היום שלפני ואחרי בעזה: כל מנגנון פיקוח בינלאומי ייכשל כפי שנכשל בעבר
הכותב הוא מפקד סיירת גולני לשעבר וחוקר בכיר במכון משגב לביטחון לאומי
הלחימה בעזה נמשכת במלא עוזה מעל ומתחת לקרקע. נדמה שאף צבא בעולם לא התמודד עם אתגר שכזה. עזה נבנתה כאחד היעדים המבוצרים ביותר בעולם בהשקעות עתק. הלחימה לטיהור עזה תמשיך עוד זמן רב, כך גם השמדת תשתיות האויב מעל ומתחת לקרקע. למרות זאת, גורמים בקהילייה הבינלאומית ובכללם ארה"ב, דוחקים במדינת ישראל להניע תהליך שיאפשר שיקום של עזה וחזרה מהירה שלה לשגרה אזרחית ללא חמאס. לאלה, יש לומר שחזרה של אוכלוסייה למרחבים בהם צה"ל עבר, אינה אפשרית ולא תוכל להיות אפשרית עוד תקופה ארוכה ועד לטיהור מלא של כל תשתיות הטרור ברצועה.
● ארה"ב מבקשת מידע על חמאס. זה הפרס הענק שהיא מציעה
● במתקפה ה-25 במספר: החות'ים השתמשו באמצעי חדש ומסוכן במיוחד
תוכניתו של שר הביטחון, כפי שפורסמה בתקשורת, קובעת מספר עקרונות. ראשית שחמאס לא ישלוט בעזה, שישראל לא תשלוט בעזה ומי שיהיו אחראיים לחיים ברצועה יהיו פלסטינים שאינם עוינים ושלא יוכלו לפעול נגד ישראל. עוד קובעת התוכנית שיתקיים שיתוף-פעולה ישראלי-מצרי בפיקוח על ציר פילדלפי, שאיפשר (ומאפשר) הברחה של אמצעי לחימה לתוך רצועת עזה. שיתוף-הפעולה יתקיים גם במסוף המעבר של סחורות ואנשים בין מצרים לעזה. יוקם גם כוח משימה בינלאומי לשיקום הרצועה בהובלת ארה"ב. כאשר לפי תוכניתו של גלנט, הפלסטינים ישלטו בעזה באמצעות ועדות מקומיות שיאושרו על ידי ישראל. עוד קובע שר הביטחון שישראל תהייה הגורם המכווין והמאשר לכל התהליך.
עד כה, כל מנגנוני הפיקוח נכשלו כישלון חרוץ
בשל העובדה שהלחימה וטיהור הרצועה ימשכו עוד זמן רב, טוב יהיה לתאם ציפיות באשר למעלה הדרך הארוכה, ראשית עם הציבור בישראל וגם עם ארה"ב. ראוי לכולנו לזכור שכל מנגנוני הפיקוח שהתקיימו ברצועת עזה הן על ידי ישראל והן על ידי מצרים וגורמים בינלאומיים, כשלו כשלון חרוץ. הניסיון לפקח על השימוש בחומרי בנייה כשל, הניסיון לפקח על הכנסת חומרים דו-שימושיים כשל וכל הניסיון לאכוף את פירוז הרצועה נכשל כשלון חרוץ.
תחת כל מנגנוני הפיקוח, הצליח חמאס לבנות מערך מבוצר וחמוש חסר תקדים. לכן, טוב יהיה אם נתייחס בזהירות רבה ליכולת של ישראל וכל גורם שהוא לפקח על הנעשה ברצועת עזה מעבר לגבול. השליטה הביטחונית הישראלית הינה אבן ייסוד בכל סידור עתידי ברצועת עזה, ולכן, כל ארגוני הביטחון יידרשו לשמור על חופש פעולה ביטחוני רציף ומתמשך ברצועה לשנים רבות. חופש פעולה רציף זה לא יוכל להתאפשר כשצה"ל נמצא מחוץ לרצועה - הוא מחייב נוכחות קבועה ומתמשכת בתוך עזה.
הקמתו של כוח משימה בינלאומי לשיקום הרצועה יחייב את קיומם של מספר תנאים קריטיים. התנאי הראשוני הינו כאמור, טיהורה המלא של הרצועה מתשתיות טרור עיליות ותת קרקעיות במקביל להשמדתו של חמאס כגורם שילטוני ברצועה והשבתם של כל החטופים. המחשבה שהתארגנויות מקומיות המבוססות על "ועדות מקומיות" שיאושרו על ידי ישראל יוכלו לפעול במרחב בלי מעטפת ביטחונית ישראלית, היא לא מציאותית.
עלינו לזכור שדה-חמאסיזציה של רצועת עזה צפוי להיות תהליך רב שנים, שיחייב פגיעה בכל גורמי השלטון של חמאס ברצועה. פגיעה זו תוביל בהכרח למצב של חוסר סדר, במהלכו ינסה חמאס לחזור ולקחת שליטה. לכן מתחייבת מעורבות ישראלית הדוקה. כל מנגנון פיקוח בינלאומי ייכשל כפי שנכשל בעבר ולכן הכלי העיקרי למעורבות של ישראל יהיה ככל הנראה ממשל צבאי ברצועה למספר שנים. כאן המקום לפרק את הדמון המפחיד הקרוי "הממשל הצבאי" המפריע לכל תהליך חשיבה לגבי עתיד רצועת עזה.
אין לחשוש מממשל צבאי
אחרי מלחמת ששת הימים, ישראל שהייתה מדינה קטנה בת 2.5 מיליון תושבים, הטילה ממשל צבאי בכל המרחבים שנכבשו. ברצועת עזה הוא נמשך עד 1981. אכן, האתגר והיקף האוכלוסייה שונים. אולם אין לחשוש מממשל צבאי, שיאפשר תקופת מעבר הכרחית לסילוקו של חמאס משליטה מעזה. הדבר יביא לעומס כלכלי מסוים, אבל העומס הזה בטל בשישים לעומת העומס שייגרם בשל הצורך להתמודד שוב עם ארגוני טרור ברצועה העלולים להשתלט על כל התארגנות אזרחית בשלבי הביניים.
הקהילה הבינלאומית תוכל לפעול לשיקום עזה לאחר טיהור הרצועה ובמקביל לממשל הצבאי. בהמשך ולאחר תהליך דה-חמאסיזציה של הרצועה ניתן יהיה להעביר את השלטון האזרחי לגורמים מקומיים תוך פיקוח ישראלי ובינלאומי הדוק, בעיקר על מניעת הסתה בתוכני החינוך. זאת במקביל לאחריות ביטחונית מלאה על הרצועה והמעברים למניעת התעצמות של גורמי טרור חדשים.
לסיכום, כל פתרון בעזה יחייב תהליך דה-חמאסיזציה עמוק שמחייב שליטה ביטחונית לשנים. אל לנו לחשוש מממשל צבאי, אותו יש לבחון מול כל החלופות האחרות לאור המדד היחיד שהוא ביטחון תושבי עוטף עזה, פריחה ושגשוג הישובים וביטחון ישראל כדי שבאמת נתכוון שאירועי ה-7 לאוקטובר לא יקרו עוד לעולם.
