גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות החדשנות עוברת מתיחת פנים. האם זה מה שיעזור להייטק?

תקציב רשות החדשנות כמעט הוכפל בתקציב החדש, והרשות תעבור שורה של שינויים בהם: ביטול קרן המו"פ הארכאית והקמת "קרן הזנק" שתשקיע ישירות בחברות, ותמרוץ מוסדיים להשקיע בקרנות הון־סיכון ● אולם בעיות העומק של הענף, כמו בריחת המוחות וקידום השכלה גבוהה, נותרו ללא מענה

בצלאלא סמוטריץ' ודרור בין / צילום: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בצלאלא סמוטריץ' ודרור בין / צילום: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בתקציב המדינה החדש שאושר ביום שני, החליטה הממשלה שלא להגדיל את תקציב ההשכלה הגבוהה, אך העלתה את הסיוע שהיא מעניקה לתעשיית ההייטק הישראלית באמצעות רשות החדשנות, רשות עצמאית החוסה תחת משרד המדע.

אפל הפכה לחברת הסמארטפונים הגדולה בעולם. האם היא תשמור על התואר ב-2024?
מנכ"ל החברה הגדולה בעולם: "אני אופטימי לגבי עתיד ה-AI"

תקציבה השנתי היה אמור להיות מקוצץ בשנה זו לשפל של שנים רבות, 1.4 מיליארד שקל. במקום זאת, העבירה הרשות בתמיכת אגף התקציבים רפורמות שמשנות את המבנה שלה מקצה לקצה, במטרה להתאים אותו לקשיים בהם נתקלים הסטארטאפים מאז פרוץ משבר המימון בהייטק במאי 2022, משבר שלמעשה לא הסתיים עד היום.

גוף שולי בנוף המשקיעים בישראל

במשרד האוצר מתגאים בתוספת תקציבית שתעמוד על מיליארד שקל בבת אחת, כך שתקציב הרשות ל־2024 צפוי לעמוד על כ־2.4־2.3 מיליארד שקל. יחד עם זאת, גורמים בשוק מעריכים שהוא עלול לעמוד בסוף השנה ב־1.7 מיליארד שקל.

עליית הריבית שהביאה להתייבשות מקורות המימון לחברות הטכנולוגיות, בצירוף חוסר היציבות הפוליטית והביטחונית בישראל, הביאו לירידה משמעותית בכמות הסטאר־טאפים שקמים במדינה ולירידה בהיקף ההשקעות, שהחזירו את ישראל להיקפי מימון של העשור הקודם.

משרד האוצר סבור כי 90 אלף עובדים יעזבו את הענף בשנה הקרובה, ומספר החברות שייסגר לאחר שלושה חודשי מילואים צפוי להגיע לשיא.

למרות הכל, רשות החדשנות עודנה נותרה גוף שולי בכלל ההשקעות בהייטק הישראלי וביכולתה לנווט את התקדמותו לכיוונים הרצויים.

תקציב הרשות לא עודכן באופן מהותי כבר יותר מעשור, וגם תוספות של כמה מאות מיליוני שקלים מותירים אותו כגוף קטן מאוד בנוף המשקיעים בישראל - כ־4% בממוצע מדי שנה.

ההצעה לקשור את גודל תקציב הרשות כאחוז קבוע מהתקציב לא התקבלה, וממילא, רוב חדי הקרן והחברות שיוצאות להנפקה בבורסה בניו יורק הן חברות פרטיות ללא מימון ממשלתי. נוסף על כך, השפעתה על מחקר יישומי בישראל ויכולתה להשפיע על תקציבים להשכלה גבוהה נמוכה, על אף התפקיד המכריע שמשחקת האקדמיה בקידום ההייטק הישראלי.

ביטול הקרן שהוקמה בשנות השמונים

קרן המחקר והפיתוח (קרן המו"פ) ברשות החדשנות, כלי הסיוע המרכזי שלה לחברות סטארט־אפ שהיקפה נאמד בכ־600 מיליון שקל, תעבור מן העולם בהדרגה בשנים הקרובות - ובמקומה תוקם קרן אחרת בשם "קרן ההזנק" שתאפשר להשקיע בחברות באופן שמזכיר יותר את קרנות ההון סיכון, גופי ההשקעה המרכזיים בהייטק, ומותאם יותר לצרכים של חברות הסטארט־אפ.

קרן המו"פ היא זכר ארכאי לתקופה בה הוקמה הרשות בשנות השמונים, שבה המדען הראשי היה מסבסד לא רק חברות צעירות, אלא גם פרויקטי מו"פ בחברות ענק. בשנים מסוימות סייע המדען הראשי בסבסוד חברות כמו אוסם, שטראוס וחברת החשמל.

רשות החדשנות חדלה מלתמוך בחברות גדולות כבר לפני כעשור, אך את התמיכה בחברות ביצעה באופן ארכאי ומנותק לכאורה מסביבת המימון שקיימת להן. כדי לגייס מענק מקרן המו"פ, נאלץ היזם להגיש בקשה מדי שנה מחדש, ללא היכולת לדעת האם הרשות תמשיך לתמוך בו גם בהמשך. קרן ההזנק החדשה תשקיע יחד עם קרנות הון סיכון פרטיות ומעתה תאפשר גם השקעה לטווח ארוך.

כללי הקרן החדשה, שכונתה "קרן ההזנק", מוכתבים מראש להשקעה בשלבים מוקדמים בלבד, החל משלב הרעיון ועד סבב הגיוס השלישי (סיבוב A), וגודל ההשקעה המקסימלי של רשות החדשנות יעמוד על 15 מיליון שקל. רשות החדשנות תוכל לקחת אחוזים ניכרים יותר מהיקף הסבב - עד 60%, שיעור גבוה יחסית למה שנהגה לקחת הרשות על עצמה קודם לכן. יש להדגיש כי הרשות אינה רוכשת מניות בחברה, אלא זכויות לקבל תמלוגים אם וכאשר החברה מתחילה לייצור הכנסות.

כחלק מהמעבר מקרן המו"פ לקרן ההזנק, לקרן המו"פ הקיימת יתווספו השנה כ־160 מיליון שקל על מנת לאפשר לסיבובי גיוס שיאושרו בשנה הקרובה לתמוך בחברות למשך שנתיים או שלוש, ולא רק לשנה אחת כפי שהיה עד כה. בשנים הבאות, היא תעמוד על כ־500 מיליון שקל, כאשר עם סיום התקציבים שהובטחו לחברות במסלול המו"פ, יותר ויותר תקציבים יתווספו לקרן החדשה.

יחד עם זאת, הקרן זוכה לביקורת בתעשייה על חוסר המיקוד שלה: ברשות טוענים שתשקיע ב"דיפ טק", שם כולל לשדות טכנולוגיה שבהם המשקיעים הישראלים אינם אוהבים להשקיע, כמו מדעי החיים, טכנולוגיות אקלים, חומרים מתקדמים ורובוטיקה, אך בפועל מדובר בשם קוד לחברות שמתקשות בגיוס הון. זאת משום שהן דורשות הון ראשוני רב יותר.

מה עם מעבדות AI והשבת מדענים מחו"ל?

תכנית החממות נוסדה בשנות התשעים כמענה לחוסר התעסוקה שנוצר עם העלייה המאסיבית מברית המועצות. בכך היא הצליחה, אך החממות הטכנולוגיות לא השכילו לייצר חברות בנות קיימא רבות ובדרך - רובן הפסידו: המדינה הוציאה כספים רבים שלא יצרו החזר משמעותי, וגם גופי הניהול שנבחרו לנהל את החממות לרוב לא ראו מכך רווח.

גם הדרישות מהיזמים והקרנות היו בלתי ניתנות לאכיפה: הם התבקשו לפתוח משרדים בפריפריה, אך לרוב עבדו רוב השבוע באזור המרכז. ברשויות הממשלתיות נהגו לחלק את מרכזי המחקר בפריפריה לתחומי תוכן נישתיים אך קשה היה למצוא מספיק יזמים באותם אזורים שיעמדו בדרישות.

במקום תכנית החממות, תיפתח תכנית חלופית שתעודד קרנות הון סיכון וחברות השקעה להקים מעבדות או מיזמים לשותפות בין אקדמיה לתעשייה, ואלה יוכלו לבקש מענק של עד 10 מיליון דולר כל אחת על מנת לכסות הוצאות אלה.

המטרה היא לעודד קרנות לפתוח מעבדות מחקר בתחומים מדעיים ולאפשר לחברות פורטפוליו לחקור בהם. אם בעבר יכלו סטארט־אפים בחממה לגשת לקרן ייעודית שהובטחה להם בכל מקרה על מנת לבקש הון משלים, הרי שתכנית זו בוטלה. כעת יצטרכו החברות השייכות לתכנית ההנבטה החדשה להתמודד מול שאר החברות על תקציב בקרן ההזנק.

בנוסף, הוקמה קרן שתמנף השקעות של חברות ביטוח ופנסיה בקרנות הון סיכון בתקציב כולל של 850 מיליון שקל, וממנה נוספה לרשות החדשנות 580 מיליון לשנת 2024. עוד 270 מיליון שקל יוזרמו ברבעון הראשון של 2026.

רשות החדשנות קיבלה עוד מיליארד שקל בשנתו הקשה ביותר של ענף ההייטק - הדבר מבורך ומעיד על רצינות של האוצר לסייע לתחום; תכניות הקידום מתחלפות ומשתכללות, אך התקציב עדיין איננו מטפל בבעיות הגדולות של ההייטק הישראלי: קידום חינוך טכנולוגי, קידום ההשכלה הגבוהה, בניית מעבדות בינה מלאכותית ושילוב אוכלוסיות כמו חרדים וערבים בהייטק. במשרד האוצר הבטיחו לגבש קרן להשבת מדענים מחו"ל ועוד קרן מחקר יישומית, כל אחת מהן בתקציב של 200 מיליון שקל, אך הדבר לא נקבע בתקציב בסופו של דבר.

הרשות עוברת מתיחת פנים, אך היא עדיין מתפזרת בין אותן הפעילויות שבהן עסקה קודם לכן ופועלת בשיטת תפסת מרובה. מוטב שאת ההון המצומצם שיש לה תקדיש ליעד אסטרטגי אחד או שניים שתקבע לעצמה.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהטילה סנקציות בסך 18 מיליון שקל, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות ● על פי בדיקת הרשות, החברה התערבה במחירי הצרכן מול רשתות השיווק, תצוגת המוצרים ועוד

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

מיזוג בשוק הטלוויזיה? כך המדינה מתייחסת לעסקאות כאלה

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת ת"א; הורדת הריבית בדרך? מניות הנדל"ן מזנקות בחדות אחרי נתוני האינפלציה

האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● פייננשל טיימס: "מה שמזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית"● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

קמהדע היא כבר לא רק הבטחה אלא מניית ערך אמיתית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים