גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שנה לרפורמה הגדולה של שוק ההון: מי המרוויחים הגדולים?

זו הייתה אחת הרפורמות הגדולות שנעשו בשוק ההון בשנים האחרונות. רשת הביטחון של חוסכי הפנסיה יצאה לשוק החופשי, ואת מנגנון האג"ח המיועדות החליף מסלול מבטיח תשואה ● שנה אחרי השקת הרפורמה, גלובס בדק מה עלה בגורלה: החוסכים נהנו מעלייה קלה בתשואה, המדינה חסכה מאות מיליוני שקלים על הנייר ושוק ההון המקומי נהנה מתזרים של עוד עשרות מיליארדי שקלים

כולם מרוויחים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
כולם מרוויחים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

זו הייתה אחת הרפורמות הגדולות שנעשו בשוק ההון בשנים האחרונות. 30% מהחיסכון של קרנות הפנסיה החדשות עמד על הכף. היום, יותר משנה אחרי שמנגנון האג"ח המיועדות יצא מחיינו והוחלף במנגנון הבטחת תשואה, אפשר לבחון מי המרוויחים הגדולים של הרפורמה, לפחות בינתיים והאם היא היטיבה עם החוסכים?

 

החוסכים הרוויחו תשואה עודפת

ראשית נסביר מה השתנה. עד לפני שנה וארבעה חודשים, ובמשך 60 שנה, קרנות הפנסיה החדשות נהנו מרשת ביטחון בשם "אג"ח מיועדות". מדובר באיגרות חוב ממשלתיות לא סחירות שהבטיחו לחוסכים בקרנות הפנסיה תשואה של 4.86% לחמש שנים - בניכוי האינפלציה. אבל מדובר היה במנגנון יקר במיוחד, שהכביד על המדינה עם עלויות עודפות של כ־9 מיליארד שקל, ולפי הערכות משרד האוצר העלויות האלו היו אמורות רק ללכת ולתפוח.

השקל התחזק בשבוע שעבר ב-1.5% מול הדולר. זה מה שצופים בשוק המט"ח השבוע
למה כדאי למשקיעים לקחת לפעמים פסק זמן משוק המניות

לכן, בתקציב שגיבשה ממשלת בנט־לפיד, ביקש משרד האוצר תחת השר לשעבר אביגדור ליברמן להחליף את השיטה הישנה במנגנון חדש, של "תשואה מובטחת": המדינה תפסיק להנפיק את האג"ח המיועדות ובמקומן קרנות הפנסיה ישקיעו את אותם 30% מהנכסים שלהן בשוק החופשי. כעבור חמש שנים המדינה וקרנות הפנסיה יעשו את החשבון - אם הן הניבו תשואה נמוכה מ־5.15%, קופת המדינה תשלים את ההפרש, אבל אם התשואה גבוהה מ־5.15%, הקרנות יעבירו את ההפרש לקרן בבנק ישראל שנועדה להבטחת תשואה בשנים הבאות.

החוסכים עצמם אדישים לשאלה האם הגופים הפנסיוניים השיגו תשואה עודפת על אותם 5.15% או להפך. המנגנון מנוהל באפיק נפרד והוא מוגן לחלוטין מהביצועים של הקרנות. מי שכבר מקבל קצבת פנסיה, מנגנון התשואה המובטחת מכסה 60% מהכסף המנוהל שלו, ועבור יתר העמיתים מדובר על כ־27% מהחיסכון הפנסיוני. עבור הציבור הרחב עיקר השינוי הוא בתוספת התשואה - 0.3% נוספים שמאפשרים לכסות את דמי הניהול לקרנות הפנסיה.

החיסכון של המדינה על הנייר

גם קופת המדינה מרוויחה מהמהלך, אם כי בינתיים על הנייר בלבד. עם פרסום ההצעה המקורית של האוצר, ביולי 2021, נכתב כי בעשור האחרון, תשואה של 4.86% מהווה תשואה עודפת ביחס לתשואת איגרת חוב ממשלתית צמודה סחירה לתקופה זהה. "התשואה העודפת אותה משיאות אגרות החוב המיועדות משיתה עלות עודפת בתקציב, הנאמדת בסך של כ־8.9 מיליארד שקל בשנת 2021... עלות עודפת זו צפויה לגדול בתוך עשור לכ־20 מיליארד שקל בשנה", נכתב אז בחוק ההסדרים.

בנוסף, התשואה בפועל במסלול החדש הייתה גדולה מהבטחת התשואה של המדינה, כך שעל הנייר הגופים המוסדיים חסכו למדינה כסף. "המדינה גייסה אג"ח בשוק הסחיר בתשואה ממוצעת של כ־1.5% צמוד למדד לעומת 4.86% שהיא הייתה אמורה לשלם אם הייתה מגייסת באמצעות אג"ח מיועדות כפי שהיה לפני הרפורמה", מסבירה מריה יוסקוביץ', סגנית מנהל השקעות עמיתים במגדל. "אם מדברים על הוצאה של בין 20 ל־30 מיליארד שקל בשנה, ה'חיסכון' בגין השנה שעברה עמד על בין 600 מיליון למיליארד שקל.

"בינתיים יש עודף בנכסים והתחייבויות באפיק מובטח תשואה (האפיק המיוחד שהקימה כל קרן פנסיה לצורך ההתחשבנות, ר"ו). 2023 חסכה כסף למדינה מהבחינה הזו אם המצב יישאר כך בתום חמש השנים. אבל ברור שיכולה לבוא שנה פחות או יותר טובה מבחינת התשואות". כלומר, ככל שהשנים הבאות יתאפיינו בתשואה גבוהה מ־5.15% המדינה תרוויח מהרפורמה, אבל אם הקרנות יניבו תשואה נמוכה מכך לאורך זמן, המדינה עלולה להפסיד.

 

"הרפורמה הצילה את השוק הישראלי"

נראה שיותר מהחוסכים ומהמדינה, המרוויח הגדול מהרפורמה הוא שוק ההון המקומי. הקרנות מחויבות להשקיע את אותם עשרות מיליארדים בהתאם לתמהיל הקיים שלהן. ובו 50%־60% מושקעים בישראל, בין אם במניות, באג"ח קונצרני ובחלק הקטן באג"ח ממשלתי.

הטלטלות שפקדו את הכלכלה הישראלית ב־2023, החקיקה המשפטית והמלחמה, הביאו את הבורסה בתל אביב להציג תשואות חסר בולטות לעומת השווקים המרכזיים בחו"ל. ביטול האג"ח המיועדות, מסכימים בשוק ההון, הציל את השווקים בישראל. "קשה לכמת את הסכום המדויק שהועבר לשוק המקומי מתוך הסכום ששימש בעבר לרכישת אג"ח מיועדות, אבל אם לוקחים כמחצית מתוך אותם 20־30 מיליארד שקל שהושקעו בשוק המקומי, מדובר על בין 10 ל־15 מיליארד שקל. אין ספק שבלי זה, הביצועים של השוק המקומי היו פחות טובים בשנה האחרונה", אומרת יוסקוביץ'.

גם אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מעריך שהרפומה היטיבה עם שוק ההון המקומי. מניתוח שעשו במיטב לנתוני בנק ישראל, עולה פער עצום בין ההשקעות (נטו) שביצעו ב־12 החודשים האחרונים גופים שלא זכאים למסלול הבטחת התשואה, כגון קרנות ההשתלמות והגמל וקרנות הנאמנות (ללא הכספיות), לעומת קרנות הפנסיה.

כך, הגופים שלא זכאים להבטחת תשואה מכרו בשנה האחרונה כ־50 מיליארד שקל בהשקעות בישראל (22 מיליארד ע"י קרנות ההשתלמות והגמל ו־28 מיליארד ע"י קרנות הנאמנות), והוציאו להשקעות בחו"ל יותר מ־40 מיליארד שקל (31 ע"י ההשתלמות והגמל וכ־10 מיליארד ע"י קרנות הנאמנות).

לעומתם, קרנות הפנסיה (הוותיקות והחדשות יחד) השקיעו בחו"ל רק כ־4 מיליארד שקל לעומת יותר מ־40 מיליארד שקל בישראל. ההשקעות נטו בישראל של קרנות הפנסיה כללו קניות מניות בכ־2.3 מיליארד שקל, אג"ח ממשלתיות סחירות בכ־15 מיליארד שקל, אג"ח קונצרניות בכ־12 מיליארד שקל והשקעות אחרות, כולל פיקדונות, בכ־12 מיליארד שקל. "בשורה התחתונה, אפשר להעריך שאלמלא ביטול אג"ח מיועדות שגרם לקניות 'כפויות' של האפיקים בישראל, קרנות הפנסיה היו פועלות בדומה לקרנות ההשתלמות ומקצות הרבה פחות כספים להשקעות בישראל. בראיה לעתיד, ביטול האג"ח המיועדות ימשיך להזרים כספים משמעותיים לאפיקים המקומיים", מעריך זבז'ינסקי.

אמנם כ־15 מיליארד שקל זרמו לשוק ההון המקומי רק בשל הרפורמה, אך בבורסה קיוו שהסכומים יהיו הרבה יותר גדולים. "ההשפעה של הרפורמה הרבה פחות משמעותית ממה שייחלנו לה, בגלל ש־2023 הייתה שנה מקוללת", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, מדדים ונגזרים בבורסה.

בעבודת מחקר שעשו בבנק ישראל ופורסמה במרץ 2022, צוין כי הזרמת כסף בהיקף נרחב לשוק המקומי בשל הרפורמה "עשויה להציב אתגרים הן מבחינת ההיקף הכולל של השוק והן מבחינת מגבלות השקעה שונות, שמוטלות על הגופים המוסדיים (מגבלת שליטה, מגבלה על החזקה של סדרת אג"ח וכו')". כך למשל, המוסדיים יכולים להחזיק עד 7.5% בבנקים, כאשר מגבלה קיימת גם על מניות רגולציה אחרות, למשל של בתי זיקוק או חברות תקשורת.

"הרגולטור היה צריך להתאים את המגבלה הזו לרפורמה. אין סיבה שבבנקים לא יגיעו ל־15% או יותר", טוען פגוט. "צעד כזה בוודאי יאפשר להם להיחשף יותר לשוק המקומי, ואפשר היה לראות שדרך מדדים, שם אין להם מגבלה, הם אכן עשו זאת, אבל שוב, לא בהיקפים שהיינו מצפים".

בהתאם לכתבה שפורסמה לאחרונה בגלובס על הירתמות המוסדיים לשיקום נזקי המלחמה, מנהלי השקעות בגופים מוסדיים הדגישו שוב ושוב כי כאשר הם מבצעים השקעה, הם מחויבים קודם להשגת תשואה עבור העמיתים, ורק לאחר מכן להשקעה בצרכיה של המדינה, לדוגמה בשיקום והקמת תשתיות.

לדברי פגוט, הרפורמה הייתה הזדמנות להגדלת ההשקעות בישראל, שלא נוצלה. "היה מקום לתמרץ השקעה בשוק הישראלי. לדוגמה, מי שישקיע מעל אחוז מסוים בישראל, לדוגמה מעל 50%, ייהנה מתשואה מובטחת גבוהה יותר. כוחות השוק בוודאי לא יעשו את שלהם, בטח לא בתקופות כאלה, וזה האינטרס של כולנו שיהיו פה יותר השקעות".

ממשרד האוצר נמסר כי "שנת 2023 היא השנה הראשונה בה לא הונפקו אגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה לאור כניסת הרפורמה לתוקף בחודש אוקטובר 2022".

בתגובה לשאלת גלובס האם באוצר שבעי רצון מתוצאות הרפורמה לאחר שנה וכן מפעילות הגופים המוסדיים, ציינו באוצר כי "היקף ההקצאה למבוטח תשואה על בסיס דיווחי הקרנות בשנת 2023, תאם את ציפיות החשב הכללי ביחס למגמה לפני הרפורמה. בזכות שיתוף פעולה הדוק בין קרנות הפנסיה לבין החשב הכללי טרם החלת הרפורמה ובמהלכה, המנגנון עובד באופן רציף ותקין". 

עוד כתבות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

עליות באירופה ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"