גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיטה טיפולית חדשה מנסה לסייע לישראלים להתגבר על הטראומה

אירועי ה־7 באוקטובר טשטשו את תפיסת הזמן אצל רבים, באופן שמקשה על ניהול חיי היומיום ועלול להוביל לתסמינים כמו אימפולסיביות או תוקפנות ● חוקרת המוח פרופ' עינת לוי־גיגי מאוניברסיטת בר־אילן מסבירה כיצד ניתן לכייל מחדש את השעון הפנימי

מייצג ''100'' הפרחים של בזק לציון 100 ימים בשבי החמאס / צילום: רונן טופלברג
מייצג ''100'' הפרחים של בזק לציון 100 ימים בשבי החמאס / צילום: רונן טופלברג

הטראומה של ה־7 באוקטובר טשטשה את תחושת הזמן אצל ישראלים רבים. בתחילת המלחמה, כל יום הרגיש כמו נצח, או שימים "התערבבו" זה בזה. גם עכשיו, יותר משלושה חודשים אחרי אותו יום נורא של מתקפת ארגון הטרור חמאס, תפיסת הזמן של חלקנו נותרה משובשת.

אימון בנייד לפני הקרב ומיון על ידי בוט: הטכנולוגיות החדשות לבריאות הנפש
אחרי עסקת הענק של קלע דוד, פינלנד תורמת מיליון אירו למד"א
המסר לעובדים בישראל: "קבלו מענק, ודאגו לבריאות הנפש שלכם"

מחד, נדמה כי "רק אתמול" חווינו את האירועים הקשים, מנגד, יש תחושה שהמלחמה הייתה פה תמיד. העובדה שמדובר במצב מתמשך גורמת לנו כמעט לשכוח שגם הוא בסופו של דבר יהיה מוגבל בזמן.

"בספרות המדעית מתוארת תופעה של שיבוש תפיסת הזמן בעקבות אירועים טראומטיים אישיים או לאומיים", מסבירה פרופ' עינת לוי־גיגי, פסיכולוגית שיקומית וחוקרת מוח, ראש המעבדה לטראומה, התמודדות וצמיחה בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן. "זה מעגל קסמים שלא פועל לטובתנו, כי כשיש תחושה שהזמן עובר לאט החוויה נתפסת כעוד יותר שלילית. בתקופות כאלה, הפניית תשומת לב מודעת לזמן החולף עשויה לעזור".

ממחקר חדש שהובילה פרופ' לוי־גיגי עולה כי הבנה מחודשת של ממד הזמן יכולה להקל על תסמינים פוסט־טראומטיים כמו אימפולסיביות או תוקפנות, ללא צורך בעיבוד מחודש וישיר של התכנים הטראומטיים.

פרופ' עינת לוי־גיגי / צילום: דוברות אוניברסיטת בר־אילן

פירורי הזיכרון

תפיסת זמן משפיעה עלינו בשני אופנים מקבילים. מצד אחד, סוג החוויה מכתיב את תפיסת הזמן שלנו - חוויות חיוביות עוברות מהר מאוד, ולעומת זאת חוויות שליליות גורמות להאטה בתפיסת הזמן ("עמדתי שעות בפקק, איזה סיוט"). מצד שני, תפיסת הזמן מכתיבה את סוג החוויה - כשאנחנו מרגישים שהזמן עובר מהר, הנטייה שלנו תהיה לתייג את החוויה כטובה וחיובית. כשנדמה שהזמן לא זז, בדרך כלל נתייג את החוויה כשלילית. תחושת הזמן המתמשך כשלעצמה יוצרת ומעצימה תחושות שליליות קיימות - וזה מה שקורה לרבים בזמן המלחמה.

"כל הנושא הזה רלוונטי כעת לא רק ברמה האישית, אלא גם ברמה הלאומית-קולקטיבית", מסבירה פרופ' לוי־גיגי. החידוש הגדול במחקר שהובילה הוא ביחס לשאלה מדוע גם כשהזמן עובר, והטראומה לכאורה חולפת, אנשים עדיין חווים האטה של זמן - ואיך ניתן לטפל בכך.

"אפשרות אחת היא שאנשים עדיין חווים את הטראומה, והאפשרות השנייה קשורה למבנים ותפקודים מוחיים. במקום לתפוס חוויה כדבר הוליסטי, יש אנשים תופסים אותה כקבוצת אלמנטים נפרדים. לשם המחשה, נניח שאדם הולך בפארק הירקון ונושך אותו כלב. במקום שהאדם יגיד לעצמו, 'הלכתי בפארק, היה שם כלב משוחרר ותוקפני, וזה מצב מסוכן', כל אחד מהאלמנטים שהיו נוכחים בחוויה מעורר אצלו בנפרד את התחושה הקשה. ואז אנשים מפחדים ללכת בפארק או מפחדים מכל כלב וכו'".

איך זה בא לידי ביטוי בחוויות ה־7 באוקטובר?
"אנשים שהיו בממ"ד והרגישו איום על חייהם, אולי מפחדים עכשיו ממקומות סגורים באופן כללי, או מכל שבת בבוקר גם אם הם במקום בטוח. הטריגר יכול להיות גם ריח, שעה ביום או מבנה של חדר. אם ניקח את משתתפי מסיבת הנובה, כל מסיבה, מוזיקה או התקהלות יכולה להפחיד אותם, גם אם הם במקום בטוח ולא בקיבוץ רעים. העוררות הזו במוח, פירורי הזיכרון שפתאום מפתיעים אותנו בסביבה נייטרלית בטוחה, מעוררים את הטראומה ופוגעים בתפיסת הזמן שלנו".

לשים שעון מעורר

לפי פרופ' לוי־גיגי, התערבות קלינית ממוקדת מאפשרת פיתוח מודעות לזמן ולשיבושיו, ועשויה להקל על תסמינים פוסט־טראומטיים - ללא צורך בחשיפה חוזרת לתכנים רגשיים המקושרים לחוויה. "זה חשוב כעת, כשהטראומה מתמשכת, ואנשים לא רוצים לפתוח אותה באופן ישיר מתוך מחשבה שהם חייבים לשמור על עצמם - כי אם ידברו, הם יתפרקו.

"אנשים אומרים 'הזמן לא זז לי או 'זה לא נתפס לי שעברו כל כך הרבה ימים', ואנחנו מציעים טיפולים שמטרתם להחזיר את ההדהוד הפנימי שנחלש - אותו שעון שכרגע הוא פחות מדויק, ולא תופס את הזמן כמו שצריך. למשל, אנחנו מבקשים מאנשים לאמוד את הזמן שלוקח לבצע מטלה מסוימת, וכל הזמן מדייקים אותם - הם אומרים שעברו שתי דקות, ואנחנו אומרים 'לא, עברה דקה'. הדבר הפשוט הזה, שעושה ריסטרט לשעון הפנימי, מאפשר להגיע לדיוק של תפיסת הזמן ולהפחית תסמינים פוסט־טראומטיים".

איך אפשר להחזיר את התפיסה התקינה לבד, בחיי היומיום?
"בעזרת דברים פשוטים, כמו ליצור ריטואלים שמפנים תשומת לב לפרקי זמן ביום. למשל, בזמן העבודה לשים שעון שיצלצל כל שעה, וכך אני מבינה איך שעה מתרגמת בחיים שלי, או לעשות דברים קבועים בחלקים שונים של היום: הליכה בבוקר, בערב פעילות אחרת.

"אפשר גם להשוות את התקופה שחלפה מאז ה־7 באוקטובר לכל מיני תקופות אחרות בחיינ, כמו זמן של חופשת סמסטר בלימודים האקדמיים. זה מייצר הרגשה יותר אדפטיבית. גם ספירה של ימי השבי של החטופים עוזרת לנו למקם את האירוע הטראומטי, ולאמוד בצורה מדויקת יותר את המרחק שלנו ממנו.

"מפרספקטיבה רחבה יותר, למרות שהאירוע נמשך ואומרים שהמלחמה תהיה ארוכה, צריך לזכור שזו תקופה מסוימת ותחומה בחיים שלנו. אם נשווה את המלחמה למלחמות אחרות לאורך ההיסטוריה, נראה שחלקן גם היו ארוכות, אך בסופו של דבר הפכו לנקודות על ציר הזמן. באופן דומה, גם המלחמה הנוכחית תהיה מקטע ברור וקצר יחסית בהיסטוריה של ישראל, ואפילו בחווית החיים של האדם הבודד".

לא כולם בפוסט־טראומה

מה עשתה לנו הצפייה הממושכת בטלוויזיה, במובן הזה?
"זה מחבל מאוד בתפיסת הזמן. אנחנו נכנסים שוב לתוך הטראומה, שומעים על סיפור אחד, ונזכרים בזוועות ששמענו קודם. אתה נכנס לאיזשהו רצף מעגלי, מזפזפ בין ערוצים ואתרי חדשות, ואין שום יתדות בתפיסת הזמן שלך, פתאום אתה מבין שעברו שעות. זה כמו להיות בלב ים, כשאין תמרורים ורמזורים. אם מרגישים צורך לצפות, אולי עדיף לשים שעון מעורר לחצי שעה או שעה, כלומר להחליט מתי זה מסתיים.

"בסדרת מחקרים בדקנו את הקשר בין חשיפה ישירה לעקיפה - כאשר ישירה פירושה שאני הייתי בתוך האירוע, ועקיפה זה דרך המדיה - ומצאנו שאין הבדל ברמת התסמינים ששתי החשיפות מעוררות. כרגע אנחנו בודקים האם אמפתיה הופכת את החשיפה העקיפה ליותר משמעותית. כי זה לא אסון התאומים שהתרחש רחוק מאיתנו, אלא משפחות שנרצחו פה בישראל, ואדם אומר לעצמו 'זו יכולה להיות המשפחה שלי'".

יש טענה שמדינה שלמה תהיה בפוסט־טראומה.
"אני חושבת שזה לא נכון. יהיו פוסט־טראומטיים, אבל לא באחוז גדול. ברור שאנחנו יותר מכונסים ומודאגים ומצב הרוח לא בשמיים, אבל זו תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. חשוב להבין שהנפש שלנו היא חזקה. הגוף יודע לרפא את עצמו, וגם לנפש יש יכולות החלמה טבעיות, זה חלק מהקיום שלנו. המודעות לזמן תעזור להגיע לריפוי יותר מהיר ויותר טוב".

עוד כתבות

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם