שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
לאחר הצעת אגף התקציבים במשרד האוצר לקצץ כ-230 מיליון שקל מתקציב המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ולבטל את מיזם "קהילות החדשנות" במשרד הכלכלה, כעת מסתמן קיצוץ נוסף בתקציבי המשרדים, שיפחית באופן ניכר את ההשקעה הממשלתית בקידום ענף ההייטק ובשיתוף אוכלוסיות נוספות בפעילותו.
● מנכ"לית משרד החדשנות לשעבר במכתב חריף נגד האוצר
● 2024 מתחילה בפיטורים בהייטק הישראלי. האם אנו לקראת גל?
לגלובס נודע כי במשרד האוצר מציעים, כחלק מההיערכות לקיצוצים לתקציב 2024, להפחית 180 מיליון שקל (או 30%) מכלל תקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לשנה זו, שהיה אמור לעמוד על 540 מיליון שקל. על־פי ההצעה, הקיצוץ יביא לפגיעה בבניית מרכזי הפיזיקה בפריפריה שתוכננו להקמה על־ידי המשרד, בשיתוף עם משרד החינוך ובפיקוחו. התוכנית נועדה לתמוך ברשויות מקומיות ובאשכולות אזוריים בפריפריה, בהקמה של מרכזי תגבור לימוד פיזיקה לתלמידי כיתות ט'-י"ב.
הקיצוץ, אם יעבור במתכונת המוצעת, עשוי לפגוע גם בתוכנית "הייטקלאס", שיתוף פעולה נוסף של משרד המדע עם משרד החינוך, במסגרתו מגבש המשרד תוכניות לימוד רב־תחומיות בתחומי המדעים המדויקים בעבור תלמידים המעוניינים להעמיק בתחום. התוכנית מתמקדת בפריפריה הגאוגרפית והחברתית, ובשנה שעברה החלו ללמוד במסגרתו 500 כיתות ח', או 17 אלף תלמידים. 60% מבתי הספר המשתתפים הם מהחברה הערבית.
ח"כ אורית פרקש-הכהן, מי שבתפקידה כשרת המדע הקודמת, יזמה את תוכנית הייטקלאס יחד עם שרת החינוך לשעבר יפעת שאשא-ביטון, אמרה כי "לכל ילד מגיעה הזדמנות שווה היה המוטו שליווה אותי אז. שלל פרויקטים לילדי הפריפריה והפרויקט השאפתני עם משרד החינוך שכבר החל והיה צפוי להתרחב לכלל הכיתות בישראל, ועכשיו קוצץ. ראש הממשלה, איך אתה מסתכל לנו בעיניים?".
תוכנית נוספת שצפויה לעבור קיצוצים היא התוספות למרכזי המחקר בפריפריה - מכוני מחקר מדעיים המתבצעים בפריפריה החברתית והגאוגרפית, במטרה להנגיש אותם לאוכלוסיות בנקודות שונות בארץ. בין המכונים הללו, גם מכונים שנמצאים באזורים שפונו בעקבות המלחמה, כמו מכון מיגל בקריית שמונה ומרכז מו"פ עוטף עזה, שהוקם במטרה לעודד את השתתפות תושבי המועצות האזוריות שדות נגב ושער הנגב במחקר מדעי.
האוצר מציע גם להקצות 1.2 מיליארד שקל לפעילויות השקעה חדשות
קיצוצים נרחבים הוצעו גם במשרד הכלכלה, שמקדם הגעתם של מרכזי מו"פ ומפעלים זרים לישראל באמצעות רשות ההשקעות. הצעת האוצר קוראת להפחית את תקציב מסלולי המענקים לחוק עידוד השקעות הון. כך, מענק יינתן רק לפעילות הקמה של מפעל חדש באזור פיתוח א' או הרחבה באזור זה, שצפויה להגדיל את פעילות המפעל ב־60%, כפי שקרה לאחרונה במפעל אינטל בקריית גת. בהתאם לתנאים החדשים, מבקשים בהצעת המחליטים לקצץ את תקציב משרד הכלכלה ב־100 מיליון שקל לשנת 2024, ב־12 מיליון שקל ב־2025 וב־25 מיליון שקל ב־2026. בנוסף, מוצע לקצץ עוד קרוב ל־100 מיליון שקל נוספים עד שנת 2026, מהם 70 מיליון השנה, בתקציבי השתתפות בהוצאות פיתוח באזורי תעשייה.
במקביל, מציעים בהצעת התקציב החדשה להקצות 1.2 מיליארד שקל להקמת מספר פעילויות השקעות חדשות: קרן ממשלתית בהיקף של 850 מיליון שקל לשנתיים, שתמנף השקעות ממשלתיות עם כסף מוסדי על־מנת לעודד חברות ביטוח ופנסיה להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות; קרן הון סיכון ממשלתית להשקעות בחברות דיפטק, שסובלות ממחסור בהשקעה מגופים פרטיים; קרן לאומית למחקר יישומי שתחליף את מחלקות המדען הראשי במשרדי הממשלה השונים; ומרכזי מו״פ בפריפריה.
יחד עם זאת, לא ברור המקור התקציבי ועל חשבון מה יגיעו יוזמות אלה. למשל, כלל לא ברור האם קרן השקעות הדיפטק ברשות החדשנות תגיע על חשבון קרן המו"פ של הרשות או בנוסף לו. על־פי ההערכה, כלל ההצעות מוסיפות מיליארד שקל להוצאות הממשלה בתחום החדשנות, ולכן הן יתקשו לעבור בשנת קיצוצים בתצורה מלאה ומבלי לבוא על חשבון פעילויות אחרות.