צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
משרד האוצר החליט שהמס המוגדל על הרווח לא יחול על הבנקים הקטנים, אלא רק על הבנקים הגדולים והבינוניים. על פי הנוסח החדש שפרסם האוצר אתמול (ב') לחוק שנכלל במסגרת התקציב החדש, רק עבור בנקים המהווים למעלה מ-5% מהשוק יוגדל החלק במס המתייחס לרווח, והוא יעמוד כצפוי על 26% במקום 17% כיום.
● ההצעה להגדלת המס על רווחי הבנקים: זה הסכום שייכנס לקופת המדינה
● בלעדי | הדיל שיטלטל את ענף הבנקים והביטוח
מי שבעיקר יהנה מכך הוא בנק ירושלים, שיוחרג מהחוק שעורר עליו את חמתם של הבנקים וגם את זו של בנק ישראל, שטען כי מדובר במס על סקטור ייעודי במה שחורג מעקרונות המס. בבנק ישראל טענו אף כי רווחי הבנקים, שהושגו בעיקר כתוצאה מעליית הריבית ולא מפעולות שהם ביצעו, כבר נמצאים בירידה ואינם פרמננטיים. בנק וואן זירו הוחרג גם הוא כמובן, אך הבנק בכל מקרה לא מציג רווחיות כך שהעלאת המס לא רלוונטית אליו. בנק יהב גם הוא לא מהווה 5% מהשוק, אך הוא נמצא תחת בנק מזרחי טפחות ולכן ייכלל ברף המס הגבוה.
"החרגת בנקים בעלי היקף פעילות קטן תאפשר לבנקים אלה להחזיק הון עצמי גבוה יותר אלמלא היה חל התיקון המוצע, ובכך תמנע פגיעה אפשרית ביכולתם להתחרות במתן אשראי מול שאר הבנקים במערכת. מעבר לכך, בנקים קטנים הם בעלי הרווחיות הנמוכה ביותר במערכת הבנקאית, הן בעשור האחרון והן בתקופת עליית הריבית", הסבירו באוצר את העדכון.
"ראוי שהבנקים יתנו יותר כסף לאנשים במצב כלכלי קשה"
לאחר שהתברר כי משרד האוצר לא נסוג מכוונתו למסות את עיקר המערכת הבנקאית על רווחיה, קיבלו היום הבנקים תזכורת נוספת לאיך הם נתפסים בכנסת. זאת כשוועדת הכספים דנה בנושא הריבית על הפיקדונות וההלוואות, ועל גלגולה האיטי של ריבית בנק ישראל לפיקדונות לעומת המהירות הגבוהה בה היא הועברה להלוואות.
"אתם לא רוצים להתערב בשוק, אבל זה רחוק מאוד מלהשביע רצון. אנחנו עדיין עומדים פה עם חוק שיעשה זאת באופן דרמטי. אנחנו עומדים מול הציבור, הבנקים חזקים ועשירים, היה ראוי שהבנקים יתנו יותר כסף לאנשים שבמצב כלכלי קשה, שמפקידים את כספם בעו"ש", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני לסגנית המפקח על הבנקים, טלי קיסר סטויה.
קיסר סטויה אמרה כי "בכל מה שקשור להסטה של כספי ציבור מעו"ש לפיקודנות נושאי ריבית ולהעלאת הריבית על הפיקדונות, זה אחד מהיעדים שבנק ישראל שם, והנגיד ציין שאנחנו משתמשים בכל הכלים ומגוון רב של כלים. אנחנו רואים הסטה מאוד גדולה של כספים מעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית, אם בתחילת 2022 השיעור בעו"ש היה כ-65 אחוז, היום הוא 45 אחוז, הציבור מסיט את הכספים בין היתר בעקבות הצעדים, דחפנו את המערכת, בהתחלה זה היה איטי, ההסטה וגלגול המחיר זה היה איטי, היום זה בא לידי ביטוי".
"לגבי מחירים על פיקדונות, בכלל המגזרים, גם עסקים וגם משקי בית, מעל 3 חודשים התמסורת, קרי כיצד שיעור עליית ריבית בנק ישראל גולגלה לפיקדונות הממוצע הוא 90%, בעוד שבפיקדונות של פחות מ-3 חודשים למעט משקי הבית, שיעור התמסורת הוא גבוה, בין 80% ל-100%. הנקודה שהייתה צריכה לעשות את קפיצת המדרגה היא פיקדונות משקי בית עד 3 חודשים, אנחנו רואים שיפור, התמסורת היא 60%-65%, אנחנו מצפים מהמערכת להמשיך ולפעול בכך, אם מוציאים פיקדונות יומיים אנחנו מגיעים לשיעור תמסורת של כ-75%, זאת אומרת יש משמעות לתקופת הפיקדון".
איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים, ציין כי הכנסות הבנקים מריבית ברבעון השלישי ב-2023 ירדו ב-7.4% לעומת הרבעון הקודם לו והרווח הנקי ברבעון השלישי ירד ב-22% לעומת הרבעון הקודם. הוא הוסיף כי נרשמה ירידה במרווח הפיננסי והיה המשך מגמה של העברת כספים מעו"ש לפיקדונות. "יש הסטה של כמעט רבע טריליון שקלים ביתרות העו"ש לטובת הפיקדונות".
רק 8% רוכשים פיקדון בבנק שאינו הבנק שלהם
זוהר בוצר מרשות התחרות אמר בדיון כי הרשות הציגה נתונים לוועדה לפני כמה חודשים, מהם עלה כי כשריבית בנק ישראל עלתה, העלייה התגלגלה לפיקדונות העסקים הגדולים בקצב מהיר, למשקי בית ועסקים קטנים הקצב היה מאוד איטי. "להערכתנו מדובר במיליארדי שקלים שלא הגיעו (לציבור בשל העלייה האיטית בריבית על הפיקדונות, ר"ו). בבדיקה נוספת שערכנו מאז, אנחנו לא רואים שהבנקים מתחרים ביניהם על לקוחות שלא מנהלים אצלם חשבונות עו"ש. רק 8% רוכשים פיקדון בבנק שאינו הבנק שלהם. בעקבות זאת הרשות פתחה בבדיקה להכרזת הבנקים כקבוצת ריכוז, אנחנו כנדרש בחוק בהתייעצות עם בנק ישראל, אנחנו בעבודה על זה", אמר בוצר.
משה קאשי, ראש תחום תחום פיננסים בלובי 99, טען מול הדברים כי מהנתונים עולה כי דווקא כן חלה עלייה ברווח הבנקים בתקופת המלחמה. "אנחנו עומדים מול מערכת בנקאית ריכוזית שנשלטת על ידי מספר מצומצם של בנקים. גם בתחום המשכנתאות, שמסתכלים עליו כשוק תחרותי שיש בו פריקות, סה"כ שלושה בנקים שולטים במערכת. כל זה מביא אותנו למצב שאפילו בזמן המלחמה הבנקים העלו את הריביות על המשכנתאות. לכן, חייבים ליישם שלושה צעדים הכרחיים בתחום: ראשית, הגברת השקיפות ופרסום נתוני הריבית בנגישות גבוהה יותר לציבור. שנית, שחרור נתונים נוספים ממאגר נתוני האשראי לידי גופים מפוקחים, דבר שיסייע בהגברת התחרות בין הבנקים. שלישית, יידוע הלקוח לגבי גובה הריבית שלקוחות דומים לו משלמים".
בסיכום הדיון דרשה הוועדה מהפיקוח על הבנקים ומרשות התחרות לעדכן בתוך שבועיים לעניין המשך ההליכים ולוח הזמנים בעניין ההכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז. בנוסף דרשה הוועדה מהגופים לבדוק את הנתונים לעניין המגזר הדרוזי והערבי.