גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שנה לרפורמה הגדולה של שוק ההון: מי המרוויחים הגדולים?

זו הייתה אחת הרפורמות הגדולות שנעשו בשוק ההון בשנים האחרונות. רשת הביטחון של חוסכי הפנסיה יצאה לשוק החופשי, ואת מנגנון האג"ח המיועדות החליף מסלול מבטיח תשואה ● שנה אחרי השקת הרפורמה, גלובס בדק מה עלה בגורלה: החוסכים נהנו מעלייה קלה בתשואה, המדינה חסכה מאות מיליוני שקלים על הנייר ושוק ההון המקומי נהנה מתזרים של עוד עשרות מיליארדי שקלים

כולם מרוויחים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
כולם מרוויחים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

זו הייתה אחת הרפורמות הגדולות שנעשו בשוק ההון בשנים האחרונות. 30% מהחיסכון של קרנות הפנסיה החדשות עמד על הכף. היום, יותר משנה אחרי שמנגנון האג"ח המיועדות יצא מחיינו והוחלף במנגנון הבטחת תשואה, אפשר לבחון מי המרוויחים הגדולים של הרפורמה, לפחות בינתיים והאם היא היטיבה עם החוסכים?

 

החוסכים הרוויחו תשואה עודפת

ראשית נסביר מה השתנה. עד לפני שנה וארבעה חודשים, ובמשך 60 שנה, קרנות הפנסיה החדשות נהנו מרשת ביטחון בשם "אג"ח מיועדות". מדובר באיגרות חוב ממשלתיות לא סחירות שהבטיחו לחוסכים בקרנות הפנסיה תשואה של 4.86% לחמש שנים - בניכוי האינפלציה. אבל מדובר היה במנגנון יקר במיוחד, שהכביד על המדינה עם עלויות עודפות של כ־9 מיליארד שקל, ולפי הערכות משרד האוצר העלויות האלו היו אמורות רק ללכת ולתפוח.

השקל התחזק בשבוע שעבר ב-1.5% מול הדולר. זה מה שצופים בשוק המט"ח השבוע
למה כדאי למשקיעים לקחת לפעמים פסק זמן משוק המניות

לכן, בתקציב שגיבשה ממשלת בנט־לפיד, ביקש משרד האוצר תחת השר לשעבר אביגדור ליברמן להחליף את השיטה הישנה במנגנון חדש, של "תשואה מובטחת": המדינה תפסיק להנפיק את האג"ח המיועדות ובמקומן קרנות הפנסיה ישקיעו את אותם 30% מהנכסים שלהן בשוק החופשי. כעבור חמש שנים המדינה וקרנות הפנסיה יעשו את החשבון - אם הן הניבו תשואה נמוכה מ־5.15%, קופת המדינה תשלים את ההפרש, אבל אם התשואה גבוהה מ־5.15%, הקרנות יעבירו את ההפרש לקרן בבנק ישראל שנועדה להבטחת תשואה בשנים הבאות.

החוסכים עצמם אדישים לשאלה האם הגופים הפנסיוניים השיגו תשואה עודפת על אותם 5.15% או להפך. המנגנון מנוהל באפיק נפרד והוא מוגן לחלוטין מהביצועים של הקרנות. מי שכבר מקבל קצבת פנסיה, מנגנון התשואה המובטחת מכסה 60% מהכסף המנוהל שלו, ועבור יתר העמיתים מדובר על כ־27% מהחיסכון הפנסיוני. עבור הציבור הרחב עיקר השינוי הוא בתוספת התשואה - 0.3% נוספים שמאפשרים לכסות את דמי הניהול לקרנות הפנסיה.

החיסכון של המדינה על הנייר

גם קופת המדינה מרוויחה מהמהלך, אם כי בינתיים על הנייר בלבד. עם פרסום ההצעה המקורית של האוצר, ביולי 2021, נכתב כי בעשור האחרון, תשואה של 4.86% מהווה תשואה עודפת ביחס לתשואת איגרת חוב ממשלתית צמודה סחירה לתקופה זהה. "התשואה העודפת אותה משיאות אגרות החוב המיועדות משיתה עלות עודפת בתקציב, הנאמדת בסך של כ־8.9 מיליארד שקל בשנת 2021... עלות עודפת זו צפויה לגדול בתוך עשור לכ־20 מיליארד שקל בשנה", נכתב אז בחוק ההסדרים.

בנוסף, התשואה בפועל במסלול החדש הייתה גדולה מהבטחת התשואה של המדינה, כך שעל הנייר הגופים המוסדיים חסכו למדינה כסף. "המדינה גייסה אג"ח בשוק הסחיר בתשואה ממוצעת של כ־1.5% צמוד למדד לעומת 4.86% שהיא הייתה אמורה לשלם אם הייתה מגייסת באמצעות אג"ח מיועדות כפי שהיה לפני הרפורמה", מסבירה מריה יוסקוביץ', סגנית מנהל השקעות עמיתים במגדל. "אם מדברים על הוצאה של בין 20 ל־30 מיליארד שקל בשנה, ה'חיסכון' בגין השנה שעברה עמד על בין 600 מיליון למיליארד שקל.

"בינתיים יש עודף בנכסים והתחייבויות באפיק מובטח תשואה (האפיק המיוחד שהקימה כל קרן פנסיה לצורך ההתחשבנות, ר"ו). 2023 חסכה כסף למדינה מהבחינה הזו אם המצב יישאר כך בתום חמש השנים. אבל ברור שיכולה לבוא שנה פחות או יותר טובה מבחינת התשואות". כלומר, ככל שהשנים הבאות יתאפיינו בתשואה גבוהה מ־5.15% המדינה תרוויח מהרפורמה, אבל אם הקרנות יניבו תשואה נמוכה מכך לאורך זמן, המדינה עלולה להפסיד.

 

"הרפורמה הצילה את השוק הישראלי"

נראה שיותר מהחוסכים ומהמדינה, המרוויח הגדול מהרפורמה הוא שוק ההון המקומי. הקרנות מחויבות להשקיע את אותם עשרות מיליארדים בהתאם לתמהיל הקיים שלהן. ובו 50%־60% מושקעים בישראל, בין אם במניות, באג"ח קונצרני ובחלק הקטן באג"ח ממשלתי.

הטלטלות שפקדו את הכלכלה הישראלית ב־2023, החקיקה המשפטית והמלחמה, הביאו את הבורסה בתל אביב להציג תשואות חסר בולטות לעומת השווקים המרכזיים בחו"ל. ביטול האג"ח המיועדות, מסכימים בשוק ההון, הציל את השווקים בישראל. "קשה לכמת את הסכום המדויק שהועבר לשוק המקומי מתוך הסכום ששימש בעבר לרכישת אג"ח מיועדות, אבל אם לוקחים כמחצית מתוך אותם 20־30 מיליארד שקל שהושקעו בשוק המקומי, מדובר על בין 10 ל־15 מיליארד שקל. אין ספק שבלי זה, הביצועים של השוק המקומי היו פחות טובים בשנה האחרונה", אומרת יוסקוביץ'.

גם אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מעריך שהרפומה היטיבה עם שוק ההון המקומי. מניתוח שעשו במיטב לנתוני בנק ישראל, עולה פער עצום בין ההשקעות (נטו) שביצעו ב־12 החודשים האחרונים גופים שלא זכאים למסלול הבטחת התשואה, כגון קרנות ההשתלמות והגמל וקרנות הנאמנות (ללא הכספיות), לעומת קרנות הפנסיה.

כך, הגופים שלא זכאים להבטחת תשואה מכרו בשנה האחרונה כ־50 מיליארד שקל בהשקעות בישראל (22 מיליארד ע"י קרנות ההשתלמות והגמל ו־28 מיליארד ע"י קרנות הנאמנות), והוציאו להשקעות בחו"ל יותר מ־40 מיליארד שקל (31 ע"י ההשתלמות והגמל וכ־10 מיליארד ע"י קרנות הנאמנות).

לעומתם, קרנות הפנסיה (הוותיקות והחדשות יחד) השקיעו בחו"ל רק כ־4 מיליארד שקל לעומת יותר מ־40 מיליארד שקל בישראל. ההשקעות נטו בישראל של קרנות הפנסיה כללו קניות מניות בכ־2.3 מיליארד שקל, אג"ח ממשלתיות סחירות בכ־15 מיליארד שקל, אג"ח קונצרניות בכ־12 מיליארד שקל והשקעות אחרות, כולל פיקדונות, בכ־12 מיליארד שקל. "בשורה התחתונה, אפשר להעריך שאלמלא ביטול אג"ח מיועדות שגרם לקניות 'כפויות' של האפיקים בישראל, קרנות הפנסיה היו פועלות בדומה לקרנות ההשתלמות ומקצות הרבה פחות כספים להשקעות בישראל. בראיה לעתיד, ביטול האג"ח המיועדות ימשיך להזרים כספים משמעותיים לאפיקים המקומיים", מעריך זבז'ינסקי.

אמנם כ־15 מיליארד שקל זרמו לשוק ההון המקומי רק בשל הרפורמה, אך בבורסה קיוו שהסכומים יהיו הרבה יותר גדולים. "ההשפעה של הרפורמה הרבה פחות משמעותית ממה שייחלנו לה, בגלל ש־2023 הייתה שנה מקוללת", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, מדדים ונגזרים בבורסה.

בעבודת מחקר שעשו בבנק ישראל ופורסמה במרץ 2022, צוין כי הזרמת כסף בהיקף נרחב לשוק המקומי בשל הרפורמה "עשויה להציב אתגרים הן מבחינת ההיקף הכולל של השוק והן מבחינת מגבלות השקעה שונות, שמוטלות על הגופים המוסדיים (מגבלת שליטה, מגבלה על החזקה של סדרת אג"ח וכו')". כך למשל, המוסדיים יכולים להחזיק עד 7.5% בבנקים, כאשר מגבלה קיימת גם על מניות רגולציה אחרות, למשל של בתי זיקוק או חברות תקשורת.

"הרגולטור היה צריך להתאים את המגבלה הזו לרפורמה. אין סיבה שבבנקים לא יגיעו ל־15% או יותר", טוען פגוט. "צעד כזה בוודאי יאפשר להם להיחשף יותר לשוק המקומי, ואפשר היה לראות שדרך מדדים, שם אין להם מגבלה, הם אכן עשו זאת, אבל שוב, לא בהיקפים שהיינו מצפים".

בהתאם לכתבה שפורסמה לאחרונה בגלובס על הירתמות המוסדיים לשיקום נזקי המלחמה, מנהלי השקעות בגופים מוסדיים הדגישו שוב ושוב כי כאשר הם מבצעים השקעה, הם מחויבים קודם להשגת תשואה עבור העמיתים, ורק לאחר מכן להשקעה בצרכיה של המדינה, לדוגמה בשיקום והקמת תשתיות.

לדברי פגוט, הרפורמה הייתה הזדמנות להגדלת ההשקעות בישראל, שלא נוצלה. "היה מקום לתמרץ השקעה בשוק הישראלי. לדוגמה, מי שישקיע מעל אחוז מסוים בישראל, לדוגמה מעל 50%, ייהנה מתשואה מובטחת גבוהה יותר. כוחות השוק בוודאי לא יעשו את שלהם, בטח לא בתקופות כאלה, וזה האינטרס של כולנו שיהיו פה יותר השקעות".

ממשרד האוצר נמסר כי "שנת 2023 היא השנה הראשונה בה לא הונפקו אגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה לאור כניסת הרפורמה לתוקף בחודש אוקטובר 2022".

בתגובה לשאלת גלובס האם באוצר שבעי רצון מתוצאות הרפורמה לאחר שנה וכן מפעילות הגופים המוסדיים, ציינו באוצר כי "היקף ההקצאה למבוטח תשואה על בסיס דיווחי הקרנות בשנת 2023, תאם את ציפיות החשב הכללי ביחס למגמה לפני הרפורמה. בזכות שיתוף פעולה הדוק בין קרנות הפנסיה לבין החשב הכללי טרם החלת הרפורמה ובמהלכה, המנגנון עובד באופן רציף ותקין". 

עוד כתבות

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"