גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותעו"ד מיכל קוטלר־וונש

העולם צריך להבין ש"לעולם לא עוד" זה עכשיו

טבח ה-7 לאוקטובר חייב להוות רגע של חשבון נפש עבור כל המקומות והמרחבים שאפשרו ועודם מאפשרים לאנטישמיות לצמוח ולהתפשט ● האם באמת יש להם מחויבות אמיתית, כפי שהם עצמם אומרים, ל"לעולם לא עוד"?

ניר עוז, אחרי ה־7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
ניר עוז, אחרי ה־7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הכותבת היא השליחה המיוחדת של מדינת ישראל למאבק באנטישמיות

עוד במהלך חשיפת מידת ועוצמת הרשע והזוועות הברבריות שביצעו מחבלי חמאס ב-7 לאוקטובר, שהיה לטבח הקטלני ביותר נגד יהודים מאז השואה, שחומרתו וממדיו חיללו את מעטה ה'שקט' השברירי ששרר ביום קודם - צריך היה להשמיע אזעקת התעוררות נוקבת, בדומה להשפעה משנת המציאות של פיגועי ה-11/9.

דווקא התגובות לטבח - שכללו שתיקה כואבת, הכחשה, הצדקה, תמיכה ותקיפות יהודים קולניות בקמפוסים, ברשתות וברחובות - חשפו, הזינו והעצימו את הזן ה'מודרני' וה'מקובל' של האנטישמיות: האנטי-ציונות, ששוללת את זכות קיומה של מדינת ישראל, בכל גבול שהוא.

● טלפון חצי שעה לפני המתקפה: מי ידע על הזוועות שמתכנן חמאס 
● גרמניה שוקלת גיוס חובה ושר הביטחון מפציר בה להיות "מוכנה למלחמה" 

ההכרח להתכונן לצונאמי שניתן היה לחזות - של תגובות שיבואו לאחר הפיגוע, הפך לחירום. זה כלל את התגובות שמחבלי חמאס צפו שיקבלו כששידרו את פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות שביצעו לעולם בגאווה. תגובות שיכחישו, יצדיקו ויתמכו.

ברגע קיומי בעולם שמחויב ל"לעולם לא עוד", ושנמצא שוב בסמוך לתהום, לאחר עיסוק ארוך שנים במלחמה בלתי קונבנצינאלית משתוללת לדמוניזציה, דה-לגיטימציה וסטנדרט כפול, שמזינה שנאת יהודים בזירות שונות, יצאתי לסדרה של נסיעות חירום מתוקף תפקידי כשליחה מיוחדת של מדינת ישראל למאבק באנטישמיות.

צומת קיומית עבור כל מי שמוקיר את ערכי האנושות

פגישות ודיונים עם בכירים בבית הלבן, סנטורים, שרים, מחוקקים, ראשי ערים, מפקדי משטרה, שליחים מיוחדים למאבק באנטישמיות, אנשי תקשורת, נשיאי אוניברסיטאות, מנהיגי קהילות וסטודנטים - חשפו אתגרים והזדמנויות. הם הבהירו שטבח ה-7 באוקטובר, שהיה למתקפה כוללת על האנושות, מהווה צומת קיומית שצריכה להטריד לא רק את העם היהודי או את מדינתו, אלא גם את כל מי שמוקיר את ערכי האנושות המשותפים.

מעל לכל, זוועות ה-7 באוקטובר והתגובות המזעזעות אליו חשפו את ההכרח בשינוי פרדיגמה: מגישה תגובתית למאבק סיזיפי באנטישמיות לגישה יוזמת ומתכללת, שתיושם באופן עקבי. גישה שתזהה את הקריאה "מן הנהר עד הים" כמו שהיא: קריאה להשמדה שמהדהדת את אמנת חמאס, שמפלה ומונעת מיהודים/ציונים להגן על עצמם מקריאות לרצח עם, ימים אחרי הנסיון לבצע אותו. גישה שתאשרר באופן חד משמעי את זכותו השווה של העם היהודי - עם ילידי אב-טיפוסי - לשוב למולדתו ההיסטורית אחרי אלפי שנות גירוש ורדיפה.

ה-7 באוקטובר חידד שצעד ראשון חיוני לזיהוי ומאבק באנטישמיות הוא אימוץ ויישום של הגדרת הברית הבינלאומית לזכר השואה (IHRA), היחידה מבין ההגדרות שמאפשרת לזהות את כל מה שהטבח והתגובות לו חשפו לעיני כל, כולל ההכרה כי "ציוני" הוא שם קוד ל"יהודי", הגדרה חיונית להבטחת הגנה שווה ועקבית לזו המוענקת לזהויות ותכונות אחרות. גישה שתחייב מוסדות חינוך, מנגנוני אכיפה וחברה אזרחית להשתמש בהגדרה היחידה שהיא תוצר של תהליך דמוקרטי ארוך, שאומצה על ידי עשרות מדינות ואלפי ישויות, כמשאב חיוני ראשון במעלה לזיהוי ומאבק באנטישמיות - על כל צורותיה.

גישה פרואקטיבית יוזמת תחשוף את צביעותם של גורמים בינלאומיים שונים, כולל האו"ם, שמצהירים על מחויבות למאבק באנטישמיות, ממש בזמן שהם מעניקים סיוע לארגונים כמו UNRWA, שנולד בחטא תוך ייחוד קבוצת פליטים אחת והענקת מעמד פליטות ניצחי; שמחנכת לשנאת יהודים ומאדירה רוצחים ותמיכה בטרור.

היא תדרוש אחריות ואחריותיות מההנהגה פלסטינית שממשיכה להשריש ולהסית לאנטישמיות על כל צורותיה: מהכחשת שואה "מסורתית" דרך הכחשת טבח ה-7 באוקטובר, שגם בו היא מאשימה את ה"ציונים" ועד לשלילת הקשר בין העם יהודי למולדתו ההיסטורית או למזרח התיכון; להפצת שקר היותה של ישראל 'פרויקט אפרטהייד קולוניאליסטי של עליונות לבנה'.

היא תצפה מארגוני נשים ש'מאמינים לכל הנשים' חוץ מאלה היהודיות/ציוניות, ומארגוני ההגנה על זכויות ילדים, לגנות ללא סייג את זוועות ה-7 באוקטובר.

אישור מחדש של זהות יהודית אישית וקולקטיבית

בהתחשב במה שחשפו זוועות הטבח והתגובות - ששותקות, מכחישות, מצדיקות ותוקפות יהודים ברחבי העולם, הן יזהו את ההכרח של אסטרטגיות לאומיות של מדינות שונות המוטרדות מעלייה באנטישמיות לאמץ וליישם את הגדרת IHRA כאמת מידה מוסכמת. זהו צעד חיוני לא רק להתמודדות עם זוועות ה-7 באוקטובר, אלא להכרה שזוהי הדרך היחידה לשמור על עקרונות יסוד מוסכמים של חיים וחירות מאויימים בעקבותן.

אלה חלק משינויי היסוד הנדרשים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, שמשקפים שהעולם אכן השתנה לאחר התקיפה, בדומה לשינויים שחלו לאחר ה-11/9. הם מדגישים את הצורך הדחוף להתמודד עם הכחשה, הצדקה ותמיכה שהתפשטה בעקבות הפצת מכתב בן לאדן לאמריקה בטיק-טוק, כי אם אפשר להכחיש, להצדיק ולתמוך בארועי ה-7 באוקטובר, מדוע לא ניתן יהיה להכחיש, להצדיק ולתמוך ב-11/9?

בעוד שהמחויבות צופת פני עתיד "לעולם לא עוד", היא קריאה לקהילה העולמית לאמץ גישה פרואקטיבית, מונעת ומקיפה נגד אנטישמיות; עבור מדינת ישראל בת ה-75 וקהילות יהודית ברחבי העולם, היא מהווה רגע של התעוררות וביסוס של תודעה קולקטיבית. היא מדגישה את מעמד העם היהודי שחייב סוף סוף להיות שווה לכל העמים, תוך אישור מחדש של זהות יהודית אישית וקולקטיבית.

מחויבות משותפת למלחמה באנטישמיות

מה שאלפי המחבלים ועוזריהם שביצעו את הטבח לא לקחו בחשבון זה שעבור "היהודי החדש", ששב לציון אחרי אלפי שנים של חלום, תפילה וכמיהה כדי לבנות מדינה ריבונית, הורדת הראש 'עד יעבור זעם' או כדי לא למשוך תשומת לב, או זיהוי חברים 'שיסתירו אותו בעליית הגג' - כבר לא מספיק.

טבח ה-7 באוקטובר הוא רגע מכריע של "לעולם לא עוד - הוא עכשיו", שמסמל 75 שנות מסע של מדינת לאום ועם ששב אליה, בתביעה מחודשת של זהות, זכרון, שורשים ומולדת. מתהומות הכאב, הוא מהווה רגע שיא של ביטחון עצמי שנדרש לפעולה באומץ, שדרושה אל מול שנאה מכל הסוגים, כולל האנטישמיות. הוא מחדש את תקוות הדורות על ידי הטלת אשמה במקום אליו היא שייכת - לעבריינים, במקום להרגל של אלפי שנות גלות של הפנמתה.

טבח ה-7 באוקטובר חייב להוות רגע של חשבון נפש עבור כל המקומות והמרחבים שאפשרו ועודם מאפשרים לאנטישמיות לצמוח ולהתפשט. מחויבות אמיתית ל"לעולם לא עוד" - כזו שמשנה מציאות - תזהה את הטבח כמתקפה על האנושות שהוא התכוון להיות, ואת "השאלה היהודית" כמבחן לקמוס לאנושות, שנמצאת תחת מתקפה של ארגוני טרור שלוחים של משטרים אוטוריטאריים.

יחד, עלינו להתעלות ולעמוד באתגר, תוך מימוש האחריות להאיר את הדרך קדימה בבהירות מוסרית ובאומץ לחידוש והעמקת המחויבות המשותפת למלחמה באנטישמיות, כדי שבעולם שאחרי ה-7 באוקטובר 'לעולם לא עוד', באמת יהיה "לעולם לא עוד".

עוד כתבות

טילי ספייק של רפאל. מיועדים גם לצבא ארה''ב / צילום: דוברות רפאל

המכשול בשיחות הסיוע: ארה"ב דורשת שליטה בידע הטכנולוגי של ישראל

על רקע הערכת רה"מ נתניהו כי ישראל לא תוכל להסתמך על הסיוע הביטחוני מארה"ב בתכונתו הנוכחית, לגלובס נודע שסלע המחלוקת נוגע לדרישה האמריקאית להעברת ידע ישראלי וניהולו ● עבור ירושלים, מדובר בפגיעה ביתרון הטכנולוגי של התעשיות הביטחוניות המקומיות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט בהובלת מניות השבבים; טסלה מזנקת ב-6%

עליות באירופה ● מניות הניאו-קלאוד יורדות לאחר שאילון מאסק אומר שיותר מ-200 מהן עומדות בפני סגירה ● מטא מרכזת עניין לאחר שהכריזה על גיוס הון גדול למימון פעילות הבינה המלאכותית שלה ● ניצחונו של לולה בבחירות בברזיל מפיל את הבורסה במדינה

Spectro 12 / צילום: דוברות אלביט

מ"מדינה באסיה-פסיפיק": אלביט זכתה בחוזים בהיקף של כ-200 מיליון דולר

אלביט תספק למדינה זו מערכות תצפית ומודיעין למסוקים, מערכות אימון אווירי ותצוגות עיליות מתקדמות ● זאת לאחר שחתמה בשבוע שעבר על חוזה עם אזרבייג'ן בהיקף של 235 מיליון דולר

דיזנגוף סנטר / צילום: אלכס קפלן

האם מבצעי יום הבחירות יזניקו את מחזור המכירות של אוקטובר?

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידות בשבוע החולף ועל אוקטובר כחודש מתון, אך בחברה מדברים על "התעוררות" אפשרית של הציבור ביום השבתון של הבחירות

קניון עזריאלי / אילוסטרציה: Shutterstock

פי 2 לעומת ימי שגרה: מה צפוי בקניונים ביום הבחירות?

עפ"י הערכות בענף, לקניונים הגדולים צפויים להגיע כ-35 אלף מבקרים ביום הבחירות, ולקניונים הקטנים יותר - כ-15 אלף מבקרים ● ומה יקרה ברשתות השיווק?

מפעל סולאראדג' בציפורית / צילום: באדיבות סולאראדג'

סולאראדג' בסבב קיצוצים נוסף: מפטרת 200 עובדים

חברת האנרגיה הסולארית הישראלית יוצאת לסבב פיטורים נוסף, לאחר שביצעה שורת צעדי התייעלות בשנים האחרונות ● המהלך מגיע לאחר שברבעון השני של 2026 הציגה החברה שיפור בהכנסות וצמצום בהפסדים, אך סיפקה תחזית הכנסות נמוכה מציפיות השוק ● לפי גורמים, היקף המפוטרים בישראל יעמוד על עשרות בודדות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות חדות בסיום המסחר: ת"א 35 זינק ב-2% בהובלת מניות השבבים

מדד ת"א 35 זינק ב-2% בהובלת סקטור הטכנולוגיה ● פאלו אלטו טסה והובילה את המסחר ● אאורה נפלה בעקבות עסקת הענק לרכישת בית בכפר, מניית חברת הדיור המוגן המריאה ● מניית טאואר חזרה למקום השישי בטבלת שווי השוק המקומית ● מניית שטראוס נפלה חרף הפרסום על רווח ההון הצפוי ● בשוק המט"ח: הדולר המשיך להיחלש ונסחר סביב 3.08 שקלים

אנדי ברנהאם, ראש ממשלת בריטניה / צילום: ap, Kin Cheung

"להיות מוכנים למלחמה בתוך 1,000 יום": בריטניה קוראת לאזרחים להצטייד לשעת חירום

ממשלת בריטניה הכריזה על שינוי מדיניות התגוננות אזרחית והמליצה למשקי הבית להחזיק מצרכים, מזומן, תרופות וציוד הכרחי ל"שלושה ימים לפחות" למקרי חירום, במסגרת קמפיין בשם "Be Ready" ● הקמפיין אינו נובע מאזהרות מיידיות לעימות עם רוסיה או איראן ● מכירות הפנסים ומכשירי הרדיו הניידים זינקו בימים שלאחר ההודעה

גל תעמולת הדיפ-פייק הגיע בשבוע האחרון לשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

הדיפ פייק בשיא. איך אפשר להתגונן מפניו?

הדיפ פייק לפני הבחירות מגיע לשיא, וקהלים חדשים נכנסים לזירת ההשפעה • איך אפשר להתגונן מפני השטף הצפוי ביום הבחירות? • ה־AI שמאחורי הבחירות

גיא רגב, מנכ''ל ומבעלי השליטה בקבוצת גאון / צילום: נטי לוי

אחרי זינוק תלת-ספרתי במניה מתחילת השנה: בית ההשקעות מור רוכש מניות גאון אחזקות בכ-100 מיליון שקל

בית ההשקעות מור רוכש כ-12% ממניות קבוצת גאון מידי גאון אחזקות ומידי בעלי השליטה בה, לפי מחיר של 18.7 שקל למניה - הנחה של כ-7.6% על מחיר הנעילה טרום הדיווח ● העסקה מתבצעת אחרי זינוק של כ-165% במחיר מניית קבוצת גאון מתחילת השנה ● תמורת העסקה תשמש את החברה, בין היתר, לפידיון מוקדם מלא של סדרת אג"ח ה'

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

יספיק כדי להיכנס לכנסת? הפוליטיקאי שתרם לעצמו 744 אלף שקל

שר הכלכלה ניר ברקת השקיע 744 אלף שקל מכיסו בקמפיין הפריימריז בליכוד - סכום הגבוה כמעט פי שניים מתקרת ההוצאות למועמד מכהן ● למרות זאת הוא דורג רק במקום ה-15 בפריימריז ושובץ במקום ה-24 ברשימה לכנסת

קייטרינג / צילום: Shutterstock

המשפחה שמציגה: ממסעדה בקריית גת לאקזיט של 200 מיליון שקל

קרן ההשקעות סקיי רוכשת 50% מחברת ההסעדה לי־בר, בעסקה שמשקפת לה שווי של כ־400 מיליון שקל ● החברה מספקת שירותי הסעדה לארגונים גדולים, ביניהם אסם, שופרסל, אלקטרה, קבוצת מאיר, משטרת ישראל, צה"ל ושירות בתי הסוהר

מימין לשמאל: עו''ד גיורא ארדינסט יו''ר המשרד ושותף מייסד, ליאור אורן שותף מייסד, עו''ד אודי שניידר, רעות גן מנכ''לית, עו''ד דוני טולידאנו, יו''ר האקזקוטיבה / צילום: אייל טואג

משרד עורכי הדין הוותיק מתפצל אחרי 19 שנים

אחרי כמעט שני עשורים, משרד עורכי הדין צמח שניידר מתפצל, ושני המשרדים הקולטים מרחיבים את תחומי הפעילות שלהם ● עמית פולק מטלון יחזק את מחלקות ההייטק והמיסוי, ואילו בארדינסט בן נתן טולידאנו תוקם מחלקת תחבורה ורכב בהובלת עו"ד אהוד שניידר

ארגון הטרור חמאס בעזה / צילום: ap, Adel Hana

צה"ל ושב"כ: חוסלו שני מחבלי חמאס במרחב העיר עזה

שני המחבלים קידמו מתווי טרור נגד כוחות צה"ל ופעלו לשיקום יכולות ארגון הטרור ● שר הביטחון כ"ץ:"לא הייתה שום כוונה ליזום התקפה על איראן לפני הבחירות" ● בעקבות החשש הגובר מהסלמה נוספת, אזרחי איראן פוקדים את תחנות הדלק, מושכים מזומנים ומודיעים שהם חולים כדי לא להגיע לעבודה ● הרמטכ"ל זמיר ביקש דיון מעמיק לפני ביצוע הנחיה שקיבל וכן אסמכתאות חוקיות וחתימות של הדרג המדיני ● עדכונים שוטפים

קלפי / צילום: איל יצהר

שכר כפול, ימי חופשה ומי חייב להגיע: כל מה שכדאי לדעת על עבודה ביום הבחירות

יום הבחירות נחשב ליום שבתון בתשלום על חשבון המעסיק, אך מי זכאי לו, האם מותר לחייב אתכם להגיע למשמרת, ומתי הבוס עלול לעבור על החוק? ● גלובס עושה סדר

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

300 חברי קיבוץ, דילמה אחת: לוותר על השליטה במפעל שייסדו או להסתכן בקריסה

הקרן של ישי דוידי מציעה להשקיע 200 מיליון שקל תמורת 50% מיצרנית הרובוטים לניקוי בריכות שנקלעה למשבר ● חברי קיבוץ יזרעאל יידרשו להכריע אם לוותר על השליטה בחברה שאיבדה 97% משווייה בשיא, לטובת הקרן שצפויה להוביל מהלכי התייעלות ובהמשך התרחבות

בית העצמאות בתל אביב / צילום: ניר וייס-ודררו

המדינה עצרה את המימון, הקבלן לא קיבל כסף – מי ישלם על שיפוץ בית העצמאות?

ביהמ"ש קבע כי החברה העירונית "מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב" תשלם לחברה הקבלנית ע.אליאס 1.1 מיליון שקל ותשיב לה כספי עיכבון בגובה של כחצי מיליון שקל, זאת עבור עבודתה בבית העצמאות ברוטשילד 16 בתל אביב, לאחר שמשרד רה"מ עצר את מימוץ השיפוץ בשל טענות לאי-סדרים

מפעל טלרד / צילום: אתר טלרד

מ־1,000 עובדים ל־70: כך התפרק האקזיט של טלרד לרסיסים

ארבע שנים לאחר שחברת ציוד התקשורת טלרד נמכרה לליקוויד האפריקאית תמורת 200 מיליון שקל, ובעליה צפו "התרחבות משמעותית", לגלובס נודע כי רוב הפעילות נמכרה ובישראל נותרו רק כמה עשרות עובדים ● ליקוויד: "מתמקדים בתחומים שתואמים את אסטרטגיית הליבה"

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

כ-7 מיליון שקל בשנה: חבילת התגמול שמבקשת אל על לאשר ליו”ר

שכרו החודשי של יו"ר אל על עמיקם בן צבי צפוי לעלות ל-157 אלף שקל, והתגמול השנתי הכולל שלו עשוי להגיע לכ-7 מיליון שקל, לעומת 5.9 מיליון שקל ב-2025 ● החברה מבקשת להגדיל את היקף משרתו ל-100%, כשנה בלבד לאחר עדכון תנאי העסקתו ● ההחלטה תובא לאישור בעלי המניות בנובמבר

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Jeff Chiu

מתקרבת לוול סטריט: אנתרופיק הגישה את התשקיף להנפקת הענק

ארבעה חודשים לאחר שהגישה מסמכים חסויים לרשות ניירות הערך האמריקאית, חברת הבינה המלאכותית שמאחורי מודל קלוד, פרסמה לראשונה את תשקיף ההנפקה שלה לציבור ● לפי הערכות, החברה עשויה לגייס כ-100 מיליארד דולר לפי שווי של כ-2 טריליון דולר, במה שעשוי להפוך להנפקה הגדולה בהיסטוריה