למרות המצב, השכר בהייטק ממשיך לעלות. אז למה המומחים מודאגים? / אילוסטרציה: Shutterstock
21 חודשים של משבר כלכלי, שהחלו עם עליית הריבית והמשיכו עם החקיקה המשפטית והמלחמה בעזה, היו אמורים להוריד את ענף ההייטק הישראלי על הרגליים. אלא שמחקר חדש שהגיע לידי גלובס מגלה כי בשנת 2023 המשיך הענף להתרחב וגם השכר עלה במרבית המקצועות, או לפחות לא ירד.
● משרות רפאים: הכירו את התופעה החדשה שסוחפת את לינקדאין
● יותר מ-100 מקצועות: הכירו את אתר הדרושים החדש של צה"ל
המחקר, שבוצע על ידי חברת ההשמה להייטק אתוסיה, קובע כי השכר בענף עלה בקרוב ל־3% בכל 2023, והגיע ל־30.8 אלף שקל (לעומת 30 אלף שקל ב־2022). שנתיים לפני כן, ב־2021, כשההייטק הישראלי היה בשיא כוחו לאור מספר סבבי הגיוס וההנפקות בניו יורק, עמד השכר הממוצע על 29.1 אלף שקל.
באילו תפקידים נרשמה העלייה הגדולה ביותר?
בחלוקה לפי תפקידים עולה כי עובדים רבים נאלצו לספוג התייצבות בשכרם ואילו אחרים נהנו מהמשך עלייה בתלוש המשכורת, על אף המשבר. את העלייה הגדולה ביותר בשכר (3.7%) רשמו המנהלים הבכירים בתעשייה, עם שכר חודשי שהגיע לשיא של כל הזמנים - 54.1 אלף שקל - כ־10,000 שקל יותר לעומת הנתון בשנת 2020. גם מהנדסי חומרה ומהנדסי תוכנה (מהנדסי פול סטאק, קרי מתכנתים המתמחים בכל משימות הפיתוח המורכבות) נהנו מעלייה של כאלף שקל בשכרם במהלך שנת 2023.
מנגד, בעלי תפקידים אחרים כמו מנהלי פרויקטים, תפעול ומכירות, ראו התייצבות בשכרם שלא גדל במהלך השנה, לאחר מספר שנים רצופות של עלייה. אפילו מנהלי ומנהלות משאבי אנוש נהנו מיציבות בשכרם, למרות הירידה הגדולה בגיוסי עובדים והצמצום המאסיבי של משרות בשנה האחרונה. תלוש השכר הממוצע בתחום עמד על 25.5 אלף שקל, בדומה לזה של שנת 2022, למרות קיצוץ מספר המשרות מ־23 אלף ב־2022 ל־12.7 אלף בסוף השנה החולפת.
אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה, לא אופטימי מנתוני המחקר. לדבריו, קצב העלייה בשכר בהייטק נבלם והעליות בשנה החולפת הן קוסמטיות עבורו. "קצב עליית השכר בין השנים 2022 ל־2023 היה בסדרי גודל של 5%־10%, והשנה אנחנו רואים לראשונה מזה זמן אילו תחומים ספגו ירידות בשכר הריאלי בגלל עליית מדד המחירים, שהייתה גדולה מהשיפור בשכרם. לכן, מדובר במעין תיקון קוסמטי ולא עלייה של ממש".
המלחמה הגבירה את חששות העובדים
עוד עולה מהמחקר כי נכון לסוף 2023, מתוך כלל המשרות בענף, כ־4,900 נפתחו על ידי חברות סטארט־אפ והשאר על ידי חברות גדולות ובינוניות. מדובר בירידה בהשוואה לשנת 2022, אז עמד הנתון על 6,300.
במקביל, השתנו השיקולים שעומדים מאחורי ההחלטות של מחפשי עבודה חדשה בענף או אלו שנצמדים למשרה קיימת. בסקר שביצעה אתוסיה בקרב 850 מחפשי עבודה, נמצא שרוב הנשאלים (85%) הגדירו "יציבות תעסוקתית" כשיקול מרכזי; למקום השני הגיע "האימפקט על החברה" (שבעבר היה במקום הראשון); "עבודה היברידית" הגיעה למקום השלישי ושיקול השכר לרביעי.
שיעור העובדים שעזבו מרצונם את מקום העבודה ירד בשנה החולפת ל־9% מכלל העובדים בענף, על פי אתוסיה, לעומת 13% בשנה שלפני ו־11% בשנת השיא של 2021. עם זאת, הנתון עדיין גבוה יותר מתקופת הקורונה ב־2020, אז עמד שיעור העזיבה מרצון בהייטק על 6% בלבד. לדברי סולומון, המלחמה השפיעה באופן דרמטי על שיעור העובדים שעזבו מרצונם וכי עיתוי הדגימה, שהתבצע בסוף השנה, השפיע על האחוז המוצג: "אם המדידה הייתה מתבצעת בחודש אוגוסט, יכול להיות שהיינו נמצאים אפילו על 15% של עובדים שעזבו מרצון את מקומות העבודה".
עוד מוסיף סולומון כי אם ביתר החודשים שקדמו למלחמה שיעור העזיבה מרצון היה גבוה יותר, הרי שברבעון האחרון של השנה הוא צנח ל־3%. "גם אם כולם היו במילואים או שניתן לספק הסברים נוספים, אחוז העזיבה השנתי מושפע כולו מהירידה בחודשי המלחמה", הוא אומר. "אנחנו רואים מה רבעון אחד דרמטי יכול לעשות לתוצאות העסקיות והכלכליות של תעשיית ההייטק הישראלית בכללותה".
דני בירן, עמית מחקר בכיר במכון SNPI למדיניות ומחקר בתחום החדשנות והטכנולוגיה, טוען כי בעבר עובדים עזבו מרצון כדי לעבור לחברה אחרת. "לעומת זאת", הוא מבהיר, "כעת יש פחות מקומות לעבור אליהם. יש פחות סטארט־אפים והרבה פחות הזדמנויות. בתקופות שגשוג, יש הרבה יותר נכונות לקחת סיכונים ולהצטרף לסטארט־אפים שבראשית דרכם, וגם הסבירות שהאחרון יצליח לגייס כסף הייתה גבוהה יותר".
בלמ"ס מביעים אופטימיות בכל זאת
ברקע הדוח המורכב, ביום רביעי פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נתונים מעודדים לגבי ענף ההייטק הישראלי. על פי הדוח של הלשכה, סך יצוא השירותים של ישראל ירד ב־3.1% בחודש נובמבר בשל המלחמה. בתוך כל זה, הפך ההייטק לענף היחיד בישראל שיצוא השירותים בו דווקא גדל: לפי הלמ"ס עלה יצוא השירותים של הענף ב־1.6% והסתכם בכ־4.6 מיליארד דולר.
עם זאת, בירן מסתייג מהממצאים: "ההגדרה של הלשכה להייטק היא די רחבה ולא כוללת חברות שמשפיעות בהכרח על האופן שבו נראים הנתונים, כמו חברות הזנק".