע כי השכנה הצפונית מפלה תעשיות אמריקאיות ● המכסים החדשים יוטלו מכוח סעיף שנחקק ב־1930, וכמעט לא נעשה בו שימוש בעשורים האחרונים

אודי דור / איור: גיל ג'יבלי

אודי דור ויתר על חלום הפנסיה המוקדמת והרוויח 54 מיליון שקל

לפני יותר מ־20 שנה, אודי דור החליט לצאת לפנסיה: "חלמתי לפרוש בגיל 34" ● לפני שלוש שנים חזר לשוק עם השקעה בחברת אורד, ומאז רשם תשואה של 240% ● כעת הוא מכניס משקיעה חדשה

מחשב העל במודיעין / צילום: גלעד ארצי

ההחלטה שהכניסה את התחום הלוהט לסחרור: מה יקרה לחוות השרתים בישראל?

רשות החשמל הודיעה כי לא תאפשר חיבור של חוות שרתים חדשות לרשת החשמל, בעקבות מבול בקשות המאיים להביא לקריסת רשת ההולכה וכושר הייצור של ישראל ● בענף מזהירים: ההוראה החדשה מציבה את היזמים בפני אי־ודאות משמעותית, ועשויה להוביל לפגיעה בחוזים עתידיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות, על רקע ההסלמה בין ארה"ב ואיראן

הנאסד"ק ננעל מעט מתחת לרמת הבסיס ● המתווכות הציעו לארה"ב ולאיראן הפסקת אש של 10 ימים, הנשיא טראמפ אמר שאיראן תשלם על הרג החיילים האמריקאים בירדן ● מחירי הנפט טיפסו, הדולר התחזק בעולם ● מניות השבבים התקשו להתרומם, אך רשמו התאוששות צנועה ● ענקית השבבים AMD השיקה מערכת AI חדשה שתתחרה עם זו של אנבידיה ● הבורסה בסיאול נפלה ביותר מ-4%

כידן דהרי וירון אדיב, בעלי ישפרו־תנופורט / צילום: רמי זרנגר

השותפים החדשים של צחי אבו בעסקת הענק

חברת ישפרו של כידן דהרי וירון אדיב חוברת לארי נדל"ן של צחי אבו בעסקה לרכישת רבע ממניות ג'י סיטי מידי נורסטאר של חיים כצמן תמורת 661 מיליון שקל ● במסגרת המהלך תוקם שותפות מוגבלת, בה יחזיק כל צד 50%

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

תעודות סל חדשות מציעות השקעה בוול סטריט "ללא אילון מאסק"

המשקיעים התאכזבו ממניותיו של מאסק, וכעת בוול סטריט מנסים להפוך את הסנטימנט השלילי למוצר השקעה - קרנות סל שיוותרו על כל חברה המזוהה עם המיליארדר

חוות שרתים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

בשל עומס יתר: רשות החשמל עוצרת אישורים לחוות שרתים

רשות החשמל מקפיאה ל-140 יום את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים, לאחר שהיקף הביקושים זינק ל-27 אלף מגה-וואט ● כמות הבקשות שעומדות כרגע לאישור הן פי 3 מהצריכה הממוצעת של משק החשמל בישראל

טילי ספייק / צילום: רפאל

הפתרון היווני לעתיד שבו טורקיה תתחמש במטוסי קרב מתקדמים

מדינות מזרח הים התיכון חוששות ממכירת מטוסי F-35 לטורקיה ● ביוון, שאינה יכולה לצאת בפומבי נגד המהלך, מגבירים את קצב התחמשות חיל האוויר, באמצעות מערכות ישראליות מתקדמות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בבורסה, מדדי הביטוח והפיננסים מובילים

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.8% ● נופר קופצת לאחר שדווח על השקעה של 200 מיליון שקל מצד מיטב ● אלקטרה נדל"ן נופלת לאחר שדיווחה כי היא בוחנת הנפקת מניות ● ארה"ב תקפה באיראן זה הלילה העשירי ברציפות, מחירי הנפט יציבים ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות; מניות השבבים התקשו להתרומם אך רשמו התאוששות צנועה ● ישפרו-תנופורט מצטרפת לארי נדל"ן ברכישת ג'י סיטי ● וגם: מניית עמל הולדינגס זכתה להמלצה מלידר שוקי הון

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock

הסוף לדחייה האוטומטית: המבחן החדש להפקדת ביטקוין בחשבון הבנק

המפקח על הבנקים יצא במתווה לקליטת כספים דיגיטליים במערכת הבנקאית ● המהלך מגיע לאחר שנים של ניסיונות להסרת החסמים, ומחייב את הבנקים לבדוק פרטנית את מקור הכספים ● אופטימיות בשוק הקריפטו: "לא יוכלו עוד לסרב באופן גורף לתת לנו שירות"

אילוסטרציה: Shutterstock

כלי לצרכנים, נטל לעסקים: חוק שמחייב להקליט שיחות מכירה מעורר מחלוקת

חוק חדש קובע כי עסקאות מכירה טלפוניות בסכום של 750 שקל ומעלה יוקלטו, והצרכן יוכל לקבל את השיחה ● המצדדים טוענים כי החוק ימנע מחלוקות, והמתנגדים סבורים כי החוק יעודד תובעים סדרתיים וגם משית עלות על בית העסק שתתגלגל אל הצרכן

קריית הממשלה בירושלים / צילום: אבי דרור - ויקיפדיה

ועדי עובדים חסמו את הגישה לקריית הממשלה במחאה על מצוקת החניה; האוצר: "צעד לא חוקי"

ועדי עובדים בהסתדרות חסמו הבוקר את הגישה למשרדי הממשלה בירושלים באמצעות כלי רכב נעולים במחאה על מצוקת החניה ● באוצר תקפו בחריפות וטענו כי מדובר בצעד בלתי חוקי שפגע בחופש התנועה של עובדים ובתפקוד המשרדים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

שוחד במיליונים, במשך 20 שנה: הפרשה שמסעירה את רשות המסים

חקירה סמויה של להב 433 ורשות המסים חשפה תעשיית החזרי מס פיקטיביים מתוחכמת בין כותלי משרדי השומה במרכז ● מיהם הבכירים שנעצרו, איך נופחו ההוצאות בתוך המערכת מתחת לרדאר, וכמה מיליוני שקלים בשוחד שלשלו החשודים לכיסם? ● גלובס עושה סדר בפרשה

שר החינוך יואב קיש / צילום: מארק ישראל סלם, ''ג'רוזלם פוסט''

חמישה מחברי המל”ג הודיעו על פרישה בעקבות חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה

חמישה מחברי המועצה להשכלה גבוהה הודיעו על התפטרות במחאה על החוק המרחיב את האפשרות ללימודים בהפרדה מגדרית ● לדבריהם, מדובר בהתערבות חסרת תקדים בעצמאות המל"ג, שעלולה לפגוע במעמד האקדמיה, בשוויון ובהזדמנויות לנשים